שתפו‬        

מאיה פלח

ציפורים אין ספור?

מחקרים מראים שהשינויים במחזור העונות בעקבות שינוי האקלים משפיעים גם על נדידת הציפורים בעולם
4 בדצמבר 2015



 

בחודש אוקטובר האחרון שברו כמויות הגשם שיא חדש. לעומת זאת, התחזיות מספרות ששנת 2016 צפויה להיות השנה החמה ביותר אי פעם. מבולבלים? גם אנחנו.

נראה שכל האירועים החריגים הללו מתקשרים לשינוי האקלים: מחקרים מראים שההתחממות הגלובלית מביאה לשינויים בתזמון חילופי העונות ובאורכן בעשורים האחרונים, מה שמשפיע על מחזור החיים ועל מארג המזון בטבע. כחלק ממארג זה, האדם איננו חסין בפני ההשפעות הללו.

ישראל היא גשר יבשתי המחבר את אירופה, אסיה אפריקה. הציפורים הנודדות עוברות מעל מדבר הסהרה ועוצרות באילת לנוח ולאכול. צילום: Israeli-Ministry-of-Tourism, Flickr
ישראל היא גשר יבשתי המחבר את אירופה, אסיה אפריקה. הציפורים הנודדות עוברות מעל מדבר הסהרה ועוצרות באילת לנוח ולאכול. צילום: Israeli-Ministry-of-Tourism, Flickr

 

בכתבה שהתפרסמה באחרונה בבלוג Cool Green Science נסקרה השפעת שינוי האקלים על חילופי העונות, ונבדק כיצד היא יכולה להשפיע על חיינו. בכתבה מראים שבאמריקה הצפונית, למשל, השתנתה בהדרגה בעשורים האחרונים תקופת הנדידה של דגי הסלמון, של עדרי האייל הקורא (מוס) ושל מינים שונים של ציפורים נודדות, כמו גם זמני הפריחה של מיני צמחים שונים.

כל אלה כביכול אינם משפיעים עלינו – מה אכפת לנו אם העגורים מגיעים השנה לעמק החולה שלושה ימים מוקדם או מאוחר יותר מאשר בשנה שעברה? התשובה פשוטה: מעבר לכך שתופעה זו היא סממן לשינויים שעוברים על מחזור העונות ועל האקלים, הרי שלשינויים בתזמון חילופי העונות השפעה ממשית על חיינו. גשמים שירדו במועד מוקדם למשל, והגיעו לפני הזריעה, יכולים לגרום לכך שהתפוקה החקלאית בהמשך השנה תהיה מועטה. זה ישפיע לא רק על כמות המכרסמים שיצליחו לשרוד באותה שנה או על התזמון וההצלחה של נדידת הציפורים, אלא גם על מחירי הירקות, על פרנסת החקלאים ועל כמות ומיני הירקות והפירות שיגיעו אל צלחתנו באותה שנה.

ציפורים נודדות ועונות מתחלפות

נועם וייס, המנהל המקצועי של פארק הצפרות אילת של החברה להגנת הטבע, מספר שמאז שנות ה-80, שאז הוקם בפארק מרכז טיבוע המאפשר לאסוף נתונים ולבצע מעקב אחר הציפורים החולפות באזור, נרשמה ירידה משמעותית בכמויות הציפורים הנודדות החולפות באזורנו.

"אילת היא תחנה חשובה מאוד במסלול של מינים רבים של ציפורים נודדות מכיוון שהיא צוואר בקבוק המחבר בין אפריקה, אסיה ואירופה באמצעות גשר יבשתי", מסביר וייס, "לכן הרבה ציפורים שלא יכולות לעוף מעל הים עוברות דווקא אצלנו. ישראל גם נמצאת ממש ליד קצה מדבר הסהרה.

אחת הציפורים החורפות בישראל היא דרור ספרדי, אלא שבשנים האחרונות מורגשת ירידה משמעותית במספרן. צילום: נועם וייס, פארק הצפרות אילת,  החברה להגנת הטבע
אחת הציפורים החורפות בישראל היא דרור ספרדי, אלא שבשנים האחרונות מורגשת ירידה משמעותית במספרן. צילום: נועם וייס, פארק הצפרות אילת, החברה להגנת הטבע

"המשמעות היא שבאביב הציפורים מגיעות לישראל אחרי שחצו כ-3,000 קילומטר בלי לאכול, ואז הן מגיעות תשושות וחלשות ומחפשות מזון. פארק הצפרות באילת קולט אותן בשלב הזה, אבל אם תזמון הגשמים בשנה מסוימת השתנה יכול להיות שהן לא ימצאו אצלנו את המזון שהן זקוקות לו".

וייס מציין שכשמשווים את הנתונים של היום לעומת מה שהיה בשנות ה-80, מגלים שבעשורים האחרונים מספר גדול של ציפורים נודדות עובר בפארק בתחילת האביב לעומת סופו, בחודשים אפריל ומאי: "בעבר הן הגיעו לאזור במשך האביב כולו, והיום אנחנו רואים שהרבה מינים הקדימו את תאריכי הנדידה שלהם, למשל כחול חזה ודרור ספרדי.

"התופעה הזאת יכולה להיות מושפעת גם מהעובדה שהקיץ מגיע היום באירופה מוקדם יותר מפעם, וגם בעקבות המדבור שהוא תופעה שמושפעת מאוד מההתחממות הגלובלית. מדבר הסהרה מתרחב צפונה ודרומה, והופך מכשול גדול וקשה יותר לחציית הציפורים. מכיוון שגם השינויים ברוחב המדבר נתונים לעונתיות, והוא מתרחב יותר ככל שמתחמם, יש היגיון בהקדמת הנדידה של הציפורים באביב, מפני שהן צריכות לעבור מדבר פחות רחב ככל שהן מקדימות לחצותו".

השינוי בדפוסי ירידת הגשמים משפיע גם הוא על הנדידה, אומר וייס: "בשנים האחרונות הגשמים באזור שלנו יורדים בפיזור שונה מפעם, יש יותר גשם בעונות המעבר ביחס לעבר, ואילו החורף יבש יותר. כשהגשם יורד בחורף המערכת המדברית מייצרת הרבה מזון באביב, אבל אם הגשם יורד באביב ובסתיו המזון לא נוצר בזמן המתאים לתזמון מעבר הציפורים".

מה קורה לציפורים שאינן מגיעות לישראל? האמת היא שאין לכך תשובה: "יכול להיות שרבות מהן שורדות אחרי שהן מוצאות מסלולי נדידה חלופיים או אזורי חריפה שונים", הוא מסביר. "הדבר היחידי שאנחנו יודעים להגיד בוודאות הוא שכמות הציפורים שעוברות אצלנו היום קטנה בהרבה משהייתה בעבר, בעיקר כשמשווים אותה לכמויות העצומות של ציפורים שהיו חולפות כאן בשנות ה-80. אילת היא עדיין תחנה חשובה בדרכן של ציפורים נודדות אבל זה לא מה שהיה פעם".

חולפות עם הרוח

וייס מודאג מעתיד הציפורים הנודדות גם בהיבט נוסף: הוא חושש שבנוסף לאתגרים שהציפורים נאלצות להתמודד עמם בעקבות שינוי האקלים, אנו מוסיפים בדרכן מכשול נוסף – טורבינות רוח. ציפורים נודדות רבות נפגעות בכל שנה מטורבינות רוח המוצבות בנתיבי הנדידה שלהן ברחבי העולם, ובישראל המהווה ציר נדידה עיקרי זו סוגיה שעלולה להיות בעייתית במיוחד.

"המאמץ של האנושות לצמצם את התופעה של שינוי האקלים על ידי אנרגיה ידידותית לסביבה הוא כמובן חשוב וטוב, אבל חשוב עוד יותר שזה יעשה בלי לפגוע בציפורים בדרך", מדגיש וייס. "היוזמות להקים טורבינות רוח במקומות שהם מאוד מרכזיים בנדידת הציפורים כמו אילת והערבה הדרומית הוא סוג של גול עצמי. אנרגיה ירוקה עושים במקומות שזה לא פוגע בסביבה. המצב שנוצר בעקבות ההתחממות הגלובלית הוא לא תירוץ לשים טורבינות רוח באתרי נדידה של ציפורים, ועלינו למצוא דרך לעשות את זה בלי לפגוע בטבע, אחרת אנחנו מוסיפים עוד נזק על הנזק שכבר עשינו".

איזון עדין

השינויים בדפוסי נדידת הציפורים הם תופעה אחת מני רבות שבה ניכרת השפעת שינוי האקלים על הטבע באופן כמעט ודאי. למחזור החיים בטבע איזון עדין שנפגע באופן עקיף עקב פעילות האדם, ולא ברור אם מאוחר מדי לתקן

שינוי האקלים פוגע בציפורי השיר שחולפות מעל אילת, בצילום כחול חזה. צילום: נועם וייס, פארק הצפרות אילת, החברה להגנת הטבע
שינוי האקלים פוגע בציפורי השיר שחולפות מעל אילת, בצילום כחול חזה. צילום: נועם וייס, פארק הצפרות אילת, החברה להגנת הטבע

את שנפגע או לצמצם את ההשפעות שלנו עליו. בימים אלה ממש מתכנסים מנהיגי מדינות רבות לדון על כך ב"ועידת פריז לשינוי אקלים", כדי לדבר על מה עוד אנו יכולים לעשות כדי להפחית את השפעתנו על ההתחממות הגלובלית ולנסות למנוע את התעצמותה בהמשך עד כמה שאפשר.

יכול להיות שכמו הציפורים המתמודדות עם המציאות שנוצרה, גם חלקנו נצליח למצוא מקומות מחייה חלופיים או להסתגל בדרכים שונות למציאות שתיווצר. השאלה אם זה מה שאנו מאחלים לעצמנו, או שמא אנחנו מוכנים לקחת החלטות לא פשוטות ולעשות את השינויים הנדרשים כדי לשמור על איכות חיים טובה כמה שיותר לנו ולבאים אחרינו.

 

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-Ynet.




שתפו‬