מלוטרה ועד פרפרים, בישראל אפשר למצוא מגוון מדהים של בעלי חיים. למרבה הצער, רבים מהם בסכנת הכחדה. מה עושים בישראל כדי להגן על החיות במים, באוויר וביבשה?
מתכות כבדות נמצאו בביצים של צבי ים בריכוזים שוברי שיאים – כך עולה ממחקר ישראלי חדש שעשוי לספק לנו תמונה רחבה יותר לגבי זיהום של מתכות כבדות בים התיכון
מחקר חדש מנתח צילומי לוויין על מצב הצומח בצפון הנגב באזורים שעלולים להפוך למדבר. המסקנה: יש תקווה, סכרים קטנים שתופסים את מי הגשם מייצרים חיים סביבם ויכולים למנוע את תהליך המדבור
עץ שמניב פרי, צורך מעט מים ולא מלכלך: על המשמעות האקולוגית של מיני העצים
שאנחנו שותלים בגינות הפרטיות ובפארקים
העץ הזה כל כך נפוץ שקשה להאמין שהוא מזיק ולא מקומי; בעיית השיטה הכחלחלה – שבאופן מפתיע פורחת בצהוב ולא בכחול – מתרחבת, וייתכן שאפשר לפתור אותה בעזרת קרינת השמש
מסנאים ועד זאבים, ליונקים יש בעיה. מחקר חדש בדק מי מאיים עליהם יותר – פעולות ישירות של האדם, או שינוי האקלים
על החשיבות של החצר הפרטית שלי למערכת האקולוגית העירונית, ואיך פעולות תחזוקה בגינה הפרטית כמו ניכוש עשבים וגירוף עלים פוגעות במגוון הביולוגי
עולמן המסתורי של הפטריות: כיצד הן משפיעות על האלרגיות שלנו ועל מגיפות בחקלאות, ואיך כל זה ישתנה בעולמנו המתחמם
ברמת הנגב נפתח מסלול טיול עם הגבלות כניסה למטיילים. איך זה משפיע על פעילות הצבאים והפראים? על הארנבת והשועל?
ממעקב אופטימי אחר בזים משוחררים ועד ירידה בהיקף הקינון עקב המלחמה, מרכז האקלום לחיות בר באגמון החולה מספק תמונת מצב של בעלי החיים בצפון
מינים שונים של עצים שגדלים אחד ליד השני יוצרים עץ חדש – מכלוא – שמשלב את היתרונות של שני המינים, ומסוגל להתמודד עם השינויים המהירים בסביבה. מחקר ישראלי חדש מעורר אופטימיות זהירה
מחקרים מהארץ ומחו״ל מצאו שציפורים לא מצייצות רק למטרות חיזור, ושיש להן שפה מורכבת שמשפיעה על הבחירה שלהן עם מי לתקשר וכיצד – גם בזמן הנדידה
אתרוג, לולב, הדס וערבה? לכבוד סוכות, קבלו ארבעה מינים מסוג אחר. חרקים, עופות, צמחים וחיידקים: איך הם שומרים על הטבע, ולמה חשוב לשמור עליהם בחזרה?
יתושים עלולים להעביר מחלות קטלניות, כמו קדחת מערב הנילוס. האם אפשר למנוע את זה באמצעות מטוסים ללא טייס שיפזרו באוויר יתושים נוספים?
הצמח שמשתלט על אגמי מים מתוקים ברחבי העולם, ופוגע בצמחייה ובבעלי החיים שבהם, יכול לשמש חומר גלם ירוק שיחליף פלסטיק
העורבים הפכו להיות חלק שגרתי מהנוף שלנו. עד כמה הם באמת חכמים, ולמה מין אחד מצליח יותר ממין אחר?
הדגים הגדולים ביותר בעולם בסכנת הכחדה: מחקר בינלאומי חדש יצא לעזרת הכרישים הלווייתניים ומנסה לשנות את נתיבי הספינות בים
חוקרים ישראלים בדקו את ההשפעות שיש לזיהום אור על דגי שונית ומצאו שהפרעות בשינה הן לא בעיה ששמורה רק לבני אדם
כשמדברים על זיהום פלסטיק, פעמים רבות מתייחסים לפגיעה בבעלי חיים ימיים. אבל חשוב לזכור גם את בתי הגידול ואת חיות הבר ביבשה. דוגמה נהדרת לכך היא קופים ופרימטים אחרים שחיים ביערות. דעה
מחקר ישראלי חדש בדק כיצד נוכחות זאבים משפיעה על פעילות יונקים גדולים. הממצאים מחזקים את חשיבותו של הטורף בשמירה על תקינות המערכת האקולוגית
במדרונותיו התת-ימיים של ים סוף אפשר למצוא מרבדים של עשב ים הקרוי ימון הקשקשים. אבל לא מדובר בסתם "דשא", אלא בפוטנציאל למאבק במשבר האקלים
פרופ׳ משה שחק מספר כיצד התגלגל להיות חוקר מדבר ואיך השבלולים שחקר הפכו לחלק חשוב בחייו – ריאיון חגיגי עם זוכה פרס מפעל חיים
מעצב תעשייתי ישראלי פיתח קן חכם שמונע התפתחות של ביצי מיינות ללא פגיעה בציפור –האם נמצא הפתרון למיגור הציפור הפולשת הידועה לשמצה?
בעקבות השריפות הקשות בצפון נפגעו גם כוורות הדבורים – מה עלול להיות מחיר הפגיעה והאם יש מה לעשות כדי לשקמן?
בבנק הגנים הישראלי מתמקדים באיסוף זרעים של כמה שיותר צמחים שגדלו בשטחי הנגב המערבי ומחכים ליום שבו יוכלו לחזור ולשתול אותם
דו״ח מצב הטבע של המארג מצביע על התדרדרות במצב הזוחלים בארץ. מי הם המינים שנמצאים בסכנה, ואיך אפשר לשנות את המגמה לפני שיהיה מאוחר מדי?
האיקליפטוסים הרבים שניטעו באזור הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף בעוטף עזה. מחקר חדש בחן את השפעתם על הכלניות ועל צמחים ייחודים נוספים באזור ומציע לשקול מחדש את נטיעותיהם, כחלק ממאמצי השיקום
מחקר ישראלי חדש בחן כיצד שיטות שונות של חקלאות משפיעות על הסביבה והנוף מול התועלת עבור החקלאי. מהממצאים עולה שיש שיטה שמאפשרת גם לייצר רווח כלכלי וגם לשמור על הטבע
אזורי המעבר שבין השטחים הפתוחים לשטחים הבנויים, כמו אלה שמסביב לקריית שמונה, נחשבים לפגיעים ביותר משריפות. שיקומם יהיה מאתגר במיוחד, אך האם זאת הזדמנות לעתיד ירוק יותר?
חוקרים ישראלים פיתחו כלי חדש שמנטר מרחוק את מצב השיקום של יערות קק״ל שנפגעו משריפה – ובעזרתו מתאפשר מעקב אחר נזקי המלחמה באזורים שכיום אין אליהם גישה
אנחנו תלויים בהן, ולא רק בשביל הדבש. יום הדבורה הבינלאומי הוא הזדמנות נהדרת לעשות קצת באזז לדבורים, מבעלי החיים החשובים ביותר על פני כדור הארץ.
מחקרים הראו כבר מזמן שלטבע יתרונות רבים המשפיעים על בריאותינו הפיזית והמנטלית. כעת מחקר ישראלי חדש מצא שחשיפה גבוהה לסביבה ירוקה עשויה להפחית את הסיכוי לתחלואה בסוגי סרטן שונים
מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן סביבתי, כך שיטיב הן עם החקלאים והן עם תושבי המדינה
מחקר חדש חושף שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם, ובכך מסתכנים בהפצת כלבת ומחלות אחרות שעלולות לפגוע בבעל החיים – ובבני אדם. ומה המצב בישראל?
המלחמה הפכה את החילוץ והטיפול בחיות בר פגועות – שמאתגרים גם בזמנים רגילים – למורכבים מאי-פעם. כך מצילים את חיות הבר בימי מילואים ואזעקות
בין הפעילות המבצעית לשמירות, חיילי מילואים מגלים את בעלי החיים והצמחים שבסביבת הבסיסים שלהם. עוד ועוד מצילומיהם ומהאומנות שהם יוצרים בעקבות המפגשים הבלתי-אמצעים עם הטבע צצים ברשתות החברתיות. "המפגש עם הטבע מאפשר לנו ולהירגע ולנשום לרגע", מספר אחד מהם
בימי מלחמה לא תמיד קל להיות חזקים או לדמיין את היום שאחרי, אך בעלי חיים וצמחים שונים מלמדים אותנו שאפשר לשרוד ולגלות חוסן גם בתנאים עוינים ומאתגרים. שלל דוגמאות מציעות שאם הטבע מצליח להשתקם, גם אנחנו יכולים
הדברה יעילה מדי? מחקר ישראלי חדש מצא שציפור עם תיאבון בריא בשם אנפית הבקר, שתפוצתה בארצנו התרחבה בשני העשורים האחרונים – עלולה גם לפגוע במגוון הביולוגי המקומי
האתרוג נמצא כיום בסיכון עקב עליית הטמפרטורות העולמית כחלק ממשבר האקלים, וייתכן שקרב היום שבו לא נוכל יותר לגדל בישראל אתרוגים – לראשונה מזה 2,500 שנה
סקירה חדשה חושפת שעל אף ש-30 שנות מאמצי ההגנה על העופות הדורסים בישראל מועילים רבות להתאוששותם, זה עדיין לא מספיק – ומינים שונים נמצאים בסיכון חמור. הפתרון: לעשות יותר
מחקר חדש מתחקה בשיטות גנטיות חדשניות אחרי מוצאן של הדבורים, וחושף שהן התפתחו לפני מעל 120 מיליון שנה ביבשת דרומית קדומה בשם גונדוואנה. חומר למחשבה לצד צנצנות הדבש המפתות של החג
מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה
בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך
מחקר ישראלי חדש מציג פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ומצליח לראשונה לזהות בעזרת מכ"ם להקות של עופות גדולים, שעד כה נחשבו ל"בלתי נראים"
בעל החיים ששובר את חוקי הטבע: מחקר ישראלי חדש חושף שמושבותיו של הבוטריל הפרחוני, יצור ימי ייחודי, מזדקנות בשלמותן – ואז חוזרות להיות שוב צעירות. התופעה זכתה למונח "מקצב אורשינה" – שמו התלמודי של עוף החול המיתולוגי
סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?
לפעמים לא טוב לראות את האור: מחקר חדש ונרחב למדי מצא שזיהום אור פוגע ברבייתם של אלמוגים ובכך מקטין את הסיכוי להישרדות השוניות ברחבי העולם
מחקר ישראלי חדש חושף שהרכפתן המדברי, צמח נפוץ בארץ, משחרר חריפות שמונעת מבעלי חיים רבים לאכול ממנו – אך מעניק לציפורי הבולבול "תרופה" שמסייעת להן לעכל את פירותיו. וגם: איך כל זה קשור למניעת סרטן?
מחקר ישראלי חדש בחן את הסיקסק, מין נפוץ של ציפור – וגילה שסיקסקים עירוניים הם אמיצים יותר מאחיהם הכפריים. על אף שבדרך כלל כולנו מעריכים את התכונה היפה הזאת, ייתכן ששינוי ההתנהגות המדובר הוא דווקא לא חיובי כל כך עבור הציפורים הללו
בזמנים שבהם מינים של בעלי חיים נכחדים בקצב מטריד, מחקר אוסטרלי חדש נותן סיבה לתקווה, וחושף ש-29 מינים מקומיים השתקמו לחלוטין – וזאת, בזכות פעולות אנושיות