שתפו‬        

רחלי ווקס

אוכל הולך ונעלם

קפה, תפוחים ואפילו שוקולד - רשימת המאכלים שייעלמו מהצלחת שלנו בגלל השפעות שינוי האקלים הולכת ומתארכת. מה אפשר לעשות כדי שלא נישאר בלי מזון לנחמה?

7 בדצמבר 2017



 

המחזאי האירי ג'ורג' ברנרד שו כתב פעם ש"אין אהבה אמתית יותר מהאהבה לאוכל". אוכל הוא הרבה יותר מסתם משהו שחיוני לקיומנו – הוא חלק מהרגש, מהתרבות, מהדת ומההנאה שלנו. בין אם נעדיף מתוק או מלוח, פסטה או סלט, בירה או מיץ פטל, לכולנו יש מאכלים ומשקאות שאנחנו אוהבים, ואפילו מאוד.

אבל הסכנה עם דברים אהובים היא שאנחנו נוטים לקחת אותם כמובנים מאליהם. ובשנים האחרונות, כשהטמפרטורות בעולם עולות ואירועי מזג אוויר לא צפויים כמו כפור, שרב וגשמים חזקים הולכים ומתרבים – גם המאכלים האהובים עלינו מושפעים מכך, ועשויים להיעלם מהצלחת שלנו לפני שנרגיש בכך.

ד"ר נועם צ'כנובסקי, גנטיקאי של צמחים וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בתקיימא, מספר שבניגוד לצמחים שגדלים בחממות, שבהן סביבת הגידול היא יחסית מדויקת, אלה שגדלים בשדות רגישים במיוחד לשינוי האקלים. "הם תלויים במזג האוויר, בכמות הגשם ובלחות של האוויר ושל האדמה, ומכיוון שיש יותר אירועי מזג אוויר קיצוניים – הם מתבלבלים", הוא אומר. "כך, למשל, כשהחורף מתחיל יותר מאוחר ובאמצע החורף פתאום יש ימים מאוד חמים, זה מבלבל מאוד את הצמח. אז ניתן לראות ירידה ביבול, מחלות צמחים, ומזיקים שמגיעים מוקדם יותר כשבקיץ יותר חם". בנוסף, צ'כנובסקי מסביר שהשטחים החקלאיים בעולם הולכים ומצטמצמים. "הרבה מהשטח הולך לעיור, יש הרבה סלילת כבישים חדשים ובנייה. אפשר לראות את זה טוב גם בישראל", הוא אומר.

ברחבי העולם, אזורים שמשמשים כבר מזה שנים רבות לחקלאות עוברים שינויים משמעותיים. בחלק מהאזורים האלה לא ניתן יהיה לגדל בעתיד את הגידולים שמאפיינים אותם כיום. בחלקם ניתן יהיה לגדל גידולים בעתיד אם יבוצעו התאמות מסוימות בצורת הגידול, דבר שייתכן ויגרום לעלייה במחירים או לירידה בתפוקה. ייתכן גם שאזורים שאינם מתאימים כיום לחקלאות מסוג מסוים יתאימו לכך בעתיד, כשהטמפרטורות יהיו גבוהות יותר. עם זאת, יש לזכור שהחלפת שטחי החקלאות הקיימים באחרים עלולה לגרום לנזק סביבתי רב, למשל עקב בירוא יערות שיתבצע כדי להכשיר את השטחים לחקלאות.

לפניכם חמישה מאכלים שנפגעים מאוד ואף עלולים להיעלם לגמרי בעקבות שינוי האקלים – שלא תגידו שלא הזהרנו:

צילום: Jennifer Pallian, Unsplash

שוקולד

לפעמים נדמה שאין בעיה בעולם ששוקולד לא יכול לפתור. בין אם הוא מתוק או מריר, לבן או מלא בפצפוצי אורז, מוצק או נוזלי, השוקולד מלהיב את בלוטות הטעם האנושיות מאז ימי תרבות המאיה. עם זאת, את הבעיה הזאת אפילו השוקולד הטוב ביותר לא יוכל למנוע.

מחקר שנערך בגאנה ובחוף השנהב, יצואניות השוקולד הגדולות בעולם, בדק את השפעת שינוי האקלים על גידול פולי הקקאו, שמהם מופק השוקולד. במחקר נמצא שבאזורים רבים שבהם מגדלים שוקולד כיום כבר לא יהיה אפשרי לגדל אותו בעתיד, מכיוון שהטמפרטורות יהיו גבוהות מדי: החום יוביל להתאדות של מים מעצי הקקאו, מה שיגרום לתפוקה של העצים לרדת. חברת השוקולד "מארס", יצרנית המותגים מארס, סניקרס, טוויקס ורבים אחרים, אף שכרה מטאורולוגים שתפקידם לחקור את ההשפעה של האקלים המשתנה על חומרי הגלם לייצור השוקולד ולנסות ולהפחית את הנזק שייגרם להם. גם אם השוקולד לא ייעלם לגמרי מן העולם, מחירו עלול בהחלט לעלות משמעותית עקב המחסור בו.

צילום: Nathan Dumlao, Unsplash

קפה

השוקו אינו המשקה המנחם היחיד שמושפע משינוי האקלים. משקאות אחרים שנפגעים הם היין, התה, וכן אותו משקה שרבים לא יכולים לדמיין את חייהם (או לפחות את הבוקר שלהם) בלעדיו: הקפה. בשנים האחרונות, פטרייה המכונה "Coffee rust" ("חלודת הקפה") הפכה לנפוצה ברחבי העולם. מדענים סבורים שהטמפרטורות הגבוהות מאפשרות לפטרייה להתפשט במהירות, למרחק, ולגבהים שבעבר האקלים בהם היה קר מדי עבורה. הפטרייה כבר גרמה להפסדים של מעל מיליארד דולר עקב אובדן יבולים. היא לא פועלת לבדה: החום גורם גם להתרבות של מזיקים, ואלה פוגעים בייצור הקפה במזרח אפריקה.

מעבר לכך, עליית הטמפרטורות והשינויים בתבניות הגשמים משפיעים גם הם על צמח הקפה. אם המצב הנוכחי יימשך, השטח בעולם שמתאים לגידול קפה צפוי להצטמצם ב-50 אחוז עד 2050, ויהיה צורך לגדל קפה באזורים רחוקים יותר מקו המשווה, ובגבהים רמים יותר. מהלך כזה יגדיל את הסיכון לפגיעה ביערות ובשטחים פתוחים שכיום אינם מעובדים לצורך הכשרת הקרקע לחקלאות.

צילום: Marina Khrapova, Unsplash

תפוחים

תפוח העץ העסיסי והמרענן הוא אחד מהפירות הפופולריים ביותר. למעשה, בכל שבוע קונה הצרכן הישראלי כ-730 טון תפוחים. מקורם של התפוחים הוא במרכז אסיה, באזורים שבהם החורפים קרים. על מנת שפירותיהם יתפתחו כראוי, התפוחים זקוקים במהלך צמיחתם לכמות מסוימת של שעות של קור מתון: טמפרטורה שנמוכה מ-7 מעלות צלזיוס אך גבוהה מאפס. עם זאת, עליית הטמפרטורה בעולם עלולה להפחית את כמות הזמן שבה מתקיימים התנאים האלה, וכך לפגוע בתנובת התפוחים. כבר היום, טעמם ומרקמם של התפוחים מתחילים להשתנות בעקבות שינוי האקלים.

צילום: Inma Ibáñez, Unsplash

דובדבנים

פרי אחר שזקוק לתקופות קרות על מנת להתפתח כראוי הוא הדובדבן. עליית הטמפרטורות עלולה לגרום לעצים לפרוח מאוחר יותר ולהפיק פחות פירות. במצב כזה, סלסלת דובדבנים מתוקים, פאי דובדבנים לקינוח, ריבת דובדבנים על הלחם וגם הדובדבן שבקצפת עלולים להפוך למצרך נדיר.

אירועי מזג אוויר קיצוניים שקרו בשנים האחרונות גרמו לנזק רב לדובדבנים בעולם. בשנת 2012 נפגע 90 אחוז מיבול הדובדבנים החמוצים של מדינת מישיגן – המדינה שאחראית ל-75 אחוז מתנובת המין הזה בארצות הברית. באותה שנה, חודש מרץ היה חם במיוחד, מה שגרם לעצים להתעורר מ"תרדמת החורף" שלהם מוקדם. עם זאת, מזג האוויר השתנה שוב במהרה, הקור חזר, והניצנים הצעירים שהספיקו להופיע נפגעו ממנו מאוד. ההפסדים שנגרמו לחקלאים במישיגן באותה שנה מאובדן יבולים של פירות (דובדבנים, תפוחים, ענבים ואפרסקים) נאמדו ב-210 מיליון דולר.

זיתים

אי היציבות במזג האוויר ואירועי מזג האוויר הקיצוניים פוגעים מאוד גם בזית, אחד מהמאכלים המזוהים ביותר עם מדינות הים התיכון, כפרי וכמקור לשמן, שהוא כידוע גם אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. מצד אחד, אקלים חם ויבש עלול לגרום לפירות להתייבש, בעיה שפעמים רבות לא יכולה להיפתר על ידי הגברת ההשקיה עקב אי זמינות של מים וחשש לפגיעה באיכות שמן הזית. מצד שני, כמויות חריגות של גשם גורמות לזבוב הזית, מין של זבוב הפירות, להתרבות במהירות. נקבות הזבוב מטילות ביצים בתוך הזיתים, והתולעים שבוקעות מהן אוכלות את הפרי מבפנים. כפור במועד לא צפוי יכול גם הוא להשפיע לרעה בדרכים שונות על הזיתים, ובעיקר על הפירות הצעירים. לפי הערכות כבר השנה תירשם בספרד, יצרנית הזיתים הגדולה בעולם, ירידה של לפחות 10 אחוז בתפוקה בהשוואה לשנה שעברה. באיטליה צפויה תנובת הזיתים להיות נמוכה ב-20 אחוז מהממוצע של העשור הקודם.

לטפח זנים חדשים

מדוע המזון שאנו מגדלים כה רגיש להשפעות שינוי האקלים? "אנחנו מגדלים מספר קטן מאוד של זנים מכל סוג של גידול", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. כך לדוגמה, מרבית הבננות בשוק העולמי משתייכות לאותה קבוצת זנים, ששמה "קבנדיש" (Cavendish). "הזנים החקלאיים מאוד מותאמים לתנאי הסביבה – וכשאלה משתנים, הם הופכים ליותר פגיעים. יש צורך במגוון רחב של זנים על מנת ליצור עמידות".

על פי אולנובסקי, מלבד הפגיעה ביבול עצמו, נזקי מזג האוויר עלולים לאלץ את החקלאים להשתמש בכמויות גדולות יותר של חומרי הדברה. "אם הצמח רגיש יותר אז הוא נתון יותר למתקפות ולכן צריך יותר חומר הדברה, שזה כמובן מצב מאוד לא רצוי", היא אומרת.

סכנה אפשרית נוספת בעקבות הירידה בהיקפי היבולים היא הפסקת ייבוא של מוצרים בסיסיים לארץ. "ישראל תלויה בייבוא של גידולים רבים, כמו דגנים וקטניות", מסבירה אולנובסקי. כך, למשל, רוב החיטה שאנו צורכים מיובאת מרוסיה ומאוקראינה. "ברגע שיהיה מחסור משמעותי, זה יכול לגרום לממשלות בעולם להוציא הנחייה להפסיק לייצא תוצרת חקלאית שהיא בעלת ערך למדינה עצמה, מה שעלול להוביל לכך שיום אחד ישראל לא תוכל לקנות חיטה ללחם, למשל", היא אומרת. כלומר, אם ייווצר חוסר בגידול מסוים, ייתכן בהחלט שמדינות שבהן הוא מגודל יעדיפו לשמור אותו לעצמן, ולא למכור למדינות אחרות, כמו ישראל – וכך הוא לא יגיע אלינו.

אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המצב? "מבחינה חקלאית יש כמה גישות", מספר צ'כנובסקי. "אחת היא לטפח זנים חדשים שיהיו עמידים יותר לקיצוניות של מזג האוויר". תהליך כזה, כמובן, לוקח זמן רב. "שנייה הוא לפתח שיטות טכנולוגיות חקלאיות, כמו שיטות השקיה מתקדמות יותר, כדי למשל לספק מים כשיש שרב באמצע החורף, שיטות בקרה על שטח הגידול, דשנים חדשים, וחומרי הדברה ידידותיים לסביבה שיעילים נגד מזיקים חדשים שמופיעים בגלל הטמפרטורות הגבוהות יותר".

ומה אתנו, הצרכנים? לדברי אולנובסקי, עלינו להתאים את עצמנו למצב החדש. "בואו נתכונן לזה, בואו נאכל מגוון גדול יותר של ירקות ופירות כדי שלא נהיה תלויים בירק אחד מסוים", אומרת אולנובסקי. "אנחנו אוכלים סלט ישראלי של מלפפון ועגבנייה, אבל גם סלט כרוב הוא סלט ירקות מצוין. אם יש מחסור במלפפון – נאכל ירק אחר. לא חייבים לקנות עגבנייה ב-18 שקל לקילו".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים: