פינצטה

ד"ר שיקמה זערור

בולענים, מה הבעיה?

הבולענים שנפערים לאורך חופי ים המלח מאיימים על עתיד האזור. אך האם התופעה יכולה להיות גם חלק מהפתרון? שורת יוזמות תיירותיות מציעות שכן

19 ביולי 2017

בדצמבר 2014 החל להיפער בור במגרש החנייה של חוף מינרל הצמוד לקיבוץ מצפה שלם שלחופי ים המלח. תושבי האזור קיוו שלא ייגזר עליהם להיפרד מהחוף הפופולארי, שהיה מרכז כלכלי וחברתי חשוב של הקיבוץ הקטן. אך תוך ימים ספורים התברר שמתחת לחניון מסתתר בולען ענק, והוא בלע לתוכו במהרה חלק מהחניון וממבני החוף. וכך, ב-1 בינואר 2015,  נסגר החוף למבקרים, כשהוא מותיר את חוף קלי"ה בתור הזוכה בתואר המפוקפק "החוף הציבורי האחרון בצפון ים המלח".

ירידת מפלס ים המלח ותופעת הבולענים שמתרחשת בעקבותיה מהוות אתגר כלכלי ותכנוני לתושבי האזור ולתעשיות המקומיות. אזורים נרחבים בסביבת ים המלח הוגדרו כלא יציבים והגישה אליהם נחסמה, דבר אשר גרם לנטישה של מטעים, חופים וחניונים – מקורות הפרנסה העיקריים של יישובי הסביבה. הבולענים חייבו סלילת כבישים עוקפים (למשל באזור עין גדי) והתמודדויות הנדסיות על מנת לאפשר גישה לאזור המרוחק ממילא.

תופעת הבולענים לא התחילה ב-2015; היא החלה כבר לפני כמה עשורים, בשל הירידה המתמשכת במפלס הים, והתגברה עם הזמן. עבודות מחקר רבות ומקיפות נעשו באזור ים המלח, בעיקר על ידי המכון הגאולוגי לישראל, במטרה להבין את התופעה, לעקוב אחרי התפתחותה וללמוד לצפות את כיווני התפשטות הבולענים. אך מתוך הבנה שהתופעה לא תיפסק בטווח הזמן הנראה לעין – וכנראה אף תחריף – צצות לאחרונה יוזמות המבקשות להפוך את התופעה ההרסנית הזו לכלי צמיחה.

תופעת הבולענים מציעה, לצד האתגרים הרבים, גם פוטנציאל תיירותי באזור ים המלח. צילום: סיימון פליגל, ויקיפדיה

טיילת או רכבל?

ד"ר רם אלמוג, ראש תחום תכנון פרויקטים לאומיים במשרד להגנת הסביבה, מציע הסתכלות שונה על מה שמוגדר על ידי רבים כאזור מוכה אסון. "בעקבות סכנת הבולענים נסגרו אטרקציות תיירותיות רבות באזור צפון ים המלח שיש להן זיקה אל הים, למעט שמורות הטבע, בכלל זה חופי רחצה שהוגדרו מסוכנים בשל היפערות בולענים. לכן, צפון ים המלח כיום הוא הרבה פחות אטרקטיבי, כשרוב התיירות מתרכזת דווקא בדרום ים המלח, באזור המלונות, וכמעט ללא זיקה לסביבה הייחודית כל כך של מרחב ים המלח, למעט הגישה אל מי המלח עצמם באגן הדרומי.

"יתר על כן, סגירת האטרקציות בצפון ים המלח גרמו לנזק כלכלי עצום ליישובים, בעיקר אלו השייכים למועצה 'מגילות-ים המלח'". אומר אלמוג. "על מנת להגדיל את מספר התיירים המגיעים ונשארים באזור ים המלח בכלל, ועל מנת למשוך את אלו הלנים במלונות עין בוקק לצפון ים המלח, יש לפתח אטרקציות תיירות חדשות, תוך התחשבות בכושר הנשיאה האקולוגי של שמורות הטבע הקיימות", הוא מוסיף.

בהסתכלות קדימה, רואה אלמוג פוטנציאל תיירותי בלתי ממומש באזור, וחזון אשר בו הבולענים תופסים מקום מרכזי ויכולים אף להוות מוקד עניין תיירותי – בדומה לתופעות גיאולוגיות אחרות בעולם. "המשרד להגנת הסביבה, יחד עם רשות הטבע והגנים ובשיתוף עם המועצות האזוריות, קידם שורה ארוכה של מיזמים התומכים בערכי הטבע הייחודיים באזור, תוך הפיכת חלקם לאטרקציות לכלל הקהל: בין היתר, תוקם טיילת בין המבואה של שמורת נחל דוד לבין זאת של נחל ערוגות, אשר תחבר לאורכה אטרקציות שונות, בכלל זה שירותי הסעדה, ארכאולוגיה, ומורשת. הטיילת תהיה מונגשת למוגבלים ואף תאפשר רכיבה על אופניים לאורכה. היא תהיה מוארת בשעות החשיכה ותאפשר ליהנות ממנה גם בלילה לצורך תצפיות בעלי חיים. פרויקט אחר הוא להקים מרכז מבקרים אקטיבי בשמורת עינות צוקים, אשר ינגיש לציבור הרחב את הייחודיות של כלל התופעות במרחב בכלל, ובשמורה בפרט.

"פרויקט נוסף, שישימותו נבחנת ממש בימים אלו, הנו הקמת רכבל אשר יעבור מעל שטח הבולענים וישתלב עם שביל צף", מסביר אלמוג. "הרכבל יאפשר תצפית מלמעלה על הבולענים, באמצעות רצפת זכוכית שתותקן בו, והוא יהווה ללא ספק מקור משיכה משמעותי לתיירות סביב המראה הייחודי של הבולענים. מעבר לסוגיית העלות הגבוהה של הפרויקטים, ישנו גם אתגר הנדסי מורכב שיש להתגבר עליו".

עדות לקיומם של בולענים עתיקים

גם במכון הגאולוגי לישראל חושבים קדימה על מינוף התיירות הגאולוגית באזור. עבודת מחקר אינטנסיבית של חוקרי המכון אשר נעשתה סביב התכנית להקמת מתקן שאיבה של מפעלי ים המלח במניפת נחל צאלים, חשפה תופעות גאולוגיות מרהיבות וייחודיות. "בעקבות נסיגת מפלס ים המלח לא רק נפערים בולענים – אנו גם עדים לדינאמיות של השתנות והתפתחות הנוף", אומר ד"ר גדעון בר מהמכון הגאולוגי, העוסק שנים רבות בחקר הבולענים. "ניתן להתייחס לאזור כמוכה אסון", הוא אומר, "אך ניתן גם לראות בו הזדמנות לחשיפת הציבור ליופי ולמורכבות של הטבע היום ובעבר".

בדו"ח של המכון הגאולוגי העוסק במניפת נחל צאלים ישנה התייחסות מיוחדת לערכיות הנופית והגאולוגית של המניפה ושל מגוון התופעות הייחודיות שנחשפו בה כתוצאה מירידת מפלס ים המלח. אחת התופעות שניתן לראות כיום בשטח קשורה ליחסי הגומלין בין מי השיטפונות לבולענים: מי השיטפונות המתוקים נבלעים אל תוך הבולענים ונובעים שוב מאוחר יותר כמים מלוחים, לאחר שעברו בתוך שכבת מלח בתת-הקרקע. תופעה מעניינת אחרת היא התחתרות (העמקה) של מי השיטפונות בערוצי הזרימה, ויצירת "מיני קניונים".

התופעות המעניינות לא מתפתחות רק מעל פני השטח, אלא גם מתחתיו. הערוצים החדשים חושפים חומר אשר שקע בים המלח ב-10,000 השנים האחרונות, ומופיע בקמטי קרקע יפהפיים שנחשפו לאחרונה. משקעי אגם אלו אוצרים בתוכם בין היתר עדויות לשינויי אקלים אשר היו בעבר ורעידות אדמה פרהיסטוריות. התחתרות הערוצים גם חשפה לראשונה עדויות לקיומם של בולענים עתיקים.

בר מספר כי ברשות הטבע והגנים מתעניינים באפשרות של פיתוח תיירות גאולוגית והנגשת האזור בצורה בטוחה לציבור. "בדומה לשמורות טבע בעולם הנמצאות באזורים 'פעילים', כמו כאלה שנמצאות באזורים שיש בהם פעילות געשית, גם פה יש אפשרות ליצור דרכי גישה בטיחותיות תוך מעקב ובחינה מתמדת של יציבות האזור", הוא מוסיף.

קמטים תת-קרקעיים בנחל צאלים, שנוצרו מרעידות אדמה פרהיסטוריות. צילום: ד"ר גדעון בר

מאזור מוכה אסון לאזור ייחודי ומתפתח

תופעת הבולענים מציעה, לצד האתגרים הרבים,  גם פוטנציאל תיירותי באזור ים המלח, המצריך ראייה רחבה וחדשה על האזור. "חשוב לציין כי מזה מספר חודשים לקח משרד ראש הממשלה אחריות כוללת על נושא הבולענים והשלכותיו", אומר אלמוג, "ויש כוונה, בשיתוף כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לקדם החלטת ממשלה לחבילת סיוע משמעותית ליישובי האזור, לאפשר להם להתבסס כלכלית, בעיקר באמצעות פיתוח תיירות האזור, וכן לתת כלים ואמצעים כדי להתמודד עם השלכות תופעת הבולענים על החיים באזור זה.

"התכנית הכוללת שמקודמת במשרד ראש הממשלה תכוון להכנת תכניות להקמת מגוון אטרקציות תיירותיות, בכלל זה הקמת מרכז מבקרים גדול בצומת הלידו, פתיחת אכסניות עממיות, ועד הקמת חניונים ללינת לילה. כמו כן, הצעת הממשלה תכלול פעולות לסילוק כלל המפגעים שנוצרו בשל הבולענים, תוך שיקום הנוף לאורך ים המלח".

תכניות אלו אמנם אינן מהוות פתרון מידי לפגיעה האנושה בפרנסתם של תושבי האזור; אך לדברי אלמוג, בטווח הרחוק חזון זה יכול להשתלב בתכניות לשיפור המצב, ויותר מכך – הנגשת האזור, על השינויים שעברו בו כתוצאה מפעילות האדם ומורכבותו הגאולוגית, לא רק תסייע לתיירות המקומית, אלא יכולה לעזור בשינוי התפיסה של הציבור את האזור ממוכה אסון לאזור ייחודי ומתפתח. פתיחת האזור לציבור תהיה אפשרות יוצאת דופן לחשוף את הקהל הרחב לאבולוציה של הדומם ולתמורות האדירות שעובר האזור בימים אלה.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום