שמירה על השטחים הפתוחים צריכה להיות חלק מהתפיסה הציונית. צילום: Unsplash
השנה יום העצמאות ה-78 למדינת ישראל הוא גם יום כדור הארץ הבין-לאומי, זמן ראוי לחשבון נפש סביבתי. מאז 1948, הנוף הישראלי נושא עליו את דפי ההיסטוריה: ייבוש ביצות, נטיעת עצים ובנייה מואצת שינו את פני הארץ ומעצבים את הנרטיב הישראלי, מהתקופה שבה "כיבוש השממה" היה ערך עליון ועד להבנה המאוחרת שהטבע הוא התשתית הלאומית השברירית ביותר שלנו. ריכזנו עבורכם את סיפוריהם של שלושה בתי גידול שחוו שינויים משמעותיים במיוחד.
מאזן מים שלילי והשפעות אנתרופוגניות: המשבר ההידרולוגי של ים המלח
ים המלח הוא חלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית, המקום שאליו כולנו יורדים כדי לצוף בשלווה ולהתנתק מהעולם. יחד עם זאת, ים המלח הוא דוגמה למאבק הישרדותי קשה. מאז שנות ה-60, האיזון העדין שלו הופר. כמות המים שזרמה אליו מנהר הירדן ונחל הירמוך פחתה משמעותית בעקבות הקמת סכר דגניה, סכרים נוספים בסוריה ובירדן ושאיבות מים מסיביות. התוצאה היא מפלס שצונח בקצב מהיר של יותר ממטר בכל שנה. אם נחזור אחורה בזמן, בתחילת שנות ה-30 שטחו של ים המלח היה כ-1,000 קמ"ר. היום יש כ-650 קמ"ר בלבד. אחד הביטויים המוחשיים ביותר לכך הוא הבולענים שנפערים באדמה, מסכנים חיי אדם ופוגעים בכבישים, בתשתיות ובבתי המלון שלאורך החוף.
גם עולם החי באזור ים המלח נפגע. ב-2017 קרסה דופן של בריכת פוספו-גבס של חברת רותם אמפרט. הקריסה גרמה לגלישה מסיבית של נוזלים חומציים מהבריכה לנחל אשלים ולסביבה. "אסון נחל אשלים הוביל להכחדה של שליש מאוכלוסיית היעלים באזור", אומרת ד"ר מיכל צרפתי, יועצת בכירה לקיימות ואחריות סביבתית, מרצה לתואר שני במכללה האקדמית אחווה ובוגרת תוכנית ממשק. אף על פי הנתון הקשה והביקורת הנוקבת של מבקר המדינה, צרפתי מציינת שנראה כי הלקחים לא מופקים: "יודעים מהן הבעיות אך עדיין לא נעשה דבר כדי לשפר את המצב, שנמשך כבר עשרות שנים".
ים המלח הוא דוגמה למאבק הישרדותי קשה. צילום: unsplash
שיקום אגמון החולה כמודל לאקולוגיה יישומית: מתיקון טעויות עבר לניהול אגן נקוז
בניגוד לים המלח, עמק החולה הוא סיפור טוב של הפקת לקחים. בשנות ה-50, פרויקט ייבוש החולה נתפס כשיא הקידמה ושיא הציונות: 13 קמ"ר של אגם ועוד עשרות קמ"ר של ביצות יובשו כדי לפנות מקום לחקלאות. אלא שהטבע הגיב בדרכו שלו. הקרקע המיובשת החלה לשקוע ולבעור בשריפות תת-קרקעיות, וחומרי זיהום שזרמו מהעמק הפכו לגורם העיקרי לירידת איכות המים בכינרת.
בשנות ה-90 הגיעה ההתפכחות, והוחלט להציף מחדש חלק מהשטח וליצור את אגמון החולה. "נעשתה באגמון החולה פשרה בין חקלאות, ניהול מים, תיירות ושימור הטבע. זה מלמד על שינוי בתפיסה והבנה שבית גידול לח הוא גם תשתית לאומית", אומרת צרפתי.
התוצאה של התיקון הזה עלתה על כל ציפייה. האגמון הפך למוקד צפרות בין-לאומי, וכתב העת "BBC Wildlife Magazine" אף דירג אותו במקום התשיעי בעולם בזכות ההזדמנויות הנדירות לצפייה בציפורים. הפלא הגדול ביותר היה הגעתם של שני מיני עגורים מתוך 15 הקיימים בעולם – עגור אפור ועגור חן. מדובר במחזה מדהים שמתכנני האתר כלל לא חזו מראש. "הפקת הלקחים שנעשתה גרמה לכך שכיום המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה. זו דוגמה לכך שגם כשאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור במלואו, בהחלט אפשר לשפר אותו", אומרת צרפתי.
אובדן בתי גידול ייחודיים: קיטוע רכסי הכורכר והשלכותיו על מגוון המינים במישור החוף
רכסי הכורכר של מישור החוף מספרים סיפור על שחיקה שקטה: הכורכר הוא סלע ייחודי לישראל שנוצר מדיונות חוליות. תהליך ההיווצרות שלו אורך מאות אלפי שנים והוא כולל חול שהגיע מנהר הנילוס, שברי קונכיות ואבק גיר. הנוף הזה שאנחנו מכירים מהטיולים על מצוקי הים, נמצא בסכנה קיומית. "איבדנו כ-90 אחוז משטחי הכורכר בארץ. קשה לשים לב לזה כי התהליך הדרגתי מאוד", מסבירה צרפתי.
היום רכסי הכורכר נראים כמו "איים" של טבע בלב גוש דן הצפוף, כשכל אי כזה הוא מקלט אחרון למגוון של בעלי חיים. דו"ח של מכון דש"א חשף את בעלי החיים שחיים במצוקי הכורכר, ובהם יונקים כמו הדורבן, השועל והקיפוד המצוי שנמצא בסכנת הכחדה. בזירת הזוחלים נמצאים מינים נדירים שנלחמים על מקומם כמו שנונית השפלה – לטאה שקיימת רק בישראל ונמצאת בסכנת הכחדה קריטית. בזירת החרקים, הכורכר נחשב אחד מבתי הגידול העשירים ביותר בישראל בדבורי בר, שמוצאות בקרקע מצע אידיאלי לקינון ולמסתור. "ב-2010 החליטה הממשלה להגן על מצוק הכורכר ("המצוק החופי") אך הפוקוס היה בעיקר בטיחותי כדי למנוע את התמוטטות המצוק על המתרחצים בחוף", מסבירה צרפתי.
שמירה על הטבע הישראלי היא הציונות החדשה
ביום העצמאות, כשהמוני ישראליות וישראלים יוצאים לחגוג מחוץ לבית, הפער בין הצורך לבקר בשטחים הפתוחים לבין ההצטמצמות שלהם הופך מוחשי. "זה אולי הזמן שבו אנחנו הכי מרגישים את החוסר בשטחים הפתוחים. שמירה עליהם צריכה להיות חלק מהתפיסה הציונית", אומרת צרפתי. "בזכות המיקום הגיאוגרפי שלנו יש בארץ מגוון ביולוגי ייחודי מאוד. אני קוראת לכל מי שיוצאים לטבע ביום העצמאות ובשגרה – שמרו על הניקיון באזור שביקרתם בו ותשאירו אותו אפילו נקי יותר ממה שהוא היה", מסכמת צרפתי. בסופו של דבר, עצמאות אמיתית נמדדת גם ביכולת להשאיר לדורות הבאים טבע נקי, מתפקד וחי – בדיוק כמו שהבטחנו לעצמנו לפני 78 שנים.
