שתפו‬        

בית עם גינה וראדון

חוקרים ממכללת הדסה מציגים תמונה עדכנית של ריכוזי גז הראדון בישראל
5 באוקטובר 2014



בחודשים האחרונים בילו רבים מתושבי ישראל במרחבים מוגנים. האם הם היו מוגנים שם באמת? צילום: אימג'בנק/Gettyimages
בחודשים האחרונים בילו רבים מתושבי ישראל במרחבים מוגנים. האם הם היו מוגנים שם באמת? צילום: אימג'בנק/Gettyimages

מרביתנו איננו יודעים זאת, אבל גז הראדון קיים בכל המבנים הקיימים סביבנו ומהווה גורם מרכזי בחשיפה של הציבור לקרינה מייננת – כזו שמסוגלת לשחרר אלקטרונים מאטומים או מולקולות שאליהם היא מכוונת, כולל אלה שנמצאים בגוף האדם. מקורה של הקרינה בחומרים רדיואקטיביים (רדיום, שהוא תוצר פירוק של אורניום) המצויים בקרקע ובחומרי בנייה. החומרים האלה מתפרקים ובתוך כך משחררים קרינה מסוכנת. ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הראדון כגורם הסיכון השני לסרטן הריאות, אחרי עישון סיגריות.

המשרד להגנת הסביבה אוסף מידע על הימצאות הגז ברחבי ישראל כבר שנים לא מעטות. בשנים 2012-1991 ערך המשרד יותר מ-25 אלף מדידות ארוכות (חודשים ספורים עד שנה) וקצרות (כמה ימים) של ריכוזי ראדון, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית של ריכוזי הראדון הממוצעים בתוך מבנים ולזהות מקומות בארץ, הקומה שבה נמצא החדר וסוג החדר שבהם ריכוזי הראדון גבוהים יותר מאשר במקומות אחרים.

תוצאות המדידות אפשרו לקבוע סף שמעליו יש לנקוט באמצעים להפחתת הריכוז, והוא עומד על 200 בקרל/מ"ק. צוות חוקרים בראשות רעות שפיצר מהמכללה האקדמית הדסה נעזר בבסיס הנתונים וביצע ניתוח סטטיסטי שבאמצעותו הצליח לייצר תמונה עדכנית על ריכוזי הראדון בישראל.

ראדון במגמת עלייה

המשרד להגנת הסביבה יזם ועודד בדיקת ריכוזי גז ראדון בכל הארץ.בתמונה: ערכת בדיקה אמריקאית לזיהוי הגז. צילום: National Cancer Institute, flickr
המשרד להגנת הסביבה יזם ועודד בדיקת ריכוזי גז ראדון בכל הארץ. בתמונה: ערכת בדיקה אמריקאית לזיהוי הגז. צילום: National Cancer Institute, flickr

בשלב הראשון החוקרים ערכו בקרת איכות לנתונים, כלומר תהליך סינון של הנתונים שאחריו נותרו יותר מ-8,000 תוצאות מדידות ארוכות ויותר מ-4,000 תוצאות מדידות קצרות של ראדון.

לאחר מכן הם חילקו את תוצאות המדידות הארוכות לשלוש קבוצות ראשיות: כלל ארצי, אזורים מועדים להימצאות ראדון ואזורים רגילים. כל קבוצה כזו חולקה לקבוצות משנה לפי קומת החדר (קומה עליונה/קומת קרקע/קומת מרתף) וסוג החדר (רגיל/מקלט/ממ"ד). עבור כל קבוצה נעשו חישובים סטטיסטיים שונים, כמו אחוז המדידות מעל 100, 150 ו-200 בקרל/מ"ק מתוך כל המדידות שעשה המשרד להגנת הסביבה.

מניתוח התוצאות עולה שהריכוז הממוצע הכלל ארצי המשוקלל הוא 57 בקרל/מ"ק – כרבע מהרף המוגדר מסוכן. עם זאת, התברר שבמהלך השנים חלה עלייה בריכוזים הממוצעים של הראדון בכל הארץ.

נמצא שבממ"דים וממ"קים (מרחב מוגן קומתי) היו ריכוזי הראדון גבוהים משמעותית (104 בקרל/מ"ק) מאשר בחדרים רגילים (64 בקרל/מ"ק). יותר מ-10% מתוצאות המדידות בחדרי ממ"ד היו מעל הרף המוגדר מסוכן, בהשוואה ל-7% בחדרים הרגילים. עוד עולה שמלבד הממ"ד, חדרים שבהם צפויים להיות ריכוזים גבוהים יותר של ראדון הם חדרים צמודי קרקע, מרתפים ומקלטים.

ואיפה אתם גרים?

אזורים מועדים לראדון הם אזורים המיושבים על קרקעות שבהן יש ריכוזים גבוהים של אורניום, שפירוקו יוצר את הראדון. זהו גז אציל שמחלחל מתוך האדמה ונכנס לתוך המבנים, לכן במקומות האלה ריכוזי הראדון בדרך כלל גבוהים יותר מאשר באזורים אחרים בארץ.

המחקר מצביע על כך שריכוז הראדון הממוצע באזורים מועדים הוא 90 בקרל/מ"ק, ערך הגבוה ב-29 בקרל/מ"ק בהשוואה לאזורים רגילים (61 בקרל/מ"ק).

היישובים שבהם יש פוטנציאל לריכוזים גבוהים של לראדון:

1. ירושלים

2. מעלה אדומים

3. ערד

4. כרמיאל

5. נופי פרת

6. גבעה 468 (שכונה מחוץ לנופי פרת)

7. כפר אדומים

8. אלון (יישוב קהילתי במדבר יהודה)

9. מצפה חגית (שכונה נפרדת ביישוב כפר אדומים)

10. מצפה יריחו

11. ורד יריחו

12. אלמוג

13. בית הערבה (המחודש)

צוות החוקרים ממליץ לנקוט בגישה פשוטה של אוורור החדרים: מתברר שגם פתח שרוחבו 30 ס"מ בדלת או בחלון יכול להיות יעיל בהורדת ריכוזי הראדון. אם יש חשש שריכוז הגז המסוכן גבוה, אפשר לבצע מדידה בבית על ידי בודקים מוסמכים שרשימת שמותיהם (כמו גם פרטים נוספים על ראדון) נמצאים באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

המחקר המלא הוצג בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 18-16 בספטמבר 2014, אוניברסיטת בר אילן


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ישראל היום

שתפו‬