פינצטה

גילי קנלבאום

איזה יין נשתה ב-2050?

שינוי האקלים העולמי משפיע גם על המקומות שבהם ניתן יהיה לגדל יינות פרימיום איכותיים. האם המגמה הזאת תוריד את צרפת איטליה וספרד מגדולתן ותכתיר במקומן אימפריות יין חדשות ומפתיעות? ומה יהיה על תעשיית היין הישראלית?

16 בפברואר 2017

שריפות ענק, איים נעלמים באוקיינוס, קרחונים נסדקים בקוטב – לשינוי האקלים פנים רבות והשפעות רבות, שחלקן צפויות פחות מאחרות. נדמה שבכל יום התופעה הסביבתית המשמעותית בדורנו מוצאת דרכים חדשות למרר את חיינו. אם לא היה די בכל הצרות הגדולות האלו, הרי שמחקרים מדעיים מצביעים על כך שגם היין שאנחנו שותים צפוי להיות מושפע באופן ישיר מתנאי האקלים המשתנים בעולם.

האם מדובר בהכרח בחדשות רעות? זה תלוי בסוג היין שאתם אוהבים לשתות ואם אתם במקרה יצרני יין מדרום אירופה או ממקומות דומים אחרים בעולם. על פי מחקר של קבוצת מדענים מאוניברסיטת טקסס, בעשורים הקרובים צפויה צניחה של כשני-שליש מיכולת ייצור היין האיכותי באזור בורדו, טוסקנה, קליפורניה, צ'ילה ומקומות אחרים כתוצאה משינוי האקלים.

יין גדל ומיוצר באופן מסורתי במקומות שונים בעולם. אך היין שמיוצר במדינות ים תיכוניות כמו צרפת, ספרד ואיטליה, שבאזורי היין שלהן שוררת טמפרטורה שנתית אידיאלית (חורפים קרים ועונת קיץ חמה ויבשה) נחשב לאיכותי ולמצליח ביותר בעולם והוא זה שהכתיב את הסטנדרט המקובל לדירוג יינות פרימיום, המבוססים על זני ענבים שרגישים מאוד לשינויים אקלימיים שמשפיעים באופן מידי וברור על איכותם.

במרוצת השנים החלו לייצר בהצלחה יינות פרימיום גם במדינות אחרות, שבאזורים מסוימים בהן יש תנאים אקלימיים מתאימים, כמו אוסטרליה, ארצות הברית וצ'ילה (וגם בישראל, במידה מסוימת), אך בשנים האחרונות, בעקבות שינוי בתנאי האקלים בעולם (למשל, עלייה קבועה בטמפרטורה הממוצעת בעולם, התגברות של אירועי מזג אוויר קיצוני ועוד) גידול היין האיכותי פורץ גבולות חדשים ומגיע למקומות שונים, שבתחום היין נחשבים גם למשונים.

 

כרם איטלקי. האם נראה נוף כזה גם בעוד 40 שנים? תצלום: lukasz czechowicz
כרם איטלקי. האם נראה נוף כזה גם בעוד 40 שנים? תצלום: lukasz czechowicz

 

"בעקבות ההתחממות הגלובלית התחלנו לראות גידול של גפנים גם בדרום אנגליה ובדנמרק", אומר פרופ' בן־עמי ברבדו, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חבר בוועדת המומחים של ארגון הגפן והיין העולמי. "גם גרמניה נחשבה בעבר למדינה שלא יכולה לייצר זנים מסוימים של ענבים בגלל הטמפרטורות הממוצעות הנמוכות שיש בה, אבל לאט־לאט השינויים האקלימיים משפיעים גם עליה, ומאפשרים גידול גפנים בקווי רוחב צפוניים יותר ויותר שם".

גם הצרפתים התחילו להשקות

מהמחקר עולה שגם בתנאים האקלימיים החדשים ניתן יהיה לגדל ענבים ולייצר יין, אך הדרך שבה מגדלים את הענבים תהיה חייבת להשתנות – הן על ידי גידול זנים שרגישים לחום במקומות גבוהים יותר מאשר בעבר, הן על ידי העברת כרמים לשטחים מתאימים יותר באזור, והן על ידי אימוץ שיטות חקלאיות שונות מהשיטות הקלאסיות הנהוגות במדינות היין המובילות מזה מאות שנים. "בצרפת, למשל, החוק אסר בעבר להשקות גפנים, משום שהטענה היא שהשקיה פוגעת באיכות היין", מדגים ברבדו, "ואילו עכשיו גם הצרפתים מבינים שאין ברירה אלא להשקות קצת".

במחקר שנעשה באוניברסיטת טקסס, החוקרים חזו ירידה חדה בייצור יין עבור אזורי הגידול המסורתיים עד שנת 2050. הם בדקו את השפעתה של ההתחממות הגלובלית על תשעה אזורים חשובים לגידול יין לפי שני תרחישים: חמור יותר (עליה של 4.7 מעלות צלזיוס) וחמור פחות (עליה של 2.5 מעלות צלזיוס). בשני המקרים, השינויים שהם חוזים מרחיקי לכת ממש.

את השינוי המשמעותי ביותר חזו המדענים באירופה, שם מתאר המחקר צניחה עתידית של 85 אחוז בייצור היין בבורדו ובחבל הרון שבצרפת ובטוסקנה שבאיטליה. העתיד נראה שחור גם עבור מגדלי היין האוסטרלים – עם צניחה של 74 אחוז בייצור – והאמריקאים, עם ירידה של 70 אחוז. גם מגדלי היין של אזור קייפ בדרום אפריקה צפויים לחוות ירידה של 55 אחוז בייצור, ואילו אצל עמיתיהם בצ'ילה צפה המחקר ירידה של 40 אחוז בייצור.

כאמור, יצרני היין מגיבים לשינויים האלה בחיפוש אחר טריטוריות חדשות שיתאימו לצרכיהם. לצד מדינות קרות כמו טסמניה או דנמרק, נעשים ניסיונות לגדל יין גם באזורים לא מיושבים כמו השטחים המקיפים את פארק ילוסטון האמריקאי או ההרים שבמרכז סין. אלא שניסיונות אלה מעוררים שורה חדשה של בעיות. כך למשל, באזור ילוסטון מדווחות כבר היום התנגשויות בין החוואים החדשים לבין אוכלוסיית הזאבים המקומית, בעוד שבסין האזורים המתאימים לגידול יין חופפים במידה רבה לאזורים שבהם נפוץ הפנדה הענק, מין המצוי בסכנת הכחדה.

תצלום: serge esteve
המחקר צופה צניחה עתידית של 85 אחוז בייצור היין בבורדו ובחבל הרון שבצרפת ובטוסקנה שבאיטליה. תצלום: serge esteve

אבולוציה של זנים

וכיצד ישפיעו שינויי האקלים על ייצור היין בישראל? "בישראל תמיד היה צורך להשקות גפנים, כי העונה היבשה ארוכה מאוד, אבל בשנים האחרונות היא מתרחבת אפילו יותר", מסביר ברבדו. "דרך אחרת להתמודד עם השינויים האקלימיים תהיה באמצעות בחירה בזנים ובתתי־זנים שיתאימו במיוחד לאקלים בישראל".

"השינוי באזורי גידול היין עדיין רחוק מלהשפיע השפעה משמעותית על הצרכן הישראלי", מסייג גיל שצברג, היינן הראשי של יקב רקנטי. "אנחנו הישראלים שותים מעט מאוד, ובכלל תרבות היין במדינה עדיין בחיתוליה, ורוב הצרכנים נדבקים למותג אחד או שניים שהם מכירים. עד לאחרונה, זני הענבים שניטעו בארץ הוכתבו יותר על ידי הצורך לכתוב שם מוכר על הבקבוק, ופחות מהתאמה לאקלים. זאת אומרת שנטעו פה ענבי קברנה סוביניון לא בגלל שהם עולים יפה באקלים שלנו, אלא כי זה מה שהקהל מכיר וקונה. רק עכשיו אנחנו מתחילים להקפיד יותר על התאמה של זנים ותתי־זנים לאקלים ולסביבה".

"ככלל, האקלים בישראל נוח מאוד לגידול ענבים", מוסיף שצברג. "יש לנו ארבע עונות מאוד מוגדרות ואין לנו בעיות קריטיות שעלולות להשפיע על איכות הענבים בצורה קיצונית כמו ברד, גשמי קיץ או קרות בעונת הפריחה. אלה קשיים שמדינות אחרות מתמודדות אתם בתדירות הולכת וגוברת ושאנחנו לשמחתנו עוד רחוקים מהם. אצלנו מרגישים בעיקר את ההארכה של תקופות היובש, אבל מבחינתנו זה עשוי לשנות את תאריך הבציר בכמה ימים עד שבוע, לא יותר מזה. לא מדובר באירוע שמשפיע משמעותית על איכות הבציר, כמו שקורה במדינות אחרות".

"בסך הכול הטבע עושה את שלו ומגיב לשינויים באבולוציה של הזנים", מרגיע ברבדו. "נוסף על שינוי האקלים אנחנו מתמודדים גם עם הקרינה האולטרא־סגולה שהתחזקה בעקבות אפקט החממה, והגפנים יוצרים מנגנונים להתגוננות מפניה. בתנאים המשתנים נוצרות לא פעם מוטציות – מופיע שריג או זמורה שעליהם פרי שונה, גדול או מתוק יותר – ואנחנו שעוסקים בתחום ממהרים לזהות ולהרבות אותו. כך עולם היין מתאים את עצמו למצב באופן טבעי ועם קצת סיוע מיד האדם".

ומה לגבי ההשפעה האפשרית של השינויים האלה על המחיר של יין לצרכן? "השיטה המקובלת לקביעת מחירו של יין היא באמצעות תחרויות מומחים", אומר ברבדו. "ברגע שיין מסוים זוכה לציונים גבוהים, מחירו יעלה בהתאם, בלי קשר למקום או לתנאי האקלים שבהם הוא גדל".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

חפשו מומחים נוספים בתחום