פינצטה

ד"ר עדי לוי

החורף כבר כאן?

בזמן שהחורף מגיע לעולם הדמיוני של "משחקי הכס", המציאות שלנו נעה בין עומס חום כבד לעומס חום קיצוני והעולם שלנו סובל מהשפעותיו של שינוי האקלים

9 באוגוסט 2017

הקיץ בשיאו. גל חום אחר גל חום מכים בנו ללא רחמים, והרחוב מרגיש כמו לוע של דרקון. והנה במקביל,  העונה השביעית של משחקי הכס בעיצומה, והחורף – זה שלאורך שש עונות כולם מדברים על בואו – כבר כאן, זאת אומרת שם, בווסטרוז.

הסצנות בעונה השביעית מתרחשות על רקע יערות מכוסי שלג, שמים מעוננים ונוף ערפילי, וצולמו חלקן באולפן, אך ברובן בשטח. כשהממלכה הצפונית צריכה להיראות כמו חבל ארץ קפוא וחורפי במיוחד, ברור שהבחירה באתרי הצילום ובתאריכים שבהם ההפקה תתרחש היא קריטית. עקב התלות במזג האוויר והצורך בלוקיישנים מושלגים וסגריריים, נאלצו מפיקי הסדרה ד.ב. ווייס ודייוויד בניוף לעכב את צילומי העונה השביעית ואיתם את תאריך עליית הסדרה לאוויר ל-16 ביולי.

"משחקי הכס" לא לבד. גם הפקת הסרט "האיש שנולד מחדש" בו כיכב לאונרדו דיקפריו, אשר עלה לאקרנים בדצמבר 2015, סבלה מהשלכות שינוי האקלים הגלובלי אשר גרמו לקשיים במציאת לוקיישן מושלג לצילומים. במהלך המרדף אחר השלג קיפצה הפקת הסרט על כל ציודה ושחקניה אלפי קילומטרים, מקנדה בה השלג בושש לבוא, עד לארגנטינה. מעבר זה עיכב את ההפקה, האריך את משך הצילומים ועלה לחברת ההפקה כ-30 מיליון דולר נוספים.

במהלך הפרק הראשון של העונה השביעית של "משחקי הכס", מתנהלת שיחה בחדר הניתוח במצודה באולדטאון בין סאם טארלי למלומד שהופקד על תהליך הלמידה שלו. בתגובה לדבריו של סאם על בוא החורף, אומר המלומד כי כל החורפים שבאו חלפו בסופו של דבר, וגם כשבני האדם חשבו שהגיע הסוף – החומה עמדה בכול והסוף לא בא.

האם אפשר להישאר רגועים ולדעת שגם הפעם החומה תעמוד איתנה? בעולם של משחקי הכס, אקדח שמופיע במערכה הראשונה יגרום כעבור מספר פרקים או מקסימום עונה, לטבח המוני בדרכים שכלל לא דמיינו כאפשריות. ואכן באחד מחזיונותיו של בראן, המהלכים הלבנים (White walkers) כבר חצו את החומה והחורף הזה כנראה בכל זאת יהיה שונה מאלה שבאו וחלפו לפניו.

כמו בווסטרוז, כך גם בעולם האמיתי – שינוי האקלים כבר כאן, וכמו ששם החורף הגיע ונותן את אותותיו, גם אצלנו שינוי האקלים מתבטא בשלל תופעות המשפיעות ועוד ישפיעו רבות על חיינו באופן ברור ומוחשי. וכמו בעולם הדמיוני של משחקי הכס, אם לא נעשה משהו משמעותי כדי לעצור את הקטסטרופה, התוצאות יהיו עגומות.

מתחמם, מתייבש, נשרף

אז מה הקשר בין בוא החורף הקפוא והממושך של משחקי הכס לשינוי האקלים המואץ שפוקד במאה האחרונה את כדור הארץ, והיה מוכר יותר בעבר כ"התחממות הגלובלית"? כאן כדאי לעצור רגע ולהסביר שהתחזיות והמודלים שעוסקים בשינוי האקלים מצביעים לא רק על התחממות כללית של כדור הארץ (אל דאגה, לזה עוד נגיע בהמשך) על כל נגזרותיה, אלא גם על עלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כדוגמת אלו שחזינו בהם בחורפים האחרונים. מצד אחד, סופות אבק ותקופות יובש ארוכות המובילות לגלי שריפות נרחבים, ומאידך אירועי גשם ממוקדים ומאסיביים שגורמים לשיטפונות, לצד סופות שלגים חריגות, כמו זו ששיתקה את ירושלים ואזור ההר ב-2013 והותירה אחריה נזק של מעל חצי מיליארד ש"ח.

אם כן, תחזיות ומודלים העוסקים בחיזוי האקלים הצפוי באמצע ובסוף המאה ה-21 אינם מבשרים טובות. אך כדי להבין עד כמה המצב גרוע אין צורך בתחזיות – מספיק להתמקד בעבר הקרוב ובהווה.  ההשפעה המיידית והמתבקשת של שינוי האקלים היא התחממות וגלי חום. כל שנה מ-40 השנים האחרונות הייתה חמה יותר מהממוצע במאה ה-20. 2016, למשל, הייתה השנה החמה ביותר באלפי שנים האחרונות, ו-2015 ו-2014 מדורגות מיד אחריה במקום השני והשלישי. על פי מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאי  (NOAA), המחצית הראשונה של 2017 מסתמנת עד כה כשנה השנייה החמה ביותר אחרי 2016. חודש יוני האחרון היה השלישי החם ביותר שתועד עד כה מאז תחילת המדידות ב-1880.

 

 

ההתחממות לא רק שולחת אותנו להסתגר במזגן; השפעותיה מתפרסות על מגוון תחומי חיים, כמו בריאות- כאשר טמפרטורות חמות מהוות כר פורה להתפשטות חיידקים, וירוסים, נשאי ומעבירי מחלות שונים (וביניהם יתושים); חקלאות אשר רגישה לגלי חום, שיטפונות ובצורת; משאבי המים שמצטמצמים עקב בצורות ואידוי מוגבר ופגיעה במגוון הביולוגי (כלל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, על שפע המינים שבהם ויחסי הגומלין ביניהם) והשירותים אותם הוא מספק לנו כגון האבקת גידולים חקלאיים על ידי חרקים.

שינוי האקלים צפוי להשפיע גם על המצב הגאופוליטי באזורנו. כבר היום מצביעים חוקרים על קשר בין בצורת ממושכת ששררה בסוריה והובילה להגירה מאסיבית מהכפרים החקלאיים אל הערים, תוך הגברת התסיסה הפנימית כנגד השלטון, למחאה שהתפתחה לבסוף לכדי מלחמת אזרחים עקובה מדם. שינוי האקלים עלול לערער עוד יותר את היציבות הביטחונית-כלכלית במזרח התיכון ולייצר גלים של פליטי אקלים, שינועו בין מדינות האזור בחיפוש אחר מים ומזון.

והבצורת היא לגמרי לא נחלתן של מדינות מתפתחות באפריקה ובמזרח התיכון: בצורת קשה פוגעת בקליפורניה בשנים האחרונות, וממש השבוע פורסם כי אביב יבש במיוחד פגע קשות בחקלאים ברחבי איטליה ובאספקת המים לתושבי רומא. האביב האחרון היה היבש ביותר מזה 60 שנה, ולאחר 26 ימי גשם בלבד בחצי השנה האחרונה, מתכוננים ברומא להפסקות מים ממושכות והעירייה אף עשויה להפסיק את פעילות המזרקות המפורסמות. זאת ועוד, בהוראת האפיפיור הודיע השבוע הוותיקן על סגירת כ-100 מזרקות בשטחו עד להודעה חדשה.

על גל השריפות החריג שפקד אותנו בנובמבר האחרון אין צורך להרחיב את הדיבור. יהיו הסיבות להתלקחות האש אשר יהיו, התנאים החריגים ששררו באותם ימים – יובש קיצוני ורוחות מזרחיות חזקות ורציפות, אפשרו את ההתפשטות המהירה של האש והובילו לנזק אדיר שעדיין לא שוקם במלואו. וזה לא קורה רק אצלנו: אבל לאומי הוכרז בפורטוגל ביוני האחרון לאחר שיותר מ-60 בני אדם נספו בגל שריפות יער שפרצו בעקבות גל חום חריג בו שררו באזור 40 מעלות לאורך מספר ימים.

שינוי האקלים גורם לא רק להתחממות כללית של כדור הארץ, אלא גם לעלייה בתדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום שמובילים לשריפות

הקרחונים נמסים והים עולה

עוד השפעה מוכרת של שינוי האקלים, שעליה אולי חולמים כרגע בווסטרוז, היא המסת הקרחונים. דו״חות על מצב הקטבים שמתפרסמים בכל שנה ממשיכים להצביע על קצב המסה גבוה בקטבים ובגרינלנד. בפברואר השנה התפרסם שהקרח הצף בשני הקטבים הגיע כעת לשיא שלילי של כל הזמנים, זאת לאחר שהקטבים סבלו השנה מטמפרטורות חמות בהרבה מהרגיל בחורף. ורק החודש התנתק ממדף הקרח Larsen C באנטרקטיקה קרחון שגודלו כרבע משטחה של מדינת ישראל.

המסת הקרחונים (קרח יבשתי) גורמת לעליית מפלס פני הים – בעולם, וגם אצלנו. עליית פני הים התיכון בשנים 2002-1992 התרחשה בקצב של 10 מ״מ לשנה – יותר מהממוצע העולמי בשנים אלה, שעמד על כ-2.6 מ״מ בשנה, ויותר מהקצב במהלך יתר שנות המאה העשרים, שעמד על כ-1-2 מ״מ לשנה.  והים לא רק עולה, הוא גם מתחמם: מזרח הים התיכון התחמם בשלושת העשורים האחרונים  ב-3 מעלות צלזיוס, מעלה בכל עשור, וטמפרטורת המים לחופינו מגיעה בשנים האחרונות לשיא של מעל 31 מעלות, השורר לאורך מספר שבועות.

כתוצאה מכך יצורים ימיים שעד לפני כעשור או שניים היו נפוצים באזורנו, כדוגמת קיפודי הים, הולכים ונעלמים. התחממות מי הים גם מאפשרת למינים מהגרים מאזורים טרופיים חמים, שמגיעים דרך תעלת סואץ, להתבסס בים התיכון. אחת הדוגמאות הכואבות והצורבות ביותר לכך היא המדוזה החוטית הנודדת, שהגיעה אלינו בשנות השבעים ומאז משגשגת באזורנו.

קונספירציה של צפון ווסטרוז

ארה"ב, המעצמה החזקה בעולם, תופסת את המקום השני בעולם בפליטת גזי חממה אחרי סין. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהכחיש בעבר את קיומו של שינוי האקלים, אך מיגן לאחרונה את מגרש הגולף הפרטי שלו מפני עליית מפלס פני הים, הודיע ביוני האחרון כי הוא נסוג מהסכם פריז שמטרתו צמצום פליטות גזי חממה והאטת קצב שינוי האקלים ועליו חתמו 195 מדינות בסוף 2015. מהלך זה מציב את ארה"ב לצד סוריה וניקרגואה, כמדינות היחידות בעולם שאינן חתומות על ההסכם. עכשיו, לאור כל המתרחש בווסטרוז, דמיינו את המלכה סרסיי יושבת על כס הברזל במעלה מלך, מוקפת בהררי קרח ושלג, ואל מול ענני סערה מכריזה קבל עם ולניסטרים שהחורף כלל לא כאן וזאת בסך הכל קונספירציה של הצפון שנועדה לפגוע בכלכלה של מעלה מלך.

במשחקי הכס הכל אפשרי. אך במציאות של 2017, מוטלת על מדינת ישראל והעולם החובה להיאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו, כי אלה לא ייעלמו בכוחו של אף תסריטאי, בעל דמיון פרוע ככל שיהיה.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-nrg

חפשו מומחים נוספים בתחום