שתפו‬        

אילנה פלריה

העלות הסמויה של הפלסטיק

מחקר חדש, ראשון מסוגו, בוחן את הסכנות הבריאותיות של כל שלב במחזור חייו של הפלסטיק, החל מתהליך זיקוק דלקי המאובנים ועד שמוצרי הפלסטיק מושלכים לאשפה ומזהמים את הסביבה

30 באפריל 2019



 

מדי דקה נמכרים ברחבי העולם כמיליון בקבוקי פלסטיק חד-פעמיים ומדי שנה נעשה שימוש בכחמש טריליון (הספרה 5 עם 12 אפסים אחריה!) שקיות פלסטיק חד-פעמיות. חוקרים מעריכים כי יותר מ-8.3 מיליארד טון פלסטיק יוצר מאז תחילת שנות ה-50 – ואם לוקחים בחשבון שלפלסטיק לוקח מאות שנים להתכלות, זה אומר שרוב הפלסטיק שאי פעם יוצר עדיין נמצא איפשהו בעולם ושהפסולת שאנו מייצרים היום תישאר אתנו עוד שנים רבות.

אף על פי שמדובר באחד מהחומרים הנפוצים ביותר בעולם, עדיין מעט מדי ידוע על השפעותיו על בריאות האדם. עד כה, מחקרים מדעיים שבדקו את הנושא היו ממוקדים בהיבט אחד של תופעת הפלסטיק (מוצרים מסוימים, תהליכי הייצור, אופני החשיפה השונים וכו'), אך כעת, דו"ח חדש בנושא בשם Plastic & Health: The Hidden Costs of a Plastic Planet (פלסטיק ובריאות: העלות הסמויה של כוכב הפלסטיק) טוען כי עלינו לבחון את ההשלכות הבריאותיות של כל שלב ושלב במחזור חייו של הפלסטיק על מנת לקבל תמונה מהימנה על הסיכונים שהוא טומן בחובו בקנה מידה עולמי.

על פי הדו"ח, שפורסם בפברואר 2019 על ידי CIEL (המרכז למשפט סביבתי בינלאומי), בכל אחת מחמש התחנות המרכזיות במחזור חייו של הפלסטיק יש סכנות בריאותיות הייחודיות לה – בין אם מדובר בחשיפה לחלקיקים קטנים המתפרקים מהפלסטיק או לכימיקלים רעילים המשתחררים בתהליך הייצור שלו.

מחזור החיים של הפלסטיק

השלב הראשון והבסיסי ביותר במחזור החיים של הפלסטיק הוא תהליך הכרייה מן הקרקע של דלקי המאובנים, שמהווים את המקור ל-99 אחוז מהפלסטיק כיום. הפקת נפט וגז הנדרשת ליצור פלסטיק משחררת כימיקלים רעילים לאוויר ולמים. יותר מ-170 כימיקלים משוחררים בתהליך זה והם גורמים לבעיות בריאותיות מתועדות, שכוללות סרטן ופגיעה במערכת העצבים ובמערכת החיסונית. בנוסף, לחומרים הללו יש השפעות שליליות ישירות ומוכחות על העור, העיניים ושאר איברי החישה וכמו כן על הכבד ועל המוח.

השלב השני הוא תהליך הזיקוק של דלקי המאובנים, שמשחרר לאוויר מגוון רחב של חומרים רעילים שמסוכנים לבריאות האדם, בינהם ניתן למנות בנזן, בוטאדיאן-1,3, סטירן, טולואן ואתאן. ההשפעות המתועדות של החשיפה לחומרים הללו כוללות את סרטן הדם, פגיעה במערכת העצבים ומערכת הרבייה ושלל בעיות התפתחותיות.

השלב השלישי כולל את השימוש בפלסטיק, בין אם כמוצר צריכה ובין אם כאריזה למוצר אחר. שימוש במוצרי פלסטיק יכול לפגוע במי שמשתמש בו דרך העיכול או דרך שאיפה של חלקיקי מיקרופלסטיק שנשברים מהמוצר עצמו ודרך חומרים שזולגים אל הסביבה. החומרים המסוכנים ביותר כוללים מעכבי בעירה על בסיס כרום, פתלטים (תרכובות כימיקליות המשמשות כתוסף למוצרי פלסטיק על מנת להפוך אותם לגמישים יותר) ותרכובות עופרת. החשיפה אליהם עלולה לגרום ללוקמיה וסרטן הכבד, לבעיות התפתחויות וכן לשבש את המערכת ההורמונלית.

השלב החמישי, והאחרון בתהליך, מתייחס לסכנות שיש לפלסטיק שמגיע בסוף "חייו" לסביבה הטבעית. תצלום: brian yurasits – unsplash

 

בשלב הבא הפלסטיק הופך לאשפה, שאותה מטמינים באדמה, שורפים, או מעבירים גזיפיקציה (פסולת ההופכת לגז שניתן להפכו לדלק נוזלי או לשרפו לייצור חשמל ) בתהליכים אלו משתחררים לאוויר, למים ולאדמה מתכות רעילות כגון נחושת וכספית שנמצאו במוצר המקורי, חומרים אורגניים וגזים חומציים. הטכנולוגיות הללו מובילות לחשיפה ישירה ועקיפה לחומרים רעילים דרך שאיפה של אוויר מזוהם, מגע ישיר עם מים מזוהמים או אכילת מזון מזוהם.

השלב החמישי, והאחרון בתהליך, מתייחס לסכנות שיש לפלסטיק שמגיע בסוף "חייו" לסביבה הטבעית. ברגע שפלסטיק מגיע לסביבה הוא מזהם את הקרקע והמים, מצטבר בשרשראות המזון ומשחרר חומרים כדוגמת פתלטים ותרכובות עופרת (כפי שהזכרנו בשלב השלישי), אל הסביבה. החומרים הללו מסוכנים לבריאות האדם ולמערכות האקולוגיות הגלובליות. עם תהליך הפירוק של הפלסטיק, שטח הפנים שלו נחשף יותר ויותר ותהליך שחרור החומרים הרעילים ממשיך. בניסויים שנערכו על בעלי חיים שונים עולה שהחומרים הללו מצטברים במארג המזון ועלולים להגיע בסופו של דבר אל גופם. חלקיקי פלסטיק הנכנסים לגוף, בין אם דרך עיכול או שאיפה, יכולים להוביל למגוון של בעיות רפואיות החל מדלקות, נמקים, אפופטוזה (מוות של תאים) ועוד. כל אלו עלולים להיות מקושרים לבעיות רפואיות חמורות כגון סרטן, מחלות מעיים, סכרת, דלקות כרוניות ואף שבץ. מחקרים נוספים בנושא נדרשים על מנת להמשיך ולחקור את הסכנות שיש לעיכול פלסטיק על בריאות האדם.

אלפי הרכבים ושימושים אפשריים

"השימוש בפלסטיק הוא חלק מהחיים שלנו ואני לא חושבת שצריך או אפשר להעלים או להחרים אותו לחלוטין, אך עלינו להיות מודעים לסכנות הכרוכות בשימוש בו", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "הפלסטיק מכיל חומרים מוספים שתפקידם לייצב את החומר הפלסטי, לרככו, לצבוע אותו ועוד. פרט לחומרים הללו, הפלסטיק מכיל חומרים מוספים שלא הוכנסו אליו בכוונה, אלא הגיעו אליו כתוצרי לוואי של תהליך הייצור או עם פירוק חומרי הגלם שנעשה בהם שימוש. החומרים הללו מכונים NIAS (Non intentionally added substances) ומאוד קשה לזהות, לכמת ולאתר אותם, במיוחד לאור העובדה שלא מדובר בחומר אחד או שניים, אלא באלפי הרכבים ושילובים אפשריים. עם זאת אנחנו יודעים בוודאות שהם זולגים אל תוך המזון שלנו, משום שבפלסטיק יש חורים קטנטנים שמעבירים מזהמים הנמצאים בו לתוך המזון שאנו צורכים".

אז כיצד נוכל להימנע מהסכנות הבריאותיות של הפלסטיק בשלב השימוש? "כלל אצבע אחד שחשוב לזכור", אומרת אולנובסקי, "הוא ככל שהפלסטיק יותר זול הוא גם פחות איכותי ויותר חומרים יזלגו ממנו אל הסביבה. פלסטיק זול מיוצר בתהליך פחות מפוקח ופחות סטרילי וחומרי הגלם המשמשים להכנתו פחות נקיים".

הזליגה של החומרים המזהמים מהפלסטיק תלויה במספר פרמטרים, בין אם אלו התכונות הכימיות והפיזיקליות של הפלסטיק ושל המזון המאוחסן בו, קרינת UV שאליה הוא נחשף וכמו כן משך האיחסון ואיכותו, אומרת אולנובסקי. "בבית, למשל, עדיף להשתדל כמה שיותר להימנע מחימום בכלי פלסטיק ולעבור לכלי זכוכית, ניורוסטה וקורנינג. עדיף לרכוש כלים מאיכות טובה ולהחליפם כאשר הכלי מתבלה, נשרט, משנה צורה או משנה צבע. חשוב גם לא לשים מזון חם ישירות בכלי הפלסטיק. קודם יש להכניס את התבנית או הסיר כמו שהוא למקרר ורק ביום שלמחרת לאחסן את האוכל בכלי אחר. בנוסף יש להשתדל לא לחמם במיקרוגל, ואם כבר חיממנו, הרי שיש לחמם מעט ולערבב בין חימום לחימום".

אף על פי שמדובר באחד מהחומרים הנפוצים ביותר בעולם, עדיין מעט מדי ידוע על השפעותיו של הפלסטיק על בריאות האדם. תצלום: martijn baudoin – unsplash

 

מעקב אחר הסכנות הבריאותיות

כותבי הדו"ח טוענים כי אי ודאות, פערי ידע והעדר שקיפות הם הגורמים לכך שיש הערכות לא מלאות בכל הנוגע לבעיות הבריאותיות הצצות בכל שלב במחזור החיים של הפלסטיק. הערכות לא מלאות מגבילות את הצרכנים מלעשות בחירות מושכלות ומפחיתות את יכולת הרגולטורים לפתח אמצעי הגנה מתאימים.

ההמלצה של ד"ר אולונובסקי, דומה מאוד לזאת של החוקרים. "אם נסתכל ברמה של מדיניות אני מאמינה שיש צורך בפיקוח הדוק יותר, אכיפת התקן המעודכן ומחקר ומעקב אחר הסכנות הבריאותיות", היא אומרת. "ברגע שאין הנחיות ברורות להערכת סיכונים ומודל חשיפה, קשה מאוד לאכוף את הרגולציה".

החוקרים טוענים כי יש צורך במחקר נוסף כדי לבחון מספר נושאים חשובים, ביניהן ההשפעות המצטברות של תערובות הכימיקלים הנמצאים במוצרי פלסטיק, ההעברה הפוטנציאלית של מיקרופלסטיק והכימיקלים הנלווים לו ליבולים ולבעלי חיים וההשפעות הרעילות של מיקרופייבר וחלקיקי מיקרופלסטיק אחרים אל רקמות אנושיות.

הדו"ח מציע גם שהפתרונות למשבר הפלסטיק חייבים להיות ממוקדים בבריאות האדם ובזכות שלו לסביבה בריאה. למרות שעדיין נותרו אי וודאויות כאלו ואחרות, המידע הקיים על ההשפעות הבריאותיות הקשות שיש לפלסטיק על חיינו, מחייב אותנו לאמץ גישה זהירה בכל הנוגע למחזור החיים של הפלסטיק ולשאוף למזער את הייצור שלו ואת השימוש בו.

יש לוודא שכל שלב במחזור חייו של הפלסטיק מקבל התייחסות מתאימה, יש צורך לחוקק חוקים שידרשו שקיפות מלאה בכל הנוגע לחומרים הנכנסים למוצר בכל אחד משלבי הייצור שלו ושפיתוח הפתרונות יקח בחשבון את ההשפעה הגלובלית שיש לפלסטיק ולתהליך הייצור שלו.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית