שתפו‬        

גדעון בכר ופרופ' שאול משעל

זירת הטרור הולכת ומתחממת

השילוב בין גורמים דתיים וגיאו-פוליטיים שונים להשפעות שינוי האקלים באסיה ובאפריקה סייעו לארגוני טרור אסלאמיים להגביר את כוחם באזורים חלשים. במצב הנוכחי, מי שרוצה לבלום את תנועת הג'יהאד העולמית חייב לקחת בחשבון גם את התפקיד שמשחקים התנאים הסביבתיים

28 במרץ 2019



 

 

מה הקשר בין שינוי האקלים להתחזקותו של הג'יהאד העולמי? לכאורה, מדובר בשתי תופעות שמייצגות עולמות שונים, נבדלים ורחוקים: הג'יהאד האסלאמי שואב את כוחו ממקורות השראה  דתיים ופוליטיים, בעוד ששינוי אקלים קשור להתפתחויות דרמטיות בסביבה הפיסית והאקולוגית שבה אנו חיים.

כדי לענות על שאלה זו אנו מציעים לבחון את הנסיבות בהן פועלים כיום בהצלחה חמישה ארגוני ג'יהאד אסלאמי: המדינה האסלאמית (דאע"ש), אל קאעידה, אל-שבאב, בוקו חראם והטליבאן. אלו הם הארגונים האלימים החזקים והבולטים ביותר בעולם האסלאמי, שפעולות הטרור שלהם גורמות לקורבנות רבים מדי שנה.

אחרי הבצורת הגיע דאע"ש

עיקר פעילותו של דאע"ש בעשור הראשון והשני של המאה 21 התרכזה בסוריה ובעיראק. הארגון הצליח להשתלט על שני שליש מסוריה ועל שליש מאדמת עיראק. פרשנים הצביעו בעבר על הקשר בין פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, שהכשירה את הקרקע להתבססותו של דאע"ש, לבין השפעות שינוי האקלים: השתלטותו של דאע'‘ש על סוריה הגיעה בעקבות רצף של שנות בצורת קשות בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת האזרחים במדינה. שנות הבצורת, לצד אוזלת יד של שלטון אסד לטפל בבעיה וניהול כושל של משק המים, דחפו להתקוממות עממית, רחבה ומתמשכת, שהמיטה חורבן על החברה ועל המדינה בסוריה.

יתרה מכך, השפעות שינוי האקלים בסוריה יוצרות תנאים נוחים להמשך הפעילות של דאע"ש: פגיעה במקורות מים, התייבשות שטחי מרעה ושימוש במים ככלי נשק במלחמה עצמה החלישו את יכולת הקיום של האוכלוסייה ויכולת ההישרדות שלה. כל אלה תרמו לחיזוק הנוכחות של דאע"ש כשחקן אסטרטגי בזירה הסורית.

גם ארגון אל קאעידה, ארגון האם שקדם לדאע"ש ושנדחק על ידו מזירת סוריה ועיראק, זכה לפריחה באזורים הסובלים משינוי האקלים בעשור האחרון. אל קאעידה הגביר את כוחו בתימן ובשטחי הסאהל של מערב אפריקה (בעיקר במאלי ובניז'ר) מדינות וחבלי ארץ פגיעים במיוחד להשפעות שינוי האקלים, הגורמות להתייבשות מקורות מים, לאובדן שטחי חקלאות ומרעה, ולהתחזקות הלחצים על הסדר החברתי-פוליטי הקיים.

באפריקה ממשיך להתעצם ארגון בוקו חראם סביב ימת צ'אד הנעלמת. ימה זו, שגודלה המקורי היה כ-25 אלף קמ"ר, יותר משטחה של מדינת ישראל, התייבשה כמעט לגמרי בעשורים האחרונים. הסיבות לכך קשורות בעיקר לשינוי האקלים בצד גידול האוכלוסייה פי 4 בתוך 30 שנה, ושאיבת יתר של מים לחקלאות.

כתוצאה מהתייבשות הימה חלה פגיעה קשה במקורות המחייה של התושבים מדיג, מרעה וחקלאות. המציאות החדשה  יצרה כר פורה לפעילותו של בוקו חראם. מתקפות הטרור של הארגון הפכו מיליונים לפליטים ומקרבם הוא גייס לוחמים לשורותיו, כשהוא משתמש במצוקות הקיומיות  של האוכלוסייה המקומית  להפצת האידיאולוגיה שלו ולהרחבת מעגלי השפעתו.

צ'אד. ארגון בוקו חראם ניצל את התייבשות ימת צ'אד כדי לבסס את כוחו באזור הפגיע

 

מגדלים אופיום וטרור

ארגון נוסף באפריקה שחרת על דיגלו את סמל הג'יהאד האסלאמי ושאימץ את רעיון המלחמה בכופרים והפצת רעיון החליפות, הוא אל שבאב, ארגון שפעיל בסומליה ובקרן אפריקה. אזור זה סובל מירידה מתמשכת בכמויות המשקעים ומהידלדלות  שטחי המרעה, שמשמשים מקור הכנסה מרכזי לתושבי הסביבה הנסמכים על גידול בעלי חיים למחייתם.

פעילות אסלאמית רדיקלית המסתייעת בשינוי האקלים, כפי שקרה בסהר הפורה ובאפריקה, ניכרת גם באפגניסטאן, שם ממשיך לשגשג ארגון הטאליבן. הארגון מנצל, בין היתר, את שנות הבצורת לטובתו על ידי עידוד החקלאים לגדל אופיום – צמח עמיד יותר לבצורות מאשר גידולים חקלאיים אחרים הנפוצים באזור. את רווחי הסמים מנצל הארגון כדי להגדיל את כוחו ואת השפעתו.

ניתן לראות, אפוא, שחמשת ארגוני הג'יהאד האסלאמי שמנינו פועלים בסביבה החשופה לפגיעה קיצונית של השפעות שינוי האקלים, המנוצלת לחיזוק נוכחותם ולהעצמת כוחם. מובן ששינוי האקלים אינו המניע הבלעדי להתעצמותם של ארגוני הג'יהאד העולמי, אך עם זאת אין להתעלם מכך ששינויים אקלימיים מהווים זרז המעצים ומחזק תופעה קיימת, היוצר עבורה תנאי גידול נוחים יותר.

לקחת את האקלים בחשבון

חקר התופעה של הג'יהאד האסלאמי, המתבסס בעיקר על נרטיבים והסברים דתיים והיסטוריים ועל הקשרים פוליטיים וחברתיים צריך לאמץ גם את ההשפעה הישירה והעקיפה של שינוי האקלים כמשתנה נוסף למשוואה הסבוכה הזאת. ככל ששינוי האקלים יחריף, יתחזק  כוחן, תעמיק פעילותן ותגבר השפעתן של תנועות הג'יהאד הרדיקליות.

חלק ניכר מהאוכלוסייה המוסלמית בעולם מתגוררת באזורים צחיחים או צחיחים למחצה כמו המזרח התיכון, צפון אפריקה, אזור הסאהל שמדרום למדבר הסהרה, פקיסטאן ואפגניסטאן. באזורים אלו גם שינוי קטן בכמויות המשקעים הוא בעל השלכה גדולה על החקלאות שעליה מסתמך עדיין חלק ניכר מקרב האוכלוסייה, ומכאן על יציבות הסדר החברתי-פוליטי. לכך יש להוסיף מרכיב נוסף והוא התייבשות מקורות המים במקומות אלו – הן מקורות מים עיליים כמו נהרות ואגמים והן אקוויפרים שנפגעים בעקבות שאיבת יתר, המלחה, ניהול כושל של מערכות מים לאומיות, חפירת אין ספור בארות בלתי חוקיות ובלתי מפוקחות, הקמת סכרים ועוד.

השפעות שינוי האקלים בסוריה יוצרות תנאים נוחים להמשך הפעילות של דאע"ש

 

האוכלוסייה באזורים אלו גדלה בהתמדה, בהשוואה  לממוצע העולמי. אוכלוסיית המזרח התיכון וצפון אפריקה, לשם המחשה, אמורה לגדול מ-350 מיליון בני אדם כיום לכ-650 מיליון בשנת 2050. במדינות הסאהל ריבוי האוכלוסין הצפוי גדול אף יותר ומרביתן יותר מאשר יכפילו את אוכלוסייתן בתוך 30 שנה.

אנחנו סבורים שהדרך להתמודד עם איומי הטרור מצד ארגוני הג'יהאד מחייבת גם לקחת בחשבון את השפעות שינוי האקלים. ארגונים בינלאומיים כגון האו"ם וסוכנויותיו השונות, כוחות שמירת שלום בינלאומיים ואחרים צריכים לשלב תכניות של פיתוח מקומי, חיזוק אוכלוסיות מקומיות, יצירת מקורות פרנסה לדור הצעיר, שיקום מקורות מים והגברת נגישות למים לשתייה, זאת כחלק מחיזוק היציבות והשלום. יש לקדם חקלאות בת קיימא, מעבר לחקלאות מבוססת השקיה, בעיקר השקיה בטפטוף, ופיתוח אנרגיה סולארית. ככל שפגעי מזג האוויר יחמירו ואוכלוסיות מוסלמיות רחבות היקף יקלעו לתנאים סביבתיים שיאיימו על עצם קיומן, כן יגדלו הסיכויים להתפשטותה של הפעילות מצד ארגוני הטרור ולהתחזקותה בקרב האוכלוסייה.

 

פרופ' שאול משעל משמש כמרצה בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה ובית הספר למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב​​

גדעון בכר הוא שגריר, רח"ט אפריקה במשרד החוץ ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא השלכות שינוי האקלים על היחב"ל




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית