באירופה הסתכמו הנזקים הכלכליים שנגרמו בין השנים 2020 ל-2024 בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוני בכ-208 מיליארד אירו. צילום: Unsplash
דו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף יוני מצייר תמונה מדאיגה של מצב היערכות ישראל למשבר האקלים וקובע כי הממשלה ממשיכה לגרור רגליים בטיפול באחד האיומים המרכזיים של העשורים הקרובים. המבקר מזהיר כי גם בצל המלחמה אין מקום לדחוק את הנושא לשוליים, ומציין ש"לצד המערכה המתמשכת מאז שבעה באוקטובר, המחייבת מענה כלל-ממשלתי בהיבטים רבים, קיימת חשיבות לכך שהממשלה תיתן דעתה, גם במצבי חירום, על הסיכונים הרובצים לפתחנו בהיבטי סביבה ואקלים". המבקר מוסיף גם שהלחימה בחודשים האחרונים רק חידדה את השפעות מצבי החירום על שוק האנרגיה ועל החשיבות של פיתוח מקורות לאנרגיה מתחדשת, החיונית הן לקיימות והן לביטחון באנרגיה של המדינה. לדבריו, "פעילות הממשלה בנושא עדיין מדשדשת", ו"הפעולות שהיא (הממשלה, א"ד) נוקטת הן לכל היותר פעולות של טלאי על טלאי", אשר אינן מביאות לשינוי ממשי בהיערכות המדינה למשבר האקלים.
פער היישום הממשלתי (Implementation Gap): היעדר אכיפה תציבית ורציפות תפקודית במערכי החירום
פרק האקלים בדו"ח הוא ביקורת המעקב השלישית שמפרסם מבקר המדינה בנושא פעולות הממשלה והיערכותה למשבר האקלים. הוא בוחן את התקדמות המדינה מאז פרסום הדו"ח הראשון ב-2021, ואת יישום ההמלצות שעלו בו ובדו"ח המעקב שפורסם ב-2024. הדו"חות הקודמים התריעו כי התנהלות הממשלה, תהליכי קבלת ההחלטות וניהול הסיכונים אינם תואמים את עוצמת האיום שמציב שינוי האקלים למדינה, למשק ולציבור. פרופ' יואב יאיר, חוקר אטמוספרה וחלל מבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, מציין כי "המבקר, בלשונו המנומסת אך הברורה, מצביע על הכשלים לגבי היערכות ישראל למשבר האקלים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים".
התמונה העולה מדו"ח המבקר בנוגע למצב ההיערכות שלנו למשבר האקלים היא אכן מטרידה. הוא מראה, בין היתר, שהממשלה הנוכחית לא קיימה אפילו דיון אחד בוועדת השרים לענייני אקלים, שמוקצים שני תקנים בלבד במינהלת ההיערכות לשינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, שרק שלושה מבין 25 ממשרדי הממשלה כלל לא גיבשו תוכניות היערכות, ושטרם הוקם מנגנון מעקב ופיקוח ממשלתי בנוגע לתקציבים בסכום של כ-8.8 מיליארד ש"ח שהוקצו לטיפול בנושא. "כשמסתכלים על מיפוי הסיכונים שמופיע בדו"ח ועל חוסר הפעולה ברמת המוכנות של משרדי המדינה, זה ממש מזעזע", מציין יאיר, ומוסיף: "אנחנו – אנשי קהילת האקלים – מסתכלים בעיניים כלות על מה שהממשלה הזאת עושה. לצערי, אין באמת היערכות אקלים בישראל. יש משרד אחד שנערך ומתארגן, וזה משרד הביטחון – שמבין שהיערכות לשינוי אקלים היא חלק מהביטחון הלאומי של המדינה".
נתון מדאיג נוסף שעולה בדו"ח מתייחס לאי העמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד שנת 2030. בעוד היעד שקבעה הממשלה ב-2021 עמד על הפחתה של 27 אחוז בגזי החממה עד 2030 (יעד שהוא כשלעצמו נמוך בהרבה מיעדים שנקבעו במדינות ה-OECD), הלכה למעשה סך הפחתת הפליטות עד שנה זו יעמוד על 19 אחוז בלבד.
ממשלת ישראל לא עומד ביעדי הפליטות שהציבה לעצמה. צילום: Pixabay
הערכת סיכונים מקרו-כלכליים: אובדן ביומסה חקלאית והזעזועים בשרשראות האספקה העולמיות והמקומיות
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח נוגע לפגיעה בחקלאות העולמית. לפי הנתונים שפורסמו, בין השנים 1991 ל-2023, הסתכם הנזק הכלכלי המצטבר שנגרם לאובדן תוצרת חקלאית בכ-3.26 טריליון דולר בעקבות בצורות, שיטפונות, גלי חום והתפרצויות מזיקים. מדובר באובדן של תוצרת בשווי של כ-4 אחוז מהתמ"ג העולמי, הכולל דגנים, פירות, ירקות, בשר ומוצרי חלב. הנתונים ממחישים כי משבר האקלים אינו רק איום סביבתי, אלא גם איום כלכלי וביטחוני בעל השלכות ישירות על ביטחון המזון ועל יוקר המחיה. "הנזק מתבטא בשני אופנים: מצד אחד, הגידולים אינם מתפתחים משום שאין מספיק מים ויש בצורות. מצד שני, יש יותר מדי מים – שיטפונות וסופות. שני הקצוות הקיצוניים האלה מתרחשים בתדירות הולכת וגוברת בעקבות שינוי האקלים, ושניהם פוגעים בתנובת גידולי היסוד, בשטחי המרעה ובשרשראות האספקה", מסביר יאיר.
כדי להמחיש את המחיר הכלכלי שמשבר האקלים כבר גובה, הדו"ח מביא גם נתונים מהעולם. כך, למשל, באירופה הסתכמו הנזקים הכלכליים שנגרמו בין השנים 2020 ל-2024 בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוני – בהם שיטפונות, סערות, גלי חום, בצורות ושריפות – בכ-208 מיליארד אירו. מדובר ברבע מכלל הנזקים שנרשמו ביבשת מאז 1980, שהסתכמו בכ-822 מיליארד אירו. באמצעות נתונים אלה מבקש המבקר להמחיש כי שינוי האקלים כבר אינו איום עתידי בלבד, אלא מציאות כלכלית עולמית שישראל אינה חסינה מפניה. יש להדגיש שבישראל לא בוצעה הערכה לאומית בנוגע להשפעות המקרו-כלכליות של שינוי האקלים על המדינה לטווח הארוך, נכון לאוגוסט 2025. יותר משלוש שנים לאחר דו"ח המבקר הראשון בנושא, גם ביקורת המעקב השלישית מגיעה לאותה המסקנה: הסיכונים הולכים ומחריפים, אך קצב ההיערכות של המדינה נותר איטי בהרבה. יאיר מסכם ואומר: "לצערי, המדינה לא ערוכה לאירועי קיצון ולגלי חום קיצוניים. יש החלטות, ואפס ביצוע".
