פינצטה

רחלי ווקס

חכו רגע עם הגרזן

מתכננים לגזום או לכרות עץ שגדל אצלכם בחצר? כדאי שתקראו את הכתבה הזאת (זה אפילו עשוי לחסוך לכם הרבה כסף)

21 באוקטובר 2017

 

הבניין בשכונת טלביה שבירושלים היה מוקף בחורשת עצים קטנה ויפהפייה, שהעניקה לתושביו צל ופרטיות בחינם, קישטה את החלונות בנוף ירוק ומשכה ציפורים ידידותיות שצייצו בעליזות בבקרים. אולם יום אחד הרעידו רעשי ניסור חזקים את הבניין. צוות קטן וחרוץ של פועלים כרת כמה מהעצים וקיצץ משמעותית את האחרים, משמיד עוד ועוד מהחורשה הקטנה בכל מכת מסור חשמלי. כאשר כמה דיירים ניסו לברר למה כורתים את העצים שלהם, הם נענו בתשובות סתמיות כמו "טיפול שגרתי לקראת החורף" ו"מניעת מזיקים".

בתוך שעות ספורות השתנה הבניין ללא היכר. כמעט כל עצי החורשה המרהיבה הפכו לעירומים, גדמים מציצים מכל עבריהם, כתזכורת אילמת לענפים הרחבים ושופעי העלים שיצאו מהם פעם. הצל והפרטיות נעלמו כלא היו, והשאירו את הדירות חשופות לעיני השכנים, נתונות לחסדי השמש המסנוורת החל מהשעות המוקדמות של הבוקר. עם העצים נעלמו גם הנוף המרשים והציפורים המצייצות שהפכו בעבר את הבניין שבאמצע העיר הרועשת לאי שקט ופסטורלי.

לא למהר ולכרות עצים. תנו להם זמן לשפר את איכות החיים שלכם. תצלום: Aatur Harsh on Unsplash

גיזום עלול להזיק

העצים הם חלק חשוב מהסביבה שלנו: קשה לדמיין את ירושלים בלי עצי הזית, את תל אביב בלי הפיקוסים או את בקעת הירדן והערבה בלי עצי התמר. במערכת הביולוגית של העולם שסביבנו, שמבוססת כולה על יחסי הגומלין בין מרכיביה השונים, העצים הם מרכיב קריטי, שנמצא תמיד בקשרים הדדיים עם חיידקים, בעלי חיים וכמובן – האדם. העצים היו מאז ומתמיד חלק מהתרבות האנושית, והם שימשו את האדם לכל אורך ההיסטוריה: למאכל, כחומר גלם, או סתם לבילוי בסביבתם. אנחנו זקוקים לעצים, והם זקוקים לנו, לעתים שניטע אותם, לעתים שנטפל בהם – ולעתים פשוט שלא נפגע בהם.

בתקופה הזו של השנה, כשהסתיו הקצר כבר הכניע את הקיץ, ישראלים רבים מתכננים לגזום או לכרות עצים בחצר הפרטית של הבית הפרטי או הבניין המשותף – לרוב כדי להקדים תרופה למכות החורף. עם זאת, לא תמיד זה הדבר הנכון לעשות. גיזום לא נכון עלול לפגוע מאוד בעץ ואף להוביל למותו. כריתת עץ עלולה להיות מיותרת, ולגרום לנו להפסיד את התועלות הרבות שהעץ מביא לנו.

בעיני אנשים רבים, גיזום עצים הוא פעולה שגרתית, כמו תספורת לשיער או טיפול תקופתי לרכב. עם זאת, לא כך הדבר, וגיזום ללא צורך עלול להזיק מאוד לעץ. "לא צריך לגזום עץ אם אין בו שום בעיה", אומר האגרונום חנוך בורגר. "גיזום של ענף בקוטר של מעל חמישה-ששה סנטימטרים עלול לגרום לחדירה של מזיקים ומחלות לתוך העץ, שעלולים להרוג אותו". בורגר מסביר שגיזום לא נכון יכול גם לגרום לכך שיצאו מרקמת העץ שנגזמה ענפים חדשים, שיהיו מאוד חלשים כי הם יישבו על רקמה דקה מאוד. "הרבה פעמים כשזה קורה צריך להמשיך ולדלל את הענפים במשך מספר שנים כדי שלא ייווצר מצב שבו ענף כזה ייפול ויקרע את העץ. זה לא שלוקחים מסור וחותכים והכל בסדר, העץ מגיב לגיזום וצריך להיזהר", הוא אומר.

גם כאשר אכן יש סיבה אמתית לגזום עץ, כמו במקרים של עצים צעירים שזקוקים לעיצוב על מנת שיגדלו נכון או במקרים שבהם עץ עומד להישבר, מומלץ לבחור את בעל המקצוע שיבצע את העבודה בקפידה, ומובן שלא לגזום אותו בעצמכם – מה שעלול לפגוע בעץ ואף לגרום לכם להיפצע. ד"ר ארז ברקאי, מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות הממשלתי במשרד החקלאות, מסביר: "באתר של פקיד היערות ניתן למצוא את מאגר המומחים שלנו. כל האגרונומים שבמאגר עברו הליך מיון על מנת להיכלל בו, ואנחנו רואים בהם אנשים איכותיים ומקצועיים בתחום. בנוסף, יש כמה מאות אנשי מקצוע שעברו קורס גיזום של משרד החקלאות ולא בהכרח נמצאים במאגר המומחים, וגם הם יכולים לתת מענה ופתרון לבעיות גיזום. לכן, לפני שמזמינים בעל מקצוע, כדאי לשאול אותו האם יש לו תעודה מתאימה של משרד החקלאות".

קנס של 7,500 שקל

לעתים עלולות להיגרם בעיות בגלל עצים בסביבת הבית, כמו שורשים תוקפניים, שעלולים לפגוע בתשתיות תת-קרקעיות, כגון מים, חשמל וביוב. גם במצב כזה עדיין לא צריך למהר עם הגרזן. "לבעיה זו יש היום פתרונות טכנולוגיים, שכוללים יצירה נכונה של בתי גידול לשורשים, כך שמתאפשר לעץ מצד אחד לגדול ולמקסם את התועלות שלו ומצד שני להתממשק עם כל התשתיות התת-קרקעיות", אומר ברקאי. "אם אנחנו מוצאים שיש בעיה כלשהי אנחנו נמצא לה פתרון טכנולוגי-חקלאי, זה אפשרי. אנחנו מורידים עצים רק בלית ברירה", אומרת אביגיל הלר, ראש תחום גנים בוטניים במשרד החקלאות.

אם בכל זאת תחליטו לכרות עץ בשטח הבית שלכם, הרי שבנוסף לפגיעה המיותרת (ברוב המקרים) בעץ עצמו, תסתכנו גם בביצוע עבירה פלילית. החוק אוסר על כריתת עץ בוגר ללא אישור מפקיד היערות, כשבחצר הפרטית הכוונה לעץ שקוטר הגזע שלו בגובה 1.30 מטר מהקרקע הוא 20 סנטימטר ומעלה, והגובה שלו הוא לפחות שני מטרים.

"אנחנו נתקלים בהרבה מצבים שבהם אנשים לא מיומנים מגישים בקשה לכריתה, כי הם חושבים שהעץ שלהם מת או בתהליכי גסיסה. הבקשות האלה מסורבות, כי האדם הפרטי לרוב לא יודע לזהות אם עץ מת או שמדובר רק בשלכת, במחלה או במזיק", אומר ברקאי.

בקשת כריתה יש להגיש לפקיד היערות האזורי, שישלח איש מקצוע מוסמך שיבדוק את מצבו של העץ ויחליט האם באמת יש צורך לכרות אותו.

אם אתם נתקלים בעץ שייתכן ונכרת ללא אישור, תוכלו לפנות למחלקת פניות הציבור של פקיד היערות בטלפון 03-9485816 או במייל trees@moag.gov.il. במקרה הצורך, הסיירת הירוקה תישלח באופן מידי למקום האירוע. הקנס על כריתה בלי רישיון עומד על 7,500 שקל לאדם פרטי ו-15 אלף שקל לתאגיד, ויכול גם להוביל לרישום פלילי.

עצים נגד זיהום אוויר

"אנחנו מורידים עצים רק אם אין כל ברירה אחרת. אם נוצרה סיטואציה שבה אנחנו חוששים שעלול להיות כשל ושבר או נזק לסביבה. ברגע שמורידים עץ גורמים לנזק לסביבה, בגלל אובדן התרומה המשמעותית שלו, אומרת הלר.

התרומה הברורה ביותר של העצים היא כמובן בהצללה הטבעית שהם יוצרים. "על פי מחקרים, עץ מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-4-1 מעלות צלזיוס, תלוי בתנאים הסביבתיים. במדינה חמה כמו שלנו יש לזה משמעות עצומה", אומר בורגר. ברקאי מוסיף שלעצים מהמרחב הפרטי יש השפעה אדירה גם על המרחב הציבורי: "כ-60 אחוז מהצל במרחב הציבורי הוא תוצר של עצים בחצר הפרטית, בעיקר בגוש דן ובערי המרכז הצפופות".

תרומה ידועה אחרת של העצים היא בהשפעתם על האוויר סביבנו: עץ אחד מייצר בשנה 700 קילוגרמים של חמצן וקולט 20 טון של פחמן דו חמצני. העצים גם עוזרים לנו כנגד זיהום האוויר בבית שלנו. "העצים שבקרבת הבית סופחים אליהם מזהמים רבים – העץ יודע לספוח אליו ערפיח מהכבישים וכך לסנן את האוויר כך שהזיהום הזה לא יגיע אלינו הביתה", מסביר בורגר. "למעשה, מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהאפקט של עץ או גדר חיה בבית הפרטי על קליטת מזהמים הרבה יותר משמעותי מאשר זה של עץ ברחוב".

יתרון ברור אחר של העצים הוא ביצירת הפרדה בין הבית לסביבתו: עצים נותנים לנו פרטיות מהשכנים שמסביבנו, ומתפקדים כמחסומי רעש טובים בסביבה האורבנית ההומה.

כמה שווה עץ?

עצים יוצרים פינה ירוקה של טבע בלב העיר הצפופה והאפורה. "העץ הוא נישה אקולוגית מדהימה שיש בה הכול, שחיה בסימביוזה ויוצרת שיווי משקל בסביבה", מסביר בורגר. "זה לא רק העץ עצמו, העץ מביא אתו גם בעלי חיים כמו ציפורים ופרפרים, מגוון שלם של חיים שמאוד חשובים באווירה האורבנית, שהטבע בה הולך ונעלם. כריתה או גיזומים לא טובים מפרים את הנישה הזאת ומחזקים גורמים פולשניים ומזיקים שמאבדים את המתחרים שלהם. כך, לדוגמה, אם יש לטאה או חרדון שאוכלים תיקנים, יכול להיות שאם כבר לא יהיה להם מקום מסתור מתחת לעץ או את הפרי של העץ אז הם כבר לא יהיו, לא יאכלו את המקקים – והמקקים יתרבו".

את ערך העצים ניתן לכמת גם באמצעים כלכליים. כך למשל, על פי מחקר שנערך בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, ערך דירה  הסמוכה לפארק גבוה ב-9 אחוזים, וקל יותר למכור אותה. ניתן אף לחשב מתמטית את הערך הכספי הרב שנותן לנו עץ במרחב הפרטי רק מעצם קיומו, בזכות תועלותיו הרבות.

"העיקר פה הוא התועלות הרבות שהעצים נותנים לנו", מסכם ברקאי. "בשינוי האקלים שאנחנו צפויים לחוות בשנים הקרובות ועם העלייה בצפיפות אנחנו חייבים כמה שיותר עצים במרחב העירוני, שיהיו כמה שיותר בריאים וגדולים, על מנת שנהנה מהתועלות שלהם ונוכל להמשיך ולקיים חיים בסביבה העירונית. צריך לשמור על העצים".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

חפשו מומחים נוספים בתחום