קרוב לוודאי שאתם יודעים בדיוק כמה עלתה לכם ארוחת הצהרים שאכלתם היום בחדר האוכל של המשרד שלכם, הכריך שקניתם בדרך לעבודה בבוקר או הארוחה שנהניתם ממנה בשבוע שעבר באותה מסעדה שכל כך חיכיתם להגיע אליה. אבל האם אתם יודעים כמה אותה ארוחה עלתה לסביבה?
כלי דיגיטלי חדש וקל לשימוש יכול לספק לארגונים גדולים נתונים על ההשפעה הסביבתית של המזון שלהם; בעמותת ״שני ללא בשר״ ישראל פיתחו מחשבון שמראה כמה פליטות גזי חממה הם יכולים לחסוך לארגון (ולסביבה) דרך שינוי הרכב המזון בחדר האוכל.
ההשפעה של המזון שלנו על הסביבה הופכת לנושא יותר ויותר מדובר בשנים האחרונות. עצם הרעיון שלמה שאנחנו אוכלים יש מחיר סביבתי – אם זה בא לידי ביטוי במשאבים שמושקעים בגידול המזון, או בשינועו ברחבי העולם – גורם לארגונים, לאנשים פרטיים ואפילו לכמה ממשלות להבין שאנחנו יכולים להפחית את ההשפעות המזיקות שלנו על הסביבה דרך האוכל שלנו, ולנקוט בצעדים שמעודדים שינוי בהרגלי צריכת המזון שלנו.
תעשיית הבשר – ובעיקר הבקר – היא התעשייה בעלת המחיר הסביבתי הגבוה ביותר ביחס לשאר המזונות שאנו אוכלים. גידול בקר מצריך, על פי מחקרים מהשנים האחרונות, פי 10 יותר משאבים מהפקת מזונות אחרים מן החי, ואלה מצריכים משאבים רבים מאשר מזון מן הצומח. במחקר שערכו חוקרים ישראלים ושהתפרסם בשנה שעברה הם מצאו שהחלפת תזונה מבוססת-בקר בתזונה מבוססת-צמחים השווה לה (ואף טובה ממנה) מבחינת הערכים התזונתיים תדרוש בממוצע רק 10 אחוז ממשאבי הקרקע, ו-6 אחוזים מהדשן החנקני שנדרשים עבור גידול בקר. בנוסף, תזונה כזאת תהיה אחראית רק ל-4 אחוזים מפליטת גזי החממה שנפלטים בעת גידול הבקר. המשמעות היא שתזונה צמחית טובה לסביבה פי 20-10 יותר מאשר תזונה בשרית ששווה לה בערכים התזונתיים.
גם מבחינה חברתית יש משמעות עצומה למעבר לתזונה כזאת: לפי תוצאות המחקר, אם כל תושבי ארה״ב היו עוברים מחר לתזונה צמחית – אפשר היה להאכיל עוד כ-200 מיליון איש באותה עלות סביבתית.
״יש כיום בעולם כמיליארד ו-400 אלף ראשי בקר בעולם – כלומר פרה אחת על כל חמישה אנשים״, אומר פרופ׳ מרסלו שטרנברג מבית ספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת ת״א – בעצמו נצר למשפחה של מגדלי בקר בארגנטינה שצמצמם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלו, ״הפרות האלו, שמגודלות כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם, מצריכות לגידולן כמות משאבים כמעט בלתי נתפסת. כל אחת מהן שותה כ-40 ליטרים של מים ליום בקיץ, ואוכלת בין 10 ל-40 קילוגרם של מזון ביום. גם עבור גידול המזון לפרות נדרשים שטחים נרחבים – כיום מדובר בכ-26 אחוז מהשטחים היבשתיים ללא קרח בעולם, וכן גם מים להשקייתם שמסתכמים במאות אלפי ליטרים למחזור חיים של פרה בודדת. בנוסף, 33 אחוז מהשטחים שמגדלים בהם גידולי שדה מיועדים להאכלת בקר. הפרות בתעשייה הבקר העולמית מייצרות כמות עצומה של שפכים, שמזהמת את הקרקעות ואת מקורות המים, ואחראיות לפליטה מאסיבית של גזי חממה; לפי ההערכות, תעשיית הבקר העולמית אחראית לפליטתם של כ-18 אחוז מכלל גזי החממה בעולם. שטחים עצומים מיערות הגשם מבוראים מדי שנה כדי לפנות שטחים לגידול הבקר והמזון עבורו. למעשה, אין כיום ענף חקלאי שגורם לסביבה נזק גדול יותר מאשר תעשיית הבקר״.
״חשוב לציין שבארץ המצב שונה מעט״, מוסיף שטרנברג, ״בישראל, השטחים עליהם מגדלים את הבקר הם מצומצמים מאוד ביחס למקומות אחרים בעולם, והם כמעט תמיד כאלה שאי אפשר לעשות בהם שימוש אחר – כמו חריש לדוגמה. הבקר שמגודל בארץ לבשר במרעה פתוח גם נותן שירותים אקולוגיים – משתמשים ברעייה הזו לניהול שטחים פתוחים בארץ, והיא גם מסייעת למניעת שריפות. יחד עם זאת, כמות הבקר שמגודל בשיטה הזו בארץ מהווה אחוזים נמוכים מכלל הבקר שמגדלים בישראל״.
אז כמה פחמן פלטנו היום?
תזונה קשורה בהרגלים, במסורות וברגשות. ברור שהמעבר לתזונה מן הצומח בלבד היא שינוי משמעותי עבור כל מי שאינו מורגל בה, ודאי עבור מי שהתרגל שארוחה בלי בשר היא לא ארוחה מלאה. אבל בדיוק בגלל זה, קמו ארגונים שמציעים לקהל הרחב לעשות שינוי הדרגתי: הרי בתור התחלה, גם להפחתה בצריכת הבשר תהיה השפעה חיובית על הסביבה. עמותת Meatless Monday (יום שני ללא בשר) פועלת ברחבי העולם להשפיע על ארגונים לתמוך בעידוד עובדיהם לצמצם את צריכת הבשר שלהם, ולחדול ממנה למשך יום בשבוע. גם בישראל בהובלת העיתונאית מיקי חיימוביץ העמותה מתרחבת ומשגשגת ב-4 השנים האחרונות מאז קמה, ועשרות ארגונים כבר הצטרפו ליוזמה (ביניהם גופים ציבוריים כמו בתי חולים, משרדי ממשלה ואף מזנון הכנסת, כמו גם חברות ענק כאינטל וטבע).
כעת, פיתוח חדש של מיטלס מאנדיי ישראל לוקח את הפחתת הבשר עוד צעד אחד קדימה: הם פיתחו כלי שיסייע לארגונים להבין עד כמה הפחתת צריכת הבשר שלהם מאפשרת להם לחסוך בגזי החממה שהם פולטים. מדובר במעין מחשבון פשוט וידידותי למשתמש, שאליו מכניסים נתונים של כמויות הבקר, העוף והקטניות שאוכלים בארגון ביום רגיל, לעומת ביום שני – בו מופעל קמפיין שני ללא בשר, ובו היצע המנות הצמחוניות גדול מהרגיל.
המחשבון, שיוצג באופן רשמי בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2017, מחשב את הנתונים ומעדכן לא רק כמה טונות של גזי חממה פחות מהרגיל פלט הארגון ביום שני, אלא גם הופך את הנתונים לכאלה שיכולים לדבר אל כולנו: למשל לכמה קוט״ש, בנזין, או לכמה קילומטרים של נסיעה ברכב שקולה ההפחתה בפליטות כתוצאה מההפחתה באכילת בשר.
את המחשבון פיתחו עבור העמותה מיכל וורבר ואבי בלאו ייעוץ סביבתי, בליווי ד״ר אלון שפון, הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, והוא מבוסס על נתוני פליטות גזי החממה של בקר, עוף וקטניות שנשאבו מסקר ספרות של ניתוח מחזור חיים של המזון – כלומר, מתחילת תהליך הייצור ועד היציאה של המזון לצרכן.
כדי לחשב את כמות פליטות גזי החממה של סוגי המזון, השתמשו המפתחים בכמה מקדמי פליטות שונים שפותחו בעולם והמחשבון עוצבמתוך עקרון לשמור על ממשק משתמש פשוט, נוח וברור – כך שיוכל לשמש נציגי חברות הסעדה או ארגונים עסקיים ללא ידע מקצועי קודם.
״הקריאה שלנו לצמצם את צריכת הבשר נובעת משני טעמים עיקריים״, אומרת אור בנימין, מנהלת הפעילות של העמותה. ״ראשית, קידום בריאות הסועדים באמצעות עידוד תזונה ים תיכונית – שבעיקרה מבוססת צומח, בהתאם להמלצות משרד הבריאות; ושנית, העלאת המודעת לצורך במעבר לתזונה שהיא יותר בת קיימא. על ידי הגדלת היצע המזון מהצומח בחדרי האוכל המוסדיים האירגונים מקלים על העובדים שלהם לעשות בחירות נבונות ובריאות יותר, אך מעבר לזה – אנחנו מעוניינים לעזור להם להתייעל מבחינת הנושא של אחריות תאגידית ודיווח על ההשלכות הסביבתיות של הפעילות שלהם – וביניהם גם נתוני גזי החממה שהם פולטים – ולכלול בו גם את נושא המזון״.
העמותה פונה בין היתר לארגונים שבהם יש חדרי אוכל שמאכילים את העובדים בהצעה לאמץ את יוזמת ״שני ללא בשר״. הרעיון הוא שעל ידי העלאת היצע המנות מקטניות וצמצום מנות הבשר, העוף והדגים ארגונים כאלה יכולים להפחית את ההשפעה הסביבתית שלהם גם באמצעות האוכל שהם בוחרים להגיש לעובדיהם בחדר האוכל.
״כל עוד לא היה לנו כלי שמאפשר לכמת את הערכים האלה, הדיווח היה מאוד תיאורטי״, מוסיפה בנימין. ״כדי להגביר את המוטיבציה של הארגונים להצטרף אלינו, וגם כדי לאפשר לארגונים שכבר משתתפים בקמפיין למדוד כמה באמת הם משנים, החלטנו לבנות כלי שיאפשר להם ממש לכמת את ההשפעה של שינוי התזונה בחדרי האוכל שלהם על פליטות גזי החממה של הארגון״.
בשר מופשר
אבל כדי להפעיל את המחשבון, צריך נתונים; ואכן, אחד הקשיים שעשוי לעלות אצל חלק מהארגונים שמעוניינים להשתמש בו, הוא להצליח לאסוף את המידע על מה שמוגש בחדר האוכל של הארגון בצורה נכונה – על מנת להכניס למחשבון נתונים מדויקים כמה שיותר ובהתאם לקבל נתוני הפחתה נכונים. במקומות שבהם יש כמות גדולה של סועדים, מדובר לפעמים באתגר לא קטן. באינטל קרית גת, לדוגמה – ששימש כאחד משלושת אתרי הפיילוט לשימוש במחשבון – לא היה פשוט להשיג את הנתונים האלה.
״מפעל אינטל בקרית גת הוא מקום העבודה עם חדר האוכל מהגדולים בארץ מבחינת כמות הסועדים, והוא מאכיל 5,000-4,000 אנשים בכל יום״, אומר ד״ר אבי לובצ׳יק, מהנדס איכות סביבה באינטל קרית גת, ואחראי על תחום פליטות גזי החממה של המפעל. ״איסוף הנתונים המדויקים התברר כאתגר גדול מאוד: הפלט של הקופה, הדרך הכי מדויקת לדעת מה כל אחד אכל וכמה בסך הכול נצרך ביום, לא סיפקה לי מספיק נתונים – כי הקבלה לא מפרטת איזו מנה עיקרית נלקחה והאם מדובר במנה בשרית או צמחונית. לכן, מה שעשינו הוא לבדוק את חומרי הגלם שבהם נעשה שימוש. אבל גם לבדוק כמה חומרי גלם קנו – בשר בקר, עוף, קטניות- לא עוזר לנו במקרה הזה, כיוון שלא קונים אותם כל יום, אלא רק פעם-פעמיים בשבוע. מהנתונים האלה לא יכולתי לדעת מה נצרך דווקא ביום שני ללא בשר ומה נצרך ביום אחר״.
לובצ׳יק פנה לשיטה אחרת: ״הדרך הכי טובה כדי להשיג נתונים שישקפו את המציאות היתה לבדוק כמה קילוגרם בקר ועוף הטבח מפשיר בכל בוקר לשימוש באותו יום״, הוא מספר. ״את הנתונים האלה פרטתי למנות, ובדקתי כמה אנשים אכלו באותו יום בחדר האוכל – לראות שזה מסתדר עם המספרים. אחר הנתונים האלה עקבתי כל יום במשך קצת יותר מחודש, והממוצע שלהם הוא מה שנכנס למחשבון. קשה לומר עד כמה התוצאה משקפת את המציאות בצורה המדוייקת ביותר, אבל עבור הערכת סדר גודל של כמות הפליטות של הארגון זה יכול להיות כלי אפקטיבי, שהוא גם ידידותי מאוד למשתמש״.
בעזרת המחשבון, אגב, חישב לובצ׳יק שההפחתה השנתית משילוב ימי שני ללא בשר חוסכת לאינטל קרית גת כ-78 טונות של גזי חממה בשנה, נתון השקול לחיסכון של 113 קוט״ש, של 263,604 נורות חסכוניות (הפועלות 24 שעות ביממה במשך שנה), של 34,526 ליטר בנזין, או של 414,314 קילומטר נסיעה ברכב בכל שנה.
מפחיתים בקטן, חוסכים בגדול
על פי חישוב שביצעו בחברת אבי בלאו, שם פיתחו את המחשבון, אם כל המדינה תפסיק לאכול בקר ועוף יום אחד בשבוע, נוכל במשך שנה לצמצם את הפליטות של ישראל ביותר מ-76 מיליון טונות של גזי חממה. עם זאת, לצד התועלת הרבה שניתן להפיק מהמחשבון, השימוש בו עלול לייצר גם תופעה שלילית יותר: ארגונים עלולים לגלות שלא תמיד מדובר בהפחתת פליטות משמעותית באופן יחסי. ״הנתונים הם לא מאוד גבוהים כשמשווים אותם לרמות ארציות של פליטות גזי חממה, או לרמה של מפעל יצרני גדול״, אומרת בנימין. ״במקרה של אינטל, למשל, מדובר במפעל שמייצר טכנולוגיה בסדרי גודל עצומים, ולכן כשהוא מדווח על פליטות גזי חממה מדובר בהיקפים מאוד-מאוד גדולים. נושא המזון הוא יחסית קטן בתוך כלל הפליטות שלהם. כשמדובר בארגונים שאין אצלם ייצור, מדובר בחלק משמעותי יותר מכלל הפליטות. אבל הנקודה היא לא רק המספרים, אלא המהות: הפחתה דרך שינוי הרכב המזון היא לא רק נטולת עלות – אלא אפילו בעלת פוטנציאל לחיסכון כספי. יש פה גם פוטנציאל לשפר את בריאות העובדים, ובעיקר – יש כאן משהו שהארגונים יכולים לעשות במאמץ נמוך יחסית ועם המון השפעה חיובית. לב העניין הוא שיש פה מצב שממנו כולם מרוויחים, בלי הרבה השקעה.״
"ארגונים עסקיים מצטרפים לקמפיין שלנו ממגוון סיבות – המרכזית בהן דאגה לבריאות העובדים ורצון להציע מבחר מנות עיקריות מהצומח שהופכות את הבחירה הנכונה גם לקלה ביותר״, אומרת העיתונאית מיקי חיימוביץ׳, יו"ר יום שני ללא בשר ומייסדת העמותה. ״יש לא מעט ארגונים שחשובה להם גם טביעת הרגל הסביבתית ומחפשים דרכים לצמצם אותה, וההיבט הסביבתי מתווסף להיבט הבריאותי. בדרך כלל יש לאנשים קושי להבין מהו האפקט הסביבתי של הפעולות שהם מבצעים, בעזרת המחשבון אנחנו מאפשרים לכמת את ההשפעה של הפחתת צריכת מזון מן החי על פליטות גזי החממה שהם אחראים להם, ובדרך הזו להבין את מידת ההשפעה שיש לצעד הזה".
ובינתיים, גם בארגון העולמי מתלהבים מאוד מהפיתוח הישראלי החדש. בנימין השתתפה לאחרונה בכנס בינלאומי בניו יורק בנושא הפחתת צריכת מוצרים מהחי, שם היא נפגשה עם נציגים מארגוןMeatless Monday האמריקאי – ארגון הגג של התנועה העולמית – ועם בכירים באוניברסיטת ג׳ון הופקינס – שנותנת את הגב המקצועי-מדעי לקמפיין התנועה. ״בפגישה הצגתי בפניהם את המחשבון״, היא מספרת, ״והוא התקבל בהרבה מאוד התלהבות ועניין. למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שנבנה כלי כזה, וזה כיף לדעת שפיתוח ישראלי יכול לעודד עוד חברות וארגונים ברחבי העולם לאמץ את הנושא של ימי שני ללא בשר״.