שתפו‬        

ללכוד את הטיגריס

מחקר חדש שבדק יעילות של מלכודות יתושים בישראל מדגיש את החשיבות של המשך המעקב אחרי ריכוזי יתוש הטיגריס האסיאני, המוכר כמעביר מחלות נגיפיות קשות כגון קדחת מערב הנילוס
3 בספטמבר 2015



 \r\n\r\nלאחרונה נפוצו בתקשורת ידיעות על תחלואה חריגה בהיקף ובחומרת התסמינים של קדחת מערב הנילוס: 23 חולים קשים במחלה אובחנו בחודש האחרון וחולה אחת הלכה לעולמה. את ההתפרצות האגרסיבית האחרונה של המחלה כולם זוכרים: בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 2000 דווח על 417 מקרי קדחת מערב הנילוס אצל תושבי ישראל, מתוכם 35 הסתיימו במוות, בעיקר בקרב קשישים. מוקדי ההתפרצות היו באזור מישור החוף ובצפון הארץ, אך בכל רחבי הארץ נמצאו חולים.\r\n\r\nבעקבות ההתפרצות התקבלו בשנת 2002 החלטות ממשלה בנושא היערכות להתפרצות קדחת מערב הנילוס, שהביאו להקמת מערך ארצי לניטור יתושים, שהם מעבירני המחלה. באותה שנה זוהה לראשונה בישראל יתוש הטיגריס האסיאני, מין פולש בארץ, שמוכר כמעבירן חשוב של מחלות נגיפיות. בשנים האחרונות מתגבש החשש שיתוש הטיגריס תורם להעברה של נגיף קדחת מערב הנילוס בארץ וכי הוא יגרום להתפרצות מקומית של מחלות שנכון להיום עדיין אינן מוכרות בארץ, כגון צ'יקונגוניה ודנגה.\r\n\r\nמחקר חדש שנערך בשנה החולפת על ידי המרכז הארצי לניטור ביקש לבדוק האם הכלים שעומדים לרשותו – מלכודות ללכידת יתושים שמספקות נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם – אכן יעילים מספיק כדי להגיע למסקנות בנוגע לצורך בנקיטת פעילויות הדברה ומניעה מיוחדות.\r\n\r\n

יתוש טיגריס אסיאני בפעולה. צילום: Wikipedia
יתוש טיגריס אסיאני בפעולה. צילום: Wikipedia
\r\n

מלכודות יעילות יותר

\r\nאחת הבעיות המרכזיות בהליך הניטור הנוכחי היא שלמרות ריבוי התלונות על מטרדי עקיצות של יתוש הטיגריס בשנים האחרונות, רק פרטים בודדים נאספים במלכודות מסוג CDC הנמצאות בשימוש, שיעילותן בלכידת יתוש הטיגריס ובלכידת יתושים באזורים עירוניים בכלל, נמוכה. עובדה זו (יחד עם בעיות אחרות בהליך האיסוף) גרמה לכך שהנתונים המתקבלים אינם משקפים בהכרח את הסיכון האמיתי לתחלואה בריכוזי האוכלוסייה בישראל.\r\n\r\nהמחקר החדש בחן אם מלכודות חדשות מסוג BG-Sentinel עשויות לשפר את ניטור יתוש הטיגריס (ויתושים אחרים) בישראל.\r\n\r\nתוצאות המחקר מלמדות שיש הבדלים מובהקים ביעילות הלכידה בין שני סוגי המלכודות עבור ארבעת מיני היתושים הנפוצים בישראל. בכל המקרים שנבדקו היו מלכודות ה-BG יעילות יותר. ההבדל המשמעותי ביותר נמצא עבור יתוש הטיגריס: מספר הפרטים הממוצע של יתוש הטיגריס למלכודת היה גבוה פי שישה במלכודות ה-BG בהשוואה למלכודות ה-CDC הנפוצות.\r\n\r\nעם זאת, המחקר מלמד גם שהעבודה עם מלכודות ה-BG אינה חפה מבעיות, הנובעות בעיקר ממורכבות ההפעלה שלהן וממצב היתושים שנלכדים (שבמקרים רבים מתים במלכודת ולכן אינם יכולים לשמש לזיהוי נגיפים).\r\n\r\n

מלכודת CDC (מימין) ו-BG (משמאל). צילום: Fairfax County, Flickr
מלכודת CDC (מימין) ו-BG (משמאל). צילום: Fairfax County, Flickr
\r\n

סכנה בשטחים הבנויים

\r\nלנוכח ממצאי המחקר נראה שיש צורך בהגדלה משמעותית של מדגם היתושים בסביבה העירונית, כדי להגיע לתחזית מדויקת יותר של הסיכון לתחלואה בקדחת מערב הנילוס. הגדלת המדגם תסייע לבדוק באופן יסודי האם שינויים שנמצאו באוכלוסיות יתושים במחקר החדש הם שינויים אמיתיים, או רק תוצאה של השינוי במלכודות הניטור. בנוסף, יש לבדוק את האפשרות להתאים את אופן הפעלת מלכודות ה-BG לצורכי מערך הניטור בישראל, זאת כדי להפוך אותן לכלי עבודה יעיל יותר.\r\n\r\nכך או כך, אין ספק שתוצאות המחקר מלמדות אותנו ששיפור הניטור בשטחים בנויים, שמרבית התושבים בישראל מתגוררים בהם, יתרום משמעותית ליכולתנו להעריך מבעוד מועד סיכון להתפרצות מחלות המועברות על ידי יתושים.\r\n\r\n 




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית