שתפו‬        

רחלי ווקס

מזוהם, אבל קצת פחות

דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 מצביע על ירידה ברמת זיהום האוויר בישראל, אך מדגיש שיש לנקוט עוד צעדים רבים כדי למנוע את מותם של יותר מ-2,000 איש מדי שנה כתוצאה מחשיפה לאוויר מזוהם

26 בדצמבר 2017



זיהום האוויר בישראל נמצא במגמת ירידה – אבל הדרך לאוויר נקי עוד ארוכה מאוד, זאת לפי דו"ח "בריאות וסביבה בישראל 2017" של הקרן לבריאות וסביבה, שיוצג בכנס השנתי של העמותה ב-18 לדצמבר בבנייני האומה בירושלים. הדו"ח הוא שיתוף פעולה של מחלקות שונות במשרד הבריאות עם גורמים במשרדי ממשלה אחרים, עם גופים מוסדיים, עם מומחים מהאקדמיה ועם גופים חוץ–ממשלתיים, והוא מסכם שלוש שנים שחלפו מאז פורסם הדו"ח הקודם בנושא.

לפי הדו"ח, הושגה בשנים האחרונות התקדמות מסוימת בהורדת ריכוזי מזהמים מסוגים שונים. כך, בין השנים 2012 ל-2015 נמדדה הפחתה של 34 אחוז בריכוז הגז הרעיל גופרית דו-חמצנית ובריכוז של תחמוצות החנקן – קבוצה הכוללת בעיקר את הגז הרעיל חנקן דו-חמצני. כמו כן נמדדה הפחתה של 14 אחוז בריכוז התרכובות האורגניות הנדיפות (חומרים אורגניים שמתנדפים בקלות ויוצרים זיהום אוויר) שאינן מתאן. הפחתה של 2 אחוזים נמדדה גם ברמת הפחמן הדו-חמצני.

מעבר לירידה בכמויות הגזים המזיקים, נמדדה בשנים 2015-2012 גם ירידה בריכוזי החלקיקים הנשימים שגודלם עד 10 מיקרון – חלקיקי חומר שנישאים על ידי האוויר אל תוך מערכת הנשימה. כמו כן נרשמה ירידה קלה גם בריכוזי החלקיקים שגודלם עד 2.5 מיקרון, שיכולים לחדור דרך הריאות אל מערכת הדם ולגרום לנזק בתוך הגוף, כמו שבץ למשל.

זיהום אוויר. תצלום: brina blum, unsplash

ירידה של 13 אחוז במקרי המוות

בדו"ח מתייחסים לזיהום אוויר שנגרם כתוצאה מפעילות האדם, כמו פליטות ממפעלי תעשייה ומתחבורה, לצד זיהום אוויר שנגרם כתוצאה מתופעות טבע כגון סופות אבק. חשיפה למזהמי אוויר למיניהם, גם בריכוזים נמוכים, ידועה כקשורה למגוון רחב של בעיות בריאותיות: מחלות לב וכלי דם, סוגים מסוימים של סרטן, מחלות נשימתיות (כגון אסתמה), הפרעות בהתפתחות מערכת העצבים, תוצאי לידה שליליים, סוכרת מסוג 2, השמנת יתר וליקויים קוגניטיביים. השפעות אלה חמורות במיוחד כשמדובר באוכלוסיות רגישות, כגון ילדים, נשים בהיריון, חולים במחלות כרוניות וקשישים.

מגמת השיפור שעליה מצביע הדו"ח היא תוצאה של עבודה רבה מצד גורמים שונים, ושל יוזמות והחלטות שונות שיצאו לפועל בשנים האחרונות. כך למשל, בעקבות החלטת ממשלה, החל ב-2016 יישומה של תכנית הפעולה הלאומית למפרץ חיפה, שצפויה להפחית ב-50 אחוז את זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה. כמו כן, היא כוללת הגדרה של מפרץ חיפה כאזור מופחת פליטות, צמצום נסיעת משאיות כבדות בצירי תנועה ראשיים בעיר בשעות העומס, חובת התקנה של מערכות להשבת אדי דלק בתחנות דלק במפרץ חיפה, תמיכה כספית בהפעלה של 25 אוטובוסים חשמליים ו-200 מערכים לשיתוף רכב חשמלי בעיר, חובת התקנה של מסנני חלקיקים בכלי רכב מזהמים בחיפה ותוספת של תחנות ניטור ודגימה באזור מפרץ חיפה.

תכנית זו אינה הראשונה שפועלת למען בריאות תושבי חיפה דרך מאבק בזיהום האוויר בעיר. פעולות לצמצום זיהום האוויר שנעשו בחיפה, אשדוד ותל אביב בשנים 2002-2011 הביאו, על פי מחקר ישראלי, לירידה של 13 אחוז במקרי המוות שקשורים למחלות לב בשנים אלה.

דוגמה אחרת להתקדמות בנושא זיהום האוויר שמצוינת בדו"ח היא תקנות שמקדם המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משרד הבריאות ומשרד התחבורה, שיסדירו את הפליטה מכלי שיט של גופרית דו-חמצנית, תחמוצות חנקן, החומר המסרטן בנזן ומתכות כבדות, כדי לצמצם את זיהום האוויר בנמלים ובסביבותיהם. עוד מצוין בדו"ח שהמשרד להגנת הסביבה גם הציע לאחרונה תקנים חדשים שמחייבים תחנות דלק להתקין מערכות השבה לאדי דלק.

בנוסף מוזכר בדו"ח שמשרדי הבריאות והגנת הסביבה, בשיתוף ההתאחדות הישראלית לכדורגל, פרסמו בשנת 2016 הנחיות שנוגעות לביטול משחקי כדורגל ואירועי ספורט תחרותיים אחרים בזמן אירועים של זיהום אוויר חריג.

עוד מצוינות בדו"ח הפעולות כנגד המפחמות שנמצאות בשטחי הרשות הפלסטינית: מתקנים לייצור פחם שגורמים לזיהום אוויר חמור ולמפגעי ריח, שפוגעים בתושבים פלסטינים וישראלים שמתגוררים בסמוך אליהם. ועדה בין-משרדית שהוקמה בעקבות החלטת ממשלה ב-2015 המליצה שלא להעביר עץ לבערה מישראל למפחמות ולאסור על העברת פחמים מהרשות לישראל, המלצה שכבר החלה להתבטא בפעילות בשטח.

האתגר: תחבורה

עם זאת, על אף הנתונים המעודדים, המאבק בזיהום האוויר עוד רחוק מאוד מלהסתיים. על פי הדו"ח, עדיין יש בישראל בכל שנה מעל 2,000 מקרי מוות שמיוחסים לזיהום האוויר. כמו כן, העלויות שנובעות מזיהום האוויר מגיעות ליותר מ-7 מיליארד דולר בשנה, וכוללות את עלות ימי האשפוז, עלות הטיפול הרפואי בחולים, אובדן ימי עבודה למשק ועוד. למרות הירידה בריכוזם של מזהמים רבים, בקשר לאחרים המצב פחות טוב: מאז 2012 יש עלייה קבועה בפליטות של גז החממה מתאן, ורמות גז האוזון שנוצר סמוך לפני הקרקע, שהוא מזהם אוויר, לא פחתו בשנים האחרונות.

פקק בנתיבי איילון. תצלום: Beivushtang, Wikipedia

תחום עיקרי אחד שבו יש להשקיע יותר, על פי הדו"ח, הוא התחבורה. "זה הגורם העיקרי לזיהום אוויר במדינת ישראל כיום", אומר פרופ'-משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. לטענתו, הדרך המרכזית לטפל בנושא היא לשפר את התחבורה הציבורית וכך להפחית את כמויות הרכבים בכבישים, ובנוסף להמשיך ולהשקיע בתחליפי דלק. "אני מנחש שכשהרכבת הקלה בתל אביב תיכנס לפעולה נראה שם ירידה משמעותית ברמת הזיהום", הוא אומר. עם זאת, הרכבים החשמליים, שמוצגים פעמים רבות כפתרון ירוק לנושא התחבורה, רחוקים לטענתו מלהיות אידיאליים. "במדינה קטנה כמו ישראל, פתרונות חשמליים אמנם יקלו על זיהום האוויר במרכזי הערים, אבל צריך גם לייצר את החשמל שממנו יוזנו המכוניות – ולכן הם לא יקלו את זיהום האוויר ברמה הכללית", הוא אומר.

ד"ר רות אסטרין, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה, מדגישה שעד כמה שחשוב למדוד את רמות זיהום האוויר, צריך לזכור לשים במרכז את האדם שנפגע מאותו זיהום. "אם מסתכלים על חשיפה של אוכלוסייה, צריך לשאול איפה 'הנקודות החמות', איפה צריך לדאוג, מי האנשים הכי חשופים ואיך אנחנו יכולים להפחית את הזיהום שהם חשופים אליו", היא אומרת. "זה ממש לא קורה במדינת ישראל".

לפי אסטרין, דרך עיקרית לעשות זאת היא שילוב של אפידמיולוגים סביבתיים, כלומר מומחים להשפעת הסביבה על הבריאות, במשרד להגנת הסביבה. לדבריה, כיום יש אפידמיולוגים סביבתיים שמועסקים במשרד הבריאות, אך אין אף לא אחד במשרד להגנת הסביבה. "מדינות רבות מבינות שהמשרד להגנת הסביבה לא צריך רק להגן על הסביבה – אלא גם להגן על בריאות האדם דרך הפחתת זיהומים", היא אומרת. "בסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, למשל, יש כ-1,000 אפידמיולוגים סביבתיים". במשרד להגנת הסביבה מדגישים בתגובה כי "המשרד להגנת הסביבה מעסיק אפידמיולוג וטוקסיקולוג, והם מהווים חלק אינהרנטי מגורמי המקצוע במשרד".

לדבריה של אסטרין, שילוב אפידמיולוגים סביבתיים במשרד להגנת הסביבה היא האפשרות הטובה ביותר, אם כי לא היחידה. "האלטרנטיבה הטובה פחות היא שהם יעבדו בצורה יותר הדוקה עם משרד הבריאות", היא אומרת. "לדעת המשרד להגנת הסביבה זה כבר קורה, אבל בפועל יש לא מעט נושאים קונקרטיים שבהם יש חילוקי דעות בין שני המשרדים, ואנחנו מרגישים שהקול של משרד הבריאות והמקום של בריאות הציבור צריך להיות מרכזי יותר בהחלטות ובהמלצות של המשרד להגנת הסביבה".

בנוסף, כותבי הדו"ח מציעים שהמשרד להגנת הסביבה יעשה שימוש בטכניקות של ייחוס מקורות (Source apportionment techniques) על מנת להבין מהם מקורות הזיהום – ולא רק מהם היקפיו.

"אכיפה מביאה תוצאות"

נושא אחר שיש להשקיע בו משאבים רבים יותר על פי הדו"ח הוא איכות אוויר הפנים, כלומר האוויר בתוך מבנים וסביבותיהם: בתים פרטיים, משרדים, מבנים ציבוריים כבתי ספר ובתי חולים וכן רכבות קלות ותחתיות. איכות ירודה של אוויר הפנים נמצאה כקשורה לבעיות בריאותיות קצרות טווח, כגון כאבי ראש וסחרחורות, כמו גם ארוכות טווח, כמו מחלות נשימתיות, מחלות לב וסרטן. על פי הדו"ח, מדובר בנושא מאתגר למחקר שקיימים פערי ידע משמעותיים בקשר להשפעותיו הבריאותיות, ויש צורך לחקור אותו עוד גם מקומית, בישראל.

זיהום אוויר. תצלום: anton rusetsky

עוד נטען בדו"ח שיש צורך לפעול לצמצום זיהום האוויר גם בערים שבהן רמות זיהום האוויר אינן גבוהות מהרגיל (כמו חיפה) אלא ממוצעות. הדו"ח קורא גם למימוש של תכניות שכבר הוחלט עליהם: בשנת 2013 אישרה הממשלה את התכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר בישראל, אך לא כל התקציבים שהיו אמורים להיות מוקצים לתכנית אכן הועברו לצורך מימושה. אומנם חלקים מהתכנית כבר יושמו, אבל חלקים מרכזיים ממנה, כמו גריטה של רכבים פרטיים ישנים, קידום רכישה של אוטובוסים שמונעים על ידי גז טבעי ושימוש בהם ומיסוי דיפרנציאלי של דלקים, טרם יצאו אל הפועל.

"אנחנו רואים מהדו"ח שהעבודה של גורמי האכיפה והגופים המטפלים מביאה תוצאות", אומר פישביין. "עם זאת, אנחנו רואים מהדו"ח גם שהשינוי הוא קטן". לדבריו, על מנת להגדיל את השינוי, צריך לחזק את הגורמים שביכולתם להשפיע עליו. "צריך לתת למשרד להגנת הסביבה ולאיגודי ערים סמכויות נוספות, ובעיקר כוח אדם ותקציבים, ואז נראה את אותן תמורות קורות הרבה יותר מהר. כך נביא עוד הרבה מהטוב הזה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "המשרד להגנת הסביבה עורך שיוך מקורות על סמך נתוני מערך ניטור אוויר ברחבי הארץ ונתונים מטאורולוגיים. המשרד עובד בשיתוף פעולה מלא מול משרד הבריאות.

"חזון המשרד להגנת הסביבה וחלק ארי מפעילותו הוא צמצום סיכונים סביבתיים ובריאותיים. המשרד משלב שיקולי בריאות בהחלטותיו ובהמלצותיו, וכידוע מוביל תכנית לצמצום זיהום האוויר באזורים שונים בארץ; מקדם ביחד עם משרד הבריאות את התכנית הלאומית לבריאות וסביבה; ונאבק בצמצום זיהום אוויר מתחבורה באמצעות שורה של פעולות.

"ראוי לציין כי לשכת המדענית במשרד להגנת הסביבה בתהליך התקשרות עם היחידה לאפידמיולוגיה סביבתית בארגון בבריאות העולמי – אירופה. כמו כן, הלשכה מפרסמת קולות קוראים למחקרים ומנהלת מחקרים, בהתייעצות עם משרד הבריאות, בנושאים אפידמיולוגים סביבתיים בחיפה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬