בין אם אהבנו את בית הספר ובין אם לא, כנראה שאנחנו זוכרים אותו היטב: את הכיתות, את חדר המורים, את החצר ואת הילדים האחרים שרצו בה יחד אתנו. לרוב יצטייר בזיכרוננו מבנה נמוך יחסית ולצדו חצר חול ומגרש ספורט – מבנה שרחוק מלהיות רב קומות, בשונה מבנייני מגורים ומשרדים שאנו מכירים מהערים הגדולות של ימינו. למעשה, התקנות הרגילות של משרד החינוך אוסרות על הקמת בתי ספר בבניינים גבוהים, ויש צורך באישור מיוחד אפילו כדי להקים בית ספר בן ארבע קומות.
עם זאת, בימים אלה חל שינוי גם בתחום הזה. הצורך בהוספת יחידות דיור רבות בערי ישראל גורם למתכננים לעצב שכונות מגורים שכוללות מבנים גבוהים יותר – כולל בתי ספר. התהליך כבר החל, כשהמבנה הלימודי הראשון שנבנה באופן זה הוא הבניין החדש של הגימנסיה הריאלית בראשון לציון, אשר מתנשא לגובה של שש קומות.
משרד החינוך ערך בעבר מחקר שבחן את ההשלכות של בנייה לגובה. בין היתר הומלץ בו שהמספר המקסימלי של תלמידים בכיתה יהיה 35, ולא 40 תלמידים, כפי שמקובל כיום, ושבית הספר ייבנה בתוספת שטחים פתוחים על הגגות ובמרפסות לא מקורות כחצרות למידה, חצרות משחק וחצרות ספורט.
אך רגע לפני שבתי ספר בישראל נפרדים מחצר החול ומגרש הכדורגל, מתריעים מומחים משירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מפני הבעיות הבריאותיות שמציבים בתי ספר בבניינים רבי קומות. במאמר שפרסמו לאחרונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", הם מזהירים מפני השלכות בריאותיות שעלולות להיות לתהליך, ומדברים על סכנות שיכולות להשפיע גם על מבנים רבי קומות מסוגים אחרים, כמו אלה שאנחנו גרים ועובדים בהם. המחקר יוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה שתתקיים במרכז הבינתחומי הרצליה ב-10-11 ביולי.
תסמונת הבניין החולה
על פי החוקרים, הבעיה העיקרית שאנו חשופים אליה כשאנחנו שוהים בבניין רב קומות היא זיהום אוויר. אומנם זו תופעה שבדרך כלל מתקשרת אצלנו לאוויר הפתוח, ולגורמים כמו פליטות חומרים מזהמים מכלי רכב ומארובות של מפעלים, אבל זיהום אוויר תוך-מבני היא בעיה קשה, שעלולה לגרום למחלות לב, למחלות בדרכי הנשימה ואף לסרטן ריאות.
הגורמים לזיהום האוויר בתוך מבנים רבי קומות הוא פליטת גזים רעילים וקרינה רדיואקטיבית מהחומרים שמהם נבנה הבניין. דוגמה למזהם כזה היא גז הרדון, שבתנאי אוורור לקויים עלול להצטבר בעיקר במרתפים ולגרום לסרטן ריאות. לפי המאמר, לא רק החומרים הנפלטים יכולים להיות מסוכנים, אלא גם חומרי הבניין עצמם – כך למשל ה-PVC, שמשמש פעמים רבות לציפוי רצפות, ידוע כחומר שבחשיפה ארוכת טווח עלול לגרום לנזק לכבד ולסרטן.
לפי החוקרים, השפעת זיהום האוויר התוך-מבני חמורה יותר במבנים רבי קומות מאשר במבנים נמוכים וקטנים יותר, מכיוון שבמבנים כאלה שוהים אנשים רבים בחללים שסמוכים זה לזה ומחוברים לאותה מערכת אוורור, ולכן גורם מזהם שעובר מחדר לחדר עלול להשפיע על כמות גדולה יותר של אנשים. לטענתם, האזורים הבעייתיים במיוחד הן הקומות התחתונות, אליהן שוקעים חומרים מזהמים רבים, והמעליות, שהן בדרך כלל צפופות ולא מאווררות כראוי.
תופעה הממחישה את הסכנות הטמונות בבניינים רבי קומות היא תסמונת הבניין החולה (Sick Building Syndrome). הלוקים בבעיה זו סובלים בעת שהייתם בבניין מסימפטומים בריאותיים חריפים, כמו כאבי ראש וגירויי עיניים ועור. נהוג לייחס תסמונת זו לזיהום אוויר תוך-מבני, שמקורו בגורמים כימיים וביולוגיים, ובהיעדר אוורור נאות.
"ילדים מהווים קבוצת סיכון"
לטענת החוקרים, מעבר לזיהום האוויר בתוך הבניין, לבניינים רבי קומות יש השפעה שלילית גם על הסביבה שמחוץ להם בכך שהם חוסמים רוחות. לרוחות השפעה מיטיבה חשובה על הסביבה בכך שהן מסלקות מזהמים ומורידות את הטמפרטורות, למשל במקרה של אי-החום העירוני שבו נמדדת טמפרטורה גבוהה במיוחד בסביבות בניינים בעיר בשל פעילות המזגנים במהלך הקיץ.
כשמדברים על בניית בתי ספר, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאוכלוסייה העיקרית שתשהה בהם תהיה, מן הסתם, ילדים. "די ברור בשנים האחרונות שילדים מהווים קבוצת סיכון בכל הנוגע לזיהום האוויר", מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי מהמחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, אחד מכותבי המאמר. "בניגוד למבוגרים, כשילד נחשף לזיהום אוויר זה יכול לגרום לתחלואה בהמשך חייו, כיוון שמערכות הגוף שלהם, כמו הלב והריאות, נמצאות בשלבי התפתחות".
עם זאת, לבנייה לגובה יש גם יתרונות, הבולט ביניהם הוא כמובן הצורך בשטחים מצומצמים יותר עבור בנייה, דבר שעלול להיות משמעותי ביישובים צפופים וכמובן מפחית את הפגיעה בשטחים הפתוחים. כדי ליהנות מיתרונות אלה מבלי לפגוע בתלמידים ובצוות החינוכי, כותבי המאמר ממליצים על כמה צעדים חשובים. לטענתם, זיהום אוויר תוך-מבני היא בעיה שניתן לצמצם את השפעתה בעזרת מערכת אוורור יעילה וכן עם צמחייה מתאימה שמסוגלת להפחית את זיהום האוויר, ויש להימנע לגמרי מלהשתמש בחומרי בנייה מסוכנים כמו PVC.
כדי לאפשר לתלמידים את התנועה המרובה שילדים זקוקים לה, כותבי המאמר ממליצים מאוד לעודד אותם לצאת החוצה לעתים קרובות, לעשות ספורט, ולהיחשף במידה מסוימת לשמש, שחשובה גם היא לבריאותם. מעבר לכך, החוקרים מדגישים את החשיבות של גישה נוחה אל בית הספר בתחבורה ציבורית, ברגל או באופניים, כדי למנוע מפגעי זיהום אוויר ופקקים שעלולים להיווצר.
סוגיית בתי הספר הרב-קומתיים היא דוגמה אחת לחשיבותם של שיקולי בריאות בתכנון ובנייה, נושא שמוזנח במקרים רבים. "במשרד הבריאות רואים חשיבות גבוהה מאוד בשילוב של אינטרסים בריאותיים בעבודה תכנונית, מה שלא תמיד בא לידי ביטוי בפועל", אומר ברנט-יצחקי. "רק בחלק קטן מהוועדות של הגופים המתכננים יש למשרד הבריאות נציגות, ולפעמים הנציג הוא בגדר משקיף בלבד. כשזה מגיע לנושאים של תכנון ובנייה, ובוודאי כשהדבר נוגע לבתי הספר, כלומר לילדים שלנו, מאוד חשוב לקחת בחשבון שיקולים בריאותיים".