שתפו‬        

מאיה פלח וד"ר עדי לוי

מים, אש וסופות הוריקן: זה מה שצפוי לנו מעכשיו?

אירועי מזג אוויר קיצוניים גבו בחודשים האחרונים את חייהם של אלפי בני אדם ברחבי העולם והשאירו רבים עוד יותר ללא קורת גג. האם יש לזה קשר לשינוי האקלים, ומה אפשר לעשות כדי להתכונן למציאות החדשה?
16 בספטמבר 2017



בישראל עדיין חם, אבל בארה״ב ובאיים הקאריבים ״חם״ אפילו יותר: בימים האחרונים סופות ההוריקן הארווי ואירמה משתוללות באזור וזורעות חורבן ונפגעים בנפש וברכוש בכל פנייה. אירמה עוד בקושי הספיקה להיחלש, וכבר שתי סופות הוריקן נוספות התעוררו מעל האוקיינוס האטלנטי: חוסה, שמאיים על הקאריבים, וקטיה, שמפחידה את מקסיקו.

התחזית עגמומית למדי: עונת ההוריקנים נמצאת כרגע בשיאה, והיא תסתיים רק ב-30 בנובמבר, כך שלסופות יש עוד יותר מחודשיים וחצי כדי להמשיך ולהכות בחוסר רחמים. במינהל האוקיינוסים והאטמוספירה האמריקאי (NOAA) חוזים שהיא תסתכם כעונה עשירה במיוחד, עם בין 14 ל-19 סופות טרופיות – מתוכן חמש עד תשע סופות שיתפתחו לדרגת הוריקן, ששתיים עד חמש מתוכן צפויות להיחשב עוצמתיות מהרגיל.

הסופות צפויות להתעצם ב-2 עד 11 אחוזים בממוצע. צילום: Brian Cook, Unsplash

חזק יותר, ממושך יותר, פראי יותר

האם כל זה קורה בגלל שינוי האקלים? מדענים עדיין נזהרים מלקבוע כי תדירות ועוצמת סופות  ההוריקן בשנים האחרונות התחזקה כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, המתרחשת בעקבות פליטה מוגברת של גזי חממה על ידי האדם. מאמר שהתפרסם בימים האחרונים על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון היוקרתית טוען כי גם אם כרגע אין די סופות בשנה וחסרים נתוני עבר בכדי לקבוע זאת באופן חד-משמעי, הרי שעושה רושם שזאת בהחלט המגמה הצפויה לנו בעתיד. זאת בעיקר החל מאמצע המאה הנוכחית, כאשר הסופות צפויות להתעצם ב-2 עד 11 אחוזים בממוצע (על פי תרחיש  A1Bשל פאנל מדעני האקלים הבינלאומי ה-IPCC) וכמויות הגשם שיביאו איתן צפויות לעלות ב- 10 עד 15 אחוזים בממוצע עד לסוף המאה.

כך או כך, למגמת התחממות האוקיינוסים שמורגשת כבר כיום (גם אצלנו במזרח הים התיכון שהתחמם ב-3 מעלות צלזיוס בשלושת העשורים האחרונים) ולעליית מפלס פני הים יש השפעה על כמות המשקעים שהסופות מביאות איתן ועל ההצפות שנגרמות בעקבותיהן, והן שהופכות אותן לחזקות והרסניות עוד יותר.

״לפי המגמות הנצפות, נראה שקיימת בוודאות גבוהה יחסית מגמה של התעצמות הסופות, שאפשר לייחס אותה לשינוי האקלים״, אומר פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, ״אנחנו רואים שיש התאמה בין טמפרטורות האוקיינוס האטלנטי לבין שכיחות, משך ועוצמת הסופות, כשהתחזית עד סוף המאה היא גידול משמעותי נוסף בפרמטרים האלה. יכול להיות שהמספר הכולל של הסופות לאו דווקא יגדל, אבל אלו שיגיעו צפויות להיות הרבה יותר חזקות, ממושכות, פראיות ועם כמות גשם הרבה יותר גדולה. אי אפשר עדיין לחזות בוודאות מוחלטת מה הולך לקרות – אבל כבר היום אפשר לראות בוודאות גוברת והולכת שלהתחממות האוקיינוסים תהיה השפעה – ונראה שכבר יש לה – על עוצמת הסופות״.

האם אפשר לקשר את התעצמות האירועים האלה באופן חד-משמעי להתחממות כדור הארץ? ״הדעות לגבי זה עדיין חלוקות״, אומר יאיר. ״אני מעריך שכן, וכך גם מומחי אקלים רבים ברחבי העולם, אבל רק הזמן יגיד. למרות שכל אירוע הוא משמעותי, בסוף עדיין מדובר במספר נמוך של סופות בכל שנה. כמו כן, בעבר יכולת המדידה של הסופות היתה מוגבלת. היום אנחנו יודעים למדוד את הסופות הרבה יותר טוב: יש לנו מערכות חישה מרחוק, לוויינים וכו׳ – כלומר יש לנו כיסוי טוטאלי, ואין סופה שחומקת לנו מתחת לרדאר. סביר להניח שבעבר היו גם סופות שלא דווחו (במיוחד כאלה שלא פגעו באזורים מיושבים), וצריך לקחת גם את זה בחשבון. צריך לזכור שלמערכת האקלימית יש שונות פנימית טבעית, לכן כדי לקבוע בוודאות שיש קשר לשינוי האקלים – יש צורך במעקב על פני תקופת זמן ארוכה יותר״.

אז מה היה לנו הקיץ?

סופות הוריקן הן לא הבעיה היחידה שלנו: אירועי מזג אוויר קיצוני גרמו מאז תחילת קיץ 2017 למותם של אלפים ולפציעתם של רבים נוספים באסונות טבע שונים ברחבי העולם. אירועי שריפות, הצפות בעקבות גשמים עזים ומפולות בוץ התרחשו בחודשים האחרונים באזורים שונים ומרוחקים על פני הגלובוס. אין ספק שכמות האירועים הללו ועוצמתם מעוררת דאגה, וצריכה לגרום אפילו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – שטען בעבר שההתחממות הגלובלית היא תרמית סינית, והחליט מוקדם יותר השנה למשוך את ידה של ארצות הברית מהתחייבויותיה בהסכם פריז – לשאול את עצמו כמה שאלות נוקבות לגבי עמדתו בנושא.

צפו באסונות הטבע על גבי מפה:

 

19 ביוני – שריפת ענק בפורטוגל

לפחות 62 הרוגים ופצועים רבים, שרובם נלכדו ברכבים ביערות הבוערים, נפגעו בגל שריפות בפורטוגל. שריפות היער באזור מרכז המדינה החלו, ככל הידוע, ממכת ברק שפגעה בעץ באזור פדרוגאו גרנדה, כ־150 קילומטר מצפון־מזרח לליסבון, במה שהוגדר כסופת ברקים יבשה. בימים שקדמו לשריפות עמדו הטמפרטורות באזור על כ־40 מעלות. ראש ממשלת פורטוגל, אנטוניו קוסטה, ציין שהכבאים התקשו להתקרב לאזור השריפות. "אנו ניצבים מול הטרגדיה הגדולה ביותר שידענו מבחינת קורבנות", אמר.

14 באוגוסט – מפולת בוץ בסיארה לאון

500 הרוגים ויותר מ-600 נעדרים נרשמו בעקבות מפולת בוץ והצפות בפרברי פריטאון, בירת סיירה לאון אשר במערב אפריקה, עקב גשמים שוטפים שירדו באיזור. למעלה מ-2,000 בתים נהרסו כתוצאה מהמפולות וההצפות, ולפי ארגוני זכויות אדם יותר מ-6,000 איש נפגעו מתוצאותיהן.

גם במחוז איטורי שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו אשר במרכז אפריקה, נהרגו במפולת בוץ שהתרחשה באמצע חודש אוגוסט למעלה מ-200 איש. שיטפונות והצפות גרמו למותם של כמה עשרות בני אדם נוספים במהלך ספטמבר גם בניגריה, בניג׳ר ובגינאה, והותירו מאות אלפי בני אדם נוספים ללא בית ורכוש.

29 באוגוסט – הוריקן הארווי בטקסס

העיר יוסטון שבטקסס הוצפה כולה בסערת ההוריקן שהביאה עימה כמויות גשמים אדירות בזמן קצר. על פי תחנת מדידה בדרום-מזרח יוסטון, ירדו באזור לא פחות מ-1,295 מ"מ גשם מאז תחילת הסופה – כמות הגשם הגדולה ביותר שירדה בעקבות הוריקן או סופה טרופית בתוך ארצות הברית. מניין ההרוגים בסופה עמד על 35. על פי גורמים רשמיים, יותר מאלף בתים נהרסו בטקסס וקרוב ל-50 אלף בתים נפגעו בעקבות הסופה.

31 באוגוסט – הצפות קשות בהודו, נפאל ובנגלדש

יותר מ-1,200 הרוגים נרשמו בהצפות קשות בהודו, נפאל ובנגלדש, שהשפיעו על חייהם של כ-40 מיליון איש. מיליוני אנשים איבדו את בתיהם בגשמי המונוסון הקשים ביותר שנראו באזור מזה שנים. 18,000 בתי ספר נהרסו או נפגעו מהגשמים העזים וההצפות וכ-1.8 מיליון ילדים נותרו ללא כיתות לימוד. העיר מומבאי שבהודו, בה מתגוררים 12 מיליון תושבים, שותקה כמעט לחלוטין. בבנגלדש, שלה זהו השיטפון הרביעי המשמעותי בעונת המונסונים השנה, נפגעו או נהרסו כ- 697,000 בתים. בנפאל מתו יותר ממאה איש במפולות בוץ.

3 בספטמבר – שריפת ענק בלוס אנג'לס

מאות תושבים פונו מבתיהם וכבישים מרכזיים נחסמו במה שזכה לתואר "השריפה הגדולה בהיסטוריה". ראש העיר הכריז על מצב חירום בשל שריפת יער עצומה שאיימה להתפשט לאזורים בצפון לוס אנג'לס. מאז שפרצה, פגעה השריפה בכ-28 קילומטרים רבועים באזור קניון לה טונה, וגרמה לפינוי של יותר מ-700 בתים בשכונות הצפוניות של לוס אנג'לס.

10 בספטמבר – הצפות באיטליה

לפחות שבעה בני אדם נהרגו בהצפות כתוצאה מסערת גשמים בטוסקנה. גשמים עזים ירדו בערים רבות באזור, בהן גם פיזה וליבורנו, שם דווח על הרס רב. אזורים שלמים הוצפו על ידי בוץ ומים. בין הרוגים ישנם ארבעה בני משפחה אחת.

10 בספטמבר – הוריקן אירמה בקריביים ובפלורידה

27 בני אדם נהרגו מפגיעת הסופה אירמה באיים הקריביים בשבוע שעבר. 11 מהם נהרגו בטריטוריות הצרפתיות בסן מרטן ובסן בארטס, ארבעה באיי הבתולה, שלושה בפורטו ריקו, ארבעה בחלק ההולנדי של סן מרטן, אדם אחד באנגווילה הבריטית וילד בן שנתיים נהרג באי ברבודה. עשרות בני אדם נפצעו באורח קשה.

לאחר מכן פגע הוריקן אירמה באיים הדרומיים של פלורידה, ירד לדרגה שלוש והמשיך צפונה לאורך החוף המערבי של פלורידה. רוחות ההוריקן, שהגיעו למהירות של 215 קמ"ש, גרמו לניתוקם מחשמל של יותר ממיליון בתים ובתי עסק בפלורידה. לפחות שלושה בני אדם נהרגו במדינה.

אז מה אפשר לעשות?

אין ספק שהאירועים האלה מעוררים דאגה ופחד, וגורמים גם לעזי הנפש בינינו להרגיש חסרי אונים מול הטבע העוצמתי והבלתי צפוי. ״נגד העוצמה של ההוריקנים אין לנו מה לעשות״, אומר יאיר, ״אבל לגבי שינוי האקלים בהחלט יש לנו. צריך להגביל את התחממות כדור הארץ להתחממות של 1.5 מעלות מעל ערכי המהפכה התעשייתית בלבד – כפי שנקבע בהסכם פריז – באמצעות הגבלת פליטות גזי החממה שלנו לאטמוספירה.

״לפי התחזיות, אם לא נצליח לשמור על הטמפרטורה של כדור הארץ ברמות האלה פחות או יותר, כרגע התמונה נראית בהחלט מפחידה: החל משנת 2050 המודלים חוזים התעצמות גם בכמות וגם בעוצמה של סופות ההוריקן, בעיקר בדרום-מזרח אסיה ובכל אזורי האוקיינוס השקט. אנחנו מוכרחים לדאוג שלא נגיע להתחממות גבוהה יותר, אחרת הולך להיות רע מאוד לאלה שיחיו פה״.

תתפלאו, אבל אנחנו לא עומדים חסרי אונים לחלוטין מול השינוי הזה. מומחים טוענים שעדיין לא מאוחר, ויש מה לעשות: רק לאחרונה, למשל, יצא לאור Drawdown – ספר שמציע מאה פתרונות שונים לעצירת המגמה של שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ, ולפי טענת המחברים – אימוץ הפתרונות האלה (שרבים מהם כבר מיושמים כיום בעולם) בקנה מידה רחב, עשוי לא רק לעצור את השינוי, אלא אפילו להפוך את מגמת ההתחממות על פיה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬