מנועי הדיזל נחשבים לחסכוניים מבחינה כלכלית, אבל כבר תקופה ארוכה ידוע שהם מקור לזיהום אוויר, עובדה שהובילה לחקיקת חוקים להגבלת פליטת החומרים המזהמים האלה בישראל ובעולם. עם זאת, מחקר חדש חושף שעל אף התקנות המחמירות יותר שנקבעו, זיהום האוויר שיוצרים רכבי הדיזל עדיין גדול, ולמרות הבדיקות המדוקדקות שחברות הרכב נאלצות לעמוד בהן, מנועי דיזל פולטים כחמישים אחוז יותר תרכובות מזהמות ממה שהם היו אמורים לפלוט על פי התקנות החדשות.
במחקר, שפורסם בכתב העת המוביל Nature, נבדקו 11 שווקי רכב עיקריים, ביניהם מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, רוסיה וסין, שבהם מתבצעות כשמונים אחוז מעסקאות מכירת רכבי הדיזל בעולם. נמצא כי בשווקים אלה נפלטה מרכבי דיזל כמות כוללת של 13.2 מיליון טון של תחמוצות חנקן (NOX), גזים המהווים את אחד ממקורות זיהום האוויר הנפוצים והחמורים ביותר כיום. כמות זו מהווה 4.6 מיליון טון יותר מהכמות הצפויה על פי בדיקות המעבדה הרשמיות שעוברות חברות הרכב, העומדת על 8.6 מיליון טון. על פי המחקר, פליטה עודפת זו הייתה אחראית ל-38 אלף מקרי מוות מוקדמים ברחבי העולם בשנת 2015.
החריגה בכמות המזהמים שנפלטים עלולה לנבוע מכמה סיבות. סיבה אפשרית אחת היא שימוש מכוון שלא נחשף עדיין של חברות הרכב ב"תוכנות מרמה" (defeat devices), שמעוותות את תוצאות הבדיקות כך שיציגו כמויות פליטת מזהמים נמוכות יותר. סיבות אפשריות אחרות לחריגה עשויות להיות אופן כיול המנוע, כשל טכני ברכב, תחזוקה לא ראויה, שינויים מכוונים הנעשים על ידי בעלי הרכב או בעיות בתהליך בדיקת המזהמים עצמו.
התרמית של פולקסווגן
אם הסיבה לחריגה היא אכן רמאות מצד חברות הרכב, זו לא תהיה הפעם הראשונה. כזכור, בספטמבר 2015 נחשף כי במשך כשבע שנים רימתה קבוצת פולקסווגן בבדיקות פליטת המזהמים שעברה. תוכנת מרמה שהותקנה ברכבי החברה זיהתה מתי הרכב נמצא תחת בדיקה, וכיוונה בהתאם את פליטת תחמוצות החנקן לרמה נמוכה יותר מזאת שנפלטה במצב נסיעה רגיל. חשיפת הפרשה עוררה סערה וגרמה לקבוצת פולקסווגן להפסדים כבדים.
"הסולר, שמניע את מנועי הדיזל, הוא דלק פחות נקי מבנזין", מסביר פרופ'-משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. "אם המנועים היו אידאליים, כל הדלק היה נשרף כתוצאה מפעולתם, אבל לא כך הם מיוצרים. מעבר לכך, אחרי פרק זמן מסוים, אם לא מתחזקים אותם כמו שצריך, המנועים שורפים את הסולר באופן פחות אפקטיבי. ברגע שזה קורה, המנוע פולט לאוויר חומרים רעילים, בצורת תחמוצות חנקן וחלקיקים. מכיוון שהדלק כבר מועד לפורענות עקב היותו פחות נקי, השריפה הופכת מהר מאוד להיות לא יעילה. זה קורה במכוניות הישנות יותר, אבל יכול לקרות גם למכונית חדשה שעשתה המון קילומטרים על הכביש ולא מתוחזקת כמו שצריך".
פליטת המזהמים ממנועי דיזל הוגדרה בשנת 2012 על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם מסרטן ודאי וחשיפה ארוכת טווח לחומרים אלה נמצאה כקשורה לבעיות בריאות שונות, כמו שבץ, מחלות לב ובעיות בדרכי הנשימה.
בלי דיזל ישן בירושלים
במקביל למגמה העולמית, גם בישראל מתבצעות פעולות שונות לצמצום השימוש ברכבי דיזל והזיהום שלו הם גורמים. המס על רכבי דיזל הוגדל עקב רפורמת "מיסוי ירוק" מ-2010, שהעניקה הטבות מס קנייה למכוניות על פי רמת זיהום האוויר שהן פולטות, זאת כדי לתמרץ רכישה של כלי רכב נקיים וידידותיים יותר לסביבה. נכון לשנת 2016, קיימים בישראל כ-453 אלף כלי רכב שמונעים בסולר, אשר מהווים 14 אחוזים מכל כלי הרכב בארץ. בנוסף, לאחרונה פורסם כי הממשלה תאסור החל מ-2018 על כניסת רכבי דיזל ישנים למרכז העיר ירושלים, ותסבסד מסנני חלקיקים לרכבי דיזל ישנים שבעליהם יהיו מעוניינים להמשיך להגיע לאזור לאחר כניסת התקנות לתוקף. זאת לאחר שתכנית ברוח זו אושרה גם בחיפה, וכחלק ממהלך דומה בערים גדולות בכל העולם. על פי פישביין, גם למי שכבר יש בבעלותו רכב דיזל יש מה לעשות. "ניתן לצמצם את זיהום האוויר על ידי הגעה למצב של שריפה מיטבית של הסולר במנוע. כשמגיע הזמן לטיפול צריך לגשת למוסך ולבצע אותו, וכך לאפשר תחזוקה רציפה וטובה יותר".
אין ספק שממצאי המחקר החדש צריכים להוביל לחשיבה מחדש על שימוש בדלקים מזהמים ועל האפשרות להוביל מהלך למעבר לשימוש במקורות אנרגיה אחרים בתחום התחבורה בישראל ובעולם.
