מדינת ישראל חתומה על אמנת המגוון הביולוגי, אמנה בינלאומית שנועדה להגן על המגוון הביולוגי בעולם. מוקדם יותר השנה ערכה הוועידה למגוון ביולוגי של האו"ם כנס לכל המדינות החברות באמנה, שבו דנו בנושא התיירות האקולוגית, ובעקבותיו יצאה ביולי 2015 חוברת הנחיות חדשה למנהלים וקובעי מדיניות ששמה "תיירות תומכת מגוון ביולוגי".
"תיירות ומגוון ביולוגי יתמכו זו בזה, תוך שיתוף הסקטור הפרטי וקהילות מקומיות, ותוך קידום תשתיות ותכנון השימוש בקרקע, בהתבסס על ערכים של שימור ושימוש בר קיימא", נכתב בחוברת. בהודעה לעיתונות שפרסמה הוועידה נכתב שהמטרה היא "לאכוף את הרעיון שסביבה טבעית ובריאה היא אחת האטרקציות התיירותיות החשובות ביותר, ושהביקור בטבע מעלה את מודעות הציבור לערכו".
לפי ההנחיות של האו"ם, תיירות בת קיימא תתבסס על מידע מעודכן בנוגע לאופי השמורות ואוכלוסיית בעלי החיים בהן, בנוגע לדרישה התיירותית באזור, ובנוגע לפגיעות שנעשו בהן בעבר. תיירות כזאת תתחשב במיוחד באזורים רגישים. ההנחיות כוללות גם המלצות למקבלי ההחלטות בנוגע לקביעת תקנות ואכיפתן, מתן תמריצים לעסקים שמפעילים תיירות אקולוגית ועוד.
שביל נייר הטואלט
כאמור, אחת הבעיות הבולטות בתיירות היא הפסולת שנותרת אחרי התיירים. שבילי מטיילים מסוימים בנפאל ובפרו קיבלו את הכינוי "שביל נייר הטואלט" או "שביל הקוקה-קולה", לפי המזכרות שהשאירו אחריהם המטיילים ושמעולם לא נאספו. פסולת כזאת מסוכנת לבעלי חיים ועלולה לפגוע במגוון הביולוגי. בבעיה כזאת ניתן להתחיל ולטפל בעזרת תמריצים כלכליים. דוגמה יפה לתמריץ שכזה שיושמה לאחרונה בישראל אפשר למצוא בחניונים שלחופי הכנרת: אם תגיעו בשבתות, תקבלו שלוש שקיות זבל, ואם תמלאו אותן, לא תשלמו על החנייה ביציאה מהחניון. כך אפשר להימנע מהעלות היקרה של החנייה וגם לשמור על הסביבה.
"כל פעילות כלכלית אנושית פוגעת בטבע. גם לבנייה, תחבורה, אנרגיה, או חקלאות בת קיימא יש השפעה על הטבע", אומרת מיכל וימר-לוריא, מקימת ומנהלת עמותת "תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל", שפועלת להטמעה וליישום עקרונות הקיימות בתעשיית התיירות בישראל. "מידת ההשפעה תלויה בנו, באופן שבו אנחנו פועלים. תיירות בת קיימא פועלת למזער השפעה שלילית, אך לא יכולה להבטיח את מניעתה".
העמותה פועלת תחת העיקרון שתיירות אינה מתרחשת בוואקום, אלא בסביבה אנושית וטבעית. כדי שהסביבה שבה אנחנו מטיילים תמשיך להיות אטרקטיבית, צריך לשמור עליה. לעסקי התיירות יש בכך תפקיד חשוב – לצד השאת הרווחים, עליהם גם למזער את הנזקים, עבור הקהילה והסביבה. "העמותה מסייעת לבעלי עסקי תיירות להפוך לאקולוגיים על ידי הסברה, פרסום, הדרכה וייעוץ, כך שיתרמו לסביבה ולקהילה בה הם נמצאים."
את הקריטריונים להיות עסק בר קיימא קבעה העמותה על סמך הנחיות הוועידה למגוון ביולוגי של האו"ם, שהוזכרה לעיל, וניתן למצוא אותם כאן. כמו כן העמותה מנגישה את התיירות האקולוגית לתייר באמצעותי הדרכון הירוק – מדריך המסביר איך להיות תייר ששומר על כדור הארץ, ובמקביל פרסום עסקים של תיירות בת קיימא באתר האינטרנט, שם אפשר למצוא אופציות מעניינות ומיוחדות לחופשה אקולוגית, כמו הקמת גינה אורגנית ובנייה בבוץ, כפר תנ"כי אקולוגי, מסעדה ביתית אורגנית, לינה בבקתות עץ במטע דובדבנים, לינה אצל משפחות מארחות, טיולים רגליים, על אופניים או על סוסים, ועוד.
"יש כיום דרישה לתיירות בת קיימא על פני תיירות רגילה. מובן שכסף תמיד יהיה הגורם הקריטי בקבלת החלטות, אבל הגדרת עסק כאקולוגי נותן יתרון שיווקי ותדמיתי, סוג של 'תו איכות'. השאיפה שלנו היא שהתיירות ההמונית תהיה בת קיימא ושזה לא יישאר בגדר נישה תיירותית", אומרת וימר-לוריא. "דווקא כשהתיירות המונית, קל להפוך אותה לבת קיימא על ידי ניצול כמות האנשים לשימוש בתחבורה ציבורית, השקעה בקהילה, השקעה בתשתיות ירוקות ועוד. כמו שבעיר הכי קל לחיות חיים ירוקים כי הכול קרוב, נגיש ובדרך כלל קטן ממדים, כך גם תיירות המונית יכולה להיות בת קיימא כשהיא נשענת על משאבים מתאימים".
טביעת רגל חיובית
"התנועה מקבלת ייעוץ ופועלת בשיתוף פעולה עם גופים ירוקים ומוסדות דת, והיא בעצם מחברת בין ערים שהן יעד רוחני לבין קהילות דתיות", אומרת צור. "התנועה מנסה לגרום לעולי הרגל להפוך את המסע שלהם אל היעד לירוק. אנו פועלים גם בתוך הערים, כרגע בירושלים אך בעתיד גם בערים קדושות אחרות בארץ, על מנת להפוך אותן לירוקות יותר על מנת שיהיו ידידותיות לעולה לרגל הירוק. למשל, קיים בעין כרם מעיין קדוש שמימיו מזוהמים ונשפכים לביוב במקום להיות מנוצלים לחקלאות מקומית. אנו פועלים על מנת לשנות זאת. פארק עמק הצבאים בירושלים גם הוא פרויקט שקידמתי, והוא נחשב לאטרקציה תיירותית ירוקה, כי הוא מאזן בין חיבור של האדם לטבע לבין שמירה על הטבע".
"כשבוחרים מקום לינה רצוי לספק פרנסה למקומיים ולחוות את האווירה המקומית ולבחור בצימרים, בקאוץ' סרפינג, באוהל, במלונאות מקומית – ולא ברשת מלונות בינלאומית, שבה אנשי המקום לא מרוויחים הרבה בזכותה. אותו דבר תקף גם לגבי תרבות ומטבח מקומי. אנו מציעים לחוות את המקום ולא רק את החוויה הרוחנית. עלייה לרגל כזו תשפיע על החיים של עולה הרגל גם לאחר שהוא חוזר למדינה שלו, בכך שיהפוך לאזרח ששומר על הסביבה במקום המגורים שלו, ובהתנהגותו עם אנשים בעלי אמונות שונות החיים לצדו".
גם פרויקט "בשבילנו" פועל בתחום התיירות האקולוגית. הפרויקט משלב טכנולוגיה חדישה עם ערכים ישראליים ישנים וטובים במטרה להביא למהפך בניקיון ישראל – בדומה למסע להגנה על פרחי הבר הזכור משנות ה-70 וה-80. הפרויקט מעודד אנשים לקחת אחריות, לאמץ שביל או תא שטח, ולעזור לשמור אותו נקי. אתר האינטרנט ואפליקציה סלולרית מאפשרים למטייל לבחור שביל או אזור לאימוץ על גבי מפה, ולשתף ולעדכן בתמונות וטקסט על המצב בשטח בזמן אמת – מפריחה ועד מפגעים. הפרויקט גם מאפשר לשלב קבוצות מטיילים, בתי-ספר ותנועות נוער בפעילות הניקיון, וכך לשלב בין טיול בטבע לשמירה על הסביבה.
רוצים להיות תיירים ירוקים? באתרים הבאים תוכלו למצוא עוד מידע וטיפים על איך להיות תייר אקולוגי, ועוד יעדים לחופשה בת קיימא בכל העולם.
בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-Ynet.
