שתפו‬        

רחלי ווקס

נפתחה עונת ההדברה

האביב מביא אתו לא רק מזג אוויר נעים ופרחים מלבלבים, אלא גם המון חרקים ומזיקים. מה צריך (ואסור) לעשות כדי לשרוד את ההתמודדות אתם?

24 במאי 2017



איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב-סביב ואם רואים נמלים, תיקנים, עכבישים ושאר יצורים קטנים – אז יודעים שבא אביב. בימים אביביים, לחים ושטופי שמש, החרקים יוצאים למסעות בחצר, במטבח ובסלון, והיד שלנו קלה על חומרי ההדברה. ריסוס פה, ריסוס שם והבית שוב נקי מחרקים, עד הביקור הבא שלהם. עם כל הרצון שלנו להיפטר מהמזיקים הביתיים ביעילות ובמהירות, שימוש לא זהיר בחומרי הדברה עלול להיות מסוכן לבריאות.

הסכנות העיקריות נובעות משימוש לא נכון בחומרים המסוכנים (הן על ידי מדבירים לא-מקצועיים והן על ידי משתמשים לא מנוסים) ובעיקר בעקבות חשיפה של ילדים לחומרים מסוכנים. על פי דו"ח של ארגון "בטרם", רוב מקרי הפגיעה בילדים בעקבות חשיפה לחומרי הדברה (80 אחוז) מתרחשים בחודשי האביב והקיץ (אפריל-ספטמבר) וחלק גדול מהם מתרחש כאשר ילדים אוכלים או שותים את החומרים המסוכנים משום שהם הושארו ללא השגחה או הועברו למכלי מזון.

בנוסף, יש גם השלכות בריאותיות שליליות לחשיפה כרונית לרמות נמוכות של חומרי הדברה (בעיקר השפעות נוירולוגיות התפתחותיות ונשימתיות). ילדים, למשל, עלולים להיות חשופים לחומרי הדברה לא רק מהדברה שמתרחשת בבית, אלא גם מפעולות הדברה בגנים, בבתי ספר, בגני משחק ובפארקים. לכן, על הורים להיות ערים לנושא זה לא רק בביתם אלא גם במוסדות החינוך ושאר המקומות שבהם שוהים ילדיהם.

תיקן. לפני שמתחילים לרסס בבית, כדאי לבדוק אפשרויות הדברה בטוחות יותר ויעילות לא פחות. תצלום: Beeki

אז מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון הבריאותי ואת הנזק הסביבתי כשמתמודדים עם מזיקים בבית? "פעולות המניעה הן החשובות ביותר", מדגישה שרית כספי-אורון, ראש תחום מים, כימיקלים ובריאות בעמותת אדם, טבע ודין. "מוקד המשיכה הראשון שצריך לשים לב אליו הוא המטבח. צריך לשמור בו על ניקיון, לסדר מתחת לכיור, לבדוק שאין שאריות מזון, לעבור על מוצרים כמו דגנים וקמח ולבדוק אם יש בהם ביצים או זחלים של עש המזון. לגבי תיקנים, צריך לבדוק בבית אם יש פתחים שמובילים למערכת הביוב, ואם כן אז לאטום אותם. כדי למנוע מטרד של יתושים, צריך לטפל במקומות של מים עומדים ולייבש אותם, כך שלא יהיו ליתושים מקומות דגירה. הצעדים האלה מאוד אפקטיביים ועשויים למנוע כל צורך בשימוש בכימיקלים".

פיתיון לחרקים

ואם כל זה לא עוזר? לפני שמתחילים לרסס בבית, כדאי לבדוק אפשרויות הדברה בטוחות יותר ויעילות לא פחות. "הרבה חברות מייצרות היום ג'ל פיתיון לתיקנים או לנמלים", אומר ד"ר שגיא גבריאל, ראש תחום הדברה באגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. "הרעיון הוא להניח טיפות של פיתיון בסביבת המזיקים ולתת להם לאכול אותו. המזיקים מגיעים לפיתיון, אוכלים ולוקחים אותו לקן או למקום שבו הם מתקבצים, ומתים שם. זה עובד הרבה יותר טוב מריסוס בשימוש נכון, ויש במוצרים האלה אחוז מאוד קטן של רעל. מובן שצריך לשים את החומר במקומות בטוחים, לא על משטחים להכנת מזון ולא במקומות שנגישים לילדים או לבעלי חיים, אבל המוצרים האלה יותר ידידותיים לסביבה ומצמצמים את החשיפה של האנשים בבית לחומרי הדברה".

אם בסופו של דבר החלטתם להשתמש בחומרי ריסוס בבית, הקפידו לעשות את זה נכון. "חשוב מאוד לקרוא ממש טוב את התווית ואת הוראות הבטיחות ולהיצמד אליהן", אומרת כספי-אורון. "עדיף לרסס במקומות שהילדים לא כל כך שוהים בהם באופן יומיומי, כמו מרפסות שירות, למשל, ולמנוע מהילדים להיכנס לאזור המרוסס למשך הזמן שכתוב על התווית. בשנים האחרונות הוצאו משימוש חלק מחומרי ההדברה המסוכנים יותר שנועדו לשימוש ביתי, כמו זרחנים אורגניים וחלק מהקרבמטים, אז אם מוצאים מצבור ישן של חומרי הדברה עדיף שלא להשתמש בהם כי יכול להיות שהם אסורים ומסוכנים".

"רוב החומרים האלה לא יעילים לזמן ארוך וצריך להיות מודעים לזה. אם ריססתי פנלים או רצפה כנגד נמלים ויום אחרי זה שטפתי, אז אני צריך להיות מודע לזה ש-99 אחוז מהחומר ירד בשטיפה", מוסיף גבריאל.

כשבוחרים את חומר ההדברה – זה שאתם תעשו בו שימוש או זה שהמדביר ישתמש בו – חשוב מאוד לא להשתמש בבית בחומרים שמיועדים לשימוש חקלאי

מדבירים מקצועיים

במקרים רבים אין מנוס מלקרוא למדביר מקצועי. "אם הבעיה קשה, ההמלצה היא תמיד להזמין מדביר, שמיומן יותר בנושא", אומר גבריאל. "במקרה כזה, חובה לבדוק שיש למדביר רישיון מתאים למה שהוא צריך לעשות. בנוסף, המדביר צריך להשאיר אצל הלקוח יומן ביצוע – נייר שבו כתוב באיזה חומר הוא השתמש, באיזה ריכוז וכנגד איזה מזיקים, כדי שאם יהיו ללקוח שאלות הוא תמיד יוכל לפנות אליו ולקבל מידע מתאים. הלקוח צריך לקבל מהמדביר הנחיות להמשך, כמו האם לנקות משטחים או לא לאחר ההדברה. מדביר צריך גם לייעץ אם הוא רואה משהו שטיפול בו יכול לפתור את הבעיה לטווח ארוך, כמו למשל עץ שצריך לגזום, סדקים בקרמיקה או בעיה במערכת הניקוז".

רשימה של מדבירים מורשים ניתן למצוא באתר של המשרד להגנת הסביבה.

"כדאי  לוודא שהמדביר קודם כל בודק בעצמו דרכים למניעה. מומלץ גם לבקש לראות את התווית של החומר שבו המדביר ישתמש, להיות מאוד מודעים להוראות הבטיחות של החומר ולוודא שהוא נועד למטרה המסוימת ומאושר לשימוש ביתי", מוסיפה כספי-אורון.

להשתמש בחומרים מתאימים

כשבוחרים את חומר ההדברה – זה שאתם תעשו בו שימוש או זה שהמדביר ישתמש בו – חשוב מאוד לא להשתמש בבית בחומרים שמיועדים לשימוש חקלאי, אפילו אם מדביר ממליץ על כך. ”החומרים האלה ניתנים לרכישה כמעט בכל חנות לחומרי בניין" אומרת כספי-אורון, "כי הנושא הזה לא מספיק מפוקח. חשוב לקרוא את התווית ולהבין שהחומר אכן מיועד לשימוש בבית".

אחד החומרים שנמצא בחומרי הדברה נפוצים הוא הפוספין (PH3), גז רעיל ביותר שגרם לפני שנתיים למותן של הפעוטות אביגיל ויעל גרוס מירושלים ולפגיעה בשני אחיהם ובהוריהם. הגז המשתחרר, מעבר להיותו יעיל מאד לצורך הטיפול במזיקים, הוא דליק ורעיל מאוד, ועשוי, בעת חשיפה של בני אדם אליו, לגרום לפגיעה כללית של כל רקמות הגוף (בעיקר במערכת הנשימה, בלב ובמוח). הסימנים מופיעים בשעות הראשונות לאחר החשיפה, לרוב במערכת העיכול, והם כוללים בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים. בנוסף, השפעות ראשוניות של חשיפה לפוספין עשויות לכלול כאבי ראש, חוסר מנוחה, סחרחורת, אובדן תחושה, בעיות בהליכה ורעידה של הגפיים במהלך תנועה. חשיפה חמורה עלולה לגרום להתקף ותרדמת. הפוספין עלול להוביל גם לדום לב, לקריסת כלי הדם, לבצקת ריאות ולנמק של הכבד.

בעקבות מקרה זה, עמותת אדם, טבע ודין עתרה לבג"צ על מנת להגביר את הפיקוח על המכירה והשימוש בחומר ולהגביל את מכירתו.

"לפני השימוש בחומרים כאלה צריך לבדוק האם באמת זה הכרחי", מסכם גבריאל. "נמלים, למשל, בכלל לא מסוכנות לאדם וחומרי ההדברה יותר מסוכנים מהן. גם תיקנים מהווים בעיקר אי נעימות, הסכנה להעברת מחלות דרכם קיימת, אבל היא נמוכה. לכן, חשוב שניקח בפרופורציה את היחס בין המטרד שמהווים המזיקים לעומת הסכנה שבשימוש בחומרי ההדברה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬