360 מעלות

שירי חפר

פלסטיק זה משמין?

מחקר חדש שנערך בארצות הברית מצא קשר בין חשיפה של האם בזמן ההיריון ל-BPA, כימיקל שנמצא במוצרי פלסטיק, לבין השמנת יתר של הילד בגיל שבע. מה ניתן לעשות כדי לצמצם את החשיפה?

2 באוגוסט 2016

בשנים האחרונות הפכה תופעת ההשמנה למגיפה של ממש בישראל. עד 30 אחוז מהילדים בארץ ו-50 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מעודף משקל ומהשמנה – דבר שעולה בחיי אדם. השמנה היא אחד הגורמים המרכזיים להיווצרותן של מחלות כרוניות כמו מחלות לב, מחלות כלי דם וסוכרת, ומקושרת ל-5,000 מקרי מוות מדי שנה. גם עלות הטיפול בנזקי ההשמנה מהווה נטל כלכלי גדול, ומוערכת בשישה מיליארד שקלים בשנה, כך לפי נתוני משרד הבריאות. ילדים שסובלים מעודף משקל ומהשמנה נוטים לסבול מהשמנה גם בחייהם הבוגרים, ונמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות כרוניות בגיל צעיר יותר.

ישנם גורמים שונים שידועים כמשפיעים על השמנת יתר – כגון נטייה גנטית, דיאטה, פעילות גופנית ומחלות רקע. עם זאת, מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק בחן גורם אפשרי נוסף להשמנת יתר בגיל צעיר – והוא הגורם הסביבתי. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Environmental Health Perspectives, בדק את הקשר בין חשיפת האם בזמן ההיריון ל-BPA (ביספנול A) – כימיקל שנמצא במוצרי פלסטיק –  לתופעת ההשמנה אצל ילדים, ומצא קשר מובהק בין החשיפה לחומר ובין השמנת יתר של ילדים בני שבע.

ילדים שסובלים מעודף משקל ומהשמנה נוטים לסבול מהשמנה גם בחייהם הבוגרים. צילום: Gideon, Flickr
ילדים שסובלים מעודף משקל ומהשמנה נוטים לסבול מהשמנה גם בחייהם הבוגרים. צילום: Gideon, Flickr

האמא נחשפת, הילד נפגע

השמנה שאינה בריאה מחושבת על ידי מדד מסת גוף (BMI, משקל הגוף חלקי הגובה בריבוע). אצל מבוגרים, ערך BMI גבוה מ-25 מוגדר כעודף משקל וערך הגבוה מ-30 מוגדר כהשמנה. אצל ילדים, השמנה נקבעת כאשר מדד ה-BMI הוא מעל האחוזון ה-95 בקבוצת הגיל והמין של הילד.

החוקרים, בראשות פרופ' לורי הופנר, דגמו בדיקות שתן, היקפי מותניים, מדד מסת גוף (BMI) ומדד מסת שומן בגוף (FMI) אצל 369 זוגות של אימהות וילדים משלב ההיריון ועד הילדות המוקדמת. תוצאות המחקר מצאו כי חשיפה מוגברת של אימהות ל-BPA  – אשר התגלה בבדיקות שתן – במהלך השליש השלישי של ההיריון, קשורה באופן מובהק למדד מסת שומן גבוה ולהיקפי מותניים גדולים אצל ילדים בגיל שבע. החוקרים לא מצאו קשר דומה אצל ילדים בגילאי 3-5.

הממצאים האלו, מסבירים המדענים, מצביעים על כך שהשלב העוברי הוא חלון קריטי שבו יש פגיעות יתר לכימיקלים ובפרט ל-BPA, אשר השפעתם תבוא לידי ביטוי בגיל מבוגר יותר. השלב העוברי נחשב לחלון הזדמנויות קריטי שבו העובר רגיש יותר להשפעות שונות שעלולות להפריע להתפתחותו התקינה. תקופת ההתפתחות העוברית היא תקופה שיש לנקוט בה משנה זהירות ולא להיחשף לחומרים לא רצויים, מסבירה פרופ' הופנר.

החשיפה גורמת לשיבוש בתפקוד המערכת ההורמונלית של הילד אשר אחראית, בין היתר, על תפקודה של המערכת המטאבולית. פרופ' הופנר מציינת שבכוונת החוקרים לעקוב אחר הילדים עד גיל 18, כדי לבדוק אם החשיפה לחומר קשורה להשמנת יתר גם בשלב מאוחר יותר.

המחקר מצטרף למחקרים שנעשו בבעלי חיים ומצאו קשר בין חשיפה הורית ל-BPA  ובין השמנת יתר אצל הצאצאים. מחקרים אחרים, שנעשו בבני אדם, חשפו קשר דומה בין חשיפה ל-BPA וסימני השמנת יתר, אך התמקדו בחשיפת הילדים לחומר ולא בחשיפת האימהות. המחקרים המעטים שבדקו את הקשר בין חשיפה להשמנה אצל ילדים הראו תוצאות מעורבות, וזהו המחקר הראשון שמוכיח קשר בין חשיפה עוברית ל-BPA  ובין מדדי השמנה אצל ילדים במחקר ארוך טווח.

חלון קריטי נטול כימיקלים

BPA הוא כימיקל שמשמש את תעשיית הפלסטיק ומעניק לפלסטיק את חוזקו ושקיפותו. הוא עלול להימצא במוצרי פלסטיק מסוג פוליקרבונט, שמקיפים אותנו מכל עבר: אריזות מזון ומשקה, בקבוקי תינוקות, כוסות וכלי אוכל מפלסטיק, תקליטורים, חלקי רכב, עדשות משקפיים, צעצועים ומכשירים רפואיים. BPA נמצא גם בציפוי הפנימי של קופסאות שימורים, בפחיות שתייה, בפקקים של בקבוקים, בריצוף, בצבעים ובצינורות לאספקת מים. הוא נמצא גם בסיגריות, ומעשנים חשופים לרמות גבוהות שלו.

בישראל קיימות הגבלות על כמות ה-BPA שמותרת לשימוש בבקבוקי תינוקות. צילום: Tom Carmony, Flickr
בישראל קיימות הגבלות על כמות ה-BPA שמותרת לשימוש בבקבוקי תינוקות. צילום: Tom Carmony, Flickr

ד"ר חגי לוין, ראש המסלול לבריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה ומזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור, מסביר שכבר בראשית השימוש ב-BPA, היה ידוע שהכימיקל משבש את פעילותה של המערכת ההורמונלית, אך למרות זאת הוא הוכנס לשימוש נרחב.BPA , שפותח מלכתחילה כאסטרוגן סינתטי, מחקה את הורמון האסטרוגן, ובכך משבש את תפקוד המערכת ההורמונלית. כמו כן הוא משבש גם תפקוד מערכות הורמונליות אחרות כדוגמת בלוטת התריס. תפקוד תקין של הורמונים הינו הכרחי עבור התפתחות תפקוד המוח, מערכת החיסון, המערכת המטאבולית ומערכת הרבייה.

אז מה אפשר לעשות?

בארץ בעולם כבר ננקטים צעדים כדי להמעיט את החשיפה ל-BPA. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אמנם לא מגביל את השימוש בו באריזות מזון, אך אוסר על שימוש בחומר במוצרי תינוקות כגון בקבוקים וכוסות עם קש.

בישראל אין איסור גורף על שימוש ב-BPA במוצרים שבאים במגע עם מזון ומשקאות. עם זאת, קיימים מספר תקנים שמגבילים את כמות ה-BPA שעלול לזלוג מהמוצרים לתוך המזון והמשקאות. הגבלות אלו תקפות עבור בקבוקי תינוקות וכוסות המשמשים תינוקות. עם זאת, מחקר ישראלי לו שותף לוין, חשף כי 89 אחוז מתוך 249 נבדקים בגילאי 20-74 בישראל היו חשופים ל-BPA בכמות גבוהה מהכמות הממוצעת אצל אזרחי ארה"ב וקנדה.

"כיום לא קיימת תכנית מחקר לאומית שמטרתה לבדוק וללמוד את השפעות החשיפה ל-BPA וחשיפות אחרות בשלב העוברי ובגיל מבוגר על התפתחות ותפקוד האדם. אנו זקוקים לתכנית ניטור בישראל למזהמים סביבתיים, שתאפשר לנו לזהות את מקורות החשיפה והשפעותיהם לצורך מניעת נזקים לבריאות, ובמקביל לפעול יותר להגן על הציבור מחשיפה מסוכנת", מסכם לוין.

בינתיים ניתן להקטין את החשיפה ל-BPA באמצעות צרכנות נבונה. המלצות מפורטות ניתן למצוא באתר משרד הבריאות ובאתר המשרד הגנת הסביבה, ואלה עיקריהן:

  • להמעיט בצריכת מזון מקופסאות שימורים, ולהעדיף מזון טרי או מזון שארוז בקרטון או במכלי זכוכית. במזונות חומציים כמו רוטב עגבניות, ישנה זליגה גדולה יותר של BPA מהציפוי הפנימי של הפחית.
  • לא לחמם מזון במיקרוגל במכלי פלסטיק מסוג פוליקרבונט. מכלים כאלה לרוב מסומנים בתחתיתם בספרה 7.
  • להימנע משטיפת כלי פלסטיק כאלה במדיח כלים.
  • להקפיד ולהחליף בקבוקי תינוקות ישנים, בלויים או שרוטים בבקבוקים חדשים ללא BPA.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום