360 מעלות

רחלי ווקס

התחליף המסוכן של ה-BPA

מקפידים לקנות מוצרי פלסטיק שאינם מכילים ביספנול A? מצוין, אבל ייתכן שאתם נחשפים לחומר המזיק שהחליף אותו, ביספנול F

6 בנובמבר 2017

שיטוט במדף מוצרי התינוקות בבית המרקחת מגלה מכנה משותף כמעט לכל המוצרים: הם מעוטרים בסימון "לא מכיל BPA". הסיבה לכך נעוצה במודעות ההולכת וגוברת בשנים האחרונות לנזקי ה-BPA (ביספנול A) – חומר שנמצא במוצרי פלסטיק רבים וידוע כבעל השפעות שליליות על בריאות האדם, ובמיוחד על בריאות הילד. עקב כך, הולך ופוחת השימוש בחומר, ויותר ויותר מוצרים על המדפים מתהדרים בתווית "לא מכיל BPA".

עם זאת, לביספנול A תפקיד משמעותי בתעשיית הפלסטיק, שכן הוא מעניק לפלסטיק את חוזקו ואת שקיפותו. פלסטיק בלי BPA הוא פחות חזק, נשבר בקלות ומאבד את צורתו במהירות. לכן אי אפשר פשוט להוציא אותו מהפלסטיק בלי להחליף אותו בחומר אחר שיקנה לפלסטיק את אותן תכונות נדרשות. וכך, חומר דומה ומסוכן לא פחות תפס את מקומו: BPF, הלוא הוא ביספנול F, התאום המרושע של ביספנול A. כעת, מחקר חדש מגלה שרמות החשיפה לחומר המזיק החדש גבוהות – דווקא בשל הניסיון של הצרכנים המודעים לנזקי הבריאות להימנע מחשיפה ל-BPA.

ביספנול A מעניק לפלסטיק את חוזקו ואת שקיפותו

ממצאים מדאיגים

ביספנול A הוא חומר שנמצא בין השאר בבקבוקי מים, באריזות מזון ובמוצרים לתינוקות כמו בקבוקים ומוצצים. החומר מהווה סיכון לבני אדם כשהוא זולג למזון ולמשקאות שאנחנו צורכים. הוא נמצא כקשור לעלייה בסיכון להשמנה ולפגיעה בפוריות של גברים ושל נשים. "מכיוון שביספנול A משפיע על מנגנונים הורמונליים בגוף, הוא עלול לגרום להשפעות בריאותיות משמעותיות גם בריכוזים נמוכים מאוד", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.

מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שגם לחומר המוכר פחות, ביספנול F, ישנה השפעה דומה על מערכות בגוף, ולכן הסיכונים הבריאותיים שעלולים להיגרם מחשיפה אליו דומים. על פי החוקרים, ממצאים אלה אינם מפתיעים בהתחשב בדמיון המבני שקיים בין שני החומרים.

במחקר שנערך על ידי מכון המחקר האמריקני Silent Spring Institute ופורסם לאחרונה נבדקו 300 איש, ש-85 אחוזים מהם הצהירו שהם נמנעים במכוון ממוצרים שמכילים ביספנול A. בדגימות השתן של אותם אנשים נמצאו, כצפוי, רמות נמוכות של ביספנול A בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בארצות הברית, אך במקביל נמצאו בהן גם רמות גבוהות מהרגיל של ביספנול F – ממצאים שמכון המחקר הגדיר כ"מדאיגים".

חשוב לציין כי המשתתפים במחקר לא נבחרו באקראי, אלא התנדבו להשתתף בו, ושלחו את דגימותיהם בעצמם לחוקרים – דבר שיוצר בעיות מתודולוגיות במחקר. עם זאת, העובדה שאנשים הדואגים לבריאותם ונמנעים משימוש במוצרים המכילים ביספנול A נחשפו לרמות של התחליף המזיק לא פחות, מדגישה את העובדה שכיום לא ניתן להימלט מחשיפה לביספנול על צורותיו השונות.

מסתירים מידע מהצרכנים

בישראל, החומרים ביספנול A וכן ביספנול F מותרים לשימוש, אך חל איסור על ייצור בקבוקים וכוסות לתינוקות שמכילים ביספנול A, ויש הגבלות על כמות הביספנול A שעלולה לזלוג אל מזון או משקאות. עם זאת, המודעות לנזקיו של ביספנול F בישראל ובעולם עדיין בחיתוליה.

כיצד אנחנו, הצרכנים, יכולים לזהות מוצרים שמכילים ביספנול F ולהימנע מהם? מתברר שזה לא כל כך פשוט. "לא קיימת חובה לדווח על המרכיבים של מוצרי פלסטיק רבים והמידע הוא נסתר", אומר לוין. "אם תהיה רגולציה שתחייב את היצרן לדווח מה בדיוק יש במוצרים שלו, אנשים יוכלו לבחור בחירות יותר מושכלות".

BPA ידוע כבעל השפעות שליליות על בריאות האדם, ובמיוחד על בריאות הילד

ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת בתחום ניהול סיכוני בריאות וסביבה, מעריכה שאפילו דיווח מלא על הרכב מוצרי הפלסטיק לא יהיה יעיל. "מובן שהמידע צריך להיות שקוף לארגונים ולאנשי מקצוע, אבל את הציבור המידע הזה מטעה – כמו הכיתוב 'לא מכיל BPA', שרק גורם להורים לחשוב שהמוצר בטוח לשימוש ואין צורך להקפיד על הנחיות הבטיחות, כמו הימנעות משימוש בנוזלים חמים בבקבוקי התינוקות – וכך עלולים פעוטות להיחשף לחומרים שמסכנים את בריאותם. שקיפות וגילוי כל המידע לציבור הם חשובים, אבל כיום זה נעשה בדרך שנועדה להגביר את המכירות ולמעשה מבלבלת את הצרכן ופוגעת בו".

הבעיה אינה מסתכמת בביספנול A ובביספנול F. ביספנול S, המשמש גם הוא כתחליף לביספנול A במוצרים שאינם מכילים ביספנול A, נמצא במחקרים בבעלי חיים כבעל השפעות שליליות על המערכת ההורמונלית. "העניין הוא לא חיפוש אחרי מולקולה זו או אחרת", אומר לוין. "יש צורך בשינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו מאשרים לשימוש מוצרים שהציבור נחשף אליהם. הגישה העקרונית צריכה להיות שחובת ההוכחה שחומר הוא בטוח תהיה על היצרן". לדברי לוין, המצב כיום הפוך. "יצרנים יכולים לעשות מה שהם רוצים, ורק אם הוכח בוודאות שחומר גורם לנזק יכולים להטיל עליו מגבלות. זו גישה מסוכנת שהביאה אותנו לחשיפת הציבור לחומרים מסוכנים".

גם ריכוזים נמוכים יכולים לגרום להרעלה

עם זאת, המצב בעולם נמצא במגמת שינוי. הדבר מתבטא בתקנת REACH של האיחוד האירופי מ-2006, שמטילה על התעשייה עצמה את האחריות לנהל את הסיכונים שעלולים להיגרם עקב שימוש בכימיקלים ולספק מידע בטיחותי על החומרים. יצרנים ויבואנים נדרשים לפי התקנה לאסוף מידע על התכונות של החומרים הכימיים שהם מכניסים למוצריהם, כך שניתן יהיה לטפל בהם באופן בטוח, ולתעד את הפרטים אודותיהם במאגר מידע מרכזי. "חשוב שישראל ומדינות אחרות יאמצו את הגישה הזו", אומר לוין. לדבריו, בעבר חומר נחשב לרעיל כשהייתה לו השפעה שלילית מידית על האדם, אך התפיסה הזו הולכת ומשתנה. "ההשפעות ארוכות הטווח שנגרמות בעקבות ריכוזים נמוכים של חומרים יכולות לגרום להרעלה של הציבור שתזיק מאוד ולא נשים לב אליה".

ומה עושים בינתיים? על פי לוין, פתרון אחד הוא לנסות להקטין את החשיפה לפלסטיק. "בבקבוקי זכוכית, למשל, החומרים המסוכנים האלה לא נמצאים", הוא אומר. "על מנת להקטין את הסיכון צריך ללמוד איך להשתמש נכון בפלסטיק, ותמיד לשקול חלופות בטוחות יותר", מוסיפה אולנובסקי. "כך, לדוגמה, עדיף לשים מזונות חמים בכלי נירוסטה על פני כלי פלסטיק. בבית עדיף לחמם במיקרו בצלחת זכוכית או קורנינגוור, במקום בכלי פלסטיק. את החימום צריך ללמוד לעשות בשלבים, עם ערבוב, ולא לטמפרטורה גבוהה. כמו כן, אין להעביר מזון חם לכלי פלסטיק – יש להכניס למקרר את הסיר או את תבנית המתכת, ורק אחרי שהמזון מתקרר, ניתן להעביר לאחסון בכלי פלסטיק".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

חפשו מומחים נוספים בתחום

מילות מפתח