דו"ח חדש של המשרד להגנת הסביבה בישראל מגלה שאחרי הרחקת תחנות הכוח ממרכזי האוכלוסייה והמעבר לגז טבעי, כעת המקור הראשי לזיהום אוויר במרכזי הערים הוא התחבורה. מובן שתחבורה היא גם מקור עקרי לפליטת גזי חממה. אין ספק כי הפתרונות האמתיים לצמצום משמעותי בצריכת דלקים לתחבורה ובפליטת גזי חממה ומזהמים הם לקרב בין מקום המגורים למקום העבודה ומקומות הבילוי כדי לייתר את הנסיעה בתחבורה ומעבר מסיבי מנסיעה ברכב פרטי לתחבורה ציבורית יעילה, הליכה או אופניים.

התייעלות בצריכת דלק על ידי מכוניות פרטיות מצמצמת לכל היותר בעשרות אחוזים בודדים את צריכת הדלק ולא מצליחה להדביק את הגידול במספר הרכבים הפרטיים והנס­­וּעה בעולם. גם מעבר לרכבים חשמליים לא יפתור את הבעיה – לפחות לא כל עוד רוב רובו של החשמל מבוסס על דלקים פוסיליים. ובכל זאת, עדיין יש מאות מיליוני מכוניות בעולם, והן כאן כדי להישאר בעשורים הקרובים.

האם נוכל ללמוד ממחקר חדש, שסקר 90 שנים של התייעלות בצריכת דלקים בתחבורה על פי המודל של ארצות הברית?

האמת העגומה היא שעם כל המודעות הסביבתית, רוב הציבור האמריקאי מצביע עם הארנק. החל מ-1923, לאורך 50 השנים הראשונות של התחבורה המודרנית בארה"ב, לא נרשמה התייעלות בצריכת הדלקים על ידי רכבים. ממוצע צריכת הדלק של כל הרכבים (פרטיים, משאיות, אוטובוסים) עמד על  כחמישה קילומטרים לליטר דלק.

שינוי מסוים התרחש בזמן משבר הנפט העולמי בשנות השבעים של המאה ה-20, שמקורו בחרם הערבי בשל תמיכת ארה"ב בישראל וכן בהפיכה האסלאמית באיראן. באותן שנים, מחירי הנפט הגבוהים דחפו את האוכלוסייה לחפש מכוניות קטנות וחסכוניות יותר בדלק. מציאות זו השתקפה בהתייעלות צי הרכבים האמריקאי לממוצע צריכת דלק של כשבעה קילומטרים לליטר דלק בסוף שנות השמונים. השיפור המשמעותי ביותר בתקופה זו נרשם בקרב הרכבים הפרטיים, שעלו לממוצע של שמונה קילומטרים וחצי לליטר. עם זאת, מחירי דלק נמוכים ורווחה כלכלית בתחילת שנות התשעים הביאו לקיפאון בהתייעלות צריכת הדלק הממוצעת – מגמה שנמשכת עד היום. אמנם, יש שיפור קטן בתחום הרכבי הפרטיים בעשור האחרון, אבל הוא מבוטל על ידי חוסר בהתייעלות בתחום המשאיות.

הבעיה אינה טמונה בטכנולוגיה. בישראל ובאירופה משווקות כבר כעשור מכוניות אשר יעילות פי 3-2 מהממוצע בארה"ב. באופן כללי, גם כאשר מחירי דלק גבוהים לכאורה בארה"ב, הם עדיין נמוכים יחסית לשכר הממוצע שם והיטל המיסים עליהם הוא מזערי. ללא תמריצים כלכליים לביצוע התייעלות בצריכת הדלקים בתחבורה (שיוכתבו על ידי המדינה) אין סיכוי אמיתי להתייעלות. היות וארה"ב היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם, עם כמעט פי שניים צריכת נפט לעומת סין שבמקום השני, ועם סה"כ 20  אחוז מצריכת הנפט העולמית – התמונה שמצטיירת עגומה בהחלט.

לקריאת המחקר המקורי לחצו כאן.