שתפו‬        

יהונתן שר

האביב לא מחכה לפסח

במחקר בריטי חדש ומקיף התגלה שהאביב במדינה מגיע בממוצע חודש מוקדם יותר מבעבר. מה המצב בישראל? והאם בשנים הקרובות פסח יאבד את התואר "חג האביב"?
19 באפריל 2022



אם נמנמתם ביום ההוא בגן, אולי תופתעו לשמוע שלחג הפסח יש 5 שמות: חג הפסח, חג המצות, חג החרות, חג הגאולה וחג האביב. עם זאת, בהינתן המגמה שהולכת ומתגברת בעשורים האחרונים, יכול להיות שחג הפסח יצטרך להיפרד בקרוב מהשם האחרון ברשימה: במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, נמצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר.

אחד הדברים שמייחדים את המחקר החדש הוא הכמות הגדולה כל-כך של נתונים שנכללו בו: הוא סוקר 419,354 תצפיות, שתיעדו את מועדי הפריחה הראשונים של 406 מיני צמחים על פני מאות שנים: מ-1753 ועד 2019. צמחים אלה כוללים 334 מיני עשבים, 44 מיני עצים, 25 מיני שיחים ו-3 מינים של צמחים מטפסים. התצפיות חולקו לשתי תקופות זמן – עד 1986, ומ-1987 והלאה.

החוקרים מצאו שעל פי התצפיות, מועד הפריחה הראשון הקדים ב-26 יום בממוצע בתקופה שבין 2019-1987 בהשוואה לתקופה שבין השנים 1986-1753. למעשה, בין השנים 2019-1952, מועדי הפריחה הקדימו בכל עשור ב-5.4 ימים בממוצע.

החוקרים גילו שונות בתוך קבוצות הצמחים השונות ובין אזורים שונים במידת ההקדמה של הפריחה. צמחים פרחו כמעט שבוע מוקדם יותר באזורים נמוכים בהשוואה לגבוהים, באזורים עירוניים בהשוואה לכפריים ובדרום המדינה בהשוואה לצפונה. השינוי במועדי הפריחה היה המשמעותי ביותר בעשבים (שההקדמה הממוצעת בפריחתם עמדה על 32 יום), בהשוואה לעצים ולשיחים, ועל פי החוקרים, ייתכן שהסיבה לכך היא שצמחים כמו עשבים, שחיים זמן קצר יחסית, מסוגלים להסתגל אבולוציונית מהר יותר לתנאים האקלימיים המשתנים.

החוקרים בחנו גם נתונים מטאורולוגיים מדויקים מהאזור שנחקר, ומצאו שהגורם שמשפיע במידה הרבה ביותר על מועד הפריחה הוא טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודשים ינואר-אפריל (ולא כמות המשקעים, או זמני הפשרת השלג באזור). לדבריהם, העובדה שהטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה בכמעלת צלזיוס אחת מאז תחילת העידן התעשייתי מיתרגמת למעשה להקדמה של חודש בפריחה – תוצאה שקל לראות. עקב כך שהעולם צפוי רק להמשיך להתחמם, החוקרים הבריטים צופים שהאביב יגיע מוקדם יותר ויותר למדינה, והם מזהירים שתפקוד המערכת הביולוגית והאקולוגית הטבעית, ושתפקוד המערכת החקלאית שמזינה את כולנו, נמצאות בסכנה חסרת תקדים.

לכו תתווכחו עם הצמחים

המחקר החדש הוא זה בעל הנתונים הרבים ביותר שמצביע על הקדמת הפריחה באזורים שונים בעולם בשל משבר האקלים. עם זאת, עדויות לקיומה ולהחרפתה של הפריחה המוקדמת הולכות ומתרבות בשנים האחרונות. בשנה שעברה, לדוגמה, תועד המועד המוקדם ביותר של שיא פריחת הדובדבן האיקונית של אזור קיוטו ביפן ב-1,200 השנה האחרונות. במחקר נוסף מ-2016 נמצא שבשלושה רבעים מהפארקים הלאומיים ברחבי ארצות הברית, הפריחה מגיעה מוקדם יותר בהשוואה למצב בתחילת המאה ה-20.

מה גורם לצמחים "להחליט" מתי לפרוח? "צמחים מקבלים מהסביבה איתותים רבים שמשפיעים על התחלת הפריחה", מסביר פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג של שינוי אקלים בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. "שינויים בטמפרטורה, באורך היום והלילה והלחות בקרקע ובאוויר – הצמחים עושים סינתזה של מספר גורמים, שמשפיעים על השעון הביולוגי שלהם ומביאים לייצור של פרחים".

white and pink flowers under blue sky during daytime
בשלושה רבעים מהפארקים הלאומיים ברחבי ארצות הברית, הפריחה מגיעה מוקדם יותר בהשוואה למצב בתחילת המאה ה-20. Photo by yue su on Unsplash

לפי שטרנברג, צמחים התפתחו במשך אלפי שנים תחת תנאים יציבים יחסית מבחינה אקלימית, וכיום הם מותאמים אליהם. עם זאת, משבר האקלים מביא לשינוי שקצבו מהיר יותר מיכולת ההסתגלות של חלק מהמינים. "צמחים יכולים להסתגל לתנאים החדשים, להגר או להיכחד. אם המגוון הגנטי של צמח לא מאפשר לו להסתגל, ואין לו יכולת להפצה לאזורים חדשים – אז הוא כנראה ייכחד".

הפרחים מתעוררים, המאביקים עדיין ישנים

אחת הבעיות החמורות שעלולות להיגרם לסביבה הטבעית עקב שינוי בזמני הפריחה היא היווצרות של אי-התאמה בין זמן הפריחה לבין תקופת הפעילות של בעלי חיים שונים, כגון חרקים מאביקים, וכן ציפורים שעבורן הצוף או החרקים שתלויים בפריחה מהווים מקור מזון חשוב. למעשה, מחקרים כבר מצביעים על השפעות כאלו: ביפן, הצמח קורידלית (Corydalis ambigua) מפיק כיום זרעים מעטים מבעבר, עקב כך שפריחתו הקדימה עד כדי כך שהדבורים שאחראיות על ההאבקה שלו עדיין לא פעילות בזמן זה. "צמחים שתלויים בהאבקה חייבים סנכרון בינם לבין המאביק", מסביר שטרנברג. "אם הם פורחים מוקדם מדי וחרקים עדיין לא פעילים, יכול להיווצר כשל מבחינת הייצור של הפרי".

בעיה נוספת שעלולה להיגרם בשל פריחה מוקדמת מדי מכונה לעיתים "אביב מדומה": מדובר במצב שבו מופיעים תנאים חמים לא-אופייניים בשלב מוקדם בעונה – אך בהמשך הם "מתהפכים" בחזרה, וגלי קור פוגעים בצמחים שכבר החלו לפרוח. תופעה זו עלולה להזיק גם לגידולים חקלאיים שונים, ולהוריד את התוצרת.

red ladybug perched on yellow flower in close up photography during daytime
"אם הצמחים פורחים מוקדם מדי וחרקים עדיין לא פעילים, יכול להיווצר כשל מבחינת הייצור של הפרי". Photo by Tschernjawski Sergej on Unsplash

"הטמפרטורה משפיעה מאוד על איכות הפריחה, ואפשר לראות ירידה בפריחה של כל העצים הנשירים – כמו שקדים, משמשים ואפרסקים", אומר שטרנברג, שמתריע בפני בעיה שפוגעת בעצים אלה: "בעיקר באזור שלנו, יש צורך בהצטברות של ימי קור כדי לייצר פרי טוב בכמות גדולה. אם החורף הולך ונעשה חם יותר, היכולת לייצר פרחים, ובהמשך גם פירות, הולכת וקטנה".

הצמחים הישראליים שפורחים בדצמבר

על אף שבישראל לא נערך מחקר ארוך טווח שמתעד את זמני הפריחה של מינים שונים, בשנים האחרונות נצפו אירועי פריחה מוקדמים של עצים כגון שקדיות ועשבים כגון תורמוס ההרים – אפילו בחודש דצמבר, כך שייתכן שגם בישראל האביב מקדים להגיע. "לא רק ההתחממות משפיעה, אלא גם העיתוי של הגשם והפיזור שלו בעונה", מבהיר שטרנברג, שעומד בראש תחנת מחקר בהרי יהודה שבה נבדקת השפעת תנאי הבצורת שצפויים בשנים הקרובות על המערכות הטבעיות.

"אנחנו זקוקים למידע שמבוסס על המציאות הים-תיכונית, ששונה מהמצב בצפון אירופה", אומר שטרנברג. "בכל הנוגע לאזור שלנו, קשה להיות יותר מדי אופטימיים".

לדבריו, לא נעשו מספיק הכנות כדי להתמודד עם השינויים שצפויים להתרחש באזורנו. "מדינת ישראל זקוקה לתוכנית לאומית למחקר של משבר האקלים, כדי לדעת מה מצפה לנו", הוא אומר. "צריך להגדיל את מספר התוכניות שעוסקות בהסתגלות למשבר האקלים, לפעול להפחתה בפליטות גזי החממה – ולהתייחס לאחריות שלנו כתושבי ישראל והעולם".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית