אגרות חוב למען הסביבה

כלכלה וצרכנות |
דעה: הנפקת אגרות חוב ירוקות, שנועדו לממן פעילויות לטובת הסביבה, היא כלי פיננסי שהולך וצובר תאוצה ברחבי העולם. גם ישראל צריכה להיות חלק מהמהלך הכלכלי הזה

 

אמירה מפורסמת היא שהכסף מניע את העולם. כסף מצוי אכן ביסודה של כל פעולה אנושית משמעותית, אלא שבאחד התחומים המהותיים ביותר בעולם, תחום הקיימות ושינוי האקלים, הוא עדיין לא גורם משמעותי כפי שהיה צריך להיות.

בשעה שתחום הקיימות הולך ומתפתח בעולם והמודעות לסכנות שמביא עמו שינוי האקלים הולכת וגוברת, הרי שמימון פעילות כלכלית בת קיימא המונעת נזקים לסביבה הוא עדיין מצומצם מאוד. ללא הרתמות המערכת הפיננסית הגלובלית לסוגיות אלו וללא קביעת כללים ברורים כיצד ולהיכן יש להפנות את זרימת ההון בעולם, תימשך המגמה של הרס הסביבה.

עם זאת, מגמה זו מתחילה להשתנות בשנים האחרונות עם כניסתם לשוק של מכשירים פיננסיים חדשים והבנה גוברת של בנקים, חברות ביטוח, ממשלות, תאגידים גדולים, ערים וגם אזרחים מן השורה, שכדי לשנות את המצב יש לשנות גם את אופי זרימת ההון העולמי.

בין הכלים המתפתחים לאחרונה ניתן לציין הלוואות ירוקות, פנסיה ירוקה ואגרות חוב ירוקות ומקיימות. אלו האחרונות הן אגרות חוב לכל דבר שאינן שונה במהותה הפיננסית מכל אגרת חוב אחרת (יש לה מנפיק וקונה, תנאי פירעון, מחיר וכו'), ההבדל מתמקד בכך שאגרת חוב ירוקה או מקיימת נועדה לצורך מימון פרויקטים או פעילויות מתחומי הסביבה, הקיימות והמאבק בשינוי האקלים או ההתמודדות עמו, כמו התייעלות אנרגטית ופיתוח תשתיות לניצול אנרגיות מתחדשות.

המשך הפניית ההון העולמי למיזמים המזיקים לסביבה ולאדם אינו בר-קיימא. תצלום: ross findon – unsplash

 

עד לפני כמה שנים נחשבו אגרות חוב מסוג זה כדבר שולי, אך כיום הן כבר שייכות לזרם המרכזי. מדובר בשוק בצמיחת ענק. ניתוח השוק של International Capital Market Association – ICMA, המתמחה בתחום איגרות החוב הירוקות, מצביע על כך שרק בשנת 2018 הונפקו אגרות חוב ירוקות או מקיימות בסכום של כ 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, ובסך הכול במצטבר הונפקו עד היום אגרות חוב ירוקות או מקיימות בסך של כ-600 מיליארד דולר. סכום זה מייצג הנפקה של כ-150 איגרות חוב על ידי כ-320 מנפיקים הכוללים תאגידים, מוסדות פיננסיים, מוסדות לפיתוח פיננסיים וממשלות.

גם מספר הממשלות המנפיקות אגרות חוב מסוג זה גדל באופן ניכר והן אחראיות כיום לכ-15 אחוז מכלל ההנפקות. אל צרפת שהיא המנפיקה הגדולה ביותר עם כ-19 מיליארד אירו, הצטרפו לאחרונה מדינות נוספות באירופה, באסיה ובאפריקה. בלגיה, למשל, הנפיקה אגרות חוב ירוקות בסך 4.5 מיליארד אירו ואינדונזיה הנפיקה לראשונה אגרות חוב ירוקות בסך של 1.25 מיליארד דולר. מדובר כיום בכמה עשרות מדינות בעולם שמנפיקות אגרות כאלו ויש מדינות נוספות הנמצאות בדרכן לעשות כן. בנוסף, גורמים ציבוריים ופרטיים בארצות הברית, סין ויפן הם פעילים ביותר בשוק זה.

במקביל לצמיחת השוק מתפתחים גם כלים ומוסדות שמטרתם יצירת סטנדרטים וכללים ברורים, ויש היום יכולות טובות באיחוד האירופי, בבנק העולמי ובגופים פרטיים לקבוע מהי אגרת חוב ירוקה/מקיימת אמיתית.

אמנם, בהשוואה לשוק אגרות החוב העולמי ששוויו נאמד בעשרות רבות של טריליוני דולרים, ובצורך הפיננסי העולמי כדי לעמוד ביעדי האקלים כפי שנקבע בוועידת פריס ב-2015, מדובר עדיין בסכום קטן יחסית. עם זאת, אין לזלזל בחשיבותו או בהשפעתו על תחום הקיימות ועל המאבק בשינוי האקלים, שעד היום סבלו ממחסור חמור במימון.

המשך הפניית ההון העולמי למיזמים המזיקים לסביבה ולאדם אינו בר-קיימא. למעשה, מדובר בבחינת ניסור הענף שעליו מתבססת הכלכלה העולמית כולה. מודעים לכך בעיקר הצעירים, ילידי דור המילניום, שעבורם רווח כספי אינו צריך לעלות בקנה אחד עם נזק לסביבה ולחברה, ואנו מתחילים להרגיש את השינוי שהם מובילים.

בישראל לא הונפקו עד היום אגרות חוב ממשלתיות מסוג זה. טוב תעשה ישראל אם תצטרף למגמה הבינלאומית בתחום, ובמיוחד בקרב מדינות ה-OECD ותפעל להנפקה משל עצמה. בכך תצטרף למגמה העולמית הצוברת תאוצה ותעודד את התפתחות המשק והכלכלה הלאומיים בכיוון אליו צומח העולם הפיננסי. אז "הכסף מניע את העולם", אך במקרה הזה הוא גם עלול להביא לחורבנו – תלוי במה שנבחר.

גדעון בכר הוא שגריר, רח"ט אפריקה במשרד החוץ, ומרצה בנושא השלכות שינוי האקלים על היחסים הבינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצליה

רנס קרסנטי הוא נשיא   ICMA – International Capital Market Association – המתמחה בסטנדרניזציה של השוק בתחום אגרות חוב ירוקות בעולם (אין לראות בטור זה בבחינת המלצה להשקעה)



אולי יעניין אותך