שתפו‬        

רחלי ווקס

איך עושה כלב ים?

מחקר חדש מצא שכלבי ים באנטארקטיקה משמיעים צלילים שנמצאים מחוץ לטווח השמיעה האנושי ומספק הזדמנות נדירה לגלות את עולם הצלילים החבוי מתחת לקרח
26 במרץ 2021



 

מי שלא שמע מעולם כלב ים יכול בקלות לטעות ולחשוב שמדובר בצליל מעולם אחר. "כשצללנו בקרבתם שמענו מדי פעם צליל שמתחיל כשריקה גבוהה, יורד לתדרים נמוכים ומסתיים בסדרה של 'פעימות' שמרעידות את כל גוף המים", מספר ד"ר דני כרם מהמכון ללימודי ים ותחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה. "זו חוויה חד-פעמית ומומלצת".

עם זאת, מסתבר שהאוזניים האנושיות המוגבלות שלנו מסוגלות לשמוע רק חלק מהסיפור. במחקר אמריקאי-קנדי חדש שהתפרסם לאחרונה נחשף שכלבי ים ממין ודל (Leptonychotes weddellii) משמיעים צלילים שלא היו מוכרים קודם לכן – ושנמצאים מחוץ לטווח השמיעה האנושי.

כלבי ים ודל הם יונקים ימיים גדולים שחיים באנטארקטיקה. אורכם יכול להגיע ל-3 מטרים ומשקלם לכ-500-400 קילוגרם. הם מעבירים את רוב זמנם מתחת למים, ובחורף, כשקרח מכסה את הים, הם יוצרים בו חורים בעזרת שיניהם ועולים דרכם אל פני המים כדי לנשום.

במחקר שנערך ב-1982 זוהו 34 סוגים שונים של קריאות מורכבות שכלבי ים ודל משמיעים, כולן בטווח השמיעה האנושי. הסברה הייתה שהן משמשות לתקשורת חברתית. קריאות כלבי הים שבני האדם מסוגלים לשמוע מורכבות מציוצים, משריקות, מזמזומים ומטרטורים, ואפשר לשמוע אותן אפילו כאשר בעל החיים נמצא מתחת למים והשומע נמצא מחוץ להם.

ציוץ ב-50 קילוהרץ

הקולות החדשים, שפרטיהם התפרסמו בכתב העת המדעי Journal of the Acoustical Society of America, התגלו בעזרת ציוד הקלטה תת-מימי שהותקן במעמקי ים רוס שבאנטארקטיקה, ושתיעד באופן קבוע את קולותיהם של כלבי הים. אנשי הצוות של תחנת מקמרדו (McMurdo), תחנת המחקר האמריקאית הסמוכה, שאליה שודרו ההקלטות, נהגו להשמיע את קולותיהם המוכרים של כלבי הים במעונות החוקרים בשעות הלילה, והצלילים המכושפים ליוו את החוקרים אל תוך השינה. עם הזמן, החוקרים גילו שציוד ההקלטה הרגיש תיעד גם קולות שהאוזניים שלהם לא יכלו לשמוע.

הצלילים שגילו החוקרים הם על-קוליים: כלומר, התדר שלהם גבוה מכדי שהם יוכלו להישמע על ידי האוזן האנושית. טווח השמיעה של האדם מוגבל לצלילים שתדריהם נמצאים בטווח שבין 0.02 ו-20 קילוהרץ (כשעם הגיל היכולת לשמוע תדרים גבוהים הולכת ונחלשת). עם זאת, חלק מבעלי החיים האחרים, כמו כלבים, עטלפים ודולפינים, מסוגלים לשמוע גם תדרים גבוהים יותר.

במחקר החדש, החוקרים גילו שכלבי הים משמיעים תשעה סוגים של קריאות, שלא היו מוכרות עד כה. כל אחת מהן כוללת מרכיב קולי אחד או יותר – ביניהם ציוצים, שריקות וסלסולים. תדריהם הממוצעים של 11 מהמרכיבים הקוליים הללו גבוהים מ-20 קילוהרץ, ותדריהם של שישה מהם גבוהים מ-21 קילוהרץ לכל אורכם. תדריהם הממוצעים של שניים מהמרכיבים הקוליים אף גבוהים מ-30 קילוהרץ. התדר של אחת השריקות שהתגלו מגיע ל-44.2 קילוהרץ, ואחד הציוצים מתחיל בלא פחות מ-49.8 קילוהרץ. תדריהם של האוברטונים (הצלילים הגבוהים יותר שנלווים לצליל הראשי בקולות טבעיים ובכלי נגינה ושמכתיבים את גוון הקול) של חלק מהקריאות היו גבוהים מ-200 קילוהרץ.

הקלטה של שירת כלבי הים:

לדברי כרם, יש הגיון בכך שכלבי הים משמיעים קולות בטווח התדרים העל-קולי. "טווח השמיעה של כלבי ים מתפשט לכיוון תדרים גבוהים משלנו, והם שומעים היטב לפחות עד 60-50 קילוהרץ", הוא אומר. "לכן, אין פלא שהם מפיקים קולות שמשתרעים עד לקצה העליון של טווח השמיעה הטובה שלהם".

ניווט קולי בחשיכה מוחלטת

מדוע משמיעים כלבי הים את הקולות החדשים שהתגלו? שאלה טובה. לדברי החוקרים ייתכן שמדובר בתקשורת חברתית, ושהשימוש בתדרים גבוהים יחסית מאפשרת לכלבי הים לבלוט מעבר לכל שאר ה"רעש" שבסביבתם – בליל הקולות הנמוכים יותר שמשמיעים בעלי חיים אחרים.

עם זאת, לדעתו של כרם, הסבירות לכך שאפשרות זו נכונה לא גבוהה, זאת משום שכלבי ים ודל לא מתמודדים עם "רעש" רב במיוחד בסביבת המחייה שלהם. "המין הזה מבלה את רוב זמנו באזורים שבהם הקרח עבה, קרוב ליבשה, היכן שרק הוא מסוגל לייצר חורים בקרח בעזרת שיניו", הוא אומר. "בניגוד אליו, כל המינים האחרים שייחודיים לאנטארקטיקה חייבים גישה חופשית לים, ולכן בעונה הקרה הם נודדים החוצה עם השפה החיצונית של מדף הקרח שצף על הים".

החוקרים גילו שכלבי הים משמיעים תשעה סוגים של קריאות שלא היו מוכרות עד כה. Photographer: Giuseppe Zibordi Credit: Michael Van Woert, NOAA NESDIS, ORA

שימוש אפשרי אחר לקולות שמציעים החוקרים הוא לצורך ביצוע איכון הד (אקולוקציה): השמעת קולות והקשבה להדים שחוזרים אליהם מסביבתם בעקבות כך, במטרה לזהות את האובייקטים שמקיפים אותם, לנווט, לחפש מזון וכדומה. בעלי חיים שונים עושים שימוש ביכולת זו של סונאר ביולוגי, ביניהם עטלפים וכן יונקים ימיים אחרים, כמו דולפינים ולווייתני שיניים. אם הקולות החדשים שנמצאו אכן משמשים את כלבי הים לצורך איכון הד, הדבר עשוי להסביר כיצד הם מסוגלים לנווט ולמצוא מזון בחשכה המוחלטת ששוררת באנטארקטיקה בחורף, כאשר השמש לא זורחת לכל אורך היממה.

לדברי כרם, אפשרות זו סבירה ביותר. "זכיתי לצלול מתחת לקרח באנטארקטיקה, דרך חור שכלבי הים עשו ושאנחנו הרחבנו", הוא מספר. "באור יום, ההרגשה היא כמו לצלול בתוך ארמון בדולח, ואפשר להבחין בקלות היכן הקרח דק וכך להבין איך להגיע לחור שדרכו אפשר לצאת. בחשיכה מוחלטת, לעומת זאת, המצב שונה בתכלית, ולכן סביר מאוד שכלבי הים משתמשים בציוצים בתדר גבוה כדי לנווט לכיוון החורים שבקרח".

לא להרעיש ליד כלבי הים

לדברי כרם, יש למחקר החדש ולהבנה טובה יותר של תדרי התקשורת של כלבי הים חשיבות בכל הנוגע לאפשרות שפעילות אנושית באזורם תגרום להפרעה או לנזק. "אם רעש אנושי שמוחדר למים חופף בתדריו את תדר השמיעה של בעל החיים, הדבר עלול לפגוע בתקשורת, להטריד ולהבריח, ובעוצמות גבוהות לגרום לחירשות זמנית או קבועה בטווח המדובר", הוא אומר. נקודה חיובית היא שבניגוד למתרחש באזורים רבים אחרים בעולם, הפעילות האנושית בשטחי המחייה של כלבי ים ודל מועטה, מה שמצמצם את הסיכויים לפגיעה בהם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-חדשות 12

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית