הקצאת משאבים להקטנת סיכונים סביבתיים היא חלק מההתחייבות של מדינת ישראל במסגרת הסכם פריז צילום: pexels, markus-winkler
מוקדם יותר החודש, בצל המלחמה, הורידה סוכנות בינלאומית שלישית את דירוג האשראי של ישראל. הפעם הייתה זו פיץ' שעדכנה את הדירוג מרמה של A+ לרמה של A, עם תחזית שלילית. להורדת הדירוג יש השפעה על כלל המשק המקומי. כמו מאמצים סביבתיים אחרים שנדחקים פעמים רבות אל השוליים בתקופות חוסר יציבות גיאו-פוליטית, כך גם להורדת הדירוג הזאת יהיו השלכות על הסביבה.
הקצאת משאבים להקטנת סיכונים סביבתיים היא חלק מההתחייבות של מדינת ישראל במסגרת הסכם פריז מ-2015 לצמצום פליטות גזי החממה בכ-27 אחוז עד שנת 2030. ההתחייבות עוגנה בהצעת חוק האקלים 2022, אז התקבל מתווה של מסגרת ירוקה להגדרה וסבסוד של פרויקטים ירוקים.
לצורך מימון פעילות המדינה מונפקות אגרות חוב בשוק המקומי והחיצוני, בעיקר בארצות הברית. גיוס הכספים נועד לממן חלק מההוצאות הממשלתיות וחלק מהחזר הריבית (הוצאות שוטפות). בסוף 2022 פרסמה המדינה תשקיף להנפקת אג"ח ירוקות – שבניגוד לאג"ח רגילות, הכסף שהן מגייסות מוקדש לפרויקטים ידידותיים לסביבה – ובינואר 2023 היא גייסה 2 מיליארד דולר מ-200 משקיעים מוסדיים ומשקיעים זרים, ובהם בנקים, קרנות וחברות ביטוח מ-35 מדינות.
אג"ח ירוקות כהות
כספי אגרות החוב הללו נועדו לממן פרויקטים ירוקים המתמקדים בעיקר בתחבורה נקייה, כמו הפיכתה של תחבורה ציבורית לחשמלית ופיתוח של תשתיות תחבורתיות ידידותיות לסביבה. תשקיף ההנפקה כלל חוות דעת של חברת דירוג המתמחה בדירוג אג"ח ירוקות – CICERO Shades of Green, חברה בבעלות חברת הדירוג העולמית S&P. הדירוג שניתן לאג"ח היה גבוה, “Dark Green”, וזאת בהתאם להצהרת המדינה על מטרות גיוס הכספים, ועל העמידה ביעדים הסביבתיים להקטנת זיהום פחמן עד לסוף 2030.
ההנפקה נסגרה בחיתום יתר פי 6, ובריבית דולרית של 4.573 אחוז, מעט מעל ריבית אג"ח ממשלת ארצות הברית. כלומר, ההנפקה הייתה מוצלחת, ושיקפה את מידת האמון של המשקיעים באג"ח ירוקות ובכלכלה הישראלית. זאת ועוד, הריבית הנמוכה התבססה על דירוג המדינה (A+).
הפרמטרים שהשפיעו על הצלחת ההנפקה התבססו על תוכנית ירוקה ברורה שמדינת ישראל התחייבה עלייה ועל מדדים יציבים של כלכלת ישראל, ששיקפו כלכלה בטוחה. כך, לדוגמה, שיעור החוב מהתוצר בתחילת 2023 נע סביב 60 אחוז, הצמיחה השנתית החזויה הייתה 2.8 אחוז, האינפלציה הצפויה עמדה על 3.0 אחוז והגרעון בתקציב היה 4.0 אחוז. מדדים אלה היוו בסיס חיובי לגיוס האג"ח הירוקות בריבית הנמוכה. היום, לעומת זאת, יחס חוב-תוצר נע סביב 70 אחוז, הצמיחה צפויה לנוע סביב 1.4 אחוזים והגרעון בתקציב נע סביב 8.5 אחוז.
השקעות בסיכון
הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל תקטין את האפשרות לגיוס חוב חיצוני בריביות נמוכות מעין אלה. יש להניח ששלב ב' של הנפקת אג"ח ירוקות למדינת ישראל בחו"ל יהיה מורכב יותר. משקיעים רבים ידרשו ריבית גבוהה יותר כפיצוי על העלייה בסיכון. כמו כן, גופים מוסדיים רבים (משקיעים חיצוניים) עלולים להדיר את השקעתם בפרויקטים במדינה שבה סיכון האשראי עולה והתחזית הכלכלית שלילית.
נוסף על כך, הקיצוץ בתקציבים של משרדי הממשלה לשם מימון הוצאות המלחמה כולל גם את המשרד להגנת הסביבה, ועלול לפגוע באג"ח הירוקות שהונפקו בראשית 2023. חלק מההתחייבות התשקיפית הייתה שהפרויקטים הירוקים שתוקצבו לא ייפגעו. אבל, אם הממשלה תחליט לשנות זאת, חלק מההשקעות למען הסביבה עלולות להיפגע ישירות. פגיעה שכזאת עלולה לפגוע בהתייעלות האנרגטית והתחבורתית, ולהרחיק אותנו אף יותר מיעדי הפחתת פליטות גזי החממה.
ד"ר יוסי בורוכוב הוא כלכלן וחוקר לניהול משאבי טבע בבית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
