אין ספק ששוניות אלמוגים הן אחד מבתי הגידול הצבעוניים ביותר בכדור הארץ. משמעות שמם המדעי של האלמוגים, Anthozoa, הוא "חיות פרחים" ביוונית – ואכן, מפגש איתם יכול להרגיש כמו צפייה ב"פריחה" תת-מימית, כפי שיכולים להעיד כל מי שזכו לחוויה המיוחדת, בין אם בעזרת שנורקל פשוט או בצלילה עם מכל. אולם, שוניות רבות ברחבי העולם נמצאות כיום בסכנה, ולצערנו, בית גידול מיוחד זה סובל מפגיעות קשות.
אחת הסכנות שעימן מתמודדות השוניות בשנים האחרונות היא תופעת הלבנת האלמוגים – מההשפעות המצערות של משבר האקלים ועליית טמפרטורת הים. עד לא מזמן יכולנו להתנחם בממצאים שהעידו שאצלנו במפרץ אילת, שונית האלמוגים מצליחה לעמוד בפני התופעה ההרסנית שפוגעת בשוניות רבות ברחבי העולם. אולם, מחקר ישראלי חדש שנערך בעיר הדרומית מצא שהשוניות העמוקות יותר במפרץ עמידות הרבה פחות משחשבו בעבר – וגם הן, כמו שוניות רבות מרחבי העולם, סובלות מהשפעותיו הקשות של משבר האקלים.
כשאנחנו חושבים על עליית טמפרטורות כחלק ממשבר האקלים סביר להניח שהדבר הראשון שיעלה לנו לראש הוא גל חום קיצוני שמלווה בשריפות ענק, כמו זה שפוקד הקיץ את אירופה. אולם, עליית הטמפרטורות באה לידי ביטוי גם בעלייה של טמפרטורת הים – מגמה שהחלה בראשית המאה ה-20, כשבשלושת העשורים האחרונים נמדדו טמפרטורת פני הים הגבוהות ביותר אי-פעם. תופעה זו, בשילוב עם עלייה בחומציות המים, גורמת לאלמוגים לחוש עקה (סטרס) ופוגעת קשות בשוניות אלמוגים ברחבי העולם. עלייה של מעלת צלזיוס אחת בלבד עלולה לגרום לאצות, שאחראיות על תצרוכת האנרגיה וכן על הצבעוניות של האלמוגים, לעזוב אותם, ולהותיר את השוניות לבנות – מה שעלול להוביל למוות נרחב של אלמוגים.
השונית באילת לא עמידה כפי שחשבו
המחקר החדש התבצע במשך מעל לעשור, על ידי ד"ר גל אייל, ביולוג ימי ופוסט-דוקטורנט בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, ושותפיו למחקר: פרופ' אורן לוי (הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת) ד"ר אור בן צבי וד"ר רז תמיר (בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת), יואב לינדמן (המכון למדעי כדוה"א באוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת) ונתנאל קרמר (דוקטורנט בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א). החוקרים עקבו אחר השוניות המזופוטיות במפרץ אילת: שוניות שנמצאות בעומק של יותר מ-50 מטר, שמגיעה אליהן כמות מועטה של אור. עד כה, שוניות אלה נחשבו חסינות יותר לעליית הטמפרטורה. בכל חודש, החוקרים חזרו שוב ושוב לאותם מקומות בכדי לבצע מדידות ולערוך סקרים, במטרה לגלות האם האלמוגים באזורים אלה רגישים לעלייה בטמפרטורת הים. מלבד המדידות, החוקרים עשו שימוש גם בנתונים מתוכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת, שבמסגרתה חברת השוניות במפרץ נדגמת ומצולמת, וניתחו את הממצאים, שמפורסמים כעת לראשונה.
כאמור, עד כה הסברה הייתה שהשוניות העמוקות מתחממות לאט יחסית: אפשר היה לחשוב שהמים באזורים הרדודים יתחממו בקצב מהיר יותר מהן, בעקבות השפעתה של העלייה בטמפרטורה ביבשה. עם זאת, ממצאי המחקר הותירו את החוקרים מופתעים. "בניתוח שעשינו ראינו משהו חריג יחסית שלא חשבנו שיכול להיות: במשך 15 השנים האחרונות, הטמפרטורות בעומקים של 100-50 מטר עולות בקצב מהיר יותר מאשר הטמפרטורות בשטח הרדוד", אומר אייל.
"כרגע אין לנו הסבר אוקיינוגרפי פיזיקלי חד-משמעי לתופעה זו, אבל ייתכן שהסיבה היא שהזרמים באזור איטיים יותר בעקבות מבנה השונית", אומר פרופ' אורן לוי.
ממצאי המחקר חושפים שבניגוד למה שחשבו עד כה, לצערנו, כשמדובר בשוניות העמוקות, גם מפרץ אילת לא מהווה אזור מקלט מעליית הטמפרטורות העולמית ומהלבנת האלמוגים. "ב-5 מתוך 10 השנים שבין 2020-2010, מצאנו שהתרחשה הלבנת אלמוגים באזורים העמוקים", אומר אייל. "תופעת הלבנת האלמוגים בשונית החלה לראשונה ב-2010, שבה הייתה הלבנה חזקה מאוד, ולאחריה היא הופיעה שוב ב-2015, ב-2018, ב-2019 וב-2020. במאמר התמקדנו בשלושת אירועי ההלבנה ההמוניים הראשונים מבין החמישה", אומר אייל. אירועי ההלבנה הובילו לתמותה של 50 אחוז מקהילת האלמוגים בעומק 60 מטרים באילת. "אלו היו ממצאים מפתיעים מאוד, שמוכיחים לצערי ששוניות מזופוטיות לא חסינות מפני הלבנת אלמוגים, שהן נמצאות בסכנה ועוברות דגרדציה בים האדום בעשור האחרון".
עקת חום גבוהה יותר
אייל מציע שתי סיבות להלבנת האלמוגים העמוקים. הראשונה היא כמובן ההתחממות המהירה יותר של המים בעומק שהתגלתה במחקר. והשנייה, היא שהמינים המצויים באזורים העמוקים עמידים פחות לחום – ולכן העקה (סטרס) שהן חווים בעקבותיו היא גדולה יותר. "עקת החום שחווים האלמוגים בעומקים מזופוטיים גבוהה כמעט פי שניים מאשר בשוניות רדודות סמוכות", מסביר אייל.
במאמר החוקרים מציגים תיאוריה שמסבירה מדוע אין הלבנה באזורים הרדודים, אבל כן יש באזורים העמוקים, שלה הם קוראים "בידוד אנכי" (Vertical Isolation). "קיימת תיאוריה שלפיה האלמוגים שחיים במים הרדודים במפרץ אילת הגיעו מהאוקיינוס ההודי, שהוא חם יותר, דרך מֵצרים שנמצאים בקצה הים האדום", אומר לוי. "המֵצרים מגבילים כך שרק מים חמים ועליונים עוברים, וכך מגיעים אלמוגים שמלכתחילה עמידים בטמפרטורות גבוהות יותר. בעצם יש הפרדה לאורך עמודת המים, כשיש מינים שנמצאים אך ורק בעומק המזופוטי, והם אלה שרגישים יותר לשינויי טמפרטורה ושעוברים הלבנה – כפי שנצפה במחקר".
רלוונטי לכל שונית אלמוגים בעולם
"לשמחתנו, בישראל, שמירת הטבע באזורים העמוקים היא טובה מאוד", מחמיא אייל. עם זאת, לדבריו, במקומות אחרים בעולם המצב מדאיג יותר, והוא והחוקרים האחרים קוראים להבנה עולמית בדבר חשיבות האזורים העמוקים. "באופן כללי, בעולם, האזורים האלו נחשבים 'רחוק מהעין רחוק מהלב' – את אף אחד לא ממש מעניין מה קורה בעומקים הגדולים". בנוסף, הוא מספר שהגישה כיום אומרת שאם וכאשר טמפרטורת המים תעלה באזורים הרדודים, המינים השונים יוכלו להעמיק כדי לברוח מהחום, והאזורים העמוקים ישמשו עבורם מקלט. אולם, כפי שמראים ממצאי המחקר, הדבר עלול שלא להיות אפשרי.
"המחקר שלנו רלוונטי לכל שונית אלמוגים שקיימת בעולם, והוא מצביע על כך שיכול להיות שהן זקוקות לשימור נרחב יותר מזה שקיים היום", אומר אייל. "חשוב שנבין שהמרחק מהחוף או העומק מפני המים לאו דווקא מגנים על בעלי החיים האלו – מה שמגן עליהם זה הפעולות שאנחנו עושים למענם, כמו צמצום דיג והכרזה על שמורות ימיות".
