כמה שווה לנו הטבע? מה אנחנו מרוויחים מקיומם של יער, של חוף ים או אגם? מהימצאותם של בעלי חיים כמו דבורים ודגים? על כך שהטבע הוא יפה, עוצמתי וחשוב יסכימו קרוב לוודאי כולם. אך במה מתבטאת חשיבותו לאדם מעבר לכך שהוא מספק נופים יפים ואפשרות לטייל בו בשבתות ובחגים?
קיומן של מערכות אקולוגיות חיוני לנו מעבר ליופיין. מערכת אקולוגית היא יחידת נוף – למשל יער או אגם – על שלל המרכיבים בה (החיים והדוממים), והקשרים ויחסי הגומלין המתקיימים ביניהם.
מחיר הטבע
לאחר ששירותי המערכות האקולוגיות בישראל הוגדרו ופורטו, פרק 13 בדוח יעסוק בתרומת השירותים לרווחת האדם. תרומה זו כוללת ערכים בריאותיים, חברתיים וכלכליים. אחד הרכיבים שבהם מתמקד הפרק הוא הערכה כלכלית של שירותים אלה, בניסיון לענות על השאלה השנויה במחלוקת – כמה בעצם שווה לנו הטבע?
כלים להערכה
לביצוע ההערכה הכלכלית של שירותים טבעיים משתמשים החוקרים בשיטות שונות. "ערכים ישירים, כמו תוצרת חקלאית לדוגמה, קל יחסית לחשב מכיוון שאפשר ללכת לסופר ולראות כמה עולה קילו עגבניות או קילו חיטה", אומרת פליישר. "אבל יערות הקרן הקיימת לישראל הם כבר עניין יותר מורכב, כי אנשים לא משלמים סכומי כסף ישירים בשביל לערוך פיקניק ביער. אז אנחנו משתמשים במגוון שיטות כלכליות שמקובלות לבדיקת ערכים שאין להם מחיר ישיר כמו ערכים סביבתיים, וכך אנחנו יכולים להעריך את השווי של השירותים הללו".
שיטה אחת שבאמצעותה אפשר להעריך כמה שווה יער קק"ל למטיילים ולנופשים היא שימוש בשיטת "עלות הנסיעה" (travel cost): אפשר לבדוק כמה כסף הוציאו המטיילים בשביל להגיע אל מקום הפיקניק או הטיול. אפשרות נוספת היא להשתמש בשאלונים ובסקרים כדי לבדוק בכמה מעריכים אנשים את הימצאות היער והאפשרות לצאת ולעשות בו פיקניק לפי שיטה של "העדפות מוצהרות" (revealed preferences).
"בשלב הזה של המחקר יש לנו כבר אומדן לגבי שירותי האספקה שכוללים הערכות של פעילויות חקלאיות ושל דיג. יש לנו גם הערכות לגבי שווי שירותי התרבות, מתוך עבודות שונות ומחקרים שנעשו בארץ. כרגע מה שחסר לנו זו הערכה של שירותי הוויסות, מכיוון שבתחום הזה לא נעשו כמעט מחקרים בישראל אז אנחנו צריכים להחליט איך לכמת את הנתונים", מספרת פליישר. "אחד הפתרונות שאנחנו שוקלים הוא להשתמש בשיטה שנקראת 'העברת (העתקת) תועלת' (benefit transfer), שבה שואבים את הנתונים מתוך מחקרים דומים שנעשו במקומות אחרים בעולם וממירים אותם לערכים כספיים של ישראל בהתאם למה שקורה בארץ".
מה ירוק יותר – הדשא או הדולר?
פרופ' פליישר מסבירה שהנתונים שיתקבלו יוכלו לשמש כלי עזר למקבלי החלטות באשר לפעולות הקשורות למערכות האקולוגיות בישראל, שכן הוא יאפשר להם לערוך ניתוחי עלות-תועלת בעת התלבטויות. אבל מובן שלא כולם נינוחים מהרעיון של הצמדת תג מחיר לערכי טבע.
מלבד הערכה כלכלית, ייסקרו בפרק של תרומת השירותים לרווחת האדם בדוח גם בתרומת שירותי המערכת האקולוגית בהיבט של בריאות האדם (כמו חשיבותו של אוויר נקי מזיהום, או תרומת קיומם של יערות לצריכת החמצן שלנו), וכן התרומה החברתית שלהם לחברה הישראלית (למשל חשיבותם בעיצוב תרבויות). באמצעות שילוב של שלושת הרכיבים האלה אפשר יהיה להראות איך קיומן של מערכות אקולוגית בריאות ומתפקדות עד לרמה שהן מסוגלות לספק שירותים לאדם ולתרום לרווחתנו מועיל לנו כמעט כפי שהוא מועיל למערכת האקולוגית עצמה.
הסקירה והמחקר המלא הוצגו ביום שלישי, 13.10, בוועידה השנתית למדע ולסביבה.
