שתפו‬        

רחלי ווקס

בננה על הפרצוף

חברה פיליפינית מציעה למכירה מסכות פנים מעלי בננה, שלא רק מבטיחות ביצועים טובים בזמן קורונה, אלא גם מהווים חלופה ידידותית יותר לסביבה מאשר מסכות הפלסטיק הרגילות
11 בספטמבר 2020



איזו מסכה אתם עוטים כשאתם יוצאים לרחוב בימי קורונה אלה? האם אתם מסתפקים במסכת מנתחים סטנדרטית? מחמירים עם מסכת N95? מתקשטים עם אחת מאינספור המסכות המעוצבות שמציפות את השוק? או פשוט עוטפים את האף והפה בצעיף או בבנדנה?

למרות שכולנו היינו מעדיפים להיות בלעדיהן, אין ספק שהמסכות כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו. עם זאת, על אף חשיבותן הרבה במניעת הפצת הקורונה, המסכות (ובעיקר החד-פעמיות) גורמות לנזק סביבתי כשהן מצטברות כפסולת בפחי האשפה, ברחובות ואף באוקיאנוסים. כעת, חומר שמיוצר בפיליפינים עשוי לספק אלטרנטיבה מקיימת יותר לייצור המסכות – מצמחי בננה.

מסכות אבאקה בסדנת הייצור בפיליפינים. תצלום: Salay Handmade

אין ספק שהביקוש למסיכות החד-פעמיות עלה דרמטית מאז פרוץ מגפת הקורונה. בעבר היה מדובר כידוע בציוד שמשמש בעיקר צוותים רפואיים, וב-2019 גודלו של השוק בעולם עמד על פי ההערכות על 800 מיליון דולר. לעומת זאת, ברבעון הראשון של 2020 בלבד תפח גודלו של השוק בצורה חסרת תקדים, ועמד על 75 מיליארד דולר –  ועל פי התחזיות, גודלו ב-2020 כולה צפוי להגיע ללא פחות מ-166 מיליארד דולר.

במקביל, גם הדיווחים על זיהום הסביבה כתוצאה מהשימוש במסכות הולכים ומתרבים. כך לדוגמה, בבדיקה שנערכה בהונג קונג נמצאו לא פחות מ-70 מסכות לאורך רצועת חוף של 100 מטר בלבד, ודיווחים על מסכות ש"צפות כמו מדוזות" במים התקבלו גם מגורמים שפועלים בים התיכון.

מאות שנים של נזק

רוב המסכות החד-פעמיות מכילות או מיוצרות מחומרי פלסטיק כמו פוליפרופילן, שיתחילו להתכלות רק כעבור מאות שנים, ובזאת הן תורמות להחמרתה של בעיית פסולת הפלסטיק העולמית. פסולת פלסטיק עלולה לגרום לפגיעה פיזית במערכות אקולוגיות, ובעלי חיים מסוימים עלולים להילכד בפלסטיק או לאכול אותו מתוך מחשבה שמדובר במזון, מה שעלול להוביל לכך שהחומר יצטבר בקיבותיהם, יסתום את מערכת העיכול ואף יגרום למותם בייסורים קשים.

מסכה חד-פעמית. תתפרק רק בעוד מאות שנים. תצלום: claudio schwarz – unsplash

הפלסטיק עלול גם להתפרק למיקרופלסטיק: חלקיקים שגודלם נע בין 5 מילימטר לאלפיות מילימטר בודדות ואף למיליוניות המילימטר (ננופלסטיק), ושלעיתים סופחים אליהם ומרכזים עליהם רעלנים שונים הדוחים מים (הידרופוביים) כמו הפלסטיק. חלקיקים אלה עלולים להיאכל על ידי בעלי חיים קטנים וגדולים ולגרום להם לנזקים קשים, להצטבר במעלה מארג המזון ואף להגיע בחזרה לאדם דרך צלחת המזון מן הים. מסכה חד-פעמית אחת עלולה להתפרק למיליוני חלקיקי מיקרופלסטיק.

בננה ב-14 צבעים

המסכות שמיוצרות כיום בפיליפינים עשויות מאבאקה (Musa textilis): מין של בננה שפירותיו לא אכילים ושגדל באופן טבעי במדינה. מהגזעול שלו (הגבעול המעובה שמשמש כגזע של צמחי הבננה) ניתן להפיק סיבים חזקים, ששימשו באופן מסורתי לייצור טקסטיל, וכיום מהווים חומר גלם בעיקר למוצרי נייר, ובמקרים מסוימים גם לתיקים.

מסכות האבאקה. בדיקה שנערכה בפיליפינים מצאה שהן מגנות פי 7 יותר טוב ממסכות בד רגילות. תצלום: Salay Handmade

סיבי האבאקה אומנם יקרים יותר מהפלסטיק, אך הם גם מתכלים מהר הרבה יותר: בתוך חודשיים בלבד.

כיום, הביקוש לסיבי אבאקה הולך וגדל. על פי הערכות רשות פיתוח תעשיית הסיבים הפיליפינית, השנה יופקו סיבי אבאקה במשקל כולל של 74 אלף טון. בשנה שעברה נרשם מחסור של 125 אלף טון בסיבי אבאקה עקב הביקוש הגבוה.

החברה הפיליפינית Salay Handmade, שמייצרת בשגרה נייר וכרטיסי ברכה שמיוצאים לארצות הברית ולאירופה (ושנפגעה כתוצאה מהירידה בסחר הבינלאומי בעקבות משבר הקורונה), החלה לאחרונה לייצר מסכות עשויות אבאקה ב-14 צבעים שונים, כחלק משיתוף פעולה שהיא מקיימת עם מחלקת הסביבה ומשאבי הטבע של הפיליפינים. טרם יצירת השותפות נבדקו המסכות במחלקת המדע והטכנולוגיה של המדינה, ונמצא שהן מגנות ומסננות חלקיקים פי 7 טוב יותר ממסכת בד רגילה (ולכן הן זכו לשם "7Xb"), ושהן עמידות יותר למים מאשר מסכת N95. יש לציין כי על מנת להוכיח את ביצועיה של המסכה כפי שנטען ע"י החברה ומחלקת המדע והטכנולוגיה של הפיליפינים, יש לערוך ניסויים השוואתיים אל מול מסכות אחרות מסוגים שונים ולפרסם את תנאי הניסוי ותוצאותיו בפרסום מדעי מפורט וחשוף לציבור, הניתן לסקירה ואף לשחזור הניסוי.

לשקלל את כל המשתנים

לדברי פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ומנהלת תחום איכות הסביבה במוסד שמואל נאמן, העובדה שמסכת הבננה מאפשרת חיסכון ברור בפלסטיק לא מבטיחה שהיא חפה מנזקים סביבתיים. "אמנם מדובר במוצר שעשוי מחומרים טבעיים, אבל יש בליל שלם של משתנים שצריך לקחת בחשבון, כמו גידול הבננה, האנרגיה שנצרכת בתהליך הפקת המסכה מהצמח ושינוע המסכות מהפיליפינים", היא אומרת. לדבריה, יש צורך להבין לעומק את התהליכים האלה על מנת להבין עד כמה המוצר ידידותי לסביבה. "צריך לשקלל את הכול".

"בשורה התחתונה, הכי טוב פשוט להשתמש במסכות בד, ולכבס אותן", אומרת אילון. בבריטניה, למשל, מעבר לשימוש במסכות רב-פעמיות צפוי להוריד את הביקוש למסכות בעת הקורונה מ-24.7 מיליארד מסכות בשנה ל-136 מיליון. "זה הפתרון הטוב ביותר", מסכמת אילון.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית