עלייה במפלס מי הים, שיטפונות, בצורות, מידבור, היכחדות מיני בעלי חיים ומיני צמחים – כל אלה (ועוד) הם חלק מהתופעות שאנו עדים להן היום ושצפויות להתגבר, לפי מחקרים רבים, בעקבות שינוי האקלים. מדענים רבים כבר מסכימים שתופעות אלו עלולות להשפיע לרעה על איכות החיים של בני האדם ועל החי והצומח. אולם, בזמן שמינים רבים מתקשים להסתגל לשינויים ונאבקים על המשך הישרדותם, נראה שקיימים מינים מסוימים שיכולים להרוויח משינוי האקלים.

פרופ' אביטל גזית, אקולוג מקווי מים באוניברסיטת תל-אביב, יציג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2020 זווית מבט חדשה על השפעת שינוי האקלים על הטבע בישראל. מדובר במידע שנאסף במסגרת עבודת מסטר של עדי אטקין מביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל-אביב, שאותה הנחה גזית עם פרופ' הדס סערוני וד"ר ברוך זיו. המחקר בדק איך שינוי האקלים יכול להועיל למערכות האקולוגיות כמו בריכות החורף ולמיני הדו-חיים שחיים בהן.

"ההתייחסות למקרים בהם לשינוי אקלים קיימות השלכות חיוביות כמעט ולא קיימת", אומר גזית, "ובמידה רבה של צדק – הנזקים של שינוי האקלים עולים בהרבה על התועלות, אבל חשוב לבחון מצבים של השפעות חיוביות המאפשרות לחי וצומח 'ליהנות' משינוי זה".

להשלים גלגול חיים

במחקריו, מתמקד גזית במקווי מים שמושפעים משיטפונות. "אני עוסק במערכות שבהן השיטפון הוא גורם הכרחי וחיובי – כמו נחלים, אגמים ובריכות חורף".

לפי מחקרים, בעקבות שינוי האקלים, מלבד לעלייה בטמפרטורה הגלובלית, צפויה גם עלייה בתכיפות של אירועי מזג אוויר קיצוני. במזרח התיכון בפרט, צפויה הפחתה בכמות המשקעים הכוללת, אך במקביל גם עלייה בעוצמה של אירועי גשם קיצוניים, שמובילים לשיטפונות. לדברי גזית, רוב הציבור רואה בשיטפון כגורם שלילי הגורם לנזק וכמסוכן, אך לשיטפון קיים גם צד חיובי: הוא הגורם שמסייע לתחזוקת הנחלים הים תיכונים, ומשפר את מצבם של האגמים ובריכות החורף.

בריכת חורף היא גוף מים ייחודי שקיים כל השנה, אבל בשני מופעים ניגודיים: בתקופת הקיץ הבריכה יבשה והפעילות בה מוגבלת לחי ולצומח יבשתיים בלבד, ובתקופת החורף מתמלאת הבריכה במים והיא שוקקות חיים עם מגוון מינים של חי וצומח שחיים במים, ביניהם יצורים ייחודיים לבית גידול זה בלבד (כמו למשל סרטני זימרגל, תריסנים ובוצנים וצמחים כדוגמת דמסון כוכבני).

"שתי הפאזות הניגודיות האלה של יובש ורטיבות, חייבות להתרחש כדי שמי שמותאם לעבור את שתיהן יוכל להתקיים בבית גידול כזה", אומר גזית. "המאכלסים חייבים להיות בעלי יכולת להתקיים בבריכה בתקופה רטובה ולמצוא פתרון לעונת היובש. חלק מבעלי החיים פותרים את האתגר הזה על ידי ביצי קיימא – ביצים עמידות במיוחד שחייבות לעבור חום ויובש ורק כאשר החורף חוזר והגשמים מתחילים לרדת, בוקעת קליפת הביצה והעובר בהן יוצא החוצה ומתחיל את חייו במים". בנוסף, קיימים גם מיני בעלי חיים שלהם דפוסי התנהגות המאפשרים להם להתמודד עם השינוי כמו התחפרות ותרדמת קיץ (דו-חיים).

בישראל קיימים שבעה מיני דו-חיים, מתוכם ארבעה מנצלים לרוב את בריכות חורף: קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, חפרית מצויה וטריטון הפסים. הצלחת הרבייה של דו-חיים בבריכות החורף תלויה במידה רבה במשך ההידרופריודה (תקופה רציפה בה יש מים בברכות החורף). מרבית מאכלסי בריכות חורף חייבים להשלים את מחזור חייהם כל עוד קיימים בבריכה מים. במידה וההידרופריודה קצרה מידי, יסיימו היצורים את חייהם מבלי שיצליחו להתרבות ולתרום פרטים צעירים לאוכלוסיית הדור הבא.

"אחת הבעיות של בריכות חורף היא שבמקרים רבים הן לא מקבלות מספיק מי נגר", מסביר גזית. "כשהחורף מתחיל, קודם כל הקרקע צריכה לספוג כמות מסוימת של מי גשם לפני שבכלל יתחילו לזרום מים על פני הקרקע. באירועי שיטפון מי הנגר לא מספיקים לחלחל לקרקע ואז יש לנו הצפות והכבישים מתמלאים, אבל, באותו זמן מי שנהנה מהמים זו בריכת החורף שלא צריכה לחכות עד גשמי אמצע ינואר כדי להתחיל להתמלא אלא יכולה להתמלא בפעם אחת ולפעמים אפילו עד גדותיה. אם יש שניים-שלושה אירועים כאלה בעונה ובמיוחד אם יש אירוע באמצע העונה ואפילו בסוף העונה, מספיקים הדו חיים להשלים גלגול חיים של התפתחות מביצה לבגרות".

מערכות שזקוקות לשיטפון

לדברי גזית, בבריכות חורף, בעלי החיים שנהנים משטיפונות הם אלו שזקוקים לתקופת מים ארוכה כדי להשלים את ההתפתחות שלהם. לרוב היצורים שחיים בבריכות חורף יש מחזורי חיים קצרים כי הם מותאמים באבולוציה שלהם לשנים שחונות והם יכולים תוך שבועיים שלושה לעבור גלגול חיים שלם (סרטנים, למשל). אבל דו-חיים, שמנצלים בריכות חורף להתרבות, זקוקים  לנוכחות מים לפחות למשך חודשיים (כמו הקרפדה והאילנית) ואפילו ארבעה חודשים (החפרית) כדי להשלים גלגול חיים. אם הבריכה מתייבשת קודם, היא הופכת להיות עבורם מלכודת אקולוגית שמובילה למות הצאצאים הצעירים (כשבריכת חורף לא מתמלאת במספיק מים- הדו חיים בכל זאת מטילים וכשהבריכה מתייבשת או שהביצים מתות או שהראשנים מתחילים להתפתח אבל לא משלימים את הגלגול). לכן, ייתכן שסערות גשם קיצוניות הם גורם חיובי בהבטחת הצלחת הרבייה של דו-חיים.

"מסתכלים על שיטפונות כגורם שלילי ומביא נזק", אומר גזית, "זאת משום שההסתכלות היא מנקודת מבטו של האדם, אבל לטבע יש מערכות אקולוגיות שזקוקות לשיטפון ושנהנות ממנו. בשנים שבהן יש גשמים חריגים בעוצמתם, אוכלוסיות הדו-חיים פשוט חוגגות וגדלות כתוצאה של שגשוג של מערכת אקולוגית תלוית מי נגר".

אך עדיין, ההשפעה של שינוי האקלים מורכבת. אמנם, צפויה השפעה חיובית של התעצמות סערות הגשם, שמגבירות את נפח הנגר הזורם לבריכות ואת כמות המים הנכנסת ישירות לאגן הבריכה, אך  מצד שני צפויה השפעה שלילית כתוצאה מהתקצרות עונת הגשמים ובגלל הגברת התאדות המים הנגרמת מהעלייה בממוצע הטמפרטורה העונתית.

"כששואלים אדם מהיישוב 'מה אומר לך שינוי אקלים?' מרבית האנשים יגידו: חום בלתי נסבל והצפות", אומר גזית "אך כששואלים אקולוגים מה אומר להם שינוי אקלים, התשובה כבר הרבה יותר מורכבת. אם המוטו יהיה ששינוי אקלים גורמים לשיטפונות שגורמים לנזק, אנחנו נצטרך למנוע אותם, לסלק אותם ולהטות אותם. כך אנחנו נגרום לנזק למערכות אקולוגיות שנהנות מהם. אבל יש היבטים חיוביים לשינוי האקלים ואסור להתעלם מהם".