שתפו‬        

יהונתן שר

כשג'לג'וליה הפסיקה לשלם על חשמל

בשקט בשקט, המועצה המקומית הערבית הקטנה ג'לג'וליה עוקפת ערים גדולות בסיבוב והופכת למעצמת אנרגיה מתחדשת. כך קורם עור וגידים המיזם האנרגטי השאפתני של המועצה, שיניב לה רווחים יפים – מבלי שהיא תשקיע בכך אפילו שקל
9 באוגוסט 2022



אם מישהו היה מגיע אליכם הביתה ומציע לקנות לכם מזגן וגופי תאורה חדשים, לשלם במקומכם את חשבון החשמל, להקים עבורכם פאנלים סולאריים על הגג ומעל החניה, ובעתיד הקרוב-מאוד גם לחלוק איתכם את הרווחים שהפאנלים מייצרים להם (ולכם) – מה הייתם אומרים? אני הייתי שואל איפה חותמים. העסקה הזו, שנשמעת טוב מכדי להיות אמיתית, היא רק הצעד הראשון בתוכנית של רשות מקומית אחת להפוך מצרכנית אנרגיה – ליצרנית אנרגיה שנמצאת בחזית החדשנות של הטכנולוגיה הירוקה בישראל. ולא מדובר בתל אביב, ירושלים או אילת – אלא בלא אחרת מאשר ג'לג'וליה.

הרשות המקומית הערבית-מוסלמית הקטנה ג'לג'וליה מונה כ-10,000 תושבים, והיא ממוקמת כ-3 קילומטרים מזרחית לכפר סבא. בסוף שנה שעברה יצאה הרשות במכרז שמטרתו התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה מתחדשת במוסדות הציבוריים ובמרחב הציבורי, עם הכוונה להגיע לעצמאות אנרגטית – היכולת לייצר את כמות החשמל שאותה המוסדות הציבוריים במועצה צורכים בכוחות עצמם. לצורך כך, המועצה ביצעה סקר מקיף שבדק את כלל צרכני החשמל הציבוריים – כגון תאורת רחובות, תאורת מגרשי ספורט ושימוש בתאורת פנים ובמזגנים בכיתות ובמבנים ציבוריים, וכן ביצעה סקר משלים לאיתור גגות עם פוטנציאל להקמת מתקני אנרגיה סולארית.

בית ספר אגיא'ל 3. באדיבות המועצה המקומית
בסוף שנה שעברה יצאה הרשות במכרז שמטרתו התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה מתחדשת במוסדות הציבוריים ובמרחב הציבורי, עם הכוונה להגיע לעצמאות אנרגטית. בית ספר אג'יאל בג'לג'וליה, צילום: באדיבות המועצה המקומית

המהלך שג'לג'וליה ביצעה היה יעיל ומהיר: בספטמבר שעבר פרסמה המועצה המקומית מכרז שחיפש שותפות עם יזם לצורך מיזמי עצמאות אנרגטית, בינואר המועצה הפסיקה לשלם עבור חשמל ובתחילת פברואר הפאנלים הסולאריים הראשונים כבר הותקנו על הגגות. "רצינו לעשות דברים מהירים ומעשיים – ואנחנו מודעים למגבלות שיש לרשות מקומית", מסביר ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, דרוויש ראבי, שהוביל את המיזם. "העסקה ייחודית בכך שאנחנו לא מוציאים שקל מהכיס ולא מתחייבים להלוואות – אנחנו רק מוסרים את הגגות לצורך התקנת המערכות הסולאריות".

רווח של מיליון שקל בשנה

"הרכיב הראשון של המיזם הוא ייצור אנרגיה, תוך ניצול מקסימלי של כל גגות המבנים הציבוריים, ובהמשך גם הקמת קירויים סולאריים על גבי מגרשי ספורט וחניונים", מסביר איתי צחר, מנכ"ל המועצה המקומית ג'לג'וליה. "המטרה היא לייצר כמה שיותר אנרגיה מתשתיות קיימות ומכאלה שאפשר להקים בזמן הקרוב".

לפי צחר, חצי מהפאנלים הסולאריים שנכללים בשלב הראשון של הפעילות כבר הוקמו על הגגות, ובחודשים הקרובים צפויה להסתיים ההתקנה של השאר – הכול, כאמור, ללא תשלום מצד המועצה המקומית. שווי ייצור החשמל בסוף השלב הראשון מוערך בלמעלה מ-2 מיליון שקל, מתוכם כ-700 אלף שקל הם רווח ישיר למועצה (שישמש בין השאר לשיפור תשתיות קיימות במוסדות החינוכיים והציבוריים ובמרחב הציבורי בכלל). שאר הרווחים יגיעו ליזם שהשקיע בהקמת המערכת – חברת Miden, שזכתה במכרז שג'לג'וליה פרסמה.

תיכון אלראזי. באדיבות המועצה המקומית
חצי מהפאנלים הסולאריים שנכללים בשלב הראשון של הפעילות כבר הוקמו על הגגות, ובחודשים הקרובים צפויה להסתיים ההתקנה של השאר. תיכון אלראזי בג'לג'וליה, צילום: באדיבות המועצה המקומית

"הרכיב השני של המיזם הוא ייעול הצריכה האנרגטית: זה כולל החלפה של תאורת הרחוב, של תאורת הפנים במוסדות הציבוריים ושל המזגנים, במטרה שכל רכיב חשמלי לא-יעיל מבחינה אנרגטית יוחלף", מספר צחר. למעשה, אחד מתנאי המכרז היה להפחית את צריכת החשמל של המועצה ב-50 אחוז לפחות – על חשבון היזם. המועצה צופה שהוצאותיה על חשמל ותחזוקה יפחתו בשל השינויים האלה מכ-800 אלף שקל בכל שנה לכ-400 אלף שקל בשנה. "עכשיו, בחופש הגדול, כל המזגנים הישנים, התקולים והלא-מאוד-מקררים בכל כיתות הלימוד וכן במשרדי המועצה מוחלפים בחדשים, תאורת הפנים מוחלפת, והתלמידים והעובדים מקבלים סביבה איכותית יותר – לצד החיסכון האדיר בעלויות ההפעלה והתחזוקה", אומר צחר.

הרווח שתקבל המועצה מייצור החשמל הסולארי ומייעול הצריכה האנרגטית בלבד יעמוד על מיליון שקל בשנה – זאת מבלי לכלול את שווי המכשירים שהוחלפו, ואת שוויין של עבודות איטום גגות שביצעה החברה על חשבונה לפני הקמת הפאנלים הסולאריים בכדי למנוע הפרעות עתידיות לפעילות של המערכת.

ליישם את מה שנראה דמיוני

בנוסף, התוכנית כוללת את שיפור השליטה והבקרה על הוצאות האנרגיה של הרשות המקומית באמצעות מערכת ממוחשבת ריכוזית שפיתוחה נמצא בעיצומו, ופיתוח מיזמי חדשנות אנרגטיים. "מה שנראה היום דמיוני או חצי-דמיוני, יהפוך לישים בתוך תקופת המכרז (שתעמוד על 25 שנה, י.ש.)", מספר צחר.

התקנת פאנל סולארי על גג מבנה חינוך. באדיבות המועצה המקומית
עכשיו, בחופש הגדול, כל המזגנים הישנים, התקולים והלא-מאוד-מקררים בכל כיתות הלימוד וכן במשרדי המועצה מוחלפים בחדשים, ותאורת הפנים מוחלפת. התקנת פאנל סולארי על גג מבנה חינוך, צילום: באדיבות המועצה המקומית

חלק ממיזמי החדשנות האלה מתוכננים להיות מיושמים בשטח ממש בקרוב. "אנחנו מתכננים להקים קירות סולאריים או דרכים סולאריות, וליישם תוך רבעון או שניים פיילוט של מדרכה או כביש שייצרו חשמל ויאפשרו טעינה של מוצרים כמו אופניים או רכבים חשמליים", אומר צחר. "תוך חודשיים או שלושה גם נציג את המבנה הציבורי הראשון בישראל שכולל מערכת אגירת אנרגיה, שתאפשר לעשות שימוש באנרגיה הסולארית בשעות שבהן אין שמש או שבהן תעריף החשמל גבוה יותר (עבור צרכנים גדולים חברת החשמל קובעת תעריפים משתנים בהתאם לעומס צריכת החשמל על הרשת, י.ש.)". מבנה זה יהיה אחד מבתי הספר, שיוכל להפוך כך למבנה בעל רציפות תפקודית גם בעיתות חירום שבהן לא תהיה אספקת חשמל סדירה. בהסתכלות ארוכת-טווח יותר, אחד הרעיונות המתוכננים הוא פיתוח רשת חשמל מקומית עצמאית ("מיקרו-גריד") – ומכירת חשמל נקי שמיוצר על ידי הרשות ישירות לתושבים.

"הרעיון שהרשות יכולה לאשר ליזם לקדם מהלכים ולצרף טכנולוגיות נוספות ברגע שמוכחים היתרונות הכלכליים והסביבתיים שלהן, יוצר העצמה עבור שני הצדדים", אומר ד"ר נועם ואן דר האל, המדען של חברת Miden. כיוונים נוספים להתפתחות של שיתוף הפעולה בין החברה לרשות שוואן דר האל מציין הם בתחומי צמצום וטיפול בפסולת, ובשיתוף של כלל התושבים במהפכה האנרגטית של המועצה. "בסופו של דבר, המבנים הציבוריים והתשתיות ששייכות לרשות צורכים 7-3 אחוזים בלבד מהאנרגיה של עיר – ולכל השאר אחראיים התושבים. לכן, אחד מהיעדים שלנו הוא להגיע עם הרשות גם לתושבים, ולאפשר גם להם להגיע לעצמאות אנרגטית".

עסקה משתלמת לשני הצדדים

כאמור, המיזם כולו, על כל רווחיו המיידיים והעתידיים, מבוצע ללא השקעה של שקל אחד מצד הרשות. כיצד ייתכן שמדובר בעסקה טובה עבור היזם? "היום, באירופה, כשמחליטים להשקיע בייצור אנרגיה סולארית, טווח החזר ההשקעה עומד על בערך 15 שנה – בזמן שבישראל משופעת השמש, זמן החזר ההשקעה הוא כ-7 שנים", מסביר ואן דר האל. "אנחנו בחברה מבינים שגם אם מוסיפים להשקעה הראשונית נדבכים נוספים, וזמן החזר ההשקעה מתארך מעט – זה עדיין משתלם".

תיכון מדעים 1. באדיבות המועצה המקומית
המיזם כולו, על כל רווחיו המיידיים והעתידיים, מבוצע ללא השקעה של שקל אחד מצד הרשות. התיכון למדעים בג'לג'וליה, צילום: באדיבות המועצה המקומית

בנוסף לרווחים הכלכליים והסביבתיים, העובדה שמדובר במיזם שלא דורש השקעה כספית מצד המועצה המקומית מאפשרת להשתמש בו לצורך קידום שוויון חברתי. "לא ייתכן שלרשות כמו ג'לג'וליה, שנמצאת במרכז הארץ, יהיו הכנסות עצמיות (כספים שנגבים ישירות מן האזרחים והעסקים שבתחומי הרשות המקומית, י.ש.) של 549 שקל לתושב – כשבכפר סבא הסמוכה מדובר על 4,500 שקל לתושב", אומר ראבי. "גם אנחנו רוצים לתת את אותו השירות לאזרח, בחינוך, במרחב נקי ובאיכות חיים. לכן בנינו חזון כלכלי שהחלק האנרגטי הוא חלק ממנו, במטרה להגיע תוך עשור לרמת הכנסה שלא תהיה פחותה מכפר סבא – ואפילו תהיה גבוהה ממנה. אנחנו מעריכים שאנחנו נמצאים בתחילתו של עידן, ומצפים להגדלת רווחים ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם".

"זה רק עניין של זמן שנראה תוכניות כאלה בכל רחבי הארץ", אומר צחר. בסוף מאי אירחו בג'לג'וליה כנס לראשי רשויות ערביות והציגו את המיזם, ובקרוב מתוכנן כנס נוסף עבור נציגי רשויות יהודיות. בינתיים, מיזמים דומים יוצאים לדרך בטייבה, בנצרת ובכפר קאסם – שם החליטו לאמץ את "מודל ג'לג'וליה לעצמאות אנרגטית". המהפכה לא מוגבלת למגזר הערבי בלבד, וגם ראש פינה, למשל, יצאה לאחרונה במכרז דומה. "חלק מהמקומות יקדימו וחלק יאחרו – וג'לג'וליה היא מהמסתגלים הראשונים, היוזמת, המובילה והחדשנית", מסכם צחר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית