שתפו‬        

רן בן מיכאל

אוקיינוסים לוהטים

הדוח המיוחד שפורסם לאחרונה אודות השפעת משבר האקלים על האוקיינוסים מצייר תמונה עגומה. מה קורה באגן הים תיכון ולחופי ישראל?

4 בדצמבר 2019



 

דוחות של מדענים נוטים להיות יובשניים, שמרנים, מסויגים ולאקוניים. הדו"ח האחרון הסוקר את מצב האוקיינוסים אינו שונה, אבל מבעד לשפה המתונה והסטטיסטית עולה מסר ברור: האוקיינוסים קרובים לנקודת הרתיחה.

לאחרונה פירסם הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים (IPCC) דו"ח מיוחד על "מצב האוקיינוס והקריוספירה (האזורים הקפואים בכדור הארץ) בתנאים של אקלים משתנה". הדו"ח מתמקד בהאצת תהליכי השינוי באזורים אלו, המהווים יותר מ-80 אחוז משטח כדור הארץ:  במיוחד הכפלת קצב ההתחממות שלהם מאז שנות ה-90 והצטמצמות כיפות הקרח בקטבים. התהליכים מובילים לעליית מפלס פני הים, שבתרחישים מסוימים צפויה לעמוד על כמטר וחצי בסוף המאה, ומאיימת על כ-10 אחוזים מאוכלוסיית העולם (כ-700 מיליון) המתגוררת בסמוך לחופים ובמדיניות האיים בעולם, שחלקן עלולות להפוך לבלתי-ראויות למחיה.

הדו"ח סקר כ-7,000 מחקרים מדעיים והוסיף לכך נתונים שנאספו מניטור שוטף של גופים שונים, שמצביעים על אותם תהליכים. כך, לדוגמה, בחודש אוקטובר 2019 נרשם שיא שלילי בהיקף הקרח בקוטב הצפוני מאז החל המעקב הלווייני אחריו לפני 41 שנים, וקצב ההתחממות של הפרמהפרוסט (שכבת הקרח התת קרקעית המכסה אזורים כמו סיביר ואלסקה) הוא המהיר ביותר שנרשם.

כמו ביבשה, שינוי האקלים מוביל גם במרחב הימי לאירועי מזג אוויר קיצוני, כמו סופות טרופיות וגלי חום, בתכיפות ובעוצמה גדלות, שרק ימשיכו להתעצם. על פי הדו"ח החדש, הצפות חוף של פעם-במאה-שנים יתרחשו באזורים מסוימים מדי שנה החל ב-2050.

הדו"ח מפנה תשומת לב גם לרכסי הרים מושלגי-עד: מתברר שגם להיעלמות המואצת של כיפות קרח אלו יש משמעות רבה, משום שהם אוצרים בתוכם רעלנים כמו די.די.טי ומתכות כבדות, שעתידים למצוא את דרכם למי שתיה, יש להם חלק בייצור אנרגיה הידרו-אלקטרית ומדינות כמו אלבניה, פרו וסקנדינביה התלויות באנרגיה כזו יסבלו משינוי במחזור המים. בנוסף, הצמצום הניכר בכיסוי השלג (יותר מ-60 אחוז, על פי הדו"ח), ישנה את תרבות הסקי בהרי האלפים.

בין הסתגלות למיתון

על פי הדו"ח, השאלה על הפרק איננה האם שינוי האקלים מתרחש, אלא מה תהיה עוצמתו וחומרתו: עמידה ביעדי הפליטות של הסכם פריס תשאיר את עליית הטמפרטורה הממוצעת של פני האוקיינוסים על כמעלה צלזיוס אחת, המשך עסקים כרגיל יעלה אותה בין 2 ל-4 מעלות צלזיוס. אפילו אם יושגו היעדים המחמירים של הסכם פריס, עליית המפלס לא תיעצר ותעמוד על מטר לפחות בסוף המאה ה-22. באוסטרליה, למשל, הורדה תחזית מצבה של שונית המחסום הגדולה ל"גרועה ביותר" בשל משבר האקלים.

לכל התופעות האלו יש על פי הדו"ח משמעות כלכלית: ללא שינוי במגמה, הירידה בבריאות האוקיינוסים ובהיקף השירותים שהם מספקים (דיג, תיירות וכדומה) תעלה לכלכלה העולמית 428 מיליארד דולר מדי שנה ב-2050 וכמעט 2 טריליון דולר ב-2100.

sasha stories – unsplash

 

אגן בסיכון

"הדו"ח הנוכחי שונה מדוחות אחרים במבט הממוקד שלו בשני מרחבים – האוקייני והקפוא – לצד דיון ביכולת ההסתגלות לשינויים העולמיים", אומר פרופ' בוקי רינקביץ', מהמכון לחקר ימים ואגמים, ששימש כמחבר מוביל בחלק מפרקי הדו"ח המיוחד. "זהו אחד הדוחות המוקפדים מבחינת הכתיבה, תהליך ההערות, וניסוח המסר לקובעי מדיניות – גם אם אפשר היה לעשות יותר כדי להעביר את המסקנות בצורה ידידותית יותר לקהל זה".

רינקביץ' אומר שמאחר שהדו"ח התייחס לנקודת המבט הכללית של הימים והאוקיינוסים, "השינויים המוכרים לנו מהים התיכון לא מצאו את דרכם לדו"ח. אחד מהם הוא הנושא של מינים פולשים שמהווה בעיה קשה, בעיקר באגן המזרחי של הים התיכון, זאת לאור הגירה של מינים דרך תעלת סואץ".

הדו"ח אולי אינו מפנה זרקור מיוחד לאגן הים התיכון, אבל משבר האקלים בהחלט נותן את אותותיו בשכונה שלנו. רשת מומחי הים התיכון לשינוי האקלים והסביבה, המאגדת מדענים מרחבי האגן, מציגה שורה של סיכונים לאספקת מים ומזון ולבריאות האדם והמערכות האקולוגיות. על פי הדו"ח שלהם, טמפרטורת האוויר כבר עולה ב-1.5 מעלות בממוצע – גבוה יותר מהשינוי העולמי של 1.1 – וללא אפחתה של פליטת גזי חממה תעלה ב-2.2 מעלות כבר ב-2040. טמפרטורת המים באגן המזרחי עולה בקצב המהיר יותר ותעלה בכ-3 מעלות נוספות לכל הפחות בסוף המאה.

"השינוי הגלובלי שמתואר בדו"ח ובדוחות דומים אחרים מהווה איום קיומי ומחייב השקעה בהסתגלות וישראל עדיין אינה עושה מספיק כדי לנהל את המדינה תחת התרחישים העתידיים", אומר רינקביץ'.

חצי הכוס המלאה

המצב רע, ויהפוך גרוע יותר, אך אינו חסר-תקווה. הפאנל המיוחד לכלכלה מקיימת של האוקיינוסים – פורום מומחים של המכון העולמי למשאבי טבע – פירסם המלצות, שאפתניות למדי, להתמודדות. להערכתם, יישום צעדי איפחות בחמישה תחומים עיקריים – הרחבת הפקת האנרגיה המתחדשת במרחב הימי, צמצום פליטות בתובלה ימית, שיקום מערכות אקולוגיות חופיות, חדשנות בחקלאות ימית, ומחקר ופיתוח של אצירת פחמן בקרקעית – יתרום חלק נכבד מההפחתה הכוללת הנדרשת.

כל אלו הם צעדים רצויים, אך הדו"ח החדש הוא ברובו פסימי: לעליית החומציות של מי הים, להתרחבות האזורים מעוטי החמצן או לנסיגת הקרח הימי באוקיינוס הארקטי צפויות להיות השפעות בלתי הפיכות שיתמשכו לאורך עשרות או מאות שנים קדימה והסבירות להגעה אל נקודת האל-חזור של תהליכים אלו היא גבוהה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית