שתפו‬        

לירון דנה

האבוקדו של העתיד

חוקרים הצליחו לראשונה להשתמש בטכנולוגיה של הקפאה קריוגנית כדי לשמר שני מינים של אבוקדו לאורך זמן. הפיתוח החדש יוכל לסייע לשמור על הפרי המבוקש הזה גם בתנאי האקלים המשתנים שמאיימים עליו

27 בנובמבר 2020



האבוקדו מקבל בשנים האחרונות מעמד של זהב ירוק. הוא נחשב לאחד הפירות הטעימים והבריאים ביותר בעולם, ולא בכדי הוא נהפך לאחד הסמלים של דור הY-, עם יותר ממיליון וחצי תצלומים בעמוד אינסטגרם שמוקדש רק לאבוקדו על טוסט. הביקוש לאבוקדו רק גדל משנה לשנה, כשב-2018 הוערך השוק העולמי שלו ב-13.64 מיליארד דולר, שצפויים לצמוח לשווי של 21.56 מיליארד דולר עד 2026, זאת לפי נתונים של חברת הייעוץ TMR.

עם זאת, העתיד טומן בחובו סכנות בדמות שינויי טמפרטורה קיצוניים שעלולים לאיים על מרבית גידולי האבוקדו בעולם. מחקרים מראים שגידולי אבוקדו רגישים במיוחד לתנאי מזג אוויר משתנים וצופים ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הפרי בעקבות שינוי האקלים. כדי להבטיח שגם הדורות הבאים ייהנו מטעמו הייחודי של האבוקדו עובדים חוקרים מכל העולם על דרכים להגנה על הצמח מפני תנאי קיצון וייתכן שסועדי העתיד יאכלו מינים שונים של אבוקדו שעברו שימור בתהליך לא שגרתי של הקפאה קריוגנית.

"אנחנו נמצאים בעולם שמתאפיין בשינוי אקלים, שבו התנאים ששוררים היום שונים מהתנאים ששררו בעבר. המחקר המדעי צופה אתגרים שונים בעקבות זאת: החל ממיעוט משקעים ועליית טמפרטורות ועד מחלות צמחים, מזיקים, וירוסים, חיידקים ופטריות", אומרת ד"ר עינב מייזליש גתי, מנהלת בנק הגנים הישראלי במכון וולקני, שמשמר זרעים של מגוון צמחי ישראל. "תהליך ההתאמה של צמחים לשינוי האקלים הוא תהליך אבולוציוני שאורך זמן ממושך יחסית למהירות שבה מתרחשים השינויים באקלים. לכן, חוקרים בתחום החקלאות והאקולוגיה בודקים כיצד ניתן יהיה לטפח ולשמר זנים חקלאיים שיהיו עמידים לתנאי האקלים החדשים".

"בזן מסוים של אבוקדו, לדוגמה, יכולה להופיע תכונה של עמידות לטמפרטורות גבוהות. לא נצטרך להשתמש בזן כפי שהוא אלא לשלוף ממנו את התכונה הייעודית ולהכליא אותה לתוך הזן החדש שמפתחים. כדי שנוכל לשלוף את התכונות האלו, הן צריכות להיות נגישות וזמינות למחקר", מסבירה מייזליש גתי.

"לא כל צמח מאפשר נגישות בתצורה של זרעים. חלק מהזרעים לא ניתנים לשימור בטכנולוגיות של ייבוש והקפאה, ולעיתים שימור של זרע לא מאפשר גישה נכונה לתכונות של הצמח, וזהו גם המצב בצמח האבוקדו ובעצי מטעים אחרים", היא מוסיפה.

מגרעין האבוקדו לא ניתן לדלות תכונות גנטיות חשובות והוא לא ניתן לריבוי. לכן, כדי לשמר את הצמח ואת כל תכונותיו יש להשתמש בייחור ובהרכבה של הענפים שלו. חלקי הצמח השונים לא ניתנים לשימור בטכניקות המקובלות להקפאת זרעים ולכך נדרש פתרון יצירתי.

מחקרים מראים שגידולי אבוקדו רגישים במיוחד לתנאי מזג אוויר משתנים וצופים ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הפרי בעקבות שינוי האקלים. תצלום: louis hansel – unsplash

מינוס 196 מעלות

פתרון מקורי לבעיית השימור של צמח האבוקדו הוצג לאחרונה על ידי צוות חוקרים אוסטרלי, שפרסם את ממצאיו במאמר בכתב העת PCTOC. לראשונה, הצליחו החוקרים להשתמש בטכנולוגיה של הקפאה קריוגנית כדי לשמר שני מינים של אבוקדו (ולוויק וריד) לאורך זמן.

הקפאה קריוגנית היא תהליך שימור שנעשה על ידי הקפאה בטמפרטורות נמוכות מאוד של מינוס 196 מעלות צלזיוס. סרטי מדע בדיוני מספרים על דמויות שמוקפאות בזמן וחוזרות לחיים מספר שנים לאחר מכן. אמנם, בני אדם עדיין לא מוקפאים ומופשרים בהצלחה, אך המציאות במקרה הזה לא רחוקה כל כך מהדמיון. כיום, משתמשים בהקפאה קריוגנית כדי לשמר חומר ביולוגי אנושי כמו זרע וביצית. במשך שנים נעשו ניסיונות רבים לשמר בהקפאה קריוגנית גם את צמח האבוקדו, אך הם נכשלו, משום שהתגלה כי לא ניתן להפשיר אותם בחזרה בהצלחה.

במסגרת תהליך ההקפאה החדש, החוקרים חתכו חלק קטן מצמח אבוקדו בוגר, ולאחר טיפול מקדים, אחסנו אותו בתוך חנקן נוזלי. החנקן הנוזלי שומר על טמפרטורה נמוכה ללא צורך בחשמל ולכן הוא אידיאלי לשימור הצמח לאורך זמן.

בהמשך, החוקרים עטפו את הצמחים בנייר אלומיניום שמאפשר לדגימות לעבור קירור וחימום מהירים מבלי להרוס אותן. הם ערכו ניסויים רבים כדי לעורר את הצמח ונתקלו בקשיים כאשר הדגימות שעברו את תהליך ההפשרה נרקבו. בסופו של דבר הם מצאו נוסחה מנצחת שכוללת חשיפה של הצמח לוויטמין סי וקירור בטמפרטורה נמוכה (10 מעלות צלזיוס) למשך שבועיים בשלב שלפני ההקפאה. כך הם הצליחו להפשיר צמח ראשון, לאחר שייבשו אותו באמצעות סוכרוז.

אחרי עשרות שנים של ניסויים וכשלונות, צמח אבוקדו שעבר הקפאה קריוגנית שרד את התהליך והופשר בהצלחה. כעבור חודשיים מזמן ההפשרה, כ-70 אחוז מהצמחים שעברו שימור גידלו עלים חדשים והיו מוכנים להשרשה ולשתילה במטעים ברחבי העולם.

להשתמש ביתרונות גנטיים

ממצאי המחקר יכולים להתגלות כחשובים ביותר במקרה של אסונות אקלימיים שימחקו זני אבוקדו שונים. השימור הקריוגני יסייע בהשבת מינים לטבע ובפיתוח מינים עמידים בפני סכנות עתידיות. חשיבות משנית לשימור ולזמינות של זנים שונים היא בטיפוח תכונות מסוימות שיתאימו לדרישות הצרכנים והחקלאים. ניתן יהיה להשתמש ביתרונות גנטיים של זנים מסוימים כדי להגביר את כמות היבול לשמחת החקלאים, ובזנים אחרים כדי להגדיל את כמות הערכים התזונתיים וכדי להגביר תכונות של טעם וריח לטובת הצרכנים.

השימור הקריוגני יסייע בהשבת מינים לטבע ובפיתוח מינים עמידים בפני סכנות עתידיות. תצלום: gil ndjouwou – unsplash

להגן על המטעים

כדי למנוע מצב שבו תגיע אוכלוסיית עצי האבוקדו לאחרית הימים, נעשים גם צעדים להגנה ולשימור של מטעי אבוקדו פעילים. קבוצת מיגל – מו"פ צפון של החברה לפיתוח הגליל, בוחנת טכניקות יישומיות להתמודדות של מטעי אבוקדו עם אקלים קיצוני, ביניהן שיטה להפחתת עוצמת קרינת השמש באמצעות פרישת רשתות צל מיוחדות מעל צמרות העצים. לפי החוקרים שיטה זו מפחיתה משמעותית את הנזק שנגרם ליבול בעקבות אירועי קרה.

"ישראל סובלת מאירועי קור קיצוני בחורף וחום קיצוני בקיץ. האקלים הקיצוני הזה גורם לנזקים מאוד גדולים למארג האקולוגי באופן כללי ובפרט לגידולי האבוקדו. הפגיעה יכולה להביא לעשרות אלפי טון בשנה של יבול שהולך לפח. החקלאים חווים על בשרם את שינוי האקלים וכך גם הצרכנים כאשר המחירים של מוצרים עולים". אומר ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר במיגל.

"על שינוי האקלים העולמי יש לנו פחות השפעה, אבל יש לנו את היכולת להשפיע על המיקרו-אקלים במטעים באמצעות טכניקות שונות ביניהן פרישת רשתות הצל", מוסיף רובינוביץ'. "כרגע, אנחנו רחוקים מאוד מאסון שבו יימחו עצי האבוקדו מעל פני העולם, אך באופן תיאורטי הסכנה קיימת ואנחנו מתכוננים אליה באמצעות שיטות שימור שונות".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית