הזדקנות בישראל, במיוחד באזורים שסובלים ממשברים ביטחוניים ממושכים כמו עוטף עזה, מתאפיינת במרכיב ייחודי: הזדקנות בצל טראומה. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שלמרות האתגרים הכפולים של הזדקנות והתמודדות עם השפעות טראומה, רוב המבוגרים מצליחים לשמור על תפקוד יציב. אחת ״התרופות״ המשמעותיות להתמודדות עם המציאות המורכבת הזו היא תחושת משמעות בחיים, שנמצאה כגורם מרכזי המשפיע על בריאותם ורווחתם של קשישים. היעדר תחושת משמעות עלול להאיץ תהליכי הידרדרות בריאותית, בעוד שנוכחותה עשויה למנוע התדרדרות ולתרום להזדקנות ״מוצלחת״ יותר, שמשמרת את איכות החיים גם בתנאים מאתגרים.

המחקר הבחין בין אוכלוסיות מבוגרות שפונו מבתיהן בלית ברירה לבין אלו שלא פונו או שבחרו להישאר בביתם. ״כל קבוצה התמודדה עם אתגרים ייחודיים״, מסבירה פוקס. ״גם אלו שנשארו בבתיהם חוו קשיים משמעותיים. האוכלוסיות שלא פונו נאלצו להתמודד עם אזעקות תכופות ועם ערעור מוחלט של שגרת יומם – גורם קריטי במיוחד בגיל השלישי. בעוד שאצל צעירים, שינויים בשגרה עשויים להיות דרמטיים פחות, עבור קשישים, חוסר היכולת לשמור על שגרה או לצאת לפעילויות חיוניות כמו מועדוניות או מרכזי יום פוגעת באופן עמוק בנפש ובתחושת הרווחה״, היא אומרת.

בקרב האוכלוסייה הבדואית, המשפחה ממלאת תפקיד מרכזי ומשמעותי בחייהם של הקשישים. נהוג שהאוכלוסייה המבוגרת נשארת בבית כחלק מהדינמיקה המשפחתית. עם זאת, פעמים רבות הקשישים נשארים לבד בביתם, במיוחד בתקופות משבר, ומגמה זו החריפה במהלך המלחמה. ״היעדר נוכחות של אנשים נוספים בבית החמירה את תחושת הבדידות בקרב הקשישים״, מציינת פוקס. ״במקום שהקרבה המשפחתית תספק תמיכה, המלחמה גרמה להסתגרות גדולה יותר, ולעיתים אף לחוסר נכונות לצאת מהבית, מה שהגביר את תחושת הבדידות ואת הפגיעוּת הנפשית שלהם״.

בדו"ח מוצגות מספר המלצות עקרוניות למצבים עתידיים שדורשים פינוי חירום, שעלולים להתרחש גם כתוצאה משינויי אקלים. ״השאיפה היא לשמור כמה שיותר על המבנה הקהילתי הקיים ולפתח מענים ייחודיים לאותן תת-אוכלוסיות״, אומרת פוקס. ״הכוונה היא להציג מספר עקרונות מנחים שיהיו זמינים למעצבי מדיניות ולמקבלי החלטות שעובדים עם אוכלוסיית הגיל השלישי, בין אם זה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד להגנת הסביבה או הרשויות המקומיות בעיריות ובמועצות האזוריות״, אומרת פוקס. "ידע רב הצטבר באירועי החירום, במלחמת חרבות ברזל וגם במשבר הקורונה. כולי תקווה שנשכיל ליישם את הידע כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים של משבר האקלים", מסכמת הלס.