תודעה סביבתית אינה רק עניין מוסרי או אקטיביסטי. גן יער במושב מטע. צילום: יניב קדושים
לפי דו"ח האושר העולמי 2025, שבו ישראל מדורגת במקום השמיני, "נתינה מרצון עשויה להוביל לאושר גדול יותר", כאשר טיפול בילדים או קשר לסביבה מובאים כדוגמאות. ואכן, בשנים האחרונות מתרבות העדויות לכך שתודעה סביבתית אינה רק עניין מוסרי או אקטיביסטי – היא יכולה גם לשפר את איכות החיים שלנו. תודעה סביבתית היא גישה הוליסטית שמשלבת בין ידע על הסביבה, תחושת חיבור ואחריות כלפי הטבע, והשתתפות פעילה בפעולות מקיימות. היא לא מוגבלת למודעות לאתגרים הסביבתיים, אלא כוללת גם הכרה בהשפעה ההדדית בין האדם לסביבה וביכולת של חיבור מודע לטבע לשפר את איכות החיים והרווחה הנפשית.
מחקרים מצביעים על כך שפעולות כמו בילוי בטבע, מִחזור או אימוץ אורח חיים מקיים עשויות להפחית מתח, להגביר תחושת משמעות ואפילו לתרום לבריאות הנפשית. האם ייתכן שהדרך לרווחה אישית עוברת גם דרך החיבור שלנו לסביבה?
הסביבה – לא רק חומר, אלא גם יחסים
מרבית האנשים תופסים את המושג "קיימות" כמשהו מחייב ולעיתים אף מאיים – כאילו מדובר בעוד רשימת מטלות שיש להוסיף ללוח זמנים עמוס ממילא. אך מה אם היינו מסתכלים אחרת על קיימות? במקום להיתפס כוויתור, שינוי אורח החיים לכזה המותאם לערכים סביבתיים עשוי להציע לנו יתרונות משמעותיים ברמה האישית. כך אנחנו וכדור הארץ יכולים להיות חלק ממערכת יחסים בריאה של קבלה ונתינה שממלאת אותנו בתחושת משמעות עמוקה שבה אנחנו מרגישים חלק ממשהו גדול ושלם, ללא תחושת נפרדות וניכור מהטבע.
מחקרים מראים ששהייה במרחבים ירוקים, צריכת מוצרים מקיימים ואפילו ביצוע פעולות פרו-סביבתיות פשוטות כמו מִחזור ושימוש מופחת באנרגיה תורמים להפחתת לחץ, לשיפור מצב הרוח, לחיזוק תחושת המשמעות בחיים ואפילו לריפוי והחלמה מהליכים רפואיים. התודעה הסביבתית מחברת אותנו לטבע, מספקת תחושת שייכות, ויוצרת מצב שבו שני הצדדים – האדם והסביבה – יוצאים נשכרים. חוויות של חיבור לטבע נמצאו כמגבירות תחושת סיפוק ואיזון נפשי, ואף משפרות תפקודים קוגניטיביים כמו ריכוז וזיכרון.
עם זאת, הקשר בין תודעה סביבתית לרווחה נפשית הוא לא תמיד חד-משמעי. לצד היתרונות, יש מקרים שבהם מודעות סביבתית גבוהה עלולה לעורר דאגה ואפילו חרדה. ממחקרים עולה שאנשים בעלי מודעות גבוהה למשבר האקלים עשויים לחוות דאגה מתמשכת ואף חרדה סביבתית, המובילה לעיתים לרגשות של חוסר אונים. נוסף על כך, לא כל סביבה טבעית בהכרח מעודדת תחושות חיוביות. למשל, מרחבים נטולי מקלט או מקום מחסה, או יערות צפופים במיוחד, עלולים לעורר תחושות של חוסר נוחות ואף פחד. גורמים אלה מדגישים את הצורך בהבנת התנאים שבהם תודעה סביבתית יכולה להועיל לרווחה נפשית.
ממשלות מסוימות, כמו בריטניה וניו זילנד, כבר שילבו מדיניות ציבורית המתמקדת ברווחה נפשית לצד קיימות סביבתית. צילום: ד"ר גל חגית קרסו רומנו
אורח חיים מקיים – לא רק בשביל הסביבה
למרות המורכבות, אין ספק כי טיפוח קשר מודע עם הטבע משפר את איכות החיים שלנו. מחקרים שנערכו במדינות מערביות מצביעים על כך שהשקעה במדיניות ציבורית המקדמת גישה למרחבים ירוקים תורמת לשיפור הרווחה הכללית של האוכלוסייה. ממשלות מסוימות, כמו בריטניה וניו זילנד, כבר שילבו מדיניות ציבורית המתמקדת ברווחה נפשית לצד קיימות סביבתית, תוך הדגשת חשיבות המרחבים הירוקים לחיי היום-יום של האזרחים.
גם בתחומי החינוך והטיפול הנפשי, לצד פרקטיקות עתיקות להגברת הרווחה הנפשית כמו מיינדפולנס, מדיטציה ויוגה קיימות גישות כמו "אקו-תרפיה" שמציעות דרכים חדשות-ישנות שבהן חיבור לטבע מועיל לבריאות הנפשית. שילוב הטבע בחיי היומיום, בין אם דרך פעילויות פנאי ירוקות ובין אם במדיניות סביבתית-חינוכית, מהווה דרך ייחודית לשיפור הבריאות הנפשית הכוללת.
המסקנה ברורה: קיימות אינה רק מאבק להצלת העולם, אלא גם דרך לשיפור חיינו. החיבור לטבע ולסביבה הוא לא רק ערך סביבתי – הוא מפתח לבריאות נפשית טובה יותר, לחיזוק החוסן הנפשי, לתחושת שייכות ולחיים מספקים יותר. חוקרים מדגישים שהרחבת המחקר בתחום זה תאפשר להבין טוב יותר את המנגנונים הפסיכולוגיים שמתווכים את הקשר בין קיימות לרווחה. אז בפעם הבאה שמתקבלת אצלך ההחלטה לאמץ הרגלים מקיימים – כדאי לך לדעת שזה לא רק למען כדור הארץ, אלא גם למען עצמך.
ד"ר גל חגית קרסו רומנו היא ראש חטיבת קיימות במכללה האקדמית תל חי ובוגרת תוכנית ממשק. הכתבה מבוססת על עבודת הסמינריון של דניאל אבן ורועי בן עמי מהמכללה האקדמית תל חי, והוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
