על רקע התחממות כדור הארץ בצל משבר האקלים, חשוב להבין את ההשלכות לזמינות העולמית של מי שתייה. צילום: pexels, pixabay
"בלי מים, אין חיים", נהוג לומר. מערכות אקולוגיות בטבע תלויות במים כדי להתקיים. הדבר נכון גם לגבינו, בני האדם: אנחנו שותים אותם, מתקלחים בהם ומגדלים בעזרתם את המזון שלנו. זה הופך את המים למשאב חשוב התומך בחיינו, ולכן רצוי לנהוג בהם בחוכמה. אולם, משבר האקלים ופעילות האדם מזיקים למאגרי מי השתייה שלנו. איך בדיוק זה קורה, מי נמצא בסכנה, וכמה זה רלוונטי בישראל?
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Geoscience בחן את השפעת הטמפרטורה שמעל הקרקע על שכבת המים שנמצאת בתת הקרקע – מי התהום. מי התהום הם המקור הגדול ביותר בעולם של מים מתוקים לא-קפואים. במחקר התייחסו לטמפרטורה שלהם כמדד המעיד על איכותם. הסכנה הטמונה בהתחממות מי התהום היא שמים חמים יותר משנים את מסיסותם של גזים בתוך המים. בדרך זו, שיעור חמצן נמוך יותר באקוויפר עלול להיות מלווה בעלייה בנוכחות החומרים זרחן, ארסן ומנגנן. הראשון עלול להוביל לצמיחת אצות, ואילו השניים האחרים נחשבים לסיכון בריאותי במי שתייה.
תהום או התפלה
"מי שתייה הם מים שמשומשים לצרכים ביתיים", מסבירה ד"ר ניבי קסלר, מאגף איכות מים ברשות המים ובוגרת תוכנית ממשק. "בישראל הם צריכים לעמוד בתקן הישראלי. לרוב מדינות העולם יש תקן של איכות מים". לדבריה, ישנן מדינות שהתברכו במקורות מים עיליים רבים כמו נהרות ואגמים. מי שאינן כאלו תלויות במקורות מים אחרים ובפרט במי תהום. בישראל מי התהום מצויים באקוויפר החוף – שבו המים מרוכזים בין חלקיקי החול והכורכר, ובאקוויפר ההר – שבו המים מצויים בסדקי הסלע. על פי מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת 'אקולוגיה וסביבה', אקוויפר ההר מספק כשליש מצריכת המים הטבעיים בישראל (600 מיליון מ"ק לשנה), ואיכותו היא הטובה ביותר. לעומת זאת, לאקוויפר החוף נפח אגירה הגדול פי חמישה מזה של אקוויפר ההר והכנרת גם יחד. יש שורה של אתגרים בשמירה על מאגרי מי התהום: מיעוט משקעים, שאיבת יתר, פעילות תעשייתית וחקלאית מזהמת ובנייה שאוטמת את פני הקרקע ויוצרת נגר עילי כמו הצפות על חשבון חלחול ומילוי המאגרים.
"בארץ מי התהום הם מקור צריכה משמעותי מאוד. עם זאת, התפלת המים גרמה למי התהום להיות משמעותיים פחות בצריכת המים הביתית", ועדיין, מציינת קסלר, אזורים מסוימים בצפון הארץ עוד לא חוברו למתקן התפלה. באזורים אלה, אחוז נכבד מהשימוש במים מקורו במי תהום טבעיים. יש לזה גם יתרון – הם מכילים מינרלים חיוניים לבני האדם.
גם להתפלת מים יש היבטים סביבתיים בעייתיים. צילום: pixabay
האם נוכל לשתות מים מהברז?
על רקע התחממות כדור הארץ בצל משבר האקלים, חשוב להבין את ההשלכות לזמינות העולמית של מי שתייה, במיוחד כשאחד מיעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא עוסק בנגישות אוניברסלית למי שתייה עד 2030. המחקר הראה שבין השנים 2000–2020 טמפרטורות מי התהום בעולם עלתה בממוצע ב-0.3 מעלות צלזיוס. התחזית היא שעליית טמפרטורה עד שנת 2100 תנוע בין 2.1–3.5 מעלות צלזיוס – הטווח תלוי בהיקף הפליטות העתידי של פחמן דו חמצני.
ממצאים אלו מנבאים שאספקת המים לעד כ-600 מיליוני אנשים ברחבי העולם נמצאת בסכנה, בייחוד באזורים שחשופים יותר להתחממות ושתושביהם נסמכים על מי תהום שנמצאים סמוך לפני הקרקע. כיום, כ-30 מיליון איש חיים באזורים שבהם מי התהום נחשבים חמים מדי – מעל 34 מעלות צלזיוס, ומצריכים טיפול לפני השימוש בהם כמו הרחתה.
לדברי קסלר, בישראל בוצעה בדיקה ראשונית בעזרת נתוני רשות המים, ונמצאה עלייה קלה בטמפרטורת מי התהום העליונים. המאגרים בישראל לא זהים בחשיפתם לטמפרטורה החיצונית שתלויה בעד כמה הם קרובים לפני הקרקע. "אם מי התהום הם בעומק 2 מטרים והתנאים בחוץ משתנים", אומרת קסלר, "הם יושפעו יותר מאשר מי תהום בעומק מאות מטרים".
לצד זאת, היא מצביעה על אתגרים נוספים שיכולים להשפיע על איכות המים מלבד הטמפרטורה – גם הם מעשה ידי אדם. "מי תהום זה משהו שנמצא לנו מתחת לרגליים ומושפע מאוד מהפעילויות שלנו", היא מבהירה. לפי קסלר, סכנה גדולה טמונה בשפכים תעשייתיים, בביוב ובחומרי הדברה. "לכל מה שנשפך על פני השטח, יש פוטנציאל לחלחל ולהשפיע על איכות מי התהום". זיהומים אלה, היא טוענת, מסכנים יותר את איכות המים בישראל מאשר ההשפעה של התחממות מי התהום. סכנה נוספת בישראל מגיעה בעקיפין מהתחממות כדור הארץ – עלייה בגובה פני הים עלולה לגרום להמלחת אקוויפר החוף עקב חדירת מי ים לאקוויפר.
איפה יש מקום לתקווה? לפי קסלר, בעשור האחרון ניהול האקוויפרים השתפר משמעותית אחרי שנים שבהן היה מצב של גריעת מים, בדומה לחשבון בנק שבו "הכמות הולכת ויורדת". הדבר קשור לכניסת ההתפלה שגם לה היבטים סביבתיים בעייתיים כמו צריכת אנרגיה גבוהה. יחד עם זאת, השימוש הנרחב בהתפלת מים מאפשר "יותר דרגות חופש לגופים שמנהלים את משק המים להחליט כמה הם שואבים". לכן, היא מסבירה, מתאפשר "לשמר ולשקם את המפלסים באקוויפרים", היא מסכמת.