השבוע נערכה הוועידה השנתית ה-50 למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה במתחם אקספו תל אביב. במהלך שני ימי הוועידה (ד'-ה') פקדו אותה כ-1,400 משתתפים, שהאזינו ל-200 הרצאות שהציגו את כל מה שנמצא בחזית העשייה הסביבתית בישראל ובעולם, מצד חוקרים, נציגים של גופי ממשל וארגוני חברה אזרחית. הוועידה נערכה במקביל לשבוע המדע והסביבה, שהתקיים בין 7-3 ביולי ושכלל מעל 70 אירועים בתל אביב וברחבי הארץ, במטרה להעלות את המודעות לנושאים סביבתיים בציבור הרחב.
ג'יין גודול והמציאות הישראלית
הדוברת המרכזית של הוועידה, ד"ר ג'יין גודול – פרימטולוגית, אנתרופולוגית, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה פורצת הדרך עם שימפנזים בשנות ה-60, הופיעה במושב הפתיחה המרכזי בנאום מרחוק שבו היא בירכה את המשתתפים והצהירה על תקוותה שמדינת ישראל תתחייב לאסטרטגיה לאומית לשיקום הטבע, בשיתוף מדינות האזור. "מוזר שהיצור התבוני ביותר שהתהלך בעולמנו אי-פעם הורס את ביתו היחיד", אמרה גודול על משבר האקלים שלו גורמים בני האדם. "נראה שיש נתק בין המוח החכם לבין הלב האנושי, האהבה והחמלה. רק כשהשניים עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הופיעה גם היא בפתח המושב (באמצעות נאום מרחוק, בשל הידבקותה במחלת הקורונה). זנדברג הדגישה את החשיבות הרבה שטמונה בהסתמכות על ידע מדעי בקבלת החלטות בנושאי מדיניות סביבה ואקלים, ובירכה על הרפורמה בחינוך שהוביל משרדה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, שמבטיחה שמספטמבר הקרוב ילמדו כל הילדים ובני הנוער בישראל, מגן ועד י"ב, תכני סביבה מותאמים לגיל במסגרות החינוכיות הפורמליות ובתנועות הנוער.
המושב המרכזי השני של היום הראשון עסק במציאת פתרון לבעיות הגלובליות המאיימות עלינו באמצעות שימוש בנקודת מבט חיצונית – לוויינים בחלל. ד"ר קתרין קלווין, המדענית הראשית של נאס"א, פנתה בהרצאתה מרחוק למשתתפי הוועידה והציגה את הדרך שבה סוכנות החלל האמריקאית משתמשת בלוויינים ובמכשירי מדידה שנמצאים על גבי תחנת החלל הבינלאומית כדי לבחון את השינויים רחבי ההיקף שמתחוללים על פני כדור הארץ בעשורים האחרונים, בהם עלייה בכיסוי פני השטח על ידי ערים וירידה בשטחי היערות, וכדי לבחון את הגזים והחלקיקים שמשפיעים על קליטת ואגירת החום באטמוספרה.
"יש לנו את הכישרון והיצירתיות הדרושים"
במליאת הפתיחה שהתקיימה בבוקר השני של הוועידה דיבר נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על הצורך להתמקד ולפעול בנושא משבר האקלים באופן מיידי, כדי להימנע מהשלכותיו ההרסניות שעלולות לפגוע בכולנו בצורה דרמטית בעתיד. יחד עם זאת, הנשיא התייחס גם להזדמנויות שמעלה הצורך בחדשנות טכנולוגית עבור אומת הסטארט-אפ הישראלית. "יש לנו את הכישרון והיצירתיות הדרושים כדי להעמיד לידי העולם כולו את הכלים להתמודד עם המשבר ולשפר את ההווה והעתיד", הצהיר הרצוג.
שר החקלאות ופיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, עודד פורר, וחה"כ גילה גמליאל, דיברו גם הם במליאת הפתיחה, והדגישו את הצורך להשקיע בחדשנות ישראלית בתעשיות ירוקות ולהציב את ישראל בראש ההתמודדות עם משבר האקלים מבין מדינות העולם. "הגענו לשעה שבה אנו זקוקים למהפכה נוספת בחקלאות", הסביר פורר. "מהפכה של 'אגרוטק' ו-'פודטק', ושל שימוש בחקלאות מדייקת שתאפשר לייצר מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה תוך הפחתה בזיהום של הקרקע ובשימוש בחומרים שפוגעים בסביבה". בנוסף, פורר פירט על הצורך לצרוך פחות חלב ובשר מן החי ולמצוא מקורות חלבון חלופיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות – נושאו של קול קורא שהושק לאחרונה במשרד החקלאות בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
דמוקרטיה מול משבר האקלים
יו"ר פורום האקלים הישראלי, חה"כ לשעבר ד"ר דב חנין, הסביר בוועידה שמשבר האקלים משפיע על כל היבטי החיים שלנו כיום, ולכן "הכול צריך להשתנות". לטענתו, הבעיה כיום היא כבר לא הכחשה של הבעיה – אלא הכחשה של האפשרות לפתרון, ולכן המאבק הוא מול הייאוש שאנשים חשים אל מול המשבר. "ייאוש הוא אויב מסוכן ושגיאה עצומה", אמר חנין. "משבר האקלים הוא אתגר עצום, אבל אנחנו נצליח לתת לו 'פייט'". בנוסף, חנין הזהיר שככל שהמצב האקלימי יתדרדר, תיתכן התדרדרות מקבילה לרודנות פוליטית, ולכן לדבריו הפורום פועל לגיוס יצירתיות ויכולות דמוקרטיות להתמודדות עם הבעיה.
במושבים השונים של הוועידה התקיימו עשרות הרצאות שונות מצד חוקרים, פעילי סביבה, גופי ממשל ונציגים מהמגזר העסקי. אחד המושבים, שנערך בחסות פורום האקלים הישראלי, כלל הצגת יוזמות בשלל נושאים סביבתיים, בין אם ארציים שפונים לכלל האוכלוסייה או כאלו שעוסקים במגזר ספציפי ובנושא מוגבל. פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ולשעבר שרת החינוך, הציגה הצעה להוספת תכנית לימודים סביבתית חובה לכלל העוסקים בהוראה – כולל למורים למתמטיקה או היסטוריה, למשל – במטרה להעלות את המודעות הסביבתית בקרב המורים בישראל, ודרכם גם בקרב התלמידים. מיטל פלג מזרחי, חוקרת אופנה בת-קיימא ואחת ממייסדות "מתלבשות", התנועה לקידום אופנה הוגנת בישראל, תיארה את הזיהום הסביבתי החמור שתעשיית האופנה גורמת לו והציגה את "בית מתלבשות" – מרכז שינגיש ידע בתחום האופנה המקיימת וייצור קהילה שיתופית שמציעה מוצרים מקיימים תחת תו ממשלתי מפוקח שימנע הונאה.
יוזמה מעניינת נוספת הוצגה על ידי עינט קרמר, מייסדת ומנהלת עמותת "טבע עברי" והמנהלת החינוכית של ארגון "השומר החדש". קרמר, שעוסקת בהטמעת שיח תורני-סביבתי בציבור הדתי והחרדי, סיפרה על דיון עדכני שהתעורר בקרב קואליציית "בלי פלסטיק בעזרת השם" שפועלת במגזרים אלה בעקבות מאמר באתר "סרוגים" שמציג את הטענה שמשבר האקלים אינו מדעי. לדבריה, המקרה מדגים את הבעייתיות של השיח בנושא במגזרים הדתיים – ועל כן על כן היא מציעה לעודד שילוב ופיתוח של שפה הגותית-הלכתית-סביבתית של שיח פנים מגזרי בנושא משבר האקלים והסביבה.
למען הנוער שרוצה עתיד
במושב הנעילה של הוועידה הוצגו מחקרים שנערכו על ידי בני נוער. בין המצגות הייתה זו מעוררת ההשראה של אלה נאווי, נעמה אייזן, טל לרנר ויובל גופר, תלמידי החווה החקלאית "החממה האקולוגית" בעין שמר, שהשתתפו בתחרות ISDG (Israel Sustainable Development Goals) של קק"ל, משרד החוץ ומשרד החינוך, ליישום אחת ממטרות הפיתוח בר-הקיימא של של האו"ם. הקבוצה פיתחה מערכת שמאפשרת לייצר מזון באזורים כפריים ונזקקים באפריקה, ללא צורך בחשמל ובמים נקיים, וללא יצור פסולת. את הפתרון הם מצאו בעדשת המים (Duckweed), צמח ירוק קטן שצומח באופן מקומי באפריקה, שגדל במים עומדים, מכיל 40 אחוז חלבון ומאופיין בקצב גידול גבוה במיוחד. המערכת השלמה שהם תכננו כוללת גם מערכת קומפוסט שמאפשרת שימוש בפסולת אורגנית ביתית כדי לדשן את אזור הגידול של הצמח. כשעדשת המים בשלה, אפשר לקצור אותה ולטחון לאבקה חסרת ריח וטעם, ולכן היא מתאימה לבישול ולאפייה בתור תוסף מזון עשיר בחלבון. בהמשך, החוקרים הצעירים שואפים להקים שתי מערכות מתפקדות – אחת בישראל, ואחת במקום שבו היא נזקקת באפריקה.
במהלך הוועידה שודר גם נאומו של אלוק שארמה, נשיא ועידת האו"ם לאקלים (COP26), שהתקיימה בגלזגו בשנה שעברה. שארמה דיבר על הצורך להגביר את ההבנה הציבורית של האתגרים שמעמיד משבר האקלים באמצעות חינוך מדעי. "מדע מאפשר לנו להבין איך ומדוע האקלים שלנו משתנה – להבין את הסיכונים שנשקפים, וכמובן את הפתרונות הזמינים להתמודדות", הסביר שארמה. על אף שהמצב קריטי, שארמה גרס שהאפשרות לשנות את העתיד לטובה עדיין קיימת. "העתיד עדיין לא נכתב", הוא אמר. "הגיע הזמן להגדיר תוכניות ברורות ליישום התחייבויות האקלים שלנו. האינטרס הקולקטיבי של העולם כולו הוא לפעול – ועכשיו".
"הזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל"
מעבר לכך שהוועידה, שנערכה השנה בחסות עיריית תל אביב, היא מקום מפגש למיטב המומחים בזירה הסביבתית בישראל, חלק ממטרתה היא להציג מודל לקיום ועידה אקולוגית ומקיימת, עם מינימום השלכות סביבתיות מזיקות. "השנה יותר מתמיד, בחרנו להוות מודל מקיים בעצמנו, ולממש את עקרונות השמירה על הטבע, תוך הימנעות מבזבוז משאבים ושימוש בכלים חד-פעמיים", אומר ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. האוכל שמוגש בוועידה הוא מקומי, עונתי וטרי, במטרה לצמצם פליטת גזי חממה בשינוע ולמנוע בזבוז מזון, ומגיע דרך עמותת "מצילות המזון" שאוספת ירקות ופירות שמיועדים לזריקה. כך גם כלי הגשת המזון בוועידה עשויים מנירוסטה ומחומרים אחרים שנועדו לשימוש רב-פעמי, ושניתנים למיחזור בתום השימוש.
"הוועידה מרכזת את החוקרים עם הידע המדעי העדכני, את ארגוני החברה האזרחית ואת מקבלי ההחלטות שעוסקים בכל הנושאים שמשפיעים על החיים של כולנו – משמירה על היערות, התמודדות עם מינים פולשים ושיקום נחלים, ועד להיערכות להגעת מכוניות חשמליות, שימוש באנרגיה מתחדשת לקידום אוכלוסיות מוחלשות ופיתוח מודלים של כלכלה מעגלית", מסכם שרון. "כך, היא הזירה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל".
