שתפו‬        

רחלי ווקס

החתול שבקופסה ינצח

במחקר חדש נמצא שימוש מדעי לחיבתם של החתולים לישיבה בקופסאות, והתגלה שכוכבי האינטרנט הבלתי-מעורערים מסוגלים לראות אשליות אופטיות – בדומה לבני אדם
30 באוגוסט 2021



כולנו יודעים שגם דברים שנראים ריאליסטיים ומשכנעים הם לא תמיד אמיתיים. קחו למשל את האטרקציה שמשכה בתקופה האחרונה את תשומת ליבם של העוברים ושבים ברובע המרכזי שינג'וקו שבטוקיו: חתולת ענק תלת-ממדית בצבעי שחור, ג'ינג'י ולבן, שהופיעה על שלט חוצות דיגיטלי בראש בניין גבוה כשהיא מסתכלת אל העוברים ושבים, מייללת ומנמנמת, ונראית מציאותית ביותר – על אף שמדובר, כמובן, באשליה ממוחשבת.

גם אם החתולה היפנית הווירטואלית עשויה להיראות משכנעת, קל להבחין שמדובר במקסם שווא. עם זאת, קיימות שלל אשליות אופטיות שיצליחו לתעתע בנו גם אם נדע בבירור שמדובר בשקר ויזואלי ותו לא. במחקר אמריקאי-אוסטרלי חדש נמצא ש"יעילותן" של אשליות אופטיות כאלה לא מוגבלת למוח האנושי בלבד – ושהן "עובדות" גם על חתולים.

לכולנו יצא להיתקל בשלב כזה או אחר באשליות אופטיות: תמונות, ציורים וסרטונים שהמוח האנושי מפרש בצורה שגויה. כך למשל, אנחנו יכולים להביט בתמונה ולהבחין בה בדמות מסוימת (כמו אישה צעירה) – ואז לגלות שאפשר לראות בה גם דמות שונה לחלוטין (כמו אישה זקנה). ציורים אחרים יכולים להיראות לנו כנעים, על אף שהם נייחים לחלוטין. ייתכן גם שנאמין שקווים או צורות שמופיעים בתרשים מסוים שונים זה מזה באורך או בצבע, על אף שלמעשה הם זהים.

אחת האשליות האופטיות המוכרות היא משולש קניצה (Kanizsa): שרטוט שכולל שלושה עיגולים שבכל אחד מהם חסר חלק (מעין "פקמנים" שפונים זה אל זה), כך שנוצר רושם שמצויר ביניהם משולש. עם זאת, השרטוט כולל את העיגולים החתוכים בלבד, וה"משולש" הוא השלמה שנוצרת על ידי המוח שלנו ותו לא. האשליה האופטית נשמרת גם מעבר למשולשים, והעיגולים החסרים יכולים גם ליצור צורות כמו מלבן ("מלבן קניצה") או משושה, ואף גופים תלת-ממדיים כמו קובייה.

הסיבה שאשליות כמו משולש קניצה מתעתעות בנו היא שהראייה האנושית היא אקטיבית: המוח שלנו לא רק "מצלם" את העולם – אלא גם נותן פרשנות ומשמעות למה שאנחנו רואים. באופן טבעי, המוח מנסה למצוא את הקצוות של הצורות והפריטים השונים שהעיניים קולטות, ולהבין איפה עובר הגבול בין אובייקט אחד למשנהו. יש למוח יכולות גבוהות בכל הנוגע להשלמת מידע חסר בעזרת המידע שכן נמצא ברשותו (כך למשל, נצליח לזהות אבטיח גם אם מישהו יציב תפוח מולו – כי עדיין נראה מספיק ממנו כדי שהמוח יבין שמדובר באבטיח), וכך הוא עושה גם במציאת הגבולות.

ברובם המוחץ של המקרים, הפרשנות המשלימה של המוח היא נכונה – אבל אשליה אופטית כמו משולש קניצה, שעוצבה במיוחד כדי לתעתע במוח, מצליחה במשימתה. אגב, נמצא שנטילת פטריות הזיה, שמשנות את תפקודו של המוח, יכולה לגרום למשולש קניצה להפסיק "לעבוד", כך שמי שצרכו אותן לא יראו כל משולש בין העיגולים.

חתולים בקופסה, בארון, במלבן על הרצפה

במחקר החדש נבחן האופן שבו חתולים תופסים אשליות אופטיות באמצעות מאפיין מוכר שלהם: האהבה לקופסאות. כל מי שגידלו אי פעם חתולים יודעים היטב שהם אוהבים לשבת במקומות קטנים וסגורים, בין אם מדובר בסלסלה, במדף, במגירות בארון (ואם הם יכולים להעיף על הדרך את הבגדים שבתוכן הרי זה משובח), בכיורים, בקערות, והכי טוב – בקופסת קרטון. האינטרנט מלא בסרטונים על חתולים (בכללי, וספציפית על כאלה) שמעבירים זמן איכות בתוך קופסאות, גדולות או קטנות מאוד.

"מקומות סגורים ותחומים נותנים לחתולים הרגשה של הגנה וביטחון", מסבירה ריבי מאיר, מומחית להתנהגות חתולים ולשעבר ראש העמותה למען החתול בישראל. "כשהם מתכרבלים בחללים האלה הם מקבלים הרגשה שמזכירה להם את הקרבה שהם חשו לאמא ולאחים שלהם כשהם היו גורים, והם מרגישים כאילו מישהו מחבק אותם ועוטף אותם. מדובר ברצון ראשוני מאוד אצלם".

למעשה, אין צורך בקופסה ממשית ותלת-ממדית כדי למשוך חתולים: ב-2017 השתלטה על טוויטר התגית "#CatSquare": משתמשים מרחבי העולם יצרו על הרצפה בבתיהם צורה פשוטה של מלבן בעזרת 4 חתיכות של סרט הדבקה – והחתולים שלהם מיהרו להתיישב בתוכה. בנוסף, בפיליפינים דווח שמעגלים שצוירו על הרצפה במטרה לסמן לתושבים היכן לעמוד כדי לשמור על ריחוק חברתי התמלאו בחתולי רחוב שומרי-תקנות.

אם אני מתאים – אני יושב בפנים

המחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Applied Animal Behaviour Science ושזכה לשם הראוי "If I fits I sits" ("אם אני מתאים – אני יושב בפנים", ביטוי שגור באינטרנט בהתייחס לתמונות הרבות של חתולים שיושבים בתוך דברים קטנים או משונים מאוד), הוא מיזם של מדע אזרחי: כלומר, החוקרים הזמינו את הציבור הרחב לקחת חלק פעיל במחקר. 561 בעלי חתולים נרשמו למחקר, מתוכם 30 השלימו את כל שלביו, והוא נערך בבתיהם של הבעלים – מה שאיפשר לערוך את המחקר בזמן סגרי הקורונה, ובעיקר נתן לחוקרים גישה להתנהגותם של החתולים בסביבתם הטבעית, בלי הלחץ שהיה יכול להיגרם לבעלי החיים ולהשפיע על פעילותם אם הם היו מובאים למעבדה.

בעלי החתולים התבקשו ליצור על הרצפה בבתיהם בעזרת נייר ודבק צורות שונות: מלבן רגיל, מלבן קניצה או קניצה "שגויה", שבה ה"פקמנים" לא פונים זה אל זה, כך שהחלל שביניהם לא מדמה מלבן. הם התבקשו לדווח היכן בחרו החתולים להתיישב.

שלושת הגירויים שהוצגו לחתולים, משמאל לימין: מלבן קניצה, קניצה "שגויה" ומלבן רגיל. איור: מתוך המחקר

במחקר נמצא שהחתולים בחרו לשבת בתוך מלבן הקניצה באותה מידה שבה הם בחרו לשבת בתוך המלבן ה"אמיתי", ושהם הראו העדפה ברורה לישיבה בתוך אחת משתי הצורות האלה על פני ישיבה בתוך הקניצה ה"שגויה", שלא דמתה לשום "קופסה". כלומר, אפשר להסיק מכך שהחתולים אכן ראו את המלבן ש"מתחבא" באשליה האופטית, בדומה לבני אדם. מאידך יש לציין שמדובר במחקר קטן מאוד שבוצע תוך איסוף מידע ע"י אזרחים וכלל חתולים ממינים וגזעים שונים ועל כן יהיה צורך במחקר המשך גדול משמעותית כדי לבסס את מסקנות החוקרים.

תוצאות אלה מצטרפות לממצאים ממחקרים אחרים בנושא תפיסת אשליות אופטיות בבעלי חיים, שבהם נמצא בין השאר שאשליית קניצה מתעתעת גם בכרישים ובדגי זהב.

לדברי מאיר, העובדה שמערכת הראייה של החתולים מפותחת מספיק כדי שמלבן קניצה יתעתע בה לא מפתיעה. "הראייה של החתולים מדהימה, והרבה יותר טובה משלנו", היא אומרת. "צריך לזכור שהם ציידי על: יש להם מערכת מפותחת מאוד לראייה מרחוק, הם מסוגלים לראות בעלי חיים שזזים לאט מאוד או שמסתווים והם רואים בחושך גם אם יש רק מקור אור קטן מאוד. מבחינה גנטית הם הרי קרובי משפחה של הנמרים".

מדעי החתול

אין זו הפעם הראשונה שבה החיבה של חתולים לישיבה בתוך קופסאות ומכלים הובילה למחקר מדעי. ב-2014 פרסם הפיזיקאי הצרפתי מארק-אנטואן פרדה מאמר הומוריסטי-אך-מדעי-לחלוטין שבו הוא השתמש בכלים מתמטיים כדי לבחון את השאלה: "האם חתולים הם נוזל?". ההשראה למחקר הייתה המם הפופולרי באינטרנט "Cats are liquid": תמונות של חתולים שממלאים בצורה מושלמת מכלים וחללים שונים ומשונים, שרבים מהם נראים קטנים בהרבה מלהכיל אותם. המאמר, שמלא כצפוי בתמונות משעשעות של חתולים, זיכה את פרדה ב"איג נובל" – פרס שמהווה פרודיה על פרס נובל היוקרתי, ושמוענק לחוקרים שערכו מחקרים ש"מצחיקים אנשים – ואז גורמים להם לחשוב", לפי מארגניו.

חתולה שבחרה להתיישב במלבן קניצה. צילום Gabriella Smith

חתולים, וספציפית כישורי הראייה שלהם, איפשרו למדענים גם להגיע לתגליות "רציניות" יותר ומשמעותיות מאוד. במחקר קלאסי שנערך ב-1959, הביולוגים האמריקנים דיוויד הובל וטורסטן ויזל הציגו לחתול צורות שונות במטרה להבין מה מתרחש בקורטקס הראייה הראשוני (V1), האזור במוח שבו מתבצע העיבוד הבסיסי ביותר של המידע שנקלט מהעיניים. החוקרים גילו שהמאפיין שהתאים קולטים הוא הזוויות של מה שהחתול רואה, כשתאי עצב שונים באזור זה הגיבו לקווים בזוויות שונות. כך הצליחו החוקרים לפענח את חידת אופן פעולתו של חלק משמעותי זה במוח, שמתפקד בצורה דומה מאוד גם אצל בעלי חיים אחרים – ובכללם האדם.

לסיום, מאיר קוראת לנו ליהנות מהחתולים, על יכולותיהם המיוחדות, גם אצלנו בבית. "רוצו ואמצו חתולים, והכי טוב לאמץ שניים יחד", היא אומרת. "חתולים מרגיעים אותנו ותורמים לבריאות שלנו. הגרגור, הליטוף והקרבה אליהם מרפאים את הנפש ונותנים לנו המון שמחה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית