שתפו‬        

ד"ר יגאל ברנשטיין

המחיר האמיתי של הזיהום בסיביר

דעה: דליפת הסולר הגדולה שהתרחשה ברוסיה לפני כמה שבועות כבר ירדה מהכותרות, אך הנזק הכבד לסביבה לא נעלם. מה אפשר לעשות כדי שתרחיד כזה לא יחזור על עצמו גם בישראל?
16 ביולי 2020



בסוף חודש מאי דווח על שפך אדום באפיקי נהר האמברנאיה שנשפך לאגם פיאסינו (Pyasino), בקרבת העיר נורילסק שבצפון סיביר, רוסיה. כ- 20 אלף טונות של שמנים (בעיקר סולר) דלפו ממכל אכסון דלקים לפלגים של הנהר. על פי הדיווחים, הדליפה התרחשה כתוצאה מהפשרת "קפאת עד" (פרמפרוסט)–  שכבת קרח תת-קרקעית -שגרמה לשקיעת הקרקע ולאי יציבות שלה, שבתורה גרמה להיסדקות מכל האכסון ולדליפת השמנים. על אף ניסיונות עצירה ושאיבה של השמנים, הדליפה חדרה לאגם במורד הנהר ויש חשש שהזיהום יגיע בהמשך לגופי מים נוספים באזור הארקטי.

הזיהום בסיביר. משום שמי הנהר קרים, הזיהום עלול להישאר בסביבה זמן רב יותר

מאז, ירדה הדליפה בסיביר מהכותרות (ולזמן קצר אף הוחלפה בדיווחים על גל החום הכבד שפוקד את האזור), אך השפעותיה השליליות הקשות על הסביבה ועל האדם, לא נעלמו.

השמנים מהסוג שדלפו בסיביר מכילים שרשראות פחמן-מימן ארומטיות ( PAH) רעילות ביותר, וחשיפתם של חומרים אלו לקרינת השמש גורמת להגברה משמעותית עוד יותר של רעילותם.

שמנים שדולפים לסביבה מימית (נהרות, ים, אגם וכו') מתפרסים במרחב: צפים על פני המים, מתאדים לאוויר, נשארים בגוף המים ושוקעים לקרקעית. בכל אחד מהממדים הללו עלולה להיות פגיעה במערכת האקולוגית המקומית: בפני המים ובגוף המים עלולה להתרחש פגיעה בדגים, בעופות, ביונקים, בחרקים, ובבעלי חיים ובייצורים פלנקטוניים כגון אצות וסרטנים זעירים המהווים את הבסיס של מארג המזון. בקרקעית הנהר עלולה להתרחש פגיעה בדגים צמודי-קרקעית ובחסרי-חוליות כגון סרטנים ורכיכות. בעלי חיים מימיים ויבשתיים (כולל בני האדם) נחשפים לזיהום דרך נשימה, מגע או תזונה.

במקרה של הדליפה בסיביר, סוג השמן העיקרי שזלג לסביבה היה סולר, שהוא קל יותר לעומת נפט גולמי, ולכן חלק גדול ממנו צף ומתאדה לאוויר. מאידך, מי הנהר הם קרים, ולכן תהליכי הבלייה איטיים יותר, כך שהזיהום עלול להישאר בסביבה זמן רב יותר.

מעבר לפגיעה הישירה בבעלי החיים, זמן ההתאוששות של רכיבים שונים במערכת האקולוגית עלול לקחת עשורים, ובמקרים מסוימים המערכת לא תאושש כלל. לדוגמה, להקות מקומיות שלמות של יונקים ימיים (דולפינים ולווייתנים קטלנים) הושמדו כליל לאחר דליפות הנפט Deepwater horizon )מפרץ מקסיקו, (2010, ואקסון ואלדז, ואוכלוסייתם מעולם לא התאוששה.

זיהום המערכת האקולוגית פוגע גם באספקת שירותים החשובים לאדם, כמו יצור חמצן, ספיחת פחמן דו-חמצני, אספקת אוויר ומים נקיים, קרקע יציבה לבנייה, דגה למאכל, כמו גם מקום לפעילויות פנאי ותיירות.

זיהומי שמן פוגעים גם בצמחייה שמייצבת את הקרקע, וכך תורמים לאי יציבות וסחף של הקרקע. דליפות שמנים בסדר גודל כזה יחד עם ההפשרה של הפרמפרוסט והשריפות הפוקדות את האזור, פולטות לאטמוספרה כמויות אדירות של גזי חממה, שמאיצים את שינוי האקלים הגלובלי (שבסיביר הינו קיצוני במיוחד), שבתורו גורם ליתר הפשרה ולהגברת הסיכוי לאירועים דומים – כך שנוצר למעשה מנגנון של משוב חוזר בעל השפעה שלילית מתגברת על הסביבה.

ניקוי דליפות גדולות מסיר בדרך כלל פחות מרבע מכמות הזיהום

קל לזהם, קשה לשקם

כדי להעריך את מידת הפגיעה של זיהום שכזה בסביבה, ראשית עלינו לדעת מה היה מצב הסביבה לפני הזיהום. נורילסק, האזור בסיביר שבו התרחשה הדליפה, הוגדר כאחד האזורים המזוהמים בעולם עוד לפני הדליפה הנוכחית, זאת כתוצאה מכריית ניקל וזיקוק מתכות כבדות נוספות שגרמו לזיהום סביבתי כבד המורגש עד לרדיוס של כ-100 קילומטר. זיהום זה בא כנראה גם לידי ביטוי בפגיעה חמורה בבריאות האוכלוסייה המקומית, והוא גורם אפשרי לשיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים באזור זה ביחס לשאר המדינה. זיהום נוסף, כפי שהתרחש כעת, עלול אף להחמיר את ההשפעות הסביבתיות ולהוביל את המערכת האקולוגית לנקודת אל-חזור סביבתית.

טיפול בדליפה שכזאת וניקוי הזיהום שגרמה כולל לרוב חסימה של השמנים על פני המים ושאיבתם, איסוף קרקע מזוהמת, התזת כימיקלים לפירוק השמן, ניקיון צמחייה מזוהמת וניקוי וטיפול בבעלי החיים שכוסו בשמן. מידת האפקטיביות של חלק מפעולות אלו שנויה במחלוקת, משום שניקוי דליפות גדולות מסיר בדרך כלל פחות מרבע מכמות הזיהום, לעתים תוך כדי הפרעה מכאנית או כימית בלתי הפיכה למערכות החופיות. כך, לדוגמה, מחקר שעקב אחר שקנאים שנוקו לאחר זיהום נפט בקליפורניה הראה שרוב השקנאים שנוקו לא שרדו ולא התרבו בתקופה שלאחר הניקיון. בנוסף, איסוף סדימנט מזוהם ע"י כלים מכאניים כבדים מן הסתם פוגע בחי ובצומח של אותה הסביבה. כמו גם, השילוב בין השמן והכימיקלים שאמורים לפרק אותו הוא משמעותית רעיל יותר מהשמן לבדו. אזור הזיהום הנוכחי מאופיין בקרקע שטוחה וזרימה איטית דרך מערכות מסועפות של מקווי מים וצמחיי מים – דבר שעלול אף להקשות על מאמצי הטיפול בדליפה. לא בכדי, הממשלה הרוסית העריכה את הנזק הסביבתי ב-2.1 מיליארד דולר, סכום שאמורה לשלם נוריליסק ניקל, חברת הכרייה האחראית על הזיהום.

מערכות אקולוגיות שנפגעו מזיהום נחשבות יותר פגיעות להפרעות ומועדות להתמוטטות אקולוגית לעומת אזורים טבעיים ובלתי מופרעים. לכן, במקביל לניסיונות שיקום של השטח הפגוע, ישנה חשיבות רבה לשימור שטחים גדולים טבעיים בקרבת מקום – שטחים המהווים אזור מפלט לבעלי חיים בסיכון, ומקור אספקה של בעלי חיים וצמחים שיוכלו לשקם אזורים פגועים בעתיד. לכן יש חשיבות רבה לשמורת הטבע הארקטית הגדולה הנמצאת במורד שפך נהר הפיאסינה המזוהם. חשיבות זו מתעצמת נוכח המרוץ הרוסי לפיתוח ותיעוש האזור הארקטי, הכולל בנייה מאסיבית על קפאת-העד.

תמונת לווין של האזור הפגוע בסיביר. השילוב של מתקנים תעשייתיים ושינויי האקלים הקיצוניים הינו בגדר פצצה מתקתקת

למנוע זיהום בים התיכון

השילוב הקטלני של מתקנים תעשייתיים מהמאה הקודמת, עם שינויי האקלים הקיצוניים של התקופה הנוכחית הינו בגדר פצצה מתקתקת ומהווה מתכון להישנות ועלייה בתדירות של אירועים דומים בעתיד הקרוב. סכנה זאת צריכה להילקח בחשבון כשמחשבים את "המחיר הכולל" של הפקת האנרגיה, בייחוד כאשר בוחנים יחסי עלות-תועלת של פעולות פיתוח שונות ובהשוואה בין מקורות אנרגיה אפשריים.

בישראל, למשל, מתרחש בשנים האחרונות פיתוח מואץ של תשתיות להפקת גז בים התיכון. כדי שלא יתרחש גם פה אסון סביבתי כמו זה שהתרחש בסיביר, יש צורך בפיקוח הדוק ומניעת זיהום אפשרי ממתקנים אלו. עניין זה זוכה לתשומת לב ציבורית רחבה תודות לארגוני שמירת סביבה שונים ומייצר דיון ציבורי בריא. במקביל, יש מאמץ מתמשך להכרזת שמורות טבע ימיות גדולות, שיהוו אזורים בלתי מופרעים שישמרו על הסביבה הימית ושיגבירו את העמידות של המערכת האקולוגיות להפרעות כמו זיהום, לחץ דיג, ומינים פולשים.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית