שתפו‬        

רחלי ווקס

הסערות של מחר

מזג האוויר הסוער שפקד את ישראל לאחרונה הוא חלק ממגמה שרק תלך ותקצין בגלל משבר האקלים. איך מתמודדות ערים, מדינות (וגם ענף הביטוח) עם התחזית המאיימת לעשורים הקרובים?

12 בינואר 2020



 

השבוע האחרון הנחית על ישראל מזג אוויר גשום וקר שלא נראה כדוגמתו מזה שנים רבות. הדבר הגיע לשיא חסר תקדים בשבת האחרונה, כשבאזורים נרחבים בארץ (בעיקר בתל אביב ובחלקים נוספים של מישור החוף) גרמו הגשמים העזים להצפות חריפות ברחובות ובבתים, שהובילו למותם של דין שושני וסתיו הררי, זוג צעיר בשנות ה-20 לחייהם, שטבעו יחד במעלית שהוצפה, ולמותם של עלי אגבריה ושל ערן הרנשטט, שנסחפו עם רכביהם בהצפות.

גם סוף השבוע הקרוב צפוי להיות סוער וגשום, אולם לצערנו, גם כשהגל החורפי הנוכחי יחלוף, עדיין לא ניתן יהיה לנשום לחלוטין לרווחה, זאת מכיוון שאירועי מזג אוויר קיצוניים הופכים ליותר ויותר נפוצים עם החרפתו של משבר האקלים.

"אירוע הגשם של יום שבת הוא האירוע הקיצוני ביותר שהתרחש בכל התחנות הרושמות של תל אביב מאז החל רישום עוצמות הגשם ב-1940", אמר ביום שני האחרון אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, באירוע השקת גיליון מיוחד של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" בנושא היערכות ישראל למשבר האקלים. על פי נתוני השירות המטאורולוגי, בתחנת תל אביב נמדדו בשבת 108 מילימטר גשם, ובמקווה ישראל שליד חולון נמדדו 115 מילימטר. "במספר שעות ירדו כ-20 אחוז מכמות המשקעים השנתית היורדת בעיר", דיווחה עיריית תל אביב-יפו. 

עוצמות הגשם היו חזקות במיוחד בדרום תל אביב, שם נמדדו בתוך שעתיים 79 מילימטר גשם, מתוכם 67 מילימטר בשעה אחת ו-42 מילימטר בתוך 20 דקות בלבד. בתחנות אחרות בגוש דן נמדדו ערכים של 90-60 מילימטר, וגם באזורים אחרים בארץ ירדו גשמים בעוצמות שכמותן נראו במקרים בודדים בלבד.

עלייה העולמית בטמפרטורות מובילה גם להגדלת הסיכון לפריצת שריפות, מכיוון שהיא הופכת את הסתיו לחם וארוך יותר (על חשבון החורף). תצלום: NASA – unsplash

 

בצורות, גשמים, שריפות וקור

"ככל שהעולם מתחמם, הסיכוי שיתרחשו אירועי מזג אוויר קיצוני כאלה, או חמורים מהם, עולה", אמר פורשפן. "וזה לא רק עניין סטטיסטי, זה אכן קורה בפועל". 

ההשפעה של משבר האקלים בישראל על אירועי מזג אוויר קיצוני מתבטאת בכמה דרכים עיקריות. הראשונה שבהן, שמורגשת פחות בשבוע האחרון אך בהחלט רלוונטית כבר כיום, היא הפחתה בגשמים. "נקבל חורף קצר יותר, הפוגות ארוכות יותר בין אירועי הגשמים, פחות ימי גשם וכנראה גם כמויות גשם פחותות – באופן כללי צפויה מגמה של מידבור מסוים", אומר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה. תופעה זו מתרחשת מכיוון שמשבר האקלים גורם למדבריות העולמיות להתרחב ולהתפשט רחוק יותר מקו המשווה, לכיוון אזורים ממוזגים יותר (כמו ישראל). "כשמדבר מתקרב אלינו יותר, העונה הבלתי-מדברית מתקצרת", אומר זיו. "את ההפחתה בימי הגשם כבר רואים בתצפיות".

עם זאת, ולמרות שכמות הגשמים הכוללת צפויה לפחות, אירועי הגשם עצמם צפויים להיות משמעותיים יותר. זאת מכיוון שכמויות הגשם מושפעות מכמויות המים שנמצאות באוויר – ואוויר חם יותר מסוגל להכיל יותר מים. "כשהאוויר עובר מעל הים בדרכו לישראל הוא מסוגל לספוג יותר אדי מים, כי הוא חם יותר, ולכן ברגע שהמים משתחררים ממנו בצורה של גשם מדובר בכמויות גדולות יותר", אומר זיו.

העלייה העולמית בטמפרטורות מובילה גם להגדלת הסיכון לפריצת שריפות, מכיוון שהיא הופכת את הסתיו לחם וארוך יותר (על חשבון החורף): בישראל, הסתיו הוא העונה שבה הסיכון לשריפות הוא הגבוה ביותר, מכיוון שכמות הגשמים בה עדיין מועטה, אך הרוחות המזרחיות הרבות שנושבות במהלכה מביאות איתן אוויר יבש מאוד. "יובש זה הופך גם את הצמחייה ליבשה יותר, כחלק מתהליך טבעי של התמודדות עם המצוקה", אומר זיו. "לכן הם הופכים לחומר נוח יותר לבערה, והשריפות עלולות לתפוס תאוצה. השריפות שמשתוללות כיום באוסטרליה הן דוגמה קיצונית במיוחד להשפעה של יובש כזה".

תופעה נוספת שעלולה להתגבר בגלל משבר האקלים היא גלי הקור הקיצוניים. גלים אלה נגרמים בעקבות תהליכים שמתרחשים בסטרטוספרה, השכבה האמצעית של האטמוספרה, שמתחילה בגובה 17-7 קילומטר מעל פני הים ונמשכת עד לגובה 50 קילומטר. ככל שהסטרטוספרה מכילה יותר פחמן דו-חמצני, היא פולטת יותר חום החוצה (כלומר, הופכת קרה יותר בעצמה) – תהליך שמתרחש בצורה משמעותית יותר באזורי הקטבים. כתוצאה מכך נוצרות בסטרטוספירה רוחות מערביות חזקות, שיוצרות בשכבות הנמוכות יותר של האטמוספירה גלי אוויר באורך אלפי קילומטר. "אלה גלי ענק, כאלה שאם שיא הגל הוא באירופה אז השפל הוא אצלנו", אומר זיו. גלים אלה מסיעים אוויר קר במיוחד ממדינות מרוחקות: כך למשל, מקורו של הקור שהרגשנו השבוע הוא באוויר שהוסע לכאן מאוקראינה. קיימת סברה לפיה תופעה זו הולכת ומחמירה עם שינוי האקלים. "אנחנו לא משוכנעים בכך, אבל יש לכך אינדיקציות", אומר זיו.

לדברי זיו, אירועי קיצון אקלימיים התרחשו מאז ומתמיד – אבל לא ככה. "בכל פעם שאנחנו אומרים על אירוע קיצון ש'כבר היה דבר כזה', אנחנו מגלים שמה שקרה נמשך תקופה קצרה יותר והיה הרבה פחות חמור", הוא אומר. "המגמה הנוכחית היא יותר מאשר סתם תנודה אופיינית באזור, היא מהווה איום".

ערים מתמודדות עם קשיים שייחודיים להן, כמו סכנת הצפות בגלל ריבוי השטחים הבנויים, טמפרטורות גבוהות יותר בהשוואה למרחב הפתוח ופגיעות גבוהה יותר לעליית פני הים בערים הרבות שנמצאות במישורי חוף. תצלום: michael rogers – unsplash

 

התחזית: עלייה בפרמיית הביטוח

אירועי מזג האוויר הקיצוני פוגעים בבני אדם, אך גם ברכוש – דבר שצפוי להשפיע על תחום הביטוח בארץ ובעולם. נזקי סוף השבוע הסוער שעבר, למשל, נאמדים על ידי לשכת סוכני הביטוח בישראל במאות מיליוני שקלים. התרבות והתעצמות של אירועי מזג אוויר קיצוני צפויים להכביד על חברות הביטוח, וכתוצאה מכך גם על המבוטחים ועל המשק כולו. ענף הביטוח הוא ענף מרכזי במשק הישראלי: בשנת 2018, דמי הביטוח (הפרמייה) היוו כ-5 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בישראל. אירועי קיצון עלולים לגרום לנזקים נרחבים לנפש ולרכוש, וכך להוביל להגשת תביעות נגד חברות הביטוח, מה שיגדיל את הוצאותיהן. לכן, על מנת שחברות הביטוח ימשיכו להיות רווחיות, הן צפויות להעלות את דמי הביטוח.

על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", עליית הטמפרטורות שצפויה בישראל תגדיל את הוצאות ענף הביטוח בכ-9-4.5 אחוזים עד 2050. השפעה זו מובהקת יותר בתחום ביטוח החיים (מכיוון שהוא תחום רחב, שגדל מהר ושרמת אי-הוודאות של השפעת שינוי האקלים עליו גבוהה), אך דומיננטית גם בתחום ביטוח הרכוש. בהתאם לכך, עלויות הביטוח למבוטחים עתידות להתייקר עד 2050 בכ-3 אחוזים. 

ערים נערכות בעצמן

בתחילת 2019 אושרה בממשלה תוכנית ההיערכות הלאומית של מדינת ישראל לשינוי האקלים, לאחר תשע שנים של מחקר וכתיבה. התוכנית מתמקדת בחמש מטרות ראשיות: צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי; הגדלת העמידות של המערכות הטבעיות; בניית ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות; חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע; והשתלבות ישראל במאמץ הגלובלי בהתאם למחויבותיה וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. התוכנית תוכללה על ידי ועדה בין-משרדית גדולה בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, וכוללת 30 תוכניות פעולה, שהאחריות למימושן נמצאת בידי משרדי ממשלה וגופים רבים. עם זאת, יש לציין שכשהתוכנית אושרה בממשלה, לא הוקצה כל תקציב ייעודי למימושה. בימים אלה מסתיימת עריכת הדו"ח התקופתי הראשון של היערכות ישראל לשינוי האקלים. כמו כן, מתגבשת אסטרטגיה לגבי הפעילות והתוכנית הנדרשות לשנים הקרובות. 

"האתגרים שמדינת ישראל צריכה להיערך אליהם הינם רבים וכוללים איומים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, הדורשים היערכות רחבה וארוכת טווח של משרדי הממשלה השונים", אומר אלון זס"ק, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה. "במהלך השנה האחרונה המינהלת להיערכות לשינוי אקלים התכנסה פעמיים לצורך הכנת תכנית אסטרטגית לאומית להיערכות לשינוי אקלים ולגיבוש פלטפורמת עבודה הכוללת תיאום ושיתופי פעולה". 

"בנוסף, הוקמו שבע ועדות משנה שמטפלות בתחומים שונים – כגון חירום, שלטון מקומי, משאבי טבע, אנרגיה ותשתיות, חינוך והסברה", מוסיף זס"ק. ועדות המשנה של המינהלת נפגשו עוד מספר פעמים במהלך השנה על מנת לתכנן צעדי פעולה שיקדמו את יישום החלטת הממשלה לשינוי האקלים. כתוצאה מעבודת המינהלת מופו המגמות האקלימיות העתידיות בישראל ופורסמו תרחישי הייחוס על ידי השירות המטאורולוגי. עבודות אלו יוצגו בישיבת המנהלת הארצית הבאה".

הצורך בהיערכות למשבר האקלים רלוונטי לא רק למדינות, אלא גם לערים. ערים מתמודדות עם קשיים שייחודיים להן, כמו סכנת הצפות בגלל ריבוי השטחים הבנויים (שאליהם גשם לא יכול לחלחל), טמפרטורות גבוהות יותר בהשוואה למרחב הפתוח (תופעה שידועה כ"אי החום העירוני"), ופגיעות גבוהה יותר לעליית פני הים בערים הרבות שנמצאות במישורי חוף. מעבר לכך, לרשויות המקומיות יש כוח רב בתחומים שונים שמשפיעים על חיי היומיום של תושביהן, שבו הן יכולות להשתמש על מנת להגן עליהם מהשפעותיו של משבר האקלים. תכניות מוניציפליות להתמודדות עם היבטים שונים של שינוי האקלים כבר אושרו בערים כמו קופנהגן, ניו יורק ובוסטון, ולאחרונה גם תל אביב אישרה תוכנית שתפעל לצמצום פליטת גזי החממה, העברת מבני הציבור לאנרגיה מתחדשת והפחתת הפסולת המועברת להטמנה. 

בישראל, נכון להיום, העיר היחידה שפירסמה מסמך בנושא היא תל אביב. במסמך מפורטות יוזמות שונות, כגון ביצוע תחזיות אקלים ל-2020, 2050 ו-2080 ומימוש מיזם לאספקת אנרגיה במקרים של נפילת רשת החשמל.

כיום כבר אין ספק שיש צורך לפעול באופן מיידי על מנת להילחם במשבר האקלים. על פי פורשפן, מעבר לצעדים החשובים הרבים שבהם צריכים לנקוט גופים ממשלתיים, גם למעשים של כל אחד ואחת מאיתנו יש משקל רב. "יש לנו כאזרחים אפשרות בלתי חוזרת לעשות משהו כדי להשפיע על משבר האקלים ולהיערך לקראתו", הוא אמר. "אני אישית משתדל להפחית בצריכת הבשר, לחסוך במים, לא לקחת שקיות בסופר ועוד. זה קל, זה אפשרי, זה כדאי", סיכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-חדשות ערוץ 2

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית