שתפו‬        

יהונתן שר

סוד סרטן החוף הנעלם

חולון החוף, סרטן אוכל-כל שמשמש כ"עובד תברואה" בסביבת מגוריו – כמעט נעלם מחופינו. מחקר ישראלי חדש מצא שפעילות האדם בחופים היא שמדירה את רגליו הארוכות ממחוזותינו
26 בדצמבר 2022



דמיינו את עצמכם שוכבים על החול הרך בחוף הים, נהנים מקרניה האחרונות של השמש, שצבעיה ממלאים את השמיים כמו משיחות מכחול על קנבס. לפתע החול שלצידכם זז ומתעורר לחיים; עשרות אלפי עיניים מוארכות מציצות מתוכו, אין-ספור רגליים נעות ומשנעות יצורים קטנים וחמודים מחוץ למחילותיהם בחיפוש אחר מזון. נשמע כמו סצנה מתוך סרט?

בשנותיה הראשונות של ישראל המראה הזה היה יום-יומי עבור המתרחצים. אבל כשחולון החוף, סרטן שחי במחילות בחופי הים שלנו, נאלץ להתחרות עם הנופשים האנושיים על מרחבי החוף – ההפסד היה ידוע מראש. כיום, קשה למצוא משתזף אחד על החוף שיזהה את הסרטן הנעלם.

במחקר חדש שנוהל על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ורשות הטבע והגנים, ושהוצג לאחרונה ביום עיון שמורות טבע ימיות שהתקיים במסגרת הכנס הישראלי למדע ושמירת טבע, נמצא שפעילות האדם פוגעת באוכלוסיית חולון החוף בחופי ישראל, עד כדי היעלמותו המוחלטת של היצור הקטן. היגור סרטן עם בן אדם, על אותה רצועת חוף?

פועלי הניקיון של הטבע

חולון החוף (Ocypode cursor) הוא מין שמצוי בישראל, ושהתפתח לחיים בסביבת החופים הטרופיים של אפריקה ושל מזרח הים התיכון. מכיוון שמין זה צריך להשאיר את הזימים שלו רטובים כדי לנשום, הוא חי בסמיכות למים, בשטח החולי של החוף ובתוך מחילות שמגיעות עד לשכבה הרטובה של הקרקע.

לדברי ד"ר בלה גליל, אוצרת אוסף הסרטנים במוזאון הטבע על שם שטיינהרדט, שעמדה בראש המחקר החדש – על פי אמנת ברצלונה מ-1995, חולון החוף הוא מין שמצוי בסכנת הכחדה. בנוסף, היא מסבירה שמין זה הוא נכס טבע מוגן בישראל.

צילום: Gideon Pisanty, CC BY 3.0
פעילות האדם פוגעת באוכלוסיית חולון החוף בחופי ישראל, עד כדי היעלמותו המוחלטת של היצור הקטן. צילום: Gideon Pisanty, CC BY 3.0

על ייחודיותו של הסרטן הזה ומידת הפופולריות שלו באזורנו בעבר, אפשר ללמוד מהאזכור שלו בספרו של הפילוסוף היווני אריסטו Historia Animalium, לפני 2,300 שנה. בטקסט זה הוא מוזכר בתור מין שמאפיין את חופי פיניקיה (לבנון וצפון ישראל) ושניחן בזריזות רבה.

"מדובר במין מרשים שיש לו התאמות פיזיולוגיות רבות לחיים בסביבה הקשוחה של החוף באזורנו", מסביר ד"ר עמרי ברונשטיין, חוקר בבית הספר לזואולוגיה ובמוזאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ואחד ממובילי המחקר, שנעשה בשיתוף עם פרופ' מנחם גורן מאוניברסיטת תל אביב ומר כפיר גאייר. "להיות סרטן שחי בחום של הקיץ הישראלי זאת משימה לא פשוטה, אם אתה לא רוצה לגמור 'מבושל'".

אז איך הסרטנים שורדים כאן? "קצות רגליהם דקים כמחטים, כך שהם נעים 'על קצות הציפורניים' ושומרים על מגע מינימלי עם החול", מסביר ברונשטיין. "העיניים שלהם ממוקמות על גבעולים שהם יכולים להרים, להרחיק מהחול ולראות רחוק יותר".

מעבר לעובדה שהם בלתי מזיקים לאדם, לסרטנים יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות וניקיון החוף. "הם אוכלי-כל, שיזינו את עצמם גם בפגר של דג שנשטף לחוף או בכל חומר אחר שיירקב", מסביר ברונשטיין. "למעשה, הסרטנים האלה הם עובדי התברואה הטבעיים של האזור".

מחילות או לא להיות

המחקר החדש בחן את הקשר בין הפעילות האנושית בחוף לנוכחות הסרטנים. מכיוון שבחופי רחצה עירוניים המין הזה נעלם כמעט לחלוטין, המחקר התמקד בארבעה חופים מוכרזים שהם לא-עירוניים – בצת, דור, ניצנים וזיקים. במסגרת המחקר, החוקרים הגיעו לכל אחד מהחופים בימי חמישי וראשון, בשעת הזריחה; הם ביצעו ספירה, שהתנהלה לפני סוף השבוע ואחריו כדי להשוות את מספר הסרטנים הפעילים בחוף לפני ואחרי נוכחות אנושית מוגברת, שמתקיימת בחופים האלה בסופי השבוע.

מחילה פעילה של חולון החוף. צילום: כ. גאייר
חולון החוף חי בסמיכות למים, בשטח החולי של החוף ובתוך מחילות שמגיעות עד לשכבה הרטובה של הקרקע. מחילה פעילה של הסרטן. צילום: כ. גאייר

"סימנו בחופים שלוש רצועות של 50 מטר על 5 מטרים וספרנו את מספר פתחי המחילות הפעילות של הסרטנים", מסבירה גליל. "אפשר לזהות מחילה פעילה כשמגיעים בבוקר, לפני הרוחצים, ורואים את עקבות הרגליים של הסרטן בפתח המחילה, או את סימני החפירה שלו".

עשירית סרטן

תוצאות המחקר לא היו מעודדות. "מצאנו דעיכה גדולה במספר הסרטנים בין ימי חמישי וראשון", אומרת גליל. בנוסף, המספר הכולל של הסרטנים שנמצאו היה קטן ביחס למצופה. "ב-1964 פרופ' חנן לוינסון, שהיה אז סטודנט, מצא שבחוף פלמחים יש מחילת חולון אחת על כל מטר רבוע", מספרת גליל. "במחקר שלנו אנחנו מצאנו עשירית מזה, במקרה הטוב".

הממצא המטריד ביותר של המחקר הוא מחוף זיקים, שבו לא נמצאו סרטנים כלל. הסיבה לכך היא שבחוף זה מתבצע "ניקוי" דו-שבועי באמצעות טרקטור שגורר מחרשה. "זה נקרא 'סירוק חופים', פעולה שמחליפה את אכיפת האיסור על הכנסה של פסולת או בקבוקים לאזורים אלה. הרבה יותר פשוט לעיריות לעבור עם טרקטור ולא לריב עם האזרחים", מסביר ברונשטיין. "מדובר בגזר דין מוות לאוכלוסיית סרטני החופים: הקטנים מתים בתוך המחילות הקצרות שלהם, והבוגרים ששורדים את החריש חייבים לשקם את מחילותיהם או לעבור לאזור שאינו מופר באופן קבוע", מתארת גליל.

צילום: כ. גאייר
מדובר בגזר דין מוות לאוכלוסיית סרטני החופים. "סירוק" בחוף זיקים. צילום: כ. גאייר

פעולה הרסנית נוספת שפוגעת אנושות בסרטנים היא נסיעה על החוף. בין אם אלה אזרחים פרטיים שנוסעים בהם, או גורמים מורשים שונים – לסרטנים לא משנה מי דורסים אותם או את בתיהם. "המחקר הזה מציג הוכחות לכך שבחופים שבהם יש פעילות אנושית נרחבת – יש כמות קטנה יותר של סרטנים", מעידה גליל.

להגן על הסרטן

גליל עוד זוכרת את המראות של המוני החולונים שנהגו להתרוצץ בחופי תל אביב בימי ילדותה. "כיום נשארו מחילות רק במתחמי סוכות המצילים, שמלבד רוחצים – מצילים גם סרטנים", היא מספרת. אם אתם רוצים לטעום קצת מהחוויה שאותה היא מתארת, יש לה הצעה עבורכם. "כמו בילדותי, בקיץ מומלץ להגיע בשבע-שמונה בערב לחופים החוץ-עירוניים, לשבת בשקט ולהסתכל על הסרטנים יוצאים מהמחילות שלהם על החוף. גם לפני הזריחה תוכלו לצפות בכמה מהם יוצאים מהמים, נוצצים ורצים על החול הרטוב".

מתוך זיכרונות אלה, גליל פוסקת שהגיעה העת לפעול. "העובדה שב-50 שנה 'הצלחנו' להוריד את האוכלוסייה לעשירית ממה שהיא הייתה – דורשת מאיתנו לעצור ולחשוב איך מגינים על מי שנותרו כאן", היא מעידה. אז איך מגינים על חולון החוף?

צילום: מ. מנדלסון
לסרטנים יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות וניקיון החוף. צילום: מ. מנדלסון

לדבריה, בשיא הקיץ יש לסקור את הרצועה הקרובה לקו המים בכל החופים החוליים – וכך לבדוק את מצבה של אוכלוסיית החולונים. "בחופים שמצבם טוב יחסית – אפשר לבדוק את האפשרות להגביל את הפעילות האנושית באמצעות פיקוח, ולמנוע כניסת רכבי שטח; זאת, בדומה לפעולות להצלת צבי הים", מציעה גליל.

בנוסף, יש לפעול כנגד אויב בעייתי של כלל בעלי החיים, ואנחנו ביניהם – שנוהג להצטבר בחופים. "אומנם הסרטנים האלה הם אוכלי-כל, אבל הם לא שירות ריקון הפחים של העירייה בחוף", אומר ברונשטיין. "כמויות הפסולת והפלסטיק שמגיעים לחופים מפרים את האיזון שאיפשר להם לשגשג במשך מיליוני שנים, והן מהוות את אחד הגורמים שמאיימים על קיומם".

לדברי ברונשטיין, הפתרון לאיומים השונים על חולון החוף נעוץ גם בחינוך. "בעוד שהיום אי אפשר לדמיין מצב שבו מישהו מחליט לירות חץ בפנדה – כי היא מין מוגן, שנעשתה עבודה של העלאת מודעות למצבו, פגיעה בסרטנים האלה עדיין מתרחשת, מתוך חוסר הבנה", הוא אומר. "השאיפה שלנו היא שכל המבקרים בחופים יכירו את חולון החוף ואת אורחות חייו; הדרך לשמור על הסרטן הזה היא באמצעות העלאת מודעותו של הציבור".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית