שתפו‬        

רחלי ווקס

העיר שלך לא מוכנה למשבר האקלים

מחקר ישראלי חדש שהתבצע בחיפה מראה שהעיר לא ערוכה להתמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים שעלולים לגבות חיי אדם, ושהמודעות לנושא בקרב מקבלי ההחלטות והתושבים בעיר נמוכה מאוד. "זאת הפעם הראשונה שמישהו העלה את הנושא של היערכות למשבר האקלים", אומר בכיר במערכת הבריאות בעיר
23 באוקטובר 2020



גל החום יוצא הדופן שתקף את ישראל בחודש שעבר ושהפך את ספטמבר 2020 לחם ביותר מאז החלו המדידות בהרים ובפנים הארץ, המחיש לנו שאירועי קיצון אקלימיים יכולים להשפיע על חיי היומיום שלנו (ושל המזגן שלנו). למרבה הצער, אירועים כמו גלי חום, שריפות, בצורות והצפות צפויים להפוך כבר בשנים הקרובות לתדירים ולקשים יותר בגלל החמרתו של משבר האקלים.

אם לא די בכך, הרי שבמחקר חדש, שיוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2020 שתתקיים באופן מקוון ב-13-12 לאוקטובר, ושהתמקד בחיפה, נמצא שהעיר לא ערוכה להתמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים, ושהמודעות לנושא בקרב מקבלי ההחלטות והתושבים בעיר נמוכה מאוד.

"בישראל צפויה עלייה בשריפות, ובהצפות ובשיטפונות שנגרמים כתוצאה מאירועי גשם קיצוניים –  שעלולים לגבות חיי אדם, כמו שראינו בשנה שעברה", אומרת ד"ר מיה נגב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, שלקחה חלק בצוות המחקר. "צפויה עלייה בטמפרטורות, שתכלול גלי חום ארוכים, עוצמתיים ותכופים יותר. גלי חום כאלה מסוכנים מאוד לבריאות הציבור ועלולים לגרום למכות חום".

לדברי נגב, קיים קשר בין גלי חום לבין עלייה במקרי התחלואה והתמותה. "במחקר קודם שערכנו מצאנו עלייה של 10 אחוזים בסיכון לשבץ בזמן גלי חום, והם נקשרו גם לתחלואת לב", היא אומרת.

"עם זאת, ההיערכות למשבר האקלים בישראל מועטה מאוד, הן ברמה העירונית והן ברמה הלאומית", אומרת נגב. "נראה שזאת עדיין לא נתפסת כבעיה משמעותית שצריך להתכונן אליה".

חיפה. בכל הנוגע לאירועי קיצון אקלימיים שמוכרים פחות בעיר המצב לא מעודד. תצלום: ade saptovic – unsplash

תושבים פגיעים באזורים רגישים

מלבד נגב, צוות המחקר החדש כלל את פרופ' שלומית פז, ד"ר מוטי זוהר, ד"ר חני נוימן ותמר זוהר מאוניברסיטת חיפה ופרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית-הדסה. "בחרנו להתמקד ברמה העירונית, משום שלעיר יש אמצעים רבים שבהן היא יכולה לנקוט על מנת להיערך למשבר האקלים", אומרת נגב.

העיר חיפה נבחרה לשמש כמושא המחקר בגלל מגוון הרגישויות האקלימיות והחברתיות שבה. חיפה כוללת אזורים נמוכים וגבוהים, ים והר, והיא נמצאת בסיכון לאירועי קיצון שונים: גלי חום, שריפות והצפות. בעיר חיות קבוצות שונות של אוכלוסיות רגישות, ביניהן קשישים ותושבים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות (שעלולים להתקשות לממן מיזוג בזמן גלי חום, למשל).

החוקרים מיפו את האזורים הרגישים יותר לאירועי אקלים קיצוניים שונים בחיפה, ואת ריכוזי האוכלוסיות בסיכון ברחבי העיר. על פי ממצאי המחקר, אזור הכרמל, שסמוך לשטח מיוער, פגיע יותר לשריפות משאר העיר. באזורים הנמוכים יותר של חיפה – העיר התחתית וקריית חיים, למשל – קיים סיכון גבוה יותר לגלי חום קיצוניים וכן להצפות בעת גשמים. על פי המחקר, דווקא באזורים נמוכים אלה חיים יותר תושבים שמשתייכים לאוכלוסיות רגישות.

"זה לא יקרה בדור שלי"

בנוסף למיפוי, החוקרים ערכו גם 30 ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים מגופי הבריאות והרווחה בעיר (כולל מנהלי בתי חולים), במטרה לבחון את רמת המודעות שלהם לסיכונים שמציב משבר האקלים ואת מידת ההיערכות לנזקיו בגופים העירוניים.

על פי המחקר, חיפה ערוכה היטב למלחמה ולשריפות – סיכונים שכבר התממשו בעבר. עם זאת, בכל הנוגע לאירועי קיצון אקלימיים שמוכרים פחות בעיר המצב לא מעודד. "ראינו בצורה ברורה מאוד שאין מודעות למשבר האקלים כאיום שצריך להתכונן אליו כעת, לא במערכת הבריאות ולא במערכת הרווחה", אומרת נגב. "מנהלי בתי חולים ובכירים בעירייה אמרו לנו שהם שמעו על גלי חום באירופה, אבל הם לא חושבים שזה משהו שיכול לקרות בימינו בחיפה, ולכן הם לא נערכים לזה. הייתה למשל בכירה באגף הרווחה שאמרה לנו: 'אני לא יודעת אם זה יקרה בדור שלי'".

השריפה הגדולה בחיפה בדרך פיקא, בנובמבר 2016. תצלום: יאסר שואהנה, ויקיפדיה

"זה לא מפתיע, כי גם בשלטון המקומי בשאר המדינה ובשלטון המרכזי בישראל אין כל כך הבנה שהסיכון הוא מיידי, ושצריך להיערך אליו כאן ועכשיו", אומרת נגב. "אחד ממנהלי בתי החולים בחיפה אמר בראיון שערכנו אתו שזאת הפעם הראשונה שמישהו העלה את הנושא של היערכות למשבר האקלים, ושמשרד הבריאות והממשלה לא מנחים אותם להיערך לאקלים ולא מתקצבים את הנושא".

עוד ערכו החוקרים סקר בקרב 550 מתושבי העיר, שבו הנשאלים התבקשו לדרג איומים שונים על פי המידה שבה הם סבורים שהם ישפיעו עליהם באופן אישי. מלבד שריפות, שדורגו בסקר במקום הרביעי, ארבעת האיומים האקלימיים האחרים שעליהם נשאלו המשתתפים (גל חום קיצוני, שיטפונות/הצפות, משבר האקלים ובצורת) דורגו במקומות האחרונים, אחרי גורמים כמו המצב הכלכלי, שחיתות פוליטית, רעידות אדמה, אלימות ופשע בישראל ומחלוקות ופערים חברתיים במדינה.

השלטון המקומי צריך להוביל את ההיערכות

כמה ערים בישראל החלו לפעול על מנת להתכונן לאירועי אקלים קיצוניים, ובראשן תל אביב, שהציגה לאחרונה תוכנית פעולה עירונית להיערכות למשבר האקלים. עם זאת, ברוב הרשויות המקומיות אין או כמעט ואין עיסוק בנושא. "במדינות רבות בעולם השלטון המקומי הוא זה שמוביל את ההיערכות למשבר האקלים, אבל השלטון המקומי בישראל לא מוכן לאירועי אקלים קיצוניים", אומרת נגב.

הצעדים שבהם רשות מקומית יכולה לנקוט על מנת להיערך למשבר האקלים ולצמצם את השפעותיו הם רבים ומגוונים. "אמצעי משמעותי מאוד להפחתת החום בעיר הוא נטיעת עצים, ויש לעשות זאת כבר היום, כדי שבעוד 10 שנים יהיה צל משמעותי", אומרת נגב. "כדאי לתכנן בניינים תוך התחשבות בשמש וברוח, לבנות הצללות מלאכותיות במרחבים ציבוריים, להתאים את מוסדות החינוך, התרבות והפנאי לטמפרטורה חמה יותר ולאירועי קיצון ולבנות את מערך התחבורה כך שהוא יתאים לאקלים שישרור בישראל ב-2030 וב-2040. אלה צעדים שצריכים להתבצע – ומהר, הזמן להיערך הוא עכשיו", היא מסכמת.

עיריית חיפה בחרה שלא למסור תגובה למידע המופיע בדו"ח ובכתבה זו. 


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית