שתפו‬        

רחלי ווקס

הערים שמתנתקות מגז טבעי

משק האנרגיה בישראל מתבסס יותר ויותר על גז טבעי, על אף שמחיר הפקת חשמל מפאנלים סולאריים נמוך יותר. בינתיים, ערים בעולם כבר מתכוננות למשק שנשען על אנרגיות מתחדשות ומוציאות את הגז הטבעי אל מחוץ לחוק
5 בינואר 2020



 

בשבועות האחרונים, מאז שהחלה תקופת ההרצה רצופת התהפוכות של אסדת לווייתן, נראה שמאגר הגז הטבעי לא יורד לרגע מהכותרות. כשתושבי חוף הכרמל, שמכנים את עצמם בכינוי מעורר המחלוקת "עוטף לווייתן", מתפנים מבתיהם לנוכח הרצת האסדה, ומולם אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה מצהירים שלא צפוי סיכון משמעותי מתהליך הנישוב ומפעילותה השוטפת של האסדה, אין ספק שמדובר באחד מהמאבקים הסביבתיים הסוערים שנראו פה בשנים האחרונות, אולי אף מאז ומעולם.

אך בזמן שמדינת ישראל מפתחת במרץ את מאגרי הגז הטבעי שבשטחה, במקומות אחרים בעולם מנסים דווקא לצמצם ככל שניתן את השימוש בדלק המאובנים הזה. כך, ערים שונות בארצות הברית אסרו בחוק בתקופה האחרונה את התקנתן של תשתיות גז טבעי לבישול ולחימום בבתים חדשים, במטרה להפחית את השימוש בו. הסיבה לכך היא שלמרות תדמיתו הירוקה בכל הנוגע לפליטות מזהמים לאוויר (חלקיקים נשימים ותחמוצות) ביחס לאלטרנטיבות כמו פחם וסולר, השפעתו על אפקט החממה במהלך השימוש בו איננה כה ירוקה.

אין כניסה לגז טבעי

גל החקיקה נגד הגז הטבעי החל בברקלי שבקליפורניה (עיר שנחשבת לאחת הליברליות בארה"ב), שאסרה ביולי האחרון על חיבור בניינים חדשים לתשתיות גז טבעי. 12 ערים נוספות ומחוז בקליפורניה הלכו בעקבותיה של ברקלי וחוקקו גם הם חוקים דומים, ומספר ערים אחרות במדינה העבירו חוקים שמעודדים את המעבר לתשתית חשמלית בבתים (מבלי לאסור על השימוש בגז הטבעי), מתוך תפיסה שאת החשמל ניתן יהיה להפיק מאנרגיה מתחדשת כמו אנרגיית השמש או הרוח.

לאחרונה המגמה התפשטה גם אל החוף המזרחי של ארה"ב, ואיסור דומה על גז טבעי בבניינים חדשים נחקק בעיר ברוקליין (Brookline) שבמסצ'וסטס, הסמוכה לבוסטון. ערים רבות נוספות ברחבי קליפורניה, מסצ'וסטס וסיאטל שוקלות גם הן לחוקק חוקים כאלה.

הניסיונות לצמצם את השימוש הביתי בגז הטבעי לא מוגבלים לארה"ב בלבד. כך למשל, ממשלת בריטניה הודיעה במרץ האחרון שתאסור על התקנת מערכות חימום בגז בבתים חדשים החל מ-2025.

גרוע יותר מפחם?

בהשוואה לנפט ולפחם, לגז הטבעי יש מוניטין של דלק ירוק יחסית, גם מבחינת כמות מזהמי האוויר שעלולים להזיק לבריאות שנפלטים במהלך ההפקה והשימוש בו, וגם מבחינת גזי החממה שנפלטים בתהליך השריפה שלו, שתורמים להחרפתו של משבר האקלים. "הגז הטבעי פולט כמות קטנה פי 20 של מזהמים בריאותיים מסוימים בהשוואה לפחם, ובאופן עקרוני, שימוש בגז טבעי לייצור חשמל או לחימום פולט בערך חצי מכמות גזי החממה שנפלטים בעקבות שריפת פחם", אומר ד"ר שחר דולב, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה. "לכאורה זה טוב".

ערים שונות בארצות הברית אסרו בחוק בתקופה האחרונה את התקנתן של תשתיות גז טבעי לבישול ולחימום בבתים חדשים. תצלום: parvesh kumar – unsplash

 

עם זאת, דולב מבהיר שהתמונה המלאה מורכבת יותר, זאת בעיקר מכיוון שהמרכיב העיקרי בגז הטבעי הוא מתאן. "מתאן הוא גז חממה פי 80 מזיק יותר מפחמן דו-חמצני (כאשר מתייחסים לזמן שהות של 20 שנה בלבד באטמוספירה)", הוא אומר. "בתהליך ההפקה, ההולכה, החלוקה והשימוש בגז הטבעי מתרחשות המון דליפות, ולמתאן שנפלט כתוצאה מכך יש השפעה משמעותית מאוד. לפי כמה מחקרים מהתקופה האחרונה, הפליטות האלה גורמות לכך שהשימוש בגז הטבעי עלול להיות גרוע כמו בפחם, אולי אפילו יותר, ואז בעצם לא עשינו כלום מבחינת אפקט החממה בזה שעברנו לגז הטבעי".

לדבריו, הסכנה לדליפות חמורה במיוחד בשימוש הביתי בגז הטבעי, מכיוון שחיבור בתים לתשתית הגז דורש צנרת נרחבת ומסועפת שעלולה לדלוף, ומכיוון ששמירת התושבים על תקינות הצנרת הביתית עלולה להיות לא קפדנית מספיק.

מעבר לכך, תשתיות גז טומנות בחובן גם סיכון בטיחותי, במיוחד אם הן לא מותקנות כראוי, אם הדיירים לא משתמשים בהן באופן תקין ובבניינים ישנים. בשנה האחרונה אירעו מספר פיצוצי גז בערים שונות בישראל, אחד מהם הוביל בחודש מאי למותם של אישה בשנות ה-40 לחייה וגבר כבן 50 שהתגוררו בשכנות באילת.

למרות כל זאת, קיים שימוש נרחב בגז הטבעי במדינות רבות, אם למטרות ביתיות, לייצור חשמל בתחנות כוח או לביצוע תהליכים תעשייתיים. הסיבה העיקרית לכך היא מחירו הנמוך של הגז בהשוואה לפחם ולנפט. בנוסף, במדינות כמו ישראל קיימים מאגרים מקומיים של גז טבעי, מה שעשוי לאפשר למדינה ליהנות מעצמאות אנרגטית.

בישראל, הגז הטבעי (שהגיע עד לאחרונה כולו ממאגר תמר) משמש להפקתו של כ-67 אחוז מהחשמל שמיוצר, וכן בתעשייה: "לפחות מחצית מהאנרגיה שמשמשת היום את התעשייה מופקת מגז טבעי", אומר דולב. בבתים בישראל דווקא כמעט ולא נעשה שימוש בגז טבעי (מלבד בכמה שכונות חדשות ובעיר ערד) אלא בגפ"מ (גז פחמימני מעובה), שמכונה גם גז בישול: תערובת גזים שמקורה הוא בדרך כלל בתהליך זיקוק הנפט הגולמי.

השלב הבא: אנרגיות מתחדשות

בערים שבהן נאסר השימוש הביתי בגז הטבעי הוא צפוי להיות מוחלף על ידי טכנולוגיות חשמליות, מתוך מחשבה שנתח האנרגיות המתחדשות מתוך כלל ייצור החשמל ימשיך להתרחב בשנים הבאות, מה שיהפוך את החשמל לנקי יותר מבחינת זיהום אוויר ולירוק יותר מבחינת פליטות גזי חממה. בקליפורניה, שכאמור הובילה את המהלך החקיקתי נגד הגז הטבעי, יעדי ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים (ובראשם אנרגיה סולארית) עומדים על 60 אחוז מהאנרגיה עד 2030 ו-100 אחוז עד 2045.

בישראל, שבה כיום כשבעה אחוזים בלבד מהחשמל מיוצרים ממקורות מתחדשים, היעדים צנועים יותר, ועומדים על 10 אחוזים עד 2020 ו-17 אחוז עד 2030. בנובמבר האחרון הציע שר האנרגיה, יובל שטייניץ, להגדיל את היעד ל-2030 ל-30-25 אחוז מכלל האנרגיה, וטען שבכוונתו לפנות לרשות החשמל להתייעצות מקצועית בנושא, אך לא עברה עד כה החלטת ממשלה שמגבה את יוזמת השר. בינתיים, הפקת חשמל בחוות סולאריות גדולות הפכה לאחרונה אצלנו לזולה משמעותית משריפת גז טבעי להפקת חשמל: ביוני 2019 נסגר המחיר לקוט"ש במכרז לשדה הסולארי באשלים על כמעט שליש מזה המיוצר באמצעות גז טבעי.

"כיום, המערכות הסולאריות זולות מאוד, אך אגירת החשמל שמיוצר בהן יקרה. עם זאת, מחירי מערכות האגירה צונחים בקצב מהיר מאוד, ולכן כבר בשנים הקרובות יהיה הרבה יותר כדאי כלכלית להקים שדות סולאריים בצירוף מערכות אגירה ולא מערכות גז טבעי", אומר דולב. "בארה"ב למשל סוגרים תחנות כוח מבוססות גז בשביל להקים במקומן מערכות סולאריות עם אגירה".

בישראל, משרד האנרגיה דווקא מעודד את השימוש בגז הטבעי. תצלום:  geograph.org

 

למרות זאת, בישראל, משרד האנרגיה דווקא מעודד את השימוש בגז הטבעי. "משרד האנרגיה רואה היום בגז הטבעי פתרון מועדף מבחינה כלכלית וסביבתית, ולכן הוא דוחף מאוד את השימוש בו באזורי מגורים ובמפעלים, ויש בתקציב המשרד מיליוני שקלים לתמיכה בפרויקטים של מעבר לגז טבעי של התעשייה", אומר דולב. "כל זה נראה טוב ויפה לפני 10 שנים, אבל היום אנחנו כבר אמורים לעבור לשלב הבא ולשימוש באנרגיית השמש". לדבריו, המודל צריך להיות חשמול של כל המערכות בתעשייה, בתחבורה ובמגורים וייצור כמה שיותר מהחשמל מאנרגיה מתחדשת. "זה נקי יותר, בריא יותר, ובשנים הקרובות זה גם יהיה הרבה יותר כלכלי", הוא מסכם.

עם זאת, ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה, מציין כי "בדרך להצבת יעדים שאפתניים אך ריאליים לאנרגיות מתחדשות בישראל, חשוב לזכור כי לא תמיד ההשוואה למדינות אירופה כמו גרמניה או מדינות בארה"ב היא נכונה. זאת מכיוון שבישראל אין רשת משותפת עם מדינות שכנות שבה ניתן להעביר עודפי ייצור במהלך היום ולקבל בחזרה בערב וכך להגיע לאספקה רציפה. בהיעדר נפח אגירה משמעותי, אלמנט שכיום מתפתח בקצב מהיר אך עדיין לא מראה בשלות טכנולוגית בסקאלה של ערים גדולות או מדינות, לא ניתן להגיע כיום בישראל לייצור רוב מוחלט של החשמל מאנרגיות מתחדשות".

בנוסף, מוסיף לוי כי "פוטנציאל הייצור המקומי של אנרגיות מתחדשות מתבסס בעיקר על אנרגיה סולארית ומעט על אנרגיית הרוח, מה שלא מאפשר ייצור רציף כל שעות היממה והגעה לאחוזי ייצור השואפים ל-100% כמו בקוסטה ריקה או איסלנד, להן יש מקורות מתחדשים רציפים (גיאותרמיים או הידרואלקטריים) המספקים את רוב הצריכה שלהן. כמו כן, פוטנציאל הרוח בישראל מוגבל והשטח הפוטנציאלי ביבשה המתאים לכך מוגבל עוד יותר".

למרות כל זאת, לוי מסכם ואומר כי "על ישראל להציב יעדים גבוהים משמעותית מהקיימים ומהמוצעים על ידי שר האנרגיה (25-30 אחוז), ולהשקיע בפיתוח ויישום סל טכנולוגיות אגירה (אגירה שאובה, חוות מצברים ופתרונות נוספים), לצד כיסוי כלל הגגות והמבנים המתאימים לכך (מבני חקלאות, ציבור, תעשייה ובתי מגורים) בפאנלים סולאריים והמשך הקמת חוות סולאריות גדולות, תוך פגיעה מינימלית בשטחים פתוחים בעלי ערכיות גבוהה". ביום שני, 6 בינואר 2020, יתקיים במכללה האקדמית אחוה דיון מומחים בנושא הפקת אנרגיה מתחדשת בישראל לאור משבר האקלים.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "חיבור מפעלים לגז טבעי מיועד בדרך כלל לאספקה של חום כאשר פאנלים פוטוולטאים פחות יעילים באספקה זו. כמו כן, פיתרון של אנרגיה סולארית ואגירה לא נותן מענה בעונת החורף בה יש רצף ימים ללא שמש. משרד האנרגיה מבצע בחינה מעמיקה להעלאת יעד הייצור באנרגיות מתחדשות. היעד הנבחן כעת הוא 30% לשנת 2030, כאשר במשרד ימשיכו לבחון את האפשרות להגדיל אותו, זאת תוך שמירה על אמינות אספקה ומחירים סבירים".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית