המאבק נגד הפלסטיק אינו סביבתי בלבד. צילום: M. H. , Pixabay
המלחמה על הקשיות התלקחה מחדש. בצעד שהצליח לעורר תשומת לב עולמית, חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי שמבטל את המגבלות על שימוש בקשיות פלסטיק חד-פעמיות, צעד שמסמל לא רק שינוי סביבתי, אלא גם קרב פוליטי עמוק על עצם משמעות הרגולציה הסביבתית בארצות הברית.
קשיות נייר – האויב החדש של המחנה השמרני?
לפני מספר שנים, אף אחד לא היה מאמין שקשיות שתייה חד-פעמיות יעמדו בלב סערה פוליטית. כבר בקמפיין הבחירות של 2019, רכב טראמפ על הגל כשהציע למכירה קשיות פלסטיק אדומות עם שמו כאלטרנטיבה ל"קשיות הליברליות מנייר שלא עובדות". המסר שלו היה ברור: המאבק נגד הפלסטיק אינו סביבתי בלבד, אלא חלק מתרבות של רגולציה ו"משטר אקולוגי" שמאיים על חופש הפרט.
השבוע הוא העלה את הנושא שוב כאשר חתם על צו שמבטל את תוכניתו של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן להפסקת השימוש בפלסטיק חד-פעמי במוסדות הממשל עד שנת 2035. במהלך טקס החתימה בבית הלבן, טראמפ הצהיר: "הגיע הזמן להפסיק עם האירוע המגוחך הזה. אנחנו חוזרים לפלסטיק! אני משוכנע שהכרישים באוקיינוס יהיו בסדר!"
הצו שיפגע בצב הים
על פי תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), פלסטיק חד-פעמי, כולל קשיות שתייה, מזהם את האוקיינוסים וגורם לפגיעה חמורה ביצורים ימיים. אף על פי שקשיות הפלסטיק הן חלק קטן מהזיהום העולמי, הן לא מתכלות ולעיתים קרובות נסחפות לים. 8 מיליון טון פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים מדי שנה, פולטים מזהמים למים וגורמים נזק בלתי הפיך לחי הימי.
"הבעיה עם קשיות הפלסטיק היא לא שהן המרכיב העיקרי בזיהום הים, אלא שהן מסמלות את ההתנהלות האנושית הבלתי אחראית כלפי הסביבה. אם אי אפשר לצמצם אפילו דבר כל כך מיותר כמו קשיות פלסטיק, לא בטוח שנוכל להתמודד עם הבעיות הגדולות באמת", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, בוגרת תוכנית ממשק ומרצה בתוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללה האקדמית אחווה. "הדיון לא באמת עוסק בקשיות פלסטיק. מדובר כאן בעניין רחב הרבה יותר – האם אנחנו כחברה מסוגלים לצמצם את צריכת הפלסטיק שלנו, או שכל ניסיון כזה יתקל בהתנגדות פוליטית?" לדבריה, הפלסטיק הוא בעיה עולמית, והתמודדות עמו דורשת שינוי רחב ולא רק איסור על מוצר כזה או אחר.
אך טראמפ ואנשיו טוענים אחרת – לדעתם, הבעיה האמיתית אינה הקשיות עצמן, אלא ההגבלות של הממשל הקודם על פלסטיק חד-פעמי, שהובילו להגדלת השימוש באלטרנטיבות יקרות יותר ועמידות פחות.
הקשית ששברה את אמריקה
המבקרים על קשיות הנייר טוענים שהן אינן פתרון קסם מכיוון שהן מתפרקות מהר מדי במשקאות חמים, אינן מתאימות לאנשים עם מוגבלויות ושהן עלולות להכיל כימיקלים מזיקים. לפי אולנובסקי, חשוב לא רק לבחון את השימוש עצמו, אלא גם את כל מחזור החיים של המוצר. "ייצור קשיות נייר דורש כריתת עצים ושימוש באנרגיה ובמים בכמות לא מבוטלת, כך שזה לא בהכרח הפתרון האידיאלי. במקום להחליף פלסטיק בנייר, עדיף לעודד שימוש בקשיות רב-פעמיות מפלסטיק איכותי או מנירוסטה".
ואכן, UNEP מראה שמדינות שנקטו צעדים נגד פלסטיק חד-פעמי הצליחו להפחית את הזיהום, ובמקביל נדרשו לפתח חלופות טובות יותר. אירלנד, למשל, שהטילה מס על שקיות פלסטיק, ראתה ירידה של 90 אחוז בשימוש בהן בתוך שנים ספורות, וכך גם התשלום על שקיות הפלסטיק ברשתות המזון בישראל נמצא יעיל – אך במקרה של קשיות, עדיין אין פתרון אחיד.
כיצד מאזנים בין רגולציה סביבתית לבין חופש הצריכה? צילום: pexels, ron lach
פוליטיקה סביבתית
האם ביטול האיסור על קשיות פלסטיק נובע משיקול סביבתי אמיתי, או שמדובר במהלך פוליטי? תומכי טראמפ טוענים שזהו צעד נגד רגולציה מוגזמת, שמכבידה על עסקים קטנים ועל מסעדות שנאלצו לעבור לחלופות יקרות יותר. מצד שני, ארגוני הסביבה מזהירים שמדובר במהלך קצר-רואי שיחזיר את ארצות הברית לאחור במאבק בזיהום הפלסטיק.
החלטתו של טראמפ מגיעה בניגוד למגמות העולמיות. על פי UNEP, באירופה למשל, חוקים חדשים מצמצמים באופן משמעותי את השימוש בפלסטיק חד-פעמי, ובמדינות כמו קניה ורואנדה נאסר לחלוטין על שימוש בשקיות פלסטיק. בעוד מדינות רבות מאמצות חוקים נוקשים נגד פלסטיק, ארצות הברית – תחת ממשל טראמפ – פונה לכיוון ההפוך. מעבר להשלכות הסביבתיות, לפי UNEP זיהום הפלסטיק פוגע גם בכלכלה הגלובלית. תעשיות הדיג והתיירות סובלות מהפסדים של מיליארדי דולרים כתוצאה מהצטברות פסולת פלסטיק במים, וגם עלויות ניקוי החופים בארצות הברית ובאירופה הולכות וגדלות.
לצרוך רק מה שצריך
אבל הקרב רחוק מלהסתיים. בעוד טראמפ חוגג את "הניצחון" של הקשיות, ארגוני הסביבה כבר נערכים להיאבק בהחלטתו. מבחינתם, מדובר רק בסימפטום לבעיה גדולה יותר – הקושי לאכוף מדיניות סביבתית בעידן שבו החלטות מתקבלות לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי שיקולים סביבתיים.
ככל הנראה, המדינות השונות בארצות הברית יפעלו בהתאם למדיניות המקומית שלהן. קליפורניה, למשל, כבר אסרה את השימוש בקשיות פלסטיק במסעדות, וערים כמו ניו יורק ושיקגו צפויות להמשיך במדיניות של הפחתת הפלסטיק, ללא קשר להחלטת הממשל הפדרלי.
בין אם מדובר במהלך סמלי בלבד או בהחלטה עם השלכות מרחיקות לכת, המאבק על קשיות הפלסטיק הוא חלק מדיון רחב יותר: כיצד מאזנים בין רגולציה סביבתית לבין חופש הצריכה, ומהי הדרך הטובה ביותר להילחם בזיהום הפלסטיק. הקרב על הקשיות אולי מסמל מאבק גדול יותר בין אידיאולוגיות פוליטיות, אבל מחוץ לעולם הפוליטיקה, הים ממשיך להתמלא בפסולת פלסטיק – ואת הבעיה הזאת אפילו טראמפ לא יוכל לבטל בצו נשיאותי.
"בסופו של דבר, השאלה האמיתית היא לא אם קשיות פלסטיק צריכות להיעלם או לא, אלא איך נוכל להפחית את צריכת הפלסטיק העולמית באופן חכם. אנחנו צריכים לעבור מהר יותר לפתרונות בני-קיימא שמבוססים על הפחתת צריכה, ולא להיגרר למלחמות פוליטיות מיותרות", אולנובסקי מסכמת.
