שתפו‬        

רחלי ווקס

זהירות, שיטפון לפניך

מערכת ייחודית שמאפשרת לתושבים לקבל תחזית מדויקת לגבי שיטפונות הישר לטלפון הנייד פועלת מזה שנים בארצות הברית. מתי נראה מערכת כזו גם בישראל?

26 בדצמבר 2019



 

ימים אלה של תחילת החורף מביאים אתם, מלבד הגשם והקור, גם את עונת השיטפונות. אין ספק שחשוב לקחת את אזהרות השיטפונות ברצינות: מדובר בתופעה מסוכנת מאוד שגורמת למקרי מוות מיותרים רבים בישראל ובעולם, וכן לנזקים כלכליים כבדים. עם זאת, המידע שזמין כיום לאזרח הישראלי בנושא מצומצם מאוד, וכולל לרוב רק התרעה כללית במהדורות החדשות ובאינטרנט מפני "חשש לשיטפונות בנחלי הדרום והמזרח".

במקומות אחרים בעולם, לעומת זאת, המצב טוב בהרבה: בארצות הברית מפעיל מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) מערכת ייחודית, שמאפשרת לתושבים לקבל מידע ברמת דיוק גבוהה במרחב ובזמן לגבי שיטפונות קרבים – ושישראל יכולה ללמוד ממנה דבר או שניים.

"מכל אסונות הטבע, שיטפונות הם גורם המוות מספר אחת בישראל ובעולם – יותר מהוריקנים, רעידות אדמה או צונאמי", אומר ד"ר עמיר גבעתי, לשעבר מנהל תחום מים עיליים ברשות המים וכיום מרצה מן החוץ בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב ומנהל תחום שיטפונות בחברת ClimaCell. הדוגמה הזכורה מכולן בנושא היא כמובן אסון נחל צפית, שאירע באפריל 2018, ושבו נהרגו תשע נערות ונער במסגרת טיול גיבוש של המכינה הקדם-צבאית בני ציון – פרשה שחזרה באחרונה לכותרות בעקבות הגשת כתבי האישום נגד מנהל המכינה ומנהל התכנית החינוכית במכינה. באותם אירועי שיטפונות (יום קודם ובאותו היום) נהרגו גם 3 בני אדם נוספים בנחל ממשית, סמוך למעלה עמוס ובנחל צין. בנוסף, עלות הנזקים שנגרמים על ידי שיטפון בודד עלולה להגיע לעשרות מיליוני שקלים. תדירותם של השיטפונות, כמו של אירועי מזג אוויר קיצוניים אחרים, צפויה לעלות עם החמרתו של משבר האקלים ועם המשך מגמת התרחבות השטחים הבנויים בישראל. חלק גדול מהבנייה החדשה כיום מתבצע בשטחים הפתוחים סביב הערים, והקרקע המחלחלת מכוסה בבטון ואספלט אטומים שמגבירים דרמטית את היווצרות הנגר העילי.

טנדר חוצה שיטפון על כביש
מכל אסונות הטבע, שיטפונות הם גורם המוות מספר אחת בישראל ובעולם – יותר מהוריקנים, רעידות אדמה או צונאמי. תצלום: wade austin ellis – unsplash

 

שיטפונות מקוונים

התרעות השיטפונות שמספק NOAA מסתמכות על ה-National Water Model – מודל ייחודי שחוזה את מאפייני זרימת המים בנחלים ברחבי ארה"ב. המודל כולל בתוכו משתנים רבים מאוד שמשפיעים על זרימת המים, ביניהם סוג הקרקע, מאפייני הצמחייה וגובה פני השטח. אזהרות השיטפונות ומידע נלווה רב זמינים לציבור הרחב בצורה נוחה לשימוש באתר שמפעיל NOAA, שמתעדכן באופן תדיר לאורך היום, ושכולל מידע מפורט מנקודות רבות לאורך כל אחד מנהרות ונחלי המדינה בטווחי זמן קצרים וארוכים.

רזולוציית האזהרות היא של קילומטרים בודדים: כך לדוגמה, באחד הבקרים השבוע התריעה המערכת על שיטפון חמור בנקודת המפגש של נהר אלם (Elm River) עם נהר ג'יימס (James River) שבדקוטה הדרומית – אך בנקודה אחרת על נהר אלם, שממוקמת במרחק אווירי של 9.5 קילומטרים משם, צוין במערכת שאין כל שיטפון. צפיפות נקודות המידע גדולה יותר בחלקה המזרחי של ארה"ב, שבה מספר הנחלים והנהרות משמעותית גבוה יותר, אבל גם באזורים מדבריים יותר, כמו דרום אריזונה, המרחק בין הנקודות קטן במקרים רבים מעשרה קילומטרים.

המערכת של NOAA נמצאת בשימוש נרחב בארה"ב, שבה באזורים רבים השיטפונות עלולים להגיע אל הבתים ואף לסכן את התושבים, מה שהופך את הצורך בתחזיות מהימנות בנושא לקריטי. "אצל אנשים רבים האתר שמור ב'מועדפים' בדפדפן, והם נכנסים אליו לעתים קרובות ובודקים את מצב הזרמים באזור שלהם", אומרת סוזן ביוקנן מצוות יחסי הציבור של NOAA. "אם במקרה המערכת לא עובדת, אנשים רבים מתקשרים ושולחים אימיילים, כי הם סומכים על המידע הזה", מוסיף ד"ר תומס גרציאנו, מנהל מחלקת חיזוי מים בשירות מזג האוויר הלאומי (National Weather Service) ב-NOAA.

מעבר לכך, במקרים מסוימים, המידע על השיטפונות מגיע לאנשים גם כשהם שלא מחפשים אותו. NOAA, כמו מספר סוכנויות אחרות בארה"ב, משדרת התרעות על מצבי חירום בטכנולוגיית רדיו לכל הטלפונים הניידים שנמצאים באזור הסיכון. כך, אנשים שנמצאים באזור שבו יש חשש לשיטפון מקבלים התרעה ישירות אל מסכי הסלולרי שלהם, גם אם אין להם שום אפליקציה ייעודית – כולל מטיילים מחוץ לארה"ב.

קשה מאוד לחזות מראש

ארה"ב היא לא היחידה שפועלת בתחום: גם בריטניה, צרפת והאיחוד האירופי פיתחו במערכות דומות. ומה עם ישראל? "כיום לא קיימת בארץ מערכת הכוללת את כל הרכיבים הנדרשים לחיזוי שיטפונות כמו במדינות המתקדמות", אומר גבעתי. לדבריו, בעבר פעלה בישראל מערכת שחזתה שיטפונות, אבל היא הייתה מיועדת בעיקר לגופים מקצועיים (כמו רשויות ניקוז וחברות הכבישים המהירים), ולא הייתה מונגשת לציבור הרחב.

האם ניתן לספק גם לישראל תחזית שיטפונות מדויקת יותר מההתרעות שקיימות כיום? פרופ' אפרת מורין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית מציעה להתייחס לנושא בזהירות. "חשוב מאוד להדגיש שצריך לקחת את חיזוי השיטפונות בערבון מוגבל, כי הוא רחוק מלהיות ודאי – קשה מאוד לחזות יום, ואפילו מספר שעות מראש את המקום והזמן המדויקים של הגשם", היא אומרת. לדבריה, כל שינוי קטן במיקום ובמועד הגשם משפיע על האם יתרחש שיטפון או לא, ועל איזה מהנחלים השיטפון יציף. "אם למשל חזוי למחר שיטפון בנחל בדרום ים המלח, הוא בקלות יכול להתרחש גם 20 קילומטר צפונה או דרומה משם וגם יותר מכך", היא אומרת. "תחזית טובה תתאר היטב את אופי הגשם ואת האזור הכללי בו הוא ירד, אך תהייה זו טעות להניח שבפועל מוקדי הסופות יהיו בדיוק במקום בו הם נחזו. בהתאם, גם מיקום השיטפונות יכול להשתנות. לכן כדאי לקחת מקדמי ביטחון גדולים בקריאת תחזיות של גשם ושיטפונות".

מורין מציינת שהמגבלה היא לאו דווקא בתחזיות שקיימות כיום בישראל. "בכל תחזית שנשתמש, אם נבדוק באיזה מקרים התחזית צדקה ברמת המיקום הספציפי ובאיזה לא, נגלה שהשגיאה יכולה להיות די גדולה", היא טוענת. "זה נכון במיוחד בגשם מקומי, שמהווה חלק גדול מהגשמים בישראל, ושלגביו היכולת להגיד שהגשם יורד במקום מסוים ולא כמה קילומטרים משם מוגבלת כיום מבחינה מדעית".

רחוב מוצף במים
קשה מאוד לחזות יום, ואפילו מספר שעות מראש את המקום והזמן המדויקים של הגשם. תצלום: StockSnap

 

"זה רק עניין של משאבים"

גבעתי, לעומתה, חושב אחרת. "יש גורמים באקדמיה שאומרים שלא ניתן לחזות שיטפונות באופן מפורט, ברמת הנחל הבודד, כמו שעושים בחו"ל, אבל חד משמעית – אפשר", הוא אומר. "עובדה שבכל העולם עושים את זה, למה בארה"ב או בבריטניה כן אפשר? יש להם משהו שלנו אין? רק בישראל אי אפשר?".

לדבריו, ההתרעות שקיימות כיום כלליות מדי. "השירות המטאורולוגי אומר שיש 'חשש מפני שיטפונות בנחלי המזרח'. מה זה מזרח? בית שאן? עין גדי? טבריה? אילת?", הוא אומר.

גבעתי מסביר שתחזית השיטפונות בישראל מסתמכת על מידע מטאורולוגי בלבד. "מטאורולוגיה רלוונטית כל עוד התהליכים מתרחשים באטמוספירה: היא עוסקת בהיווצרות ובירידת הגשם, ובכמויות, במיקומים ובעוצמות שלו", הוא אומר. "ברגע שהגשם מגיע לקרקע נוספים עוד משתנים, כמו סוג הקרקע". מאפיינים אלה, שמשתייכים לתחום ההידרולוגיה ושנמצא בישראל באחריות רשות המים, הם הסיבה לכך שעשרה מילימטרים של גשם שיורדים בין מדבר יהודה לים המלח עלולים לגרום לשיטפון – אבל אותה כמות לא תציף את מערב מדבר יהודה. "כדי לעשות חיזוי שיטפונות צריך את שני הרכיבים: את המטאורולוגיה, שאת הנתונים שלה אפשר לקחת מהשירות המטאורולוגי או ממודלים אחרים, ואת המידול ההידרולוגי הפיזיקלי, שמתאר את תנועת המים על פני הקרקע: כמה יזרום ואיפה", הוא אומר.

לדברי גבעתי, את התחזית שנוצרת משילוב הנתונים יש להנגיש לציבור בצורה ברורה, דרך מוקד טלפוני או אתר אינטרנט, בדומה למצב בארה"ב ובאירופה. "הטכנולוגיה קיימת, הידע קיים, זה רק עניין של יישום ומשאבים", הוא אומר. "אנחנו מובילים בדברים אחרים, כמו מים וחקלאות, חיזוי שיטפונות זו הבעיה שלנו? זה אבסורד".

גם מעט גשם יוצר שיטפון

בינתיים, חשוב לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לטיול באזורים שמועדים לשיטפונות, שכאמור מהווים סכנת חיים גדולה. "במדבר, גם כמות לא גדולה של גשם יכולה לייצר שיטפון, ולכן כשיש גשם חשוב להתרחק מאפיקי הנחלים", אומרת מורין. לדבריה, במדבר יש להימנע מאזורים גשומים, וגם מאזורים ללא גשם – שהשיטפון עלול לזרום אליהם. שיטפונות רבים מתרחשים באזורים שבהם לא ירד כלל גשם, והגשם מתפתח לעתים באופן ‏פתאומי באזורים שבהם היו שמיים בהירים‏. "כשרואים גשם באזור מסוים במכ"ם הגשם אסור להיכנס לנחל שאזור זה מתנקז אליו. כמו כן, כשיש תחזית לגשם, אפילו אם נראה שהגשם אמור לרדת הרחק מנחל מסוים, עדיף לא ‏לתכנן טיולים שעוברים באפיק של אותו הנחל", היא מסכמת.

 

מהשירות המטאורולוגי נמסר בתגובה:

השירות המטאורולוגי הוא הגוף הלאומי המפיץ לציבור הרחב בישראל אזהרות מטאורולוגיות, ובין היתר גם מפני היווצרות שיטפונות. את האזהרות מפיקים החזאים באמצעות מיטב הכלים המקצועיים העומדים לרשותם, מהטובים הקיימים בעולם, ועל פי מיטב הידע המטאורולוגי העומד לרשותם. לאחרונה הוחלט כי בשלה העת להקמת מרכז חיזוי שיטפונות לאומי אשר יאגד בתוכו את חזאי השירות המטאורולוגי והידרומטאורולוגים מרשות המים אשר יעבדו כתף אל כתף, בתוך מרכז החיזוי של השירות המטאורולוגי.

עבודת המטה בנושא החלה כבר לפני מספר חודשים, ולקראת תחילת עונת הגשמים הנוכחית כבר החלה עבודת הכנה מורכבת וענפה בצוותי עבודה משותפים שהוקמו בשירות המטאורולוגי ובשירות ההידרולוגי, בחסות רשות החירום הלאומית (רח"ל), הכוללת הדרכות לחזאים ולהידרומטאורולוגים, בניית התשתית הפיזית למרכז החיזוי החדש, בניית התשתית הטכנולוגית, התאמת מערכות בניית והפצת התחזיות וכן התאמת מערכת האזהרות הקיימת כבר היום בשירות המטאורולוגי לצרכים של המרכז החדש. בנוסף, נבנים נהלי העבודה המשותפים ועדכון והדרכת גורמי החירום והרשויות השונות מולם עובד המרכז בשגרה ובעת אירועי מזג אוויר פעיל.

במערכות הגשם האחרונות אשר פקדו את אזורנו כבר החל לפעול המרכז המשותף, תוך עדכון שוטף של כל הגורמים הרלוונטיים לפני ובמהלך האירועים, והטמעת התחזיות גם בתחזיות המופצות לציבור הרחב. במהלך השנה הקרובה יוסיפו הגופים הרלוונטיים לפתח ולחזק את המרכז עד להגעתו לכדי פעילות מבצעית מלאה, כל זאת במקביל להמשך גיבוי מלא של חזאי השירות המטאורולוגי לעבודת מרכז החיזוי החדש.

מרשות המים נמסר בתגובה:

מערכת לחיזוי שיטפונות קיימת, ועובדה שהתרעות מפני שיטפונות מועברות לגורמים הרלוונטיים ומושמעות בכלי התקשורת השונים לטובת הציבור הרחב – כשצריך כמובן. בשונה משנים קודמות, מדובר בפעילות משותפת של רשות המים (השירות ההידרולוגי) ושל השירות המטאורולוגי.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית