בונים את הרשת גם מבחינת הידע והמדע, וגם מבחינת הקשרים האנושיים. צילום: יובל יוסף.
עדיין בצל מלחמת "חרבות ברזל", ופחות מחודש לאחר מבצע "עם כלביא", התקיימה הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. הוועידה נתנה במה לשיח סביבתי בין גופי ממשל, חוקרים וחוקרות ומומחים סביבתיים, מגזר עסקי, תעשייה, משקיעות ומשקיעים, גופי תקשורת, ארגוני חברה אזרחית והקהל הרחב. "אנחנו בונים את הרשת גם מבחינת הידע והמדע, וגם מבחינת הקשרים האנושיים", אמר פרופ' רון מילוא, יו"ר הוועידה, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, דיקן לענייני חינוך במכון ויצמן למדע.
שקד שפי כהן, סמנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ציינה כי "הסביבה לא תחכה לאף אחד ואחת". לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הזכיר שאנחנו חלק מהמערכת האקולוגית והחשיבות לשמור עליה: "כדאי שנזכור שאנחנו בני האדם לא לבד במרחב".
סביבה בעיתות משבר
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים מרחוק והזכיר את הקשר בין משבר האקלים לביטחון באומרו כי הם שלובים זה בזה. עוד הוא ציין כי "זה לא סוד שאנחנו נמצאים בתקופת מפתח בכל מה שקשור לאתגרי הסביבה בעולם ובארץ. האתגרים הללו הם גם הזדמנות לצמיחה". מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, סיפר על תשומת הלב הנרחבת שמוקדשת להיבטים הסביבתיים בפרסומי ביקורת המדינה, בהם דו"ח בנושא ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו ודו"ח על המוכנות להטמעת היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDGs) בעבודת הממשלה. "יש לנו חבלי ארץ שעומדים בפני שיקום", הוא אמר. "זו הזדמנות פז ליישם עקרונות של קיימות בשיקום האזורים האלה. אנחנו בביקורת המדינה מחויבים לסוגיות הסביבה". עוד הוא שיתף כי "השנה נעסוק גם בהתמודדות של הרשויות המקומיות עם שינויי האקלים". מחזיק תיק הסביבה של עיריית תל אביב-יפו, פרופ' נח עפרון, מסר את דבריו של ראש העיר רון חולדאי על חשיבות המחקר המדעי: "בלי מדע, לא יהיה לנו בית, לא עיר, לא מדינה, לא חברה אנושית".
פרופ' דרור הבלנה, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, שיתף באתגרים הסביבתיים עמם הארגון מתמודד, בהם השיטפון בשמורת עין גדי, הלבנת שוניות האלמוגים במפרץ אילת, שריפות, סחר לא חוקי בחיות בר, מינים פולשים והרעלות חיות הבר, ואיך הוועידה יכולה לסייע: "פורום כזה שיש בו הרבה אנשים שיכולים להזין אחד את השני כדי לתרום לעשייה יכול לעזור". ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי בקק"ל, הזכיר את הפגיעות האיראניות במעבדות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל מכון ויצמן למדע, ואת הצורך בשיקום הנגב המערבי והגליל. "הם זקוקים גם לשיקום קהילתי, אנושי. לכן אנחנו מניעים כעת ארבעה מרכזי מחקר בגליל ובגנב. אנו מכירים בחשיבות הרבה של המחקר המדעי כבסיס לכל פעולה סביבתית מושכלת".
במסגרת הוועידה, הוענק לפרופ' אבי פרבולוצקי פרס מפעל חיים. ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי לשעבר של רשות הטבע והגנים, סיפר על פרבולוצקי כי הוא "בראש ובראשונה מדען מעשי ויישומי. המדע המצוין שאבי מייצר תמיד מכוון לפעולה, לאנשי המעשה והשטח".
פורום כזה שיש בו הרבה אנשים שיכולים להזין אחד את השני כדי לתרום לעשייה יכול לעזור. צילום: אלעד גוטמן
מאנרגיות מתחדשות לחלבון אלטרנטיבי
אביב לביא, מגיש התוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ וכותב על סביבה ב"זמן ישראל", שהנחה את הפאנל שעסק במלחמה כזרז למעבר לאנרגיות מתחדשות, ציין כי במלחמה האחרונה לא מעט אירועים קיצוניים שיקפו את השינויים שנדרש לבצע. "עוד בסבב הארוך מול חיזבאללה החלו לדבר הרבה על עצמאות אנרגטית, וכמובן, במערכה האחרונה מול איראן – במקרה הזה נפגעו בתי הזיקוק בחיפה, נהרגו שלושה עובדים והושבתו המתקנים". לדברי ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, המלחמה עם איראן תפסה אותם בהפתעה גמורה. "עבדנו בימים הראשונים מסביב לשעון כדי לנסות להבטיח את השמירה המקסימלית על החומרים בבתי הזיקוק עם הרבה לחץ ופחד שהתברר כאמיתי ומוצדק עם הפגיעה הקטלנית שהשביתה את המתקנים. האירוע האחרון חייב להוות תמרור אדום לכל מקבלי ההחלטות: אנחנו חייבים להבטיח לציבור עצמאות אנרגטית שכוללת את קיומן של אנרגיות מתחדשות באופן מבוזר".
"בעיתות מלחמה, ובמשברים בכלל, המנגנונים נבחנים הכי טוב. במלחמה האחרונה עם איראן משק האנרגיה עמד באתגר, ביחס לתרחיש האימים שדובר עליו כל כך הרבה שנים", אמרה שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות, קשרי חוץ ותכנון במשרד האנרגיה. "אחד הדברים המהותיים ביותר בהקשר הזה זה הסיפור של גיוון. משקים מגוונים הם משקים שמצליחים לעמוד במשברים. העובדה שהייתה לנו אנרגיות מתחדשות במלחמה הזו הייתה משמעותית מאוד ". עדי דישון, דירקטורית, מנהלת מכון ויץ לפיתוח בר-קיימא, אמרה כי "הקשב השלטוני והציבורי עכשיו הוא לביטחון ולחיים עצמם, וזה מובן. התפקיד של אנשי המקצוע הוא לייצר ולהראות את החיבורים הישירים והפשוטים בין התחומים כדי שנושאים של אקולוגיה וסביבה לא ייתפסו כמשהו פריווילגי אלא כמה ששייך לחיים עצמם".
פרופ' ליאור הרמן, המחלקה ליחסים בין-לאומיים, ומרכז הקיימות של האוניברסיטה העברית בירושלים, ציין במהלך הפאנל מספר שינויי תפיסה מרכזיים בישראל בשנים האחרונות כמו המעבר מתפיסה של יעילות כלכלית בלבד להבנת החשיבות של ביטחון אנרגטי, כמו גם התפכחות מהתלות המוחלטת בגז הטבעי ובחינת חלופות. "יש לא מעט מקרים שבהם מלחמות היוו טריגר לשינוי ולמהפך אנרגטי", הוא אמר, "למשל, במלחמת העולם הראשונה כשבריטניה עברה משימוש בפחם לנפט בעקבות היעילות שלו במלחמה. גם במלחמה בישראל ההבנה מתחדדת יותר ויותר שאנרגיה מתחדשת נותנת לנו גם ביטחון".
על רקע מגוון שינויים בסחר העולמי שמשפיעים בחלקם ישירות על ישראל, כמו האיום הח'ותי ומלחמת "חרבות ברזל", הציגה גלית כהן, מנהלת בישראל של קרן האקלים JCT, חוקרת בכירה ב-INSS, מודל חדש לניהול סיכונים בשרשרות האספקה. "יותר ממחצית מאספקת המזון העולמי נמצאת בסיכון ובחשש למחסור תוך 25 שנה", היא אמרה. "מיפינו וניתחנו את הסיכונים השונים וערכנו פיילוט על קבוצת מוצרים שיש בהם תלות גבוהה בייבוא, בהם דגנים ודגים. מצאנו שככל שהתלות גבוהה, כך הסיכון גדל". בריאיון שהיא ערכה עם ברוס פרידריך, יו"ר ומייסד GFI, סיפרה כהן כי "גיוון מערכת המזון שלנו הוא חשוב מאוד, וכאן נכנס לתמונה החלבון האלטרנטיבי". לדברי פרידריך, "חלבון אלטרנטיבי עתיד לעשות קפיצה משמעותית באימוץ, בדומה לפאנלים סולאריים ורכב חשמלי, שעמדו ב-2015 על קרוב ל-0 אחוזים אימוץ, והיום עומדים על מעל 10 אחוז ו-20 אחוז אימוץ. זה מפתח משמעותי בדרך לביטחון מזון".
הסביבה והבריאות משתלבים יחדיו
בריאיון שערכה ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, עם פרופ' נדב דוידוביץ', בית הספר לבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, תיאר דוידוביץ' את התפיסה של בריאות אחת: "הסביבה היא משהו הרבה יותר רחב מאשר רק ההיבטים הפיזיים. זה לא רק ההיבטים שגורמים לנו להיות חולים, אלא הדברים שמאפשרים לנו להיות בריאים".
ד"ר מאיה שדה ממרכז טאוב דיברה על ההשפעות הסביבתיות הישירות על הבריאות של כולנו: "בשביל לדבר על שינוי, נכון לדבר על אינטרסים משותפים. כך האינטרס הסביבתי לשמירה על הטבע והאינטרס הבריאותי למניעת מחלות, משתלבים יחד". שדה הציגה את נתוני פרויקט נטל התחלואה העולמי, על פיהם 15 עד 25 אחוז מהתחלואה מקורה בגורמים סביבתיים. למשל, מגורים בסביבה עם צפיפות עצים גבוהה יותר משפיעים לטובה על בריאות בכלל ועל מחלות לב וסוכרת בפרט. "ממצאים ראשוניים של מחקר שערכנו מעלים ש-10 אחוז יותר ירק באזור המגורים קשור לירידה של כמעט אחוז אחד בהימצאות סוכרת".
ד"ר טל פטלון, מומחית מחקר ופיתוח בקבוצת מכבי שירותי בריאות, מייסדת ומנכ"לית Medana דיברה על השילוב בין גנטיקה, בריאות וסביבה כתפיסה של רפואה מתקדמת. "אנחנו יכולים לעשות שינוי מהותי בדרכים שבהן הרפואה משתמשת בטכנולוגיה כדי להתאים את הטיפולים שהיא מציעה בקליניקה, באופן מעשי לא רק במחקרים", היא אמרה. איילת דרסלר, מנהלת ESG במרכז הרפואי שיבא תל השומר, דיברה על השפעת מערכת הבריאות על שינויי האקלים, והציגה את האסטרטגיה שבה נוקט בית החולים לצמצום הפליטות. "מסך כלל פליטות הפחמן בעולם, בין 5 ל-9 אחוזים מקורם במערכות הבריאות. לשם השוואה, מדובר בפי שניים מכמות הפליטות בעולם התעופה".
האינטרס הסביבתי לשמירה על הטבע והאינטרס הבריאותי למניעת מחלות, משתלבים יחד. צילום: אלעד גוטמן
להנגיש את סיכוני האקלים לציבור
ד"ר אורנה מצנר מהמשרד להגנת הסביבה סיפרה על פורטל ציבורי לסיכוני אקלים שיושק בתחילת השנה הבאה ויאגד ידע מקצועי להתמודדות עם סיכוני האקלים, בין היתר בחלוקה לאזורים שונים בארץ ולאוכלוסיות ספציפיות. "אנחנו רוצים לספק את כל המידע שניתן, להנגיש כמה שיותר לכלל הציבור", היא שיתפה. פרופ' נגה קרונפלד-שור, יו"ר הוועידה, ראשת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, הסבירה כי "קשה להניע את מקבלי ההחלטות לפעולה ואחת הסיבות היא שמדובר באירוע מאוד רחב. גם המדען הטוב ביותר לא יכול להבין בכל התחומים שרלוונטיים לסיכוני אקלים, ומכאן החשיבות והצורך באיסוף מידע וריכוזו לכדי מרחב אחד שיאפשר את קבלת ההחלטות המיטבית". קרן שווץ מאקלימא דיברה על מוכנות הרשויות המקומיות בישראל להתמודדות עם עליית הטמפרטורה והציגה את הפורטל תדר אקלימי שמאגד את תוכניות ההיערכות של כלל הרשויות.
על רקע גל החום הקיצוני שמשתולל לאחרונה באירופה, דיברה פרופ' מיה נגב מאוניברסיטת חיפה על סיכוני עומס החום והציגה מחקר בביצועה שנערך על כ-1,500 משתתפים בישראל. במחקר נמצא, בין היתר, שמגורים לבד – למשל במקרה של קשישים שנשארים לבד בבית ללא מזגן – מהווים גורם סיכון מוגבר לתמותה מחום. "החדשות הטובות הן שמדיניות מצילה חיים", היא אמרה.
לציון עשור לפעילותה של "הקרן לשטחים פתוחים" סיפר יואב שגיא, מייסד מכון דש"א ומנכ"ל החברה להגנת הטבע לשעבר כי "מאז הקמתה, הקרן השקיעה 1.8 מיליארד שקלים וסייעה לטפל ב-1,200 פרויקטים סביבתיים. בינתיים, כבר 200 מיליון שקלים הושקעו לשיקום נזקי מלחמת 'חרבות ברזל'". דוד אסף, סמנכ"ל בכיר לניהול נגר ומשאבי סביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון אמר כי "תפקידה ומשימתה המרכזית של הקרן במבט קדימה היא לזהות את החלומות הבאים, את בתי הגידול שצריך לטפל בהם, ואת האזורים שיש לנו בהם בעיה".
חדשנות בים וביבשה
בפאנל שעסק בחדשנות אקלימית ציינה רונית אשל מרשות החדשנות כי "רק 10 אחוזים מההייטק היום הם טכנולוגיית אקלים. זה המון, אבל הפוטנציאל הוא ענק". אסף קרואני, מנהל אגף אקלים וקיימות בקק"ל תיאר כיצד המעגלים של פיתוח הפריפריה, החדשנות הטכנולוגית ומה שמתרחש בשטח מפרים אלה את אלה.
ד"ר שני הרשקוביץ, סיל מינרלים, סיפרה על הפוטנציאל של השימוש בטכנולוגיה שלהם, הן לניקוי מי הים הנשאבים אל תחנות הכוח כדי למנוע את סתימת הצינורות, והן את הפוטנציאל למוצר נוסף של הפקת המינרל קלציום קרבונט בתהליך שתורם גם לקיבוע פחמן. בפאנל בנושא כלכלה כחולה ציינה ד"ר חנה רוזנפלד מחקר ימים ואגמים לישראל כי "הכול מוביל לכך שהים הולך להיות מקום בלתי נדלה לספק את מזון העתיד ואת חומרי העתיד, והשאלה היא איך עושים את זה חכם". נועם יוסף, מנכ"ל GAIA, סיפר על מרכז החדשנות ובו "סט כלים לממן ולבדוק את הנאותות של הרעיון החל מהשלב שבו יש למצוא את הבעיה הכי מאתגרת והכי חמה ועד השלב של מסחור מלא". לדברי יותם זך ממשרד הכלכלה והתעשייה, "כל המגזרים עובדים ביחד כדי לקדם יתרון תחרותי בין-לאומי".
לפי הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה,"האוקיינוס הוא סוג של משאבת הלב של כדור הארץ. כשהאוקיינוס לא בריא, אז אין יציבות אקלימית, תזונתית או כלכלית. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על הים אבל גם איך אנחנו מנצלים אותו כמרחב לחדשנות". אלון זס"ק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים לישראל, דיבר על כך שלא צריך להמתין משלב הרעיון באקדמיה לשלב היזמות. לדברי רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, "כלכלה כחולה מתקשרת לכל הסקטורים של האקלים. איך הופכים את הים לנכס, למשאב מניב?"
הסביבה היא משהו הרבה יותר רחב מאשר רק ההיבטים הפיזיים. צילום: אלעד גוטמן
"השלכות שינוי האקלים יכולים להפוך לנושאי ביטחון"
שהיום הראשון של הוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב נחתם בהשקת הגיליון החדש של כתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה" בנושא ביטחון מזון, המשיך היום השני להפגיש בין מומחיות ומומחים מסקטורים שונים. "רב-מגזריות היא העתיד של המדע באופן כללי, וחשובה מאוד בתחום הסביבה", אמרה פרופ' נגה קרונפלד-שור, יו"ר הוועידה, ראשת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
"יש לנו מטרה אסטרטגית: יצירת שיתופי פעולה אזוריים בתחומי האקולוגיה. אנחנו חייבים לייצר חוסן אקלימי אזורי, וזה אפשרי למרות המצב", אמר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ, בראיון שערך איתו פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע. הם שוחחו על שיתופי הפעולה החיוניים בין עולם המדע לעולם הדיפלומטיה. "המדענים עוסקים לא מעט בדיפלומטיה במסגרת שיתופי פעולה מגוונים שמנסים להשפיע על קובעי המדיניות", אמר יקיר. בתגובה ציין בכר כי "האקדמיה הישראלית והחוקרים והמדענים הישראלים הם שם דבר בעולם כולו. וכדי שזה יקרה יותר ושישמעו אותם יותר בכל מקום, יש צורך קודם כול פשוט לדבר ולייצר סינרגיה בין הדיפלומטים למדענים".
לדברי שטפן זייברט, שגריר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בישראל, "אחד הדברים שלמדתי כשבאתי לכאן הוא שנושאים סביבתיים במדינה הזו אינם חלק מהדיון הפוליטי היום-יומי. בזירה הפוליטית בגרמניה אנחנו מתווכחים בלי סוף על מערכות החימום המתאימות בבתים שלנו, מִחזור, בנייה, רמות פליטה, שאיפות מדיניות האקלים של הממשלה. אני מבין מדוע בישראל נושאי ביטחון נוטים להשתלט, אבל מובן שכולנו יודעים עד כמה בקלות נושאים סביבתיים והשלכות שינוי האקלים יכולים להפוך לנושאי ביטחון – וגם, אולי, לגשרים פוטנציאליים לשלום כשמדינות באמת מחליטות לשתף פעולה ולהתמודד יחד עם האתגרים".
בין שיקום לחיזוי
דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, דיבר על הפעולות המגוונות שכבר נעשות לשיקום הדרום והצפון, "פעולות שיקום לצד ניצול הזדמנויות", כדבריו, בעקבות "השפעותיה הקשות של המלחמה על הטבע ועל הסביבה". בפתח דבריו הוא גם התייחס לפעילות החברה להגנת הטבע בשנתיים האחרונות. "בשנה שעברה דיברתי בוועידה על החיבור שאנחנו עושים בין האנשים שנפגעו במלחמה אל הטבע וליכולת שלו לסייע בריפוי של קהילות", הוא אמר. "גם השנה אנחנו ממשיכים להוציא נוער מהצפון ומהדרום, חלקם לא חזרו עדיין לבתיהם. לצערי בקרוב גם נתחיל להוציא נוער מהמרכז שאיבדו את הבתים שלהם במלחמה עם איראן".
ד"ר דבי כהן, חוקרת בכירה וראש צוות חיזוי שיטפונות ב-Google Research, סיפרה על הכלים שמפתחים בגוגל להתמודדות עם השלכות משבר האקלים בכלל, ועם אירועי בצורת בפרט. "מתברר ששיטפונות ובצורות נוטים להשפיע על אותם אזורים בעולם. בצורות פוגעות בכ-55 מיליון בני אדם מדי שנה ברחבי העולם. מאז שנות ה-70, הוכפל שטח הקרקע המושפע מבצורת", היא אמרה. לדבריה, חיזוי מהימן יכול לסייע מכמה היבטים. "חקלאים יכולים לעשות הסתגלות חקלאית. הם יכולים לשנות את ההתנהלות שלהם בהתאם לתחזית. כך, למשל, הם יכולים לגדל גידולים אחרים שעמידים יותר לבצורת. מצד שני, ארגונים שונים יכולים לעשות פעולה מקדימה כדי למנוע או לפחות לצמצם את הפגיעה בחיים ובאמצעי המחיה עוד לפני שהאסון מתרחש".
איך להנגיש את משבר האקלים
במושב שנערך לרגל השקת "פורום מדעני האקלים", נתן ד"ר יונתן גולדסמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים דוגמאות לאופן שבו מדענים ומדעניות סייעו בהטמעת מדע האקלים במערכת החינוך ובקידום התהליכים סביב חוק האקלים. "יש קבוצה גדולה של 100 מדענים ומדעניות אקלים עם רצון לסייע", אמר לירון מרוז, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "במשך זמן ארוך דגרנו על יצירת שיתוף פעולה שאנו יוצאים איתו לדרך עכשיו, ובו אנחנו לוקחים שני דברים שהאגודה עוסקת בהם: שיתוף פעולה עם הדרג המקצועי בממשלה ועבודה מול התקשורת".
לפי איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, "אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים להתעלם משינויי האקלים. חשוב לנו לראות הרבה יותר מחקר שעוסק בהשפעת שינויי האקלים על מערכת הבריאות בישראל, בהם סיכון לשבץ, לדום לב ולרעלת היריון". לדברי ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, חיבור וסיוע ממדענים יכול לסייע רבות, כמו למשל בהבנה בתרחישים שעליהם מתבססים להערכת סיכוני האקלים. ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש אגף אנרגיה ושינוי אקלים (מיטיגציה), המשרד להגנת הסביבה: "צריך להבין שמשבר האקלים הוא לא כשל של המערכת, הוא חלק אינטגרלי ממנה. הפעולות שלנו מתחלקות בין איך לתעל את המערכת, איך המהלכים שאנחנו עושים גורמים לעודף פליטות, ומהצד השני איך לשנות את המערכת לגמרי". ד"ר שחר דולב, מנהל תחום פיתוח מודלים ומדיניות ארוכת טווח במשרד האנרגיה ציין כי "את התוכנית האסטרטגית ל-2050 בנינו על בסיס מודל שמנסה להסתכל על כלל משק האנרגיה בישראל". בנוגע לאנרגיות מתחדשות, "יש לנו כמעט רק אנרגיה סולארית בישראל, אבל אין מספיק מקום לפאנלים הסולאריים". הוא הזכיר שימוש בהיתוך גרעיני להפקת חשמל: "אני חושב שזה תחום ששווה מאוד שכולנו נשאף אליו".
בפאנל שעסק בסוגיית משבר האקלים בשיח התקשורתי, בהנחיית שרון וכסלר שמגישה עם אורי לוי את "כאן בסביבה" בכאן 11, ציין ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון כי "אחת המטרות [של פורום מדעני האקלים] היא להכשיר את המדענים שידעו לצאת ולספר את הסיפור הנכון". ד"ר ורד אלישר, ראש החוג לתקשורת באקדמית עמק יזרעאל, אמרה שכדי לקדם בממשלה את נושא האקלים, צריך "לחץ תקשורתי שישים את הסוגיות בחזית. כאן יש קצר רציני מאוד. אנשים לא מקבלים מספיק מידע ולא מבינים שהנושא בוער, תרתי משמע. משבר האקלים לא מרחם על מדינת ישראל כי יש לה צרות אחרות". לדבריה, "משבר האקלים לא מבחין בין ימין לשמאל, בין חילונים לדתיים". לפי ירון דרוקמן, עורך ערוץ הסביבה והמדע ב-ynet, "המטרה שלנו היא להנגיש חומר בצורה הכי פשוטה לציבור ולהסביר מה הבעיה. השבוע, למשל, פרסם השירות המטאורולוגי שב-2070 יהיו 57 מעלות בעמק החולה, והסיפור קיבל פוש בזמן מלחמה ועניין את הגולשים".
להכשיר את המדענים שידעו לצאת ולספר את הסיפור הנכון. פאנל שעסק בסוגיית משבר האקלים בשיח התקשורתי. צילום: ערן ירדני
איך נקדם אנרגיות מתחדשות
במושב שעסק ביישומי אנרגיה ממקורות מתחדשים בהנחיית ד"ר נטע ליפמן, מנהלת בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, מיפה עמית בן-צור, מפורום ארלוזורוב-יסודות, את השחקנים והאתגרים המרכזיים בתחום הקיימות והסביבה בישראל וציין כי הגופים הציבוריים מקדמים מהלכים ללא תיאום וללא בסיס נתונים משותף. דניאל מנינגר כהן מגיאו טבע הציגה את היתרונות הסביבתיים והאקולוגיים בתפיסה הוליסטית של כלכלה מעגלית, למשל על ידי שילוב בשטח של ייצור חשמל ירוק במקביל לפיתוח תשתיות ומערכות חקלאיות. עמית לוי מגיאו טבע דיברה על הפוטנציאל של המימן לאגירת אנרגיה לטווח הארוך לשימושים מגוונים, למשל בתחבורה ובתעשיות כבדות. עובד יבין מדוראל דיבר על עתיד תחום האגרו-וולטאי בישראל ועל קידום תשתיות אגרו-סולאריות בראייה אזורית וקהילתית.
בפאנל שהתקיים בסיום המושב, נדונה בין היתר מידת היכולת לשכפל ולהרחיב מודלים של אנרגיה מתחדשת ולהתמיר אותם למקומות נוספים ולתחומים נוספים. "אנחנו שומעים לא מעט מרמור על ועדות התכנון ועל כל הבירוקרטיה שבדרך", אמרה ליפמן. "חשוב לבחון את מקומה ותפקידה של הממשלה ביצירת תהליכים שתומכים בפרויקטים החדשניים שלא פעם פוגשים חסמים ועיכובים".
סיפורו הפתלתל של הירקון
לרגל ציון עשור לסרט "פתלתל", המציג את סיפורו של הירקון, תיארה נועה גולן, המחלקה לאיכות הסביבה רמת השרון, את הסרט בתור "סיפור של נוף במשבר של שיכחה והתעוררות, מסמך דוקומנטרי על סוגיות רחבות יותר ועל תפקידנו כמי שמעורבים בעתידם של משאבי הטבע שלנו. שיקום נחל הוא תהליך איטי. נחל הירקון מלמד אותנו שעם הזמן ועם התמדה גם מצבים שנראו אבודים יכולים להשתנות". יפתח בן עמי, מהנדס רשות ניקוז ונחלים ירקון, דיבר על המחויבות להשאיר את הנחלים והערוצים פתוחים ונגישים הן למעבר מים והן מבחינה אקולוגית: "נחל צריך לאפשר למים לזרום דרכו ולצמצם סכנת שיטפונות".
"ככל שעיר מצטופפת, היא צריכה את המשאב הטבעי הזה, הנחל", אמרה הילה בייניש, מנכ"לית אגמא. "יש רצון להחזיר את הנחל לזרום בעיר כמרחב ציבורי. יש לכך המון תועלות: ניהול הנגר, מגוון אקולוגי, הורדת טמפרטורה, היבטים כלכליים, נוף עירוני, והמגמה היא חיובית מאוד". ואכן מנשבות רוחות של שינוי. ״רשות הניקוז שינתה את האופן שבו היא עובדת", אמרה ד"ר מיכל שורק, מנהלת אגף אקולוגיה וסביבה ברשות ניקוז ונחלים ירקון. "בעבר המטרה הייתה להזרים את המים כמה שיותר מהר לים. השינוי הוא בשימוש במים כמשאב ו[התייחסות ל]נחל כמערכת אקולוגית עם שירותי ויסות ואספקה. לטבע יש המון תועלות לטובת הציבור שחשוב להנכיח". לדברי שרית כספי אורון, המשרד להגנת הסביבה, יחד עם עוד משרדי ממשלה, הם מקדמים תוכנית של ירקון נקי על ידי הפניית מי הקולחים להשקיה והגדלת מכסת המים הנקיים שמוזרמים לירקון. "ואז אולי נוכל ליהנות מכלל שירותי המערכת, כולל אזורים שיוקדשו לרחצה".
מהרעלות ועד פסולת בניין
ד"ר ימימה דוכין רפ, עמיתת תוכנית ממשק ברשות הטבע והגנים, ציינה כי: "אי אפשר להפריד שיח על הרעלה של חיות בר משיח על ביטחון תזונתי ובכלל מסוגיות סביבתיות שרלוונטיות לכולנו. למשל, יש חומרי הדברה שמזהמים את הקרקע ומחלחלים למים שאנחנו שותים". אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, דיבר על השימוש במשדרי GPS להתמודדות עם הרעלות. "אחד הקשיים בפתרון בעיית ההרעלות, בכלל בעולם, טמון בעובדה שמדובר בפשע ללא עדים", הוא אמר. לטובת האתגר הזה, לדבריו, משתמשים בארץ בשתי מערכות שעובדות יחד: משדרי GPS שמותקנים על נשרים וחוש הריח של הכלבים. דוכין רפ התייחסה לאופנים שבהם ניתן לצמצם את הפגיעה והציגה תוכנית פעולה בין-משרדית לצמצום הרעלות של חיות בר שמורכבת מצוות של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. "בכל מה שנוגע כיום לחומרי הדברה חקלאיים בישראל, יש ריבוי רגולטורים וקושי להגיע להסכמות ולעבודה משותפת. האינטרסים לפעמים מנוגדים", ציינה. "הבעיות העיקריות שכבר עלו מהשטח נגעו בין היתר בחוסר תיאום בין הגורמים המעורבים בהתמודדות עם אירועי הרעלה. בנוסף, בישראל, בניגוד למדינות מפותחות אחרות, הסכנה לבעלי החיים לא מוטמעת מספיק בכל מה שקשור לרישום החומרים על המוצרים הרלוונטיים, כמו גם חוסר ברגולציה על שימוש ומכירה של חומרי הדברה, בחלקם מסוכנים מאוד. הדרך היחידה לפתרון הבעיות טמונה בשיתוף פעולה אפקטיבי, וכבר התחלנו לראות התקדמות בזכות היוזמה המשותפת".
שרון פלוטניצקי, מנהל אגף שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה תיאר את בעיית פסולת הבניין בישראל – בעיה שניכרת בשגרה, עם תנופת הפיתוח והבניה, בהתחדשות עירונית למשל, וגם בעיתות מלחמה לנוכח ההרס הרב עקב המבנים שנפגעו במתקפות. "במדינת ישראל נוצרים מדי שנה 7.3 מיליון טון פסולת בניין", הוא פירט. "1.1 מיליון טון פסולת בניין מגיעים להשלכה לא חוקית. כרגע התחום הזה לא מוסדר". פלוטניצקי תיאר את חוק פסולת הבניין שבשלב זה עבר בקריאה ראשונה. "יצרן הפסולת משלם עבור שירות סילוק הפסולת, ולא יודע מיהו הקבלן. במקביל הרשות המקומית דואגת להצבת מכולות ממותגות. מוביל רשום מפנה את הפסולת לאתרים מורשים. הקבלן מקבל את הכסף אחרי שאתר הטיפול מאשר שאכן הפסולת הגיעה ליעדה. אם הקבלן יזרוק [את הפסולת] בוואדי, הוא יפסיד כסף".
לסיכום, בריאיון מרחוק שערך פרופ' רון מילוא ממכון ויצמן למדע עם פרופ' יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדם לחקר השפעות אקלים (PIK), פרופסור למערכות מים וקיימות עולמית, אוניברסיטת שטוקהולם, אמר רוקסטרום כי "אין אפשרות לחיים מכובדים ל-8 מיליארד אזרחים על כדור הארץ אם נמשיך בנתיב שאינו בר-קיימא, ואת זה אנחנו יודעים בוודאות מוחלטת. הדרך היחידה שבה תתאפשר גישה הוגנת לחמצן, למי שתייה, לקרקע, וכך לאוכל, לביומסה ולאנרגיה, היא לחלוק אותם בתוך מרחב פעולה משותף, ולא לחשוב שאנחנו במסע לא שוויוני לעבר ניצול-יתר. לכן הדרך לקיימות היא הדרך המנצחת". באשר למשבר האקלים, לדבריו, אזלו התירוצים: "זה מתרחש במשמרת שלנו בכדור הארץ. יש לנו מספיק מידע ויש אפשרות לפתור את זה".
