שתפו‬        

ד"ר עדי לוי וד"ר זהר ברנט-יצחקי

ממשלה הולכת, ממשלה באה – וזיהום האוויר נשאר

דעה: על הממשלה החדשה לטפל בדחיפות בבעיית זיהום האוויר, שנקשרת לתחלואה במחלות שונות (כולל הקורונה) – ושמובילה למותם בטרם עת של כ-2,000 ישראלים בשנה
26 בנובמבר 2022



משבר האקלים הוא כנראה האירוע הגדול ביותר שעמו האנושות תיאלץ להתמודד בעשורים הבאים – ובשנים האחרונות הוא גם זוכה לקבל תשומת לב ציבורית ותקשורתית בהיקף נרחב יותר, כפי שמתבטא בפסגת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח', שמתקיימת בימים אלה. במקביל, כמעט ללא תשומת לב, מתרחשת בעיה סביבתית חמורה אחרת: זיהום האוויר. ולמרות שמקבלי ההחלטות בישראל מודעים למחירו הבריאותי והכלכלי של זיהום האוויר, לא נעשה עד היום מספיק כדי למגרו.

מדי שנה, כ-2,000 ישראלים מתים בטרם עת כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר חוץ-מבני. ברחבי העולם, נתון התמותה עומד על לא פחות מ-4.2 מיליון בני אדם בשנה. זיהום האוויר משפיע על הבריאות של כולנו: ימנים ושמאלנים, גברים ונשים, עירוניים וכפריים, יהודים וערבים; במטרופולינים של גוש דן וירושלים, בסמוך לתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ובאשדוד, ביישובים בלתי מוכרים בנגב או בגב ההר ובגוש עציון (שסובל מזיהום אוזון מהגבוהים בארץ); והוא מזיק במיוחד לאוכלוסיות רגישות – נשים בהיריון, פעוטות, ילדים, חולי לב-ריאה וקשישים.

white clouds in blue sky
מדי שנה, כ-2,000 ישראלים מתים בטרם עת כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר חוץ-מבני. Photo by Anne Nygård on Unsplash

זיהום האוויר נגרם ממקורות שונים, בהם כלי תחבורה, תהליכים תעשייתיים ומשק החשמל. בנוסף, בשנים האחרונות התרחבו תופעות השריפה הפיראטית של פסולת ביתית ופסולת חקלאית, שאחראיות יחדיו לפליטה לאוויר של לא פחות מ-76 אחוז מהחומרים שחשודים או מוכרים כמסרטנים, ולפליטת חמישית מהחלקיקים המזהמים מסוג PM10 – שחשיפה לרמות גבוהות שלהם מובילה לפגיעה בתפקודי לב-ריאה. זאת לצד התגברות השימוש בקמינים מזהמים לשריפת עץ לחימום והשימוש במעשנות לשריפת פחם, ללא כל פיקוח, גם בשטחים בנויים צפופים – על אף שהנ"ל אחראים גם הם לפליטת חומרים שחשודים או מוכרים כמסרטנים, ולפליטות PM10 משמעותיות.

קשר הדוק בין זיהום אוויר לתחלואה

ההשפעה הבריאותית של זיהום האוויר ניכרה היטב במחלה שטלטלה את עולמנו החל ממרץ 2020: הקורונה. בשני המחקרים האחרונים שערכנו, נמצא קשר חיובי בין חשיפה כרונית לחמישה מזהמי אוויר: תחמוצות חנקן וגופרית, פחמן חד-חמצני וחלקיקים נשימים מסוג PM10 ו- PM2.5, לבין היקף התחלואה בקורונה במהלך שלושה מארבעת הגלים הראשונים של המגפה, בקרב תושבי 280 הישובים בהם מתגוררת כ-99 אחוז מאוכלוסיית ישראל. כלומר, בערים שבהן התושבים נחשפו באופן כרוני לריכוזים גבוהים יותר של מזהמי אוויר – נרשמה תחלואה בהיקפים גדולים יותר. תוצאות דומות נמצאו בעשרות מחקרים דומים שנערכו בכל העולם, מרמת היישובים ועד לרמת המחוזות והמדינות.

על פי ממצאי המחקר, למרות שהקשר בין חשיפה כרונית למזהמי אוויר לבין תחלואה בקורונה נחלש משמעותית בשיאו של מבצע חיסוני הקורונה (ינואר 2021), עקב ההתחסנות הכמעט-אחידה של כלל האוכלוסייה – בגל הרביעי (קיץ 2021), עם ירידת ההגנה החיסונית טרם מתן הבוסטר, נמצא שוב קשר חיובי מובהק בין תחלואה בקורונה לחשיפה כרונית למזהמי אוויר.

Kid with face protective mask
בערים שבהן התושבים נחשפו באופן כרוני לריכוזים גבוהים יותר של מזהמי אוויר – נרשמה תחלואה בקורונה בהיקפים גדולים יותר. Photo by Mladen Borisov on Unsplash

המנגנון המקשר בין חשיפה למזהמי אוויר לבין תחלואה עדיין לא ברור לחלוטין. עם זאת, הועלו מספר השערות לאופן הפעולה שלו, ובהן שהחשיפה גורמת לפגיעה בתאי מערכת הנשימה – וביכולתם לסלק מזהמים, חיידקים ונגיפים אל מחוץ לגוף; שהיא מובילה להיווצרותה של עקה חימצונית, שמביאה לתגובה דלקתית בדרכי הנשימה – שמחלישה בתורה את יכולת ההגנה של הגוף; או שהחלקיקים הנשימים משמשים כפלטפורמה להעברת חיידקים ונגיפים אל עומק הריאות. כך או כך, אין ספק שהפחתה משמעותית בזיהום האוויר תתרום משמעותית לבריאות הציבור, הן בזמן מגפות – והן כדי להילחם בשגרה בתוצאותיהן הקשות של מחלות לב-ריאה ומחלות של מערכת הדם.

צעדים שאפשר ליישם כבר מחר

אז מה הממשלה החדשה צריכה לעשות כדי להפחית את זיהום האוויר בישראל? ראשית כל, לצמצם את השימוש באנרגיה מדלקי מאובנים מזהמים, להרחיב את נתח ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות –  שעומד על כ-10 אחוזים בלבד מכלל ייצור החשמל כיום – ובמקביל, להקים תשתיות לאגירת אנרגיה כדי לוודא רציפות באספקת החשמל.

יש להרחיב את הניטור והפיקוח על תחנות הכוח והתעשייה המזהמת (בדגש על אזורי מפרץ חיפה, אשדוד, אשקלון ונאות חובב), לקדם מעבר מהיר לשימוש בגז טבעי על חשבון פחם ומזוט מזהמים, ולהתקין במתקנים שבהם הנסיבות לא מאפשרות לעשות זאת סולקנים – מתקנים שמסירים חלק גדול מהמזהמים מגזי הפליטה לפני יציאתם מהארובה. צעדים אלה אומנם כרוכים בעלויות כלכליות, אך התועלת הכלכלית העתידית שלהן – החיסכון בהוצאות הבריאותיות על הטיפול בתחלואה שנגרמת מחשיפה למזהמי אוויר – עולה לאין שיעור על עלויות אלה.

מעבר לכך, האצת קצב חשמול התחבורה בישראל, בדגש על תחבורה ציבורית, תתרום להפחתת ריכוז תחמוצות החנקן, החלקיקים הנשימים והפחמן החד-חמצני. לשם כך, יש לבטל את העלאת המס הצפויה על כלי רכב חשמליים, להקפיא את תהליך ביטול הטבות המס לכלי רכב היברידיים ורכבי הפלאג-אין (שמאפשרים לצמצם למינימום את היקף הפליטות בשטחים עירוניים צפופים ובפקקים), ולשקול מתן הטבות לעידוד רכישת רכב חשמלי כמקובל באירופה. את פערי גביית המס שייווצרו אפשר לממן מהגדלת המיסוי על כלי רכב מזהמים במיוחד בעלי מנוע בעירה פנימי שפועל על דיזל או בנזין.

Smoke coming from the exhaust pipes
האצת קצב חשמול התחבורה בישראל תתרום להפחתת ריכוז תחמוצות החנקן, החלקיקים הנשימים והפחמן החד-חמצני. Photo by Khunkorn Laowisit on Pexels

בנוסף, ברוח ההבטחות שנשמעו במהלך קמפיין הבחירות על טיפול באובדן המשילות וחיזוק גורמי אכיפת החוק, יש לעצור באופן מיידי את שריפת הפסולת הפיראטית, תוך מתן קנסות גבוהים ועונשי מאסר ארוכים לאחראיים לתופעה, שגורמת לנזקים בריאותיים ולפגיעה קשה באיכות החיים של מיליוני אזרחים מכל המגזרים. יש להגביל שריפת עץ ופחמים בישובים עירוניים צפופים – ובמיוחד, לקבוע ולאכוף תקנות כנגד השימוש במעשנות ובקמיני עץ, שהופכים את חיי השכנים סביבם לסיוט בריאותי מתמשך, ושאין כל הצדקה לשימוש בהם באחד האזורים החמים והמתחממים ביותר בעולם.

על הממשלה החדשה שמוקמת בימים אלו מוטלת האחריות לנקוט בצעדים משמעותיים לשיפור איכות האוויר, וכך לצמצם את הפגיעה הבריאותית המתמשכת באזרחי ישראל. לא מדובר במשימה מורכבת עד מאוד כמו ההתמודדות עם משבר האקלים, אלא בתהליך שדורש את יישומו של סל צעדי מדיניות, שאת חלקם אפשר ליישם בתוך שנים בודדות – ואחרים יכולים לצאת לפועל כבר מחר בבוקר.

ד"ר עדי לוי, ראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה, וד"ר זהר ברנט-יצחקי, מרצה בכיר בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין, הם חוקרים בקבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית של המרכז האקדמי רופין.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית