שתפו‬        

יהונתן ניסן

הגוף תוקף את עצמו? ייתכן שמזוהם לו פה מדי

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?
6 בספטמבר 2022



ב-2019 ארגון הבריאות העולמי פרסם את עשר המכות שלו – עשרת האיומים המשמעותיים ביותר לבריאות העולמית – ולראשונה, זיהום אוויר נכנס לרשימה. ולא רק שהוא מופיע שם, זיהום אוויר ומשבר האקלים זכו למקום של כבוד: ממש בראש הרשימה.

ככל שהמחקר בתחום מתקדם, ההשלכות הרות-האסון של זיהום האוויר על בריאותנו הולכות ומתבררות. מחקר קנדי חדש מצא שחשיפה ארוכת טווח למזהמי אוויר קשורה לסיכון מוגבר לפתח מחלות אוטואימוניות שמשפיעות על מערכת התנועה בגוף (ראומטיות), כמו זאבת, טרשת מערכתית ועוד.

"המחקר מעיד שחשיפה למזהמי אוויר, גם בריכוזים נמוכים, נקשרת למגוון רחב של מחלות אוטואימוניות", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, מופקד הקתדרה לקיימות סביבתית וחברתית, המרכז האקדמי רופין. "הוא עשוי לסייע בהבנה טובה יותר של הסיבות לתחלואה זו".

מהגנה להתקפה

במחלות אוטואימוניות חל שיבוש בתפקוד המערכת החיסונית: תאי החיסון תוקפים את הגוף, והפגיעה עלולה להוביל להפרעה שמוגבלת לאיבר בודד, ואף למחלה רב-מערכתית. הסיבה לחלק ממחלות אלה לא ידועה, אך יש טריגרים מוכרים שמובילים להתפרצותן, כמו זיהומים וגורמים סביבתיים. דוגמה ידועה יחסית היא קרינת שמש שעלולה להחמיר את מצבם הבריאותי של חולי זאבת: בעוד מערכת חיסונית של אדם בריא מצליחה לנקות תאים שנפגעו מקרינה זאת, אצל חולים אלה פינוי התאים הפגומים איטי יותר וגורם לתגובה דלקתית.

Warm_autoimmune_hemolytic_anemia. E. Uthman, MD, CC BY-SA 2.0
במחלות אוטואימוניות חל שיבוש בתפקוד המערכת החיסונית: תאי החיסון תוקפים את הגוף. צילום: E. Uthman, MD, CC BY-SA 2.0

קיימות כ-100 מחלות אוטואימוניות מאובחנות ומחקרים מראים ששיעורן באוכלוסייה נמצא במגמת עלייה. בין המחלות: סוכרת מסוג 1, שבה מערכת החיסון תוקפת את הלבלב ופוגעת ביכולת שלו לייצר אינסולין; זאבת, שמשפיעה על איברים רבים בגוף ובין השאר פוגעת בתפקוד הכליות, כלי הדם והלב וגורמת להופעת פריחות מרובות ולכאבי מפרקים; סקלרודרמה, שפוגעת בעור (ומייצרת "עור קשה") ולעיתים גם באיברים פנימיים כמו לב, כליות וריאות; ותסמונת שיורגן, שפוגעת בעיקר בבלוטות הרוק ובבלוטות הדמעות, כך שהתסמינים השכיחים של המחלה כוללים יובש בפה ובעיניים.

מחיר הזיהום

במחקר החדש, שפורסם בכתב-העת המדעי Arthritis Research & Therapy, ניתחו החוקרים את ההיסטוריה הרפואית של יותר מ-6 מיליון תושבים בוגרים מקוויבק שבקנדה. נתוני זיהום האוויר הוצלבו עם מיקום המגורים של הנחקרים, שהיו תושבים בעלי תיעוד רפואי של 4 שנים לפחות. בנוסף, בעזרת כלים סטטיסטיים, החוקרים הסירו את השפעתם של גורמים שעלולים להשפיע על תוצאות המחקר כמו גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, מגורים באזור עירוני או כפרי והרגלי עישון.

בין היתר, המחקר בחן את אחד ממזהמי האוויר הנפוצים והמסוכנים ביותר: חלקיקים נשימים בגודל של עד 2.5 מיקרומטר (PM2.5). בשל גודלם הזעיר, החלקיקים האלה מסוגלים לחדור לתוך מערכת הנשימה, לריאות ומשם למערכת הדם.

המחקר מצא קשר מובהק בין זיהום אוויר מסוג PM2.5  – למחלות אוטואימוניות רבות כמו זאבת, תסמונת שיוגרן, סקלרודרמה ועוד, שאחד מכל 10,000 בני אדם חולה בהן. הממצאים עלולים להיות מטרידים במיוחד מכיוון שלפי ממשלת קנדה, רמות זיהום האוויר בקוויבק הן לרוב נמוכות בהרבה מהערכים שנחשבים לגבוהים, וגם ברמות הנמוכות האלה נמצאה השפעה על מצבם הבריאותי של הנבדקים.

עם זאת, לחוקרים לא ברור בוודאות מה בזיהום האוויר גורם למחלות אלה. הסברה המקובלת היא ששאיפת חומרים מזהמים לאורך זמן מעוררת דלקת מערכתית בכל הגוף, שעלולה להוביל או להחמיר מחלות אוטואימוניות. ד״ר ברנט-יצחקי מעיד כי "קיימות עדויות מחקריות קודמות לקשר שבין חשיפה למזהמי אוויר למספר מצומצם של מחלות אוטואימוניות, כמו טרשת נפוצה". בנוסף, מחקרים קודמים הראו גם כי חשיפה לזיהום אוויר מעוררת התלקחויות של דלקת מפרקים שגרונית.

המחלה של העולם המתועש

זיהום אוויר נפוץ במדינות רבות, והוכחת הקשר בין מצב האוויר למחלות שונות – עשוי להוביל לשינוי מדיניות, ובכך לשיפור בריאותי ניכר של הציבור. ההערכות האחרונות מצביעות על כך שאפשר יהיה למנוע מיליוני מקרי מוות מוקדמים בכל שנה אם נוותר בהדרגה על דלקי המאובנים, ונבצע שינויים בתחבורה ובתעשייה הכבדה כדי להפחית את זיהום האוויר.

chimney, smoke, the industry
הסברה המקובלת היא ששאיפת חומרים מזהמים לאורך זמן מעוררת דלקת מערכתית בכל הגוף, שעלולה להוביל או להחמיר מחלות אוטואימוניות. Photo by jwvein on Pixabay

השפעת זיהום אוויר על התפתחות מחלות נחקרה רבות בשנים האחרונות. לדבריו של ברנט-יצחקי, "כיום ידוע שחשיפה למזהמי אוויר נקשרת למגוון רחב של מחלות לב-ריאה, אך גם למספר מחלות נוספות, כמו סוכרת". בנוסף, מחקר בריטי שפורסם לאחרונה הראה שאיכות אוויר ירודה מעלה את הסיכון לפתח שתי מחלות כרוניות או יותר: החוקרים מצאו שבקרב מבוגרים בגילאי 45 ומעלה, חשיפה מצטברת גבוהה בכמויות קטנות לחלקיקי PM2.5 קשורה לסיכון גבוה יותר להתפתחות יותר ממחלה כרונית אחת, כמו יתר לחץ דם ומחלת ריאות.

איך ממשיכים מכאן

"אנחנו חיים בעידן מורכב, גם מבחינת הידע המצטבר שלנו, וגם מבחינת החשיפה ההולכת וגוברת לכימיקלים ולמזהמים – באוויר, במזון, במים ובמוצרים שאנחנו צורכים", מעיד ברנט-יצחקי. "חשוב לשמור על פרופורציות ולהבין שלא כל חשיפה אכן תגרום לתחלואה". בנוסף, חשוב לזכור שבשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הרופאים והאוכלוסייה למחלות אוטואימוניות, ובמקביל – באבחון שלהן; התופעות האלה עשויות להסביר חלק ממגמת העלייה שנרשמה בשיעור המחלות האוטואימוניות.

המחקר הקנדי מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים שמתריעים על ההשפעות הקשות של חשיפה למזהמי אוויר על בריאות האדם. "העובדה שמדובר בחשיפה לריכוזים נמוכים יחסית של מזהמים אלה, מדגישה את הצורך בצמצום הפליטות ובשיפור איכות האוויר", אומר ברנט-יצחקי. לטענתו, מחקרים אלה מעידים שעלינו לקדם את השינוי. "ברמה האישית, יש להעלות את מודעות הציבור למזהמי האוויר ולהשפעותיהם על הבריאות, ולצמצם את החשיפה למזהמים אלה במידת האפשר", הוא מסכם. "ברמה הלאומית – צריך לצמצם פליטות גזי-חממה ולעבור לאנרגיות מתחדשות. חשוב שמקבלי ההחלטות יכירו את המחקר ויפעלו לאורו".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- וואלה!

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית