שתפו‬        

רחלי ווקס

חברה ללא מטרות נזק

3,900 חברות ברחבי העולם קיבלו בשנים האחרונות את תו ה-B-Corp, שמוענק לעסקים ולארגונים שמתנהלים באופן חברתי ובר-קיימא – מתוכן רק ארבע הן חברות ישראליות. מדוע הן היחידות ומה הן צפויות להרוויח מהמהלך הזה בעתיד הקרוב?
30 באפריל 2021



בתקופה האחרונה חיינו הם חגיגה של תווים: אם זה התו הסגול, שבזכותו עסקים ומקומות עבודה יכולים לפעול בצל משבר הקורונה, או התו הירוק, שמאפשר למתחסנים ולמחלימים מהנגיף לחזור בהדרגה לשגרה. מובן שתווים ואישורים היו אתנו עוד הרבה לפני הקורונה, כפי שיודעים היטב כל מי שמחפשים תעודת כשרות לפני שהם נכנסים למסעדה, למשל.

תו תקן חדשני שצובר תאוצה כיום ברחבי העולם הוא B Corporation (או בקיצור "בי קורפ"), שמוענק לעסקים ולארגונים עם מטרות רווח שמתנהלים באופן חברתי וידידותי לסביבה. עם זאת, על אף שמעל 3,900 חברות וארגונים מ-74 מדינות שונות קיבלו את התו – רק ארבע חברות ישראליות מופיעות ברשימה. האם זה מראה שחברות ישראליות הן לא-סביבתיות, או שפשוט הנושא הזה לא מעניין אותן?

ההסמכה כבי קורפ מוענקת לחברות שעומדות בשורה ארוכה של סטנדרטים שקשורים להתנהלות החברתית והסביבתית שלהן, ביניהם שימוש באנרגיות מתחדשות, מעקב אחר ייצור פסולת, שילוב נשים, מיעוטים ובעלי מוגבלויות, מעורבות קהילתית, שקיפות ועוד. ההסמכה ניתנת על ידי B Lab, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם ב-2006 למטרה זו.

כדי לזכות לסטטוס של בי קורפ, על חברה למלא שאלונים ארוכים שמכילים מגוון רחב של סוגיות נקודתיות על היבטים שונים בהתנהלותה, ולהיות מסוגלת לספק הוכחות לנכונותן של התשובות לפי דרישה. קבלת התו מותנית בתשלום שנתי בסכום של אלף דולר ומעלה (בהתאם להיקף המכירות של העסק), ויש לחדש את ההסמכה בכל שלוש שנים.

רשימת החברות שזכו לתו כוללת בין השאר כמה שמות מוכרים, כמו חברת הגלידות בן & ג'ריס, פלטפורמת גיוס הכספים האינטרנטית Kickstarter וחברת הביגוד לטיולים פטגוניה.

"תו הבי קורפ מוענק מתוך שאיפה שלאנשים יהיה אכפת מההיבטים החברתיים והסביבתיים של פעולת החברות", אומרת ליאת צבי, מומחית לאסטרטגיה סביבתית. "התו גם יוצר נראות כלפי הצרכן, כדי שהחברות ייהנו מתדמית חיובית בזכות זה שהן עושות את הדבר הנכון".

בישראל, כאמור, פועלים רק ארבעה גופים שזכו להסמכה כבי קורפ: חברת UBQ, שמייצרת פלסטיק ידידותי לסביבה לשימוש תעשייתי מפסולת ביתית, חברת שמיים, שמספקת לצוותים ממשק למידה ארגוני לשיפור ביצועים, ושתי קרנות להשקעות אימפקט (השקעות במיזמים שמטרתם ליצור השפעה חברתית ו/או סביבתית חיובית לצד רווח): 2B-Community ו-Impact First. יש לציין בהקשר זה גם את חברת הביטוח הדיגיטלי הניו יורקית Lemonade, שלא פועלת בישראל אך יוסדה על ידי ישראלים, שגם היא מוגדרת כבי קורפ.

ההסמכה כבי קורפ מוענקת לחברות שעומדות בשורה ארוכה של סטנדרטים שקשורים להתנהלות החברתית והסביבתית שלהן. איור: B Lab

חותמת חיצונית להתנהלות סביבתית

לדברי החברות והארגונים הישראליים שזכו לתו, יש יתרונות למעמד של בי קורפ. "ההסמכה הזו מעבירה ללקוחות, למשקיעים ולבעלי העניין את המסר שלפיו מדובר בחברה שמחויבת באופן מוחלט לקיימות", אומרת רייצ'ל מלכה בר, סגנית נשיא לענייני קיימות ב-UBQ. "היא נותנת ללקוחות ולגורמים אחרים אישור לכך שהם יכולים לסמוך על מה שאנחנו אומרים, כי היבטי הקיימות בפעילות שלנו נבחנו באופן מדוקדק ברמת הארגון".

"אני בטוחה שאנחנו מפיקים תועלת מהתו, כי הוא מהווה הכשר מגורם חיצוני: הוא ניתן על ידי גוף אובייקטיבי לגמרי, שהוא קשה וקשיח מאוד, שבודק את הארגון לפי פרמטרים רבים מאוד ומעניק לו את החותמת שלו", מוסיפה שלי דביר, מנהלת אסטרטגיה ב-2B Friendly מקבוצת 2B.

לדברי נינה ראוך, מנהלת תחום האימפקט החברתי בלמונייד, ההסמכה כבי קורפ תורמת לתדמיתה של החברה בעיני הצרכנים מרחבי העולם. "אני מקבלת המון אימיילים תומכים מלקוחות בנושא, ואני רואה הרבה תגובות במדיה החברתית שלפיהן העובדה שאנחנו בי קורפ משפיעה על הבחירות של הלקוחות ומעודדת אותם לבחור בנו", היא אומרת. "אנחנו לחלוטין יכולים לראות מהלקוחות שלנו שלהיות חברה טובה-חברתית זה טוב לעסקים".

ישראל לא בעדיפות

אם כך, מדוע קיימים בישראל אך ורק ארבעה ארגונים וחברות שמוגדרים כבי קורפ? ייתכן מאוד שהדבר נעוץ בקשיים הלא-מבוטלים שעומדים בפני גוף שרוצה לקבל את התו. "מדובר בדרך חתחתים קשה מאוד", אומרת דביר. "ארגון B Lab מוכוון מאוד לניו יורק ולארה"ב, ואין להם מחלקה בינלאומית או גורם ישראלי מוסמך שאפשר לעבוד איתו. לתפוס אותם ולקבל מהם מענה כרוך בדם, ידע ודמעות – צריך כמעט לכפות עליהם לשרת אותך".

"השאלות שצריך לענות עליהן כדי לקבל את התו מנוסחות באנגלית מקצועית מאוד וההבנה שלהן היא ממש לא אינטואיטיבית, במיוחד למי שלא דובר אנגלית כשפת אם", מוסיפה ססיל בליליוס, מייסדת ולשעבר מנהלת Impact First. "צריך עזרה כדי לענות עליהן, אי אפשר לעשות את זה לבד – אבל אין ממי לבקש עזרה".

לדברי דביר, גם דרישות התו לא בהכרח מותאמות לישראל. "הבי קורפ בודק למשל דברים שהם מובנים מאליהם בישראל, כמו חופשת לידה, שבארה"ב זה 'וואו', אבל אצלנו זה בחוק, או תחומים כמו חומרי גלם, שבחו"ל יש בהם הרבה יותר אפשרויות מבישראל".

"ישראל לא נמצאת בעדיפות מבחינת ארגון B Lab, אז הם לא עשו שום מאמץ כדי להיכנס לשוק המקומי ולהיות מוכרים יותר כאן", אומרת בליליוס. "זה לא עניין אותם".

מארגון B Lab לא נמסרה תגובה לטענות אלו.

לדברי דביר, גורם נוסף שמעכב חברות ישראליות מלהפוך לבי קורפ הוא התהייה האם המאמץ בכלל יהיה שווה את זה. "הבנתי מחברות ישראליות רבות שדיברתי אתן שהן לא רואות ערך באימוץ התו – הצרכנים הישראלים לא מתגמלים אחרת חברה שיש לה בי קורפ, זו לא תעודה שגורמת להם להפנות את הצריכה שלהם לחברה אחת ולא לאחרת", היא אומרת. "רוב הצרכנים המקומיים לא יודעים בכלל מהו בי קורפ".

לדברי בליליוס, במקומות שונים בעולם חברות בוחרות להפוך לבי קורפ במטרה לקבל מימון ממשקיעי אימפקט שמכירים את התו – אך לא בישראל. "עולם השקעות האימפקט עדיין לא אומץ כל כך בישראל, החברות הישראליות לא מחפשות לגייס כסף ממשקיעי אימפקט, ולכן לא לגמרי ברור להן למה לטרוח ולנסות להפוך לבי קורפ", היא אומרת.

"ישראל לא נמצאת בעדיפות מבחינת ארגון B Lab, אז הם לא עשו שום מאמץ כדי להיכנס לשוק המקומי ולהיות מוכרים יותר כאן". תצלום: B Lab

ליצור כוח צרכני חברתי וסביבתי

עם זאת, לדעתה של בליליוס, למרות כל הקשיים כדאי לחברות מסחריות לעשות את המאמץ ולהפוך לבי קורפ. "השקעות אימפקט הן גל שהולך ומתחזק היום בכל מקום, יותר ויותר משקיעים ידרשו תווים כמו בי קורפ, וחברות ישראליות יגלו לאט-לאט שהן לא מצליחות לגייס כסף בלעדיהם", היא אומרת. "ישראלים חייבים להיכנס לתוך המשחק, אי אפשר להמשיך לחשוב שזה לא יגיע אלינו – זה כבר מגיע". לדבריה, יש להתייחס לבי קורפ כמו לתקני ISO – סדרת תקנים בינלאומיים מקובלים לארגונים, טכנולוגיות ומוצרים שבהם מחזיקות חברות רבות ושנדרשים במכרזים ממשלתיים שונים. "בי קורפ הוא התו שתפס, וכדאי להיות במועדון שכולם נמצאים בו", היא אומרת.

דביר, מצידה, סבורה שיש ליצור גם תו ישראלי-מקומי, שיותאם לארץ. "אנחנו ניסינו להקים את תו 2B Friendly (לשעבר 'התו החברתי' – ר"ו), שכולל בתוכו התייחסות לנושאים כמו סביבה, קיימות, נגישות וכדומה", היא אומרת. תו ישראלי אחר, שפעיל כיום, הוא התו העירוני הירוק לעסקים שמעניקה עיריית תל אביב-יפו לחברות וארגונים, על פי קריטריונים כמו צמצום פסולת וחסכון באנרגיה ובמים.

עם זאת, לדברי דביר, כדי שתווים כאלה יצליחו וכדי שעסקים יתנהלו בצורה מקיימת וחברתית יותר, יש צורך להעלות את המודעות לנושא אצל הצרכנים. "אם יהיה כוח צרכני חזק שידרוש התנהלות חברתית וסביבתית, עסקים יתאימו את עצמם", היא מסכמת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית